שאלה:
מאת שמואל: תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר כי תצא ז' אלול ה'תשע"ד
שלום וברכה אל שמואל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. מה אומר לך, היטב הקשית ממני, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רי"ד) כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירות נפש בשביל השם יתברך, הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות. ואף על פי כן השואל אין צריך לקיים דבריו. וכן אמר כל מה שהצדיק מצווה לעשות צריך לקיים, רק כשמצווה שלא ליסע על ראש השנה אצלו זה אין צריך לקיים; ואיך אני יכול לענות לך על השאלה הזו? כי הרי מוהרנ"ת ז"ל אמר שכל אחד שבא אל ציון רביז"ל על ראש השנה, יש לו חלק בגאולה השלימה שמחכה לנו, וכל אחד צריך לעשות חשבון מי יודע אם על ידי לא יהיה עיכוב הגאולה. ידוע הסיפור שהרב הקדוש רבי אהרן הרב מברסלב זי"ע לא היה יכול להיות אצלו בראש השנה האחרונה תקע"א כי הוא היה רב בעיר ברסלב, וכבר היה באומן, ורצה מאד מאד להיות בראש השנה, אבל אנשי העיר ברסלב כתבו לרביז"ל שהם נשארים בלי רב על ראש השנה, ושישתדל לנסוע חזרה, אזי רביז"ל ציווה אותו לחזור, והיה לו מאד מאד קשה כי הוא רצה מאד להישאר עם רביז"ל על ראש השנה, כי ידע שזה הרצון של רביז"ל, אף על פי כן מאחר שרביז"ל כל כך דחק עליו שיסע הביתה, לא הייתה לו ברירה ונסע הביתה בכאב לב גדול, ורביז"ל אמר עליו שאני יודע שהוא באמת רצה להיות, אבל הוכרחתי לשלוח אותו הביתה כי אנשי העיר הוצרכו אותו. (עיין חיי מוהר"ן סימן ת"ו) אף על פי כן בעת שנסע, ענה ואמר רביז"ל עליו יש לי רחמנות גדול מאד, כי אני יודע שרצה להיות אצלי בראש השנה. ואמר רביז"ל אז בקול חזק מעומק הלב, מה אומר לכם? אין דבר גדול מזה, היינו מלהיות אצלו על ראש השנה. ואמר בזו הלשון בקול זיע סגיא: "ווי אזוי זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין. איי אנדערע גוטע יודין זאגין ניט אזוי, איז נאך אקשיא" [מה אומר לכם? אין דבר גדול מזה. ואם צדיקים אחרים אינם אומרים כך אז עוד קשיא] (כלומר הלא בלא זה כבר מקשין עליו קושיות הרבה, ויהיה קשה עוד קושיא זאת גם כן מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דייקא). וכתב מוהרנ"ת ז"ל (שם) ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו כמה דברים: למדנו עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה, כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה, ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב. וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה. וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבור המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה, עד שאפילו אם הוא ז"ל בעצמו מצוה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכין להיזהר מאד לבלי לשאול אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בוודאי לבלי להיות אצלו, ואף על פי כן בנקודת האמת לאמיתו צריכין להיות דייקא [וכן הוא נוהג לדורות]. וענין זה נוגע למה שאמרו חכמינו הקדושים (מכות י:) בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, כמו שפרש רש"י, והוא מדברי חכמינו הקדושים על פסוק (במדבר כ"ב) "לך עם האנשים", וכן בשילוח מרגלים שהוכרח משה רבינו בעצמו לשלחם, אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרביז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גודל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה? ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה. ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמוד לפניו. ושמענו והבננו ברמז ובפירוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מוכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה. ויש בזה הרבה לספר [כמובא (שיחות הר"ן רי"ד) כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירות נפש בשביל השם יתברך, הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות. ואף על פי כן השואל אין צריך לקיים דבריו, ואמר אז רביז"ל כל מה שהצדיק מצווה לעשות צריך לקיים, רק כשמצווה שלא ליסע על ראש השנה אצלו, זה אין צריך לקיים וכו', עיין שם]. וכן הוא נוהג לדורות שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש, צריך להשיב לאו, אף על פי שבאמת לאמיתו רצונו שימסור נפשו וישבור כל המניעות. על כן מי שרוצה להתקרב ולשבור המניעות באמת לאמיתו, צריך להיזהר מאד לבלי לשאול אותו בזה כלל, עיין שם בחיי מוהר"ן כל זאת באריכות. אזי מה יש לי להוסיף על דברים אלו? הבחירה בידיך.
|