שאלה: מאת אוריאל: שלום לכבוד קדושת הצדיק מורנו ורבנו מאור עיננו. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר מטות מסעי כ"ה תמוז התשע"ג
שלום וברכה אל אוריאל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) יש כמה ספרים עכשיו, וגם עתידים להיות עוד כמה ספרים, וכולם צריכים להעולם. ובתחילה כשלא היה לו אמונת חכמים, אזי היו כל הספרים אצלו כלא, כי היה מלעיג עליהם, כמו שכתוב (קהלת י"ב) "עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה" וכו', דהיינו שמלעיג על ריבוי ספריהם, ואזי כולם כלא אצלו. וכששב בתשובה על זה, אזי נתחדש אצלו בכל פעם ספר, כי חוזרים ונחשבים אצלו כל הספרים שבתחילה היו בעיניו כלא. והכל לפי המחלוקת, כי הוא מסתכל ומתבונן בהמחלוקת, מפני מה הם חולקים כך, באלו הדיבורים, ולא באופן אחר. ועל ידי זה מתבונן איך לשוב בתשובה, ולתקן האמונת חכמים. כי משם נמשך המחלוקת, על ידי שפגם באמונת חכמים. ולפי התשובה, לפי המחלוקת, כן הוא חוזר ושב אל אמונת חכמים. וכמו כן נתחדש אצלו ספר, כי חוזר ונחשב בעיניו מה שהיה בתחילה בעיניו כלא. וכן בכל פעם לפי המחלוקת, כן התשובה, ששב וחוזר אל האמונת חכמים. וכמו כן נתחדש אצלו ספר אחר, כי חוזר ונחשב בעיניו עוד איזה ספר אחר, שבתחילה היה מלעיג עליו, והיה בעיניו כלא, עיין שם. ומוהרנ"ת ז"ל האריך באריכות גדולה לבאר את מעלת ריבוי הספרים (לקוטי הלכות קידושין הלכה ג') שבכל יום ויום יוצאים אלפי אלפים וכו', ספרי מינות וכפירות, וזה לא מפריע לאף אחד וכו', ואף אחד לא מבקש הסכמה על זה, וכשאיזה תלמיד חכם מוציא ספר או בפשט או ברמז או בדרש או בסוד, כולם קופצים על הספר לחלוק על זה וכו', ואם הוא כתב את זה עוד בימיו, מה נאמר אנן כשבכל יום ויום מופצים כל מיני עיתונים אפילו מהחרדים שאחד דוקר את השני וכו', ומלאים ליצנות וכו', וגם גובלים בכפירות ואפיקורסות וכו', ואף אחד לא מבקש הסכמה על זה, וכשאחד מדפיס איזה ספר קופצים עליו כמו חיה טורפת וכו. ולכן אם הספר לא מדבר נגד ההלכה, וכן אם הוא מחזק אנשים, מה רע בספר? ואם לפי דעת כמה אנשים זה לא בדיוק הפירוש של רביז"ל, אני מוכרח להגיד לך שדברי רביז"ל כל כך גבוהים שכמה פירושים שרק לא יפרשו, עדיין לא מגיעים לסוף דעתו כלל, ועיקר החידושים שצריכים לחדש בדברי רביז"ל צריכים להיות רק בדרך התחזקות – לחזק את הזולת, ולברר את נקודת האמת וכו', ועיקר האמת הוא רק הקדוש ברוך הוא, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"א) אמת הוא אחד, שזה הקדוש ברוך הוא, ולכן ספר שמקרב יהודים אל הקדוש ברוך הוא, חס ושלום מלחלוק עליו, ואם הוא בדיוק לא אמר את הפירוש לפי מה שלכל אחד עולה בדמיון שזה הפירוש וכו', צריכים לדעת שאי אפשר לרדת לסוף דעתו של רביז"ל בשום פנים ואופן, אלא דבריו ז"ל הם כלליות גדולה מאד, וכל אחד יכול למצוא את עצמו בדבריו, ואם הספר מחזק את האדם באמונה פשוטה בו יתברך, ומעורר אותו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולהיות רק בשמחה, ומחזק אותו שלא יפול בדעתו, ועל אחת כמה וכמה שמעורר אותו ללמוד תורה, שזה עיקר התכלית בזה העולם, אזי מה רע בספר כזה? רק צריכים לשמור מספר שמעורר מחלוקת, כי אצלו יתברך מאד מאד שנואה המחלוקת. יעזור הקדוש ברוך הוא שיתרבו הספרים שמגלים את אמתת מציאותו יתברך, ויגלו את דעתו של רביז"ל בעולם, שאצלו היה העיקר שמחה – לשמוח בנקודת יהדותו, ולהרבות בשיחה בינו לבין קונו, ולהתמיד בלימוד התורה הקדושה, וכבר אמר מוהרנ"ת ז"ל, מי שלא חושב על תכליתו הנצחי איך שיהיה פעם גוסס ומת, וישכב עם רגליו אל הדלת וכו', זה נדמה אצלי כבהמה ממש שגם היא לא חושבת מהיום האחרון וכו', אבל מי שבאמת מכניס בדעתו את היום האחרון שלו, ואיך הוא יראה אז וכו', בוודאי על האדם הזה עובר מה שעובר משברים וגלים, ובשבילו חיברתי את ספרי 'לקוטי הלכות'. הרי שלך לפניך שתכלית לימוד רביז"ל הוא רק להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, ולהרבות בשיחה בינו לבין קונו, ולהתמיד בלימוד התורה הקדושה, כי זו תכליתנו לנצח, והעולה על הכל להיות תמיד בשמחה עם נקודת יהדותנו, אשר כל רגע ושניה שאדם שש ושמח עם נקודת יהדותו, מקיים מצות עשה של יחוד הבורא ברוך הוא, ומראה את החשיבות של המצוות, וכמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלוקיו; כי שמחת המצוה מראה את טוהר הלב של האדם, שכוונתו לעשות רצונו יתברך באמת בלי שום חשבונות פרטיים. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|