שאלה: מאת זהבה: לכבוד הצדיק. תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר דברים ראש חודש אב ה'תשע"ד שלום רב אל זהבה תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. כתיב (משלי ג' י"ז) "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" – דרך התורה הhא רק דרכי נועם. אבא ואמא צריכים כל יום ויום למלאות את שתי הכפיים עם דמעות, ולשטוף את הפנים עם הדמעות, ולבקש ממנו יתברך שיזכו לבנים ולבנות יראי השם וחושבי שמו, כי בלי תפילה זה לא ילך. ומסופר שפעם באה אמא אל החפץ חיים זצ"ל וביקשה ברכה על ילדיה שיהיו תלמידי חכמים, ענה ואמר: עם ברכה אתם רוצים שהילדים יהיו תלמידי חכמים? צריכים להשקיע בהם, והעיקר להתפלל הרבה להצלחת הילדים, וזה מועיל מאד מאד, כי תפלת האמא על ילדיה עושה רושם בשמים, והוציא מארון הספרים שלו תהלים ישן נושן שהיו הדפים מנופחים עם המון כתמים וכו', וזה היה מרוב דמעות של האמא שלו שהתפללה עליו, והראה את זה לאשה ואמר לה: את רואה, זה התהלים של האמא שלי שהירבתה להתפלל עלי. רואים מכל זה שעיקר הצלחת הילדים זה רק על ידי תפילה, ולכן אשרי הבעל והאשה שמתפללים על הצלחת ילדיהם, ובוודאי תפילת האבות על בנים מועילה מאד מאד. בענין חינוך, צריך הדבר הראשון לחנך את עצמו, כי החינוך מתחיל בבית, כמאמרם ז"ל (סוכה נ"ו:) שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה – מה שהתינוק מדבר בשוק את זה שמע או מהאבא או מהאמא, ואמרו (כתובות ס"ג.) היינו דאמרי אינשי רחילא בתר רחילא אזלא, כעובדי אמה כך עובדי ברתא – כמו שהאם מתנהגת כך הבת תתנהג. הבנים הולכים אחר האבא במדותיו ובנהגותיו, והבנות הולכות אחר האמא במידותיה ובהנהגותיה, ולכן כל אבא ואמא צריכים להתנהג בדרך ארץ גדולה אחד כלפי השני, ולדבר יפה אחד עם השני, באופן שזה יכנס בילדים איך זוג חיים. הדבר השני – אי אפשר בשום פנים ואופן ללכת ביד חזקה עם הילדים, ובפרט בעיתים הללו שהכל הפקר, צריכים להראות להם הרבה אהבה ותשומת לב, ואף שזה דבר קשה מאד מאד ובפרט שיש כמה ילדים, עם כל זאת אם רוצים שהילדים יגדלו בריאים בנפשם ובשכלם, ולרוות מהם רוב נחת דקדושה, צריכים הרבה להשקיע בהם, וכמו עץ קטן – אם רוצים שיגדל עץ גדול ישר ויפה וכו' ויוציא פירות מתוקים ונפלאים וכו' צריכים להשקיע ולטפל בו וכו'. קורה שבן או בת יוצאים לתרבות רעה וכו', וצריכים רק לקרב אותו וכו', כי לא יצאו לתרבות רעה סתם ככה וכו', ויש להם סיבה נפשית לזה וכו', בוודאי הם עברו איזו טראומה בחייהם וכו' ולכן הם מחפשים דרך אחרת וכו', והם חושבים שהדרך החילונית וההפקירות זו דרך טובה, ולצערינו הרב יעברו כמה שנים שהם יקלטו שבילו את השנים שלהם בהבל ובריק, והסתבכו עם החוק וכו', או שלקחו סמים וכו', או שעשו המון שטויות וכו' שהם עבירות וחטאים, והסתבכו טוב טוב וכו', ואם ירגישו שההורים שלהם עדיין אוהבים אותם, ויש להם לאיפה לחזור, בקלות הם יחזרו, אבל להתפרץ על הילדים ובפרט ברבים זו לא דרך, אלא גורם שהילדים אף פעם לא יחזרו, כי מה שנעשה איתם יש בזה איזו סיבה, הם לא החליטו יום אחד לפרוק עול ולעזוב את היהדות וכו', מוכרח להיות שמשהו הפריע להם בחייהם, ולכן מוכרחים להוציא מהם את המועקה שיש בלבם וכו', אבל הכל בדרך נועם ואהבה, ואז מצליחים עמהם. יעזור הקדוש ברוך הוא שתבשרו לי בשורות משמחות תמיד.
|