שאלה: מאת רפאל: השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' קודם החג ט' ניסן ה'תשע"ב שלום וברכה אל רפאל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. הנה רביז"ל נתן לנו סדר דרך הלימוד, דרך נפלא ונורא מאד, מי שמרגיל את עצמו ללמד בדרך זה מצליח מאד, והוא בשיחות הר"ן סימן ע"ו, שסיפר עמנו הרבה בענין זה שטוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו. רק ללמוד בפשיטות בזריזות. ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר. ואמר רביז"ל שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כוונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (שבת סג.) לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לסיימם ולחזור להתחיל ולסיימם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם, ודיבר רביז"ל הרבה מאד בענין זה. ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד. כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם. ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. ופעם אחד חישב רביז"ל מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום עד שאין היום מספיק. דהיינו לגמור בכל שנה ש"ס עם הרי"ף והרא"ש, וארבעה שולחן ערוך הגדולים, וכל המדרשים כולם, וכל ספרי הזוהר ותיקונים וזוהר חדש, וכל ספרי קבלה מהאריז"ל, גם צריכין ללמוד איזה שיעור ביום בקצת עיון. ועוד חישב הרבה דברים. גם צריכין לומר תהלים בכל יום, ותחנות ובקשות הרבה הרבה. ואז סיפר הרבה מענין זה שצריכין ללמוד במהירות גדול ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין. והדברים הללו הם בדוקים ומנוסים, גם לא היה מצוה לחזור תיכף על לימודו רק רצונו תמיד היה ללמוד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות, ואחר כך יתחיל פעם שני ויגמור אותו כולו. וכן פעם אחר פעם וכו', עיין שם, זה סדר דרך הלימוד של רביז"ל, ורצה שנזכה ללמוד ולהיות ולטייל בכל מקומות התורה הקדושה. עכשיו אתה בחור צעיר, תתחיל רק עם כמה שיעורים וכך תצליח, כל יום תלמד חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, וכן תתחיל לגרוס משניות כסדרן, היינו שתתחיל עם מסכת ברכות, ותלמד כסדרן עד מסכת עוקצין ותעשה סיום ששה סדרי משנה ותתחיל עוד פעם, ותלמד כמה שאתה יכול, פרק או שתי פרקים או עשר פרקים וכו' וכו', ותתמיד בזה מאד, וכן תעשה לעצמך שיעור בש"ס כסדרן, תתחיל מסכת ברכות ותלמד דף אחר דף פרק אחר פרק, עד שתזכה לסיים את כל המסכתא, ותמשיך מסכת שבת, וכן הלאה, עד שתזכה לסיים את כל הש"ס, ותתחיל עוד פעם, וכן תעשה לעצמך שיעור בשולחן ערוך אורח חיים, ותלמד סימן אחר סימן מחבר רמ"א בפעם הראשונה, וכשתסיים אורח חיים תתחיל יורה דעה, וכשתסיים יורה דעה תתחיל אבן העזר, וכשתסיים אבן העזר תתחיל חושן משפט, וכך תזכה לסיים את ד' חלקי שולחן ערוך. עכשיו בפעם הראשונה אל תלמד יותר מהלימודים האלו, היינו חומש פרשת השבוע, ושיעור במשניות כסדרן, ושיעור בש"ס כסדרן, ושיעור בשולחן ערוך כסדרן, ואם תתנהג בדרך זה שנה שנתיים, אזי אחר כך אתה יכול להוסיף עוד שיעור ועוד שיעור, אבל לפני שאתה מסיים לכל הפחות פעמיים או שלוש את הש"ס משניות וגמרא ושולחן ערוך, אל תעמיס על עצמך הרבה לימודים, כי לבסוף תתבלבל לגמרי, וזכור את הכלל שאמר רביז"ל למוהרנ"ת ז"ל "מעט גם כן טוב", היינו שאם קורה יום אחד שאתה לא יכול ללמוד הרבה, תלמד מכל לימוד אפילו קצת, העיקר שלא יחסר לך יום אחד מהשיעורים האלו, ואם תהיה חזק בזה, לבסוף תזכה לטייל בכל מקומות התורה הקדושה, אשר אין עוד טוב מזה. העיקר ראה למסור את נפשך על מידת השמחה כי אין דבר יותר חשוב כמו שמחה, וכל כך קשה לאדם להגיע למידת השמחה יותר מכל העבודות הכי קשות, קל יותר לצום וכו', ולסגף את עצמו עם סיגופים קשים ומרים וכו', העיקר לא להיות בשמחה, ולכן על שמחה צריכים מסירות נפש גדולה, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם, ואם תהיה בשמחה כל החיים שלך ילכו כבר בצורה אחרת לגמרי, כי תזכה לישוב הדעת כמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה ואז תזכה לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|