שאלה: מאת שלומי: איך מקיימים הלכה למעשה את סדר דרך הלימוד של רביז"ל: האם הכוונה היא לנסות להבין ואם לא מבינים גורסים וממשיכים, או שאין צורך להבין כלל? וכמה פעמים צריכים לגמור את הש"ס לפי שיטה זו? תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר אחרי ו' ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל שלומי נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. עליך לדעת שאדם מחוייב ללמוד בכל יום מקרא, משנה, גמרא, מדרש, הלכה ואגדה, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת פ"ג:) אמר רבי יונתן: לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפילו בשעת מיתה, שנאמר (במדבר י"ט י"ד) "זאת התורה אדם כי ימות באוהל" – אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה; ולכן אי אפשר להיפטר מלימוד התורה הקדושה, ואשרי האדם שיש לו שכל וגונב בכל יום קצת זמן ולומד מכל לימוד אפילו קצת דקצת, ואינו מעמיס על עצמו יותר מדי וכו', כי כבר אמר רביז"ל מעט גם כן טוב, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה? שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד, והתאנה נלקטה מעט מעט, וכך התורה – היום לומד מעט ולמחר הרבה לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים. ואמרו (דברים רבה פרשה ח' סימן ד') הטיפש הזה תמה איך יכולים ללמוד כל כך הרבה? אמר רבי ינאי: למה הדבר דומה? לכיכר שהיה תלוי באויר, טיפש אומר: מי יוכל להביאו? ופיקח אומר: לא אחד תלה אותו? מביא סולם או קנה ומוריד אותו. כך כל מי שהוא טיפש, אומר: אימתי אקרא כל התורה? ומי שהוא פיקח מהו עושה? שונה פרק אחד בכל יום ויום, עד שמסיים כל התורה כולה. ולכן לא שייך להגיד כמה פעמים מסיימים תנ"ך, ששה סדרי משנה, ש"ס, ד' חלקי שולחן ערוך וכו' וכו', לומדים בכל יום אפילו קצת, וזה מה שישאר לך לנצח נצחים אם לא תטעה את עצמך, כמאמר התנא הקדוש (אבות פרק ו') לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד. שנאמר (משלי ו') "בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך", ואמרו חכמינו הקדושים (סוטה כ"א.) "בהתהלכך תנחה אותך" – בעולם הזה, "בשכבך תשמור עליך" – בקבר, "והקיצות היא תשיחך" – לעולם הבא; ואוי לו למי שעושה צחוק מזה, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה נ"ט סימן ב') על הפסוק (משלי ל"א) "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" – עוז והדר לבושה – של תורה, ותשחק ליום אחרון – אימתי היא שוחקת? מתן שכרה לעתיד לבוא; וכן אמרו (שמות רבה פרשה נ"ב סימן ג') אימתי התורה משחקת למי שהוא עמל בה? ליום אחרון, הוי 'ותשחק ליום אחרון'; כי אז ביום האחרון של האדם שלמד בכל יום תורה, אפילו שעבר עליו מה שעבר, הוא שוחק מכל העולם כולו. רביז"ל בא ונתן לנו סדר דרך לימוד קל מאוד שאפילו אחד שהוא קשה הבנה, יכול גם כן לזכות לסיים את כל התורה כולה כמה פעמים, כמו שבפירוש אמר (שיחות הר"ן סימן ע"ו) בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו. רק ללמוד בפשיטות בזריזות, ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מעניין לעניין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר. ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר', שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם, ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השניה והשלישית כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם. ודיבר רביז"ל הרבה מאד בעניין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת היא דרך עצה טובה מאד בעניין הלימוד. כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאוד מן הלימוד, וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם, ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאוד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה.
ומה יש להוסיף על דבריו ז"ל, שזו דרך נוראה ונפלאה מאד, דרך קלה שכל אחד ואחד יכול לזכות לזה אם רק ירצה, ואם לא יטעה את עצמו.
|