שאלה: מאת ליאור: שמעתי באחת הדרשות את המשפט: "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל". האם זה מאמר חז"ל? אם כן, היכן הוא מופיע? ומה ההסבר שלו? תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר תצוה ב' אדר א' ה'תשע"ד
שלום וברכה אל אורי נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. הנה מובא בזוהר (נשא קל"ד.) הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל וכו', ושם מאריך בסודן של דברים על פי קבלה, ויש לומר בפשיטות, כי יכולים לראות בבית הכנסת שיש בארון קודש הרבה ספרי תורה, ומוציאים את זה או את זה לקריאת התורה, ובדיוק ספר תורה אחד לא מוציאים, ויכולה לעבור שנה שלימה שלא מוציאים לקרוא בו כל השנה, הרי שגם על זה צריכים מזל. כשהייתי בחור צעיר הלכתי פעם למקוה בערב שבת, ודרכי ללכת מוקדם, וכשרציתי לצאת ראיתי עומד בדלת איש מכובד ונשוא פנים ומזוודה על ידו, ומחכה שמה, ושאלתי את הבלן מי הוא זה האדם? ועל מה הוא מחכה? ענה ואמר לי הרי זה האדמו"ר מסדיגורה רבי מרדכי שלום זי"ע (בעל ה'כנסת מרדכי'), ומחכה שאחד יעזור לו לקחת את בגדיו הביתה. ותיכף ומיד נזדרזתי ולקחתי את המזוודה ולוויתי אותו אל ביתו, ועל הדרך סיפר לי כמה סיפורים נפלאים, ואחד מהם אמר לי פירוש על המאמר הזוהר הזה, "הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל" – רואים דבר פלא, הלא ספר תורה זה קודש הקדשים לעם ישראל, מלבד זאת גודל היגיעה שהסופר מכניס בכתיבת ספר התורה – הוא נזהר מאד ללכת למקוה לפני שכותב, ומתייגע רבות עד שגמר את כתיבת ספר תורה, ואחר כך מלווים את הספר תורה מאות אנשים, ולפעמים אלפי אנשים להכניסו לבית המדרש לארון הקודש, והנה כשנמצא פסול, אזי צריכים להביא תינוק שאינו חכים ואינו טיפש והוא אומר מבינות אם הספר תורה כשר או לא. ושאל אותי בדרך צחות: האין זה פלא שספר תורה שכל כך קדוש דייקא תינוק שאינו לא חכים ולא טיפש צריך לומר את המבינות על זה אם הוא כשר? ואמר: היום יכולים להיות אדמו"ר ואף אחד לא מבין את גדולתו, וצריכים לחכות שיבוא איזה תינוק לא חכים ולא טיפש שיאמר עליו מבינות [כי לפני מלחמת העולם היו לו אלפים חסידים, ואחר השואה נשאר בודד, ובפרט כשהיה פה בארצות הברית, בקושי היה לו מנין]. והיה פלא גדול מאד שעוברים המון אנשים ואף אחד לא בא לעזור לו וללוותו, ולהוליך את בגדיו לביתו, וסיים ואמר לי בכאב 'הוי שכך נראה הדור שצריכים לחכות על תינוק שיאמר מבינות על רבי'. ואף שאמר את זה בדרך צחות, אבל הבנתי מדבריו את הכאב לב שהיה לו, ושמחתי מאד שהגיעה לי מצוה כזו שאני יכול לשמש תלמיד חכם גדול. ובאמת רואים היום שיש תלמידי חכמים גדולים מאד לומדים עצומים, ואף אחד לא שם לב על גדולתם בתורה וביראת שמים וכו', וכו', ואין מי שיבין את גדולתם, וצריכים לחכות שאיזה בעל תשובה עם תרמילו על שכמו וכו' שיאמר מבינות מי באמת הצדיק, אוי לאותה בושה וחרפה וכו'. וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ג) ושאור וחמץ שבלב האדם הוא המסית את האדם שיהרהר אחר תלמידי חכמים שבדור ולומר זה נאה וזה לא נאה, עיין שם. ורואים את זה בחוש שכל הדיוט ופירחח וכו' וכו', הוא הנעשה מבין מי באמת תלמיד חכם ומי לא וכו', האין זה מצחיק? זאת אומרת שצריכים מזל שתינוק דלא חכים ולא טיפש הוא יאמר מבינות על הספר תורה אם הוא כשר אם לא, וכו'. וזה מה שאמרו חכמינו הקדושים (סוטה מט:) בעקבות משיחא חוצפא יסגא וכו', וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים וכו', אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב וכו', ועל מה יש לנו להישען? על אבינו שבשמים.
|