שאלה: מאת יהודית: לכבוד כבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א. השם יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. קיבלתי על עצמי לגמור בכל יום את ספר התהלים על ציונו של הבבא סאלי לרפואתו והצלחתו של הרב שליט"א. תשובה: |
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר נשא ח' סיון התשע"ג שלום רב אל יהודית תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. חכמינו הקדושים אמרו (יומא פ.) תפסת מרובה לא תפסת, תפסת מועט תפסת; קיבלת על עצמך לגמור את כל ספר התהלים בכל יום על הציון הקדוש של הבבא סאלי זי"ע, ואת יודעת שלא תעמדי בזה, ולכן תקבלי על עצמך לסיים רק 'יום תהלים' בכל פעם שתבקרי שמה, וזה לוקח רק חצי שעה, ובזה תוכלי לעמוד. אל תחפשי אחר גדולות וכו', ודברים שאינם בכוחותייך, כי לבסוף את לא עושה שום דבר, ואת עוברת על איסור נדרים ושבועות שמזה את סובלת מה שאת סובלת. בענין השמות תחזרי לשם המקור 'יהודית', וכן בעלך יחזור לשם המקור שלו 'משה', תורידו את השמות שהוספתם, ואם כבר הכנסתם את זה בכתובה, תשנו את הכתובה, כי אסור להוסיף שמות סתם ככה מפני שמתחשק לכם, יהיה איך שיהיה ויהיה מה שיהיה. כל הצרות והבעיות שיש לך בימי חייך, זה רק מחמת חסרון השמחה, ולכן ראי להיות בשמחה עצומה, ותשתדלי מאד מאד לא לתת לעצבות ולדכאון שיתפסו אותך, כי הס"מ רוצה רק לשבור את האדם ולהפילו בעצבות ובמרירות ודכאון, כי זה כל כוחו, ורביז"ל הזהירנו מאד מאד על מדת השמחה, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) שצריכים להכריח את עצמו עם כל הכוחות להיות בשמחה, ואת צריכה לדעת שלהיות בשמחה זה בא במסירות נפש הכי גדולה. ולכן אשרי מי שמכריח את עצמו להיות בשמחה, ואז טוב לו כל הימים, וכן הרגילי את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר אין טוב מזה, כי כל דיבור ושיחה שאדם מדבר ומשיח לפני הקדוש ברוך הוא, נשמע ונתקבל בכל העולמות, וגורם נחת רוח למעלה, אשרי האשה שחזקה בזה בכל יום. וכן תשמחי את בעלך, ותשמרי מאד מאד בכבודו, כי את יורדת לחייו וכו', ועושה עליו ביקורת יום יום וכו' וכו'. ולכן אני מאד מבקש אותך שתתאזרי במידת הסבלנות שאין מידה יותר יפה מזו, ואפילו שזה בא לך מאד מאד קשה, זכרי מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, ודעי לך כשאשה עוצרת עצמה לא לכעוס וכו', אפילו שהיא נמצאת במדור הקליפות וכו', בזה היא עולה עד עולם האצילות, שהיא בטלה לגמרי אל האין סוף ברוך הוא, כי הכל תלוי כפי מידת הסבלנות ולא להכנס בכעס, שבדרך כלל בא מגיאות וישות. אשה צריכה לבטל את עצמה כל כולה אליו יתברך, ושלא תהיה לה שום תרעומת על בעלה, כי האשה היא חלק מבעלה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ג) "עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת". ולכן אשרי האשה שקנתה לעצמה את מידת הסבלנות לגבי בעלה וכו', ומוחלת לו על הכל, ומתחזקים לאהוב אחד את השני, שאז השכינה תשרה בתוך הבית. אם תתנהגי ככה, הכל ישתנה לטובה, ותהי הכי מאושרת, הבעיה היא שאת לא תצייתי אותי, ואז תשארי עם הצרות שלך שאת מושכת על עצמך כבר קרוב לשלושים שנה.
|