שאלה: מאת לירן: למוהרא"ש שלום. לא הולך לי בחיים בשום דבר, אני לבד ואין לי חברים או בת זוג. בנוסף אין לי תעסוקה, אני סובל מחרדות קשות והשם לא עונה לתפילותיי, אני מרגיש שאין לי תקנה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. נמאס לי כבר מהמצב הזה ואני רוצה כבר להיגאל מייסוריי ונראה לי שאין לי שום פתרון חוץ מלהתאבד. האם יש לי תקווה? תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר שלח כ"א סיון התשע"ג
שלום וברכה אל לירן נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. כל הצרות והבלבולים והיסורים המרים שאתה סובל, זה רק מחמת שאתה לא מעריך את עצמך, ואתה שונא את עצמך בתכלית השנאה, ואתה שוכח שיש לאו בתורה "לא תשנא את אחיך בלבבך", וכמו שאסור לשנוא את הזולת, כך אסור לשנוא את עצמו, אדרבה, אדם צריך להיות חזק בבטחון עצמי, ולדעת שגם הוא שווה בעיניו יתברך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) כמו שאדם צריך שיהיה לו אמונה בהקדוש ברוך הוא, כך צריך שיהיה לו אמונה בעצמו שהוא גם כן שווה וכו', ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ו) שכל הכשלונות של האדם רק כשלא מאמין בעצמו, אז הוא צריך לעבוד מאד מאד קשה, ואמרו חכמינו הקדושים (סוטה מ"ח:) מאי דכתיב (זכריה ד' י') "כי מי בז ליום קטנות", מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבוא, קטנות שהיה בהן שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא; כי כשאדם אין לו אמונה בעצמו שגם הוא יכול לעשות נחת רוח להקדוש ברוך הוא, בזה הוא מראה שאין לו אמונה גם בו יתברך, ולכן הוא מתרשל מתורה ומתפלה ומקיום מצוות מעשיות וכו' וכו'. אתה צריך לדעת שכל תפלה וכל תחנה שאדם מתפלל להקדוש ברוך הוא, נשמעת בכל העולמות, אך הס"מ מכניס באדם כאילו הוא כבר לא שווה לשום דבר ולא שומעים אותו ולא צריכים אותו, עד שהוא נכנס בדכאון על ידי זה ורוצה להתאבד וכו' וכו'. וצריך שתדע שלהתאבד זה לא פתרון, כי כך אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן פ"ד) על מאמרם ז"ל (אבות פרק ד') "ואל תאמר שהשאול והקבר בית מנוס לך" – כי בעולם הזה שיש להאדם טרדות ועול הפרנסה, יכול להיות שיעקץ וינשך אותו פרעוש והוא לא ירגיש, מחמת שמחשבתו טרודה באיזה מחשבה של פרנסה וכיוצא. אבל שם בקבר שאז אין להאדם שום טרדא ושום מחשבה אחרת, אז הוא שומע אפילו הרחישה וההילוך של התולעים איך הם רוחשים ובאים אליו, ומרגיש הצער של כל נשיכה ונשיכה. ואין שום דבר שיטרידהו וימנעהו מגודל צערו הקשה רחמנא ליצלן; אדם חושב שבזה שהוא יתאבד, ויכניסו אותו בקבר נגמרו הצרות שלו, אך הוא לא יודע שאז מתחילות הצרות שלו וכו', כל זמן שהוא חי הוא יכול לתקן את הכל, ויכול לצאת מכל הסיבוכים שהסתבך בהם וכו', כי אין בעיה שאין לה פתרון, אבל שם בקבר מתחיל ענין אחר לגמרי, קודם כל איך שקוברים את האדם באים עכברי שדה שמתחילים לאכול את הבשר הטרי, ומבטנו מתחילות לצאת תולעים וכו', ואת מה שהם משאירים באים ואוכלים נחשים ועקרבים וכו', וכולם עושים סעודה מגופו וכו', ואל תאמר כשאדם מת הוא כבר לא מרגיש, כי בפירוש אמרו חכמינו הקדושים (שבת י"ג:) קשה רימה למת כמחט בבשר החי שנאמר (איוב י"ד כ"ב) "אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל". ולכן אני מוכרח להגיד לך אשר להתאבד זה לא פתרון כלל, זה בא רק מחמת יאוש ודכאון פנימי, ועל זה שלח לנו הקדוש ברוך הוא בדורות אלו את רביז"ל, שהוא הרופא שיכול לרפאות את כלל נשמות ישראל ואת כלל העולם כולו, כי רביז"ל מפיח רוח חיים בכל אדם, ומחזק ומעודד ומשמח אותו, ומראה לו דרך איך שיכולים לצאת מכל בעיה שבעולם, ולכן אני מייעץ לך שתתחיל ללמוד ביתר שאת ביתר עוז את ספרי רביז"ל, ומה טוב ומה נעים אם תעשה לעצמך סדר בסדרת 'אוצר הקונטרסים', שמדברים מכל הבעיות שרק יש בעולם וכו' וכו', ומגלים עצות איך שיכולים לצאת מכל הצרות וכו' וכו'. נא ונא תעשה כל מה שביכולתך להיות בשמחה, אשר אין למעלה מזה, ומוהרנ"ת ז"ל הבטיח לאחד מתלמידיו אם תהיה תמיד שמח, לא תראה פני גיהנום, ויכולים להבין את זה בפשיטות, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ט) אין עולם הזה יש או גיהנום או גן עדן, ולכן כשאדם מסתובב בזה העולם ממורמר מדוכא וכו', אזי הוא טועם את טעם גיהנום בזה העולם רחמנא לישזבן, כי אין עוד קללה יותר מזו שאדם מסתובב ממורמר ומדוכא ועצוב ומיואש וכו' וכו', וזה בעצמו הגיהנום שאדם מסתובב בעצבות ובדכאון, ולא מוצא את מקומו וכו', ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ואל תדחה את השמחה ליום מחרת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; ולכן תהיה היום בשמחה, ותגאל את עצמך מהגיהנום שאתה נמצא בו וכו'. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|