שאלה: מאת משה: שלום. רבינו גילה לנו את תורת 'אזמרה'. איך מקיימים את דבריו בתורה זו הלכה למעשה? תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר משפטים כ"א שבט ה'תשע"ד
שלום וברכה אל משה נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אין עוד דבר שהורס את האדם כמו דאגות, כי הדאגה של האדם שהוא תמיד דואג, זה מה שהורס לו את החיים, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין ק:) לא תעיל דויא בלבך דגברי גיברין קטל דויא [לא תכניס דאגה בלבך, כי הרבה גיבורים הרגה הדאגה], ורביז"ל אמר (ספר המדות אות עצבות סימן א') מי שלא תיקן חטאות נעורים על ידי זה באים לו דאגות; ומי האדם שיכול להגיד שהוא נקי מחטאות נעורים, כמו שאמר החכם מכל אדם (משלי כ' ט') "מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי", ולכן נופלות על כל אחד ואחד דאגות, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות עצבות סימן ד') על ידי דאגה בלב נופל על האדם אימת מוות. וכן אמר (ספר המדות אות פחד סימן ל"א) על ידי דאגה ופחד נעשה הלב אטום; וזה מה שהורס לאדם את החיים, עד שנדמה לו שאבד מנוס ותקוה ממנו לגמרי, והוא מסתובב מיואש והלב שלו מלא קושיות וספיקות באמונה רחמנא ליצלן, עד שהס"מ מכניס בו יאוש ודיכאון פנימי שמבחוץ לא רואים את זה ולא מרגישים את זה, אבל בפנים אדם הוא מאד מאד ממורמר, ודבר זה עובר על רוב רובם של בני האדם בזה העולם, אף שמבחוץ הוא יכול להתלוצץ ויחשבו שהוא הכי מוצלח וכו', אבל בתוך לבבו הוא שורה ביאוש גמור שנדמה לו שממנו כבר לא יהיה שום דבר, כי הוא מרגיש שהוא הכי גרוע, ועשה את הרשעות הכי גדולה כביכול נגד הקדוש ברוך הוא, ועל זה בא רביז"ל שהוא הוא הבעל תפלה (עיין סיפורי מעשיות מעשה י"ב) שהוא יאסוף את כל הכיתות שיש בין כלל נשמות ישראל, ויחזירם אל מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, וגילה לנו עצה נוראה ונפלאה איך שכל אחד יכול לצאת מעצמו, ולזכות להגיע לכל המדריגות הכי גדולות בעולם (עיין לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב). כי יש בעל תפלה, שהוא החזן, והוא מתפלל עם כל הטוב שיש אצל כלל נשמות ישראל, כי באמת אדם צריך תמיד לדון את עצמו לכף זכות, ויחפש ויבקש למצוא בעצמו את הטוב שעשה, כי איך יכול להיות שאף פעם לא עשה איזה טוב בחייו? וכן צריך לחפש ולבקש ולמצוא גם בזולת את הטוב שעשה, ואפילו שבתוך הטוב יש גם כן מלא פניות וכו', עם כל זאת, איך שהוא, לא יכול להיות אדם שלא עשה איזה טוב בחייו, וזה שמזהיר הפסוק (תהלים ל"ז) "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו", היינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות, הן את עצמו והן את אחרים, וזה "ועוד מעט ואין רשע" שצריך אתה לבקש בעצמך או באחרים את עוד מעט הטוב שיש בו עדיין, ששם אינו רשע, ועל ידי שאתה מחפש ומבקש ומוצא את העוד מעט טוב שיש בך או באחרים ששם הוא לא רשע, על ידי זה "והתבוננת על מקומו ואיננו" – הוא כבר לא אותו אדם. והחיפוש לבקש ולמצוא בעצמו או באחרים את הטוב, זה נעשה על ידי הצדיק האמת שהוא הרועה, היינו רעיא מהימנא שהוא מלקט את כל הטוב שיש בין כלל ישראל, ועל ידי זה הוא בונה את המשכן ששם תשרה שכינת עוזו יתברך. היינו שהצדיק האמת שהוא רעיא מהימנא, על ידי שדן את כולם לכף זכות, הוא מעלה את כולם מכף חוב לכף זכות, ומוריד את השכינה בתוך כל אחד ואחד, שגם הוא ירגיש את אמיתת מציאותו יתברך, וגם הוא יוכל לדבר עם הקדוש ברוך הוא, כאשר ידבר איש עם רעהו והבן אל אביו, וכן יזכה לזמר ולהתפלל אליו יתברך, שזה סוד (תהלים קמ"ו) "אזמרה לאלקי בעודי", בעודי דייקא, היינו על ידי העוד שלי שאני מוצא בעצמי עוד מעט טוב, על ידי זה אני יכול לעשות זמירות וניגונים להקדוש ברוך הוא, שזה סוד השיחה בינו לבין קונו, שהצדיק האמת שהוא הרעיא מהימנא מכניס בכל אחד ואחד.
[והזהיר רביז"ל מאד לילך עם הדרך הזאת – לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו רק הטוב, ותמיד ידון את עצמו לכף זכות, כי הוא יסוד גדול לכל מי שרוצה להתקרב להשם יתברך, ולבל יאבד עולמו לגמרי חס ושלום, כי רוב בני אדם שרחוקים מהשם יתברך, עיקר ריחוקם הוא מחמת מרה שחורה ועצבות, מחמת שנופלים בדעתם, מחמת שרואים בעצמם גודל קילקולם שקילקלו מעשיהם כל אחד כפי מה שיודע בעצמו את נגעי לבבו ומכאוביו, ומחמת זה הם נופלים בדעתם, ורובן מייאשים עצמן לגמרי, ועל ידי זה אינם מתפללים בכוונה כלל, ואינם עושים אפילו מה שהיו יכולים לעשות עדיין. על כן צריך האדם להשכיל מאד על דבר זה, כי כל הנפילות שבדעתו, אף על פי שהוא מחמת מעשים רעים שעשה באמת, עם כל זה הנפילה שבדעתו והעצבות והמרה שחורה שנופל עליו על ידי זה, הכל הוא רק מעשי בעל דבר, שמחליש דעתו כדי להפילו לגמרי חס ושלום. על כן צריכין להתחזק מאד, לילך עם הגילוי הזה שגילה לנו רביז"ל אשר צריכים לחפש ולבקש בעצמו בכל פעם איזה מעט טוב ונקודות טובות וכו', ועל ידי זה יחיה וישמח את עצמו, ויצפה לישועה עדיין, ויוכל להתפלל ולזמר ולהודות להשם יתברך, בסוד (תהלים קמ"ז) "אזמרה לאלקי בעודי", ועל ידי זה יזכה לשוב באמת אל השם יתברך].
ומוהרנ"ת ז"ל מתחיל את ספרו הקדוש והנורא 'לקוטי הלכות עם מאמר זה, ומלביש בזה סודות נוראים – ומסביר שכאשר אדם נמצא ביאוש ובדיכאון, זה אצלו בחינת שינה, שהמוחין שלו ישנים, והוא לא מרגיש את הקדוש ברוך הוא. ואדם צריך לראות להתעורר מהשינה העמוקה שישן בה, וזה נעשה על ידי דרך זו – שמחפש ומבקש ומוצא בעצמו את הנקודה הטובה, כי הטוב הזה שיש בכל בר ישראל, זה עצם עצמיות אלקותו יתברך, שנקרא 'טוב', כמו שכתוב (תהלים קמ"ה) "טוב הוי"ה לכל", ומגלה שמשיח צדקינו יכבוש את כל העולם כולו על ידי דרך זו, ויחזיר את כולם בתשובה שלימה, וכולם יפתחו את פיהם לדבר אל הקדוש ברוך הוא.
ורואים שמוהרנ"ת ז"ל כותב לבנו ולשאר אנשי שלומינו בהמון מכתבים (עיין עלים לתרופה מכתבי מוהרנ"ת) ומרבה לעורר את אנשי שלומינו ואת בנו שילכו רק עם המאמר הזה שהוא "אזמרה לאלקי בעודי", ובזה יכולים להתחזק כל ימי חייו.
|