שאלה: מאת נפתלי: לרב שלום. אני בחור ישיבה ואני מאוד אוהב את ראש הישיבה שלי. הוא מסביר את הלימוד בצורה מיוחדת מאוד וכולם קולטים את החומר, אבל הבעיה שראש הישיבה הוא מאוד קפדן, והרבה פעמים הוא מדבר איתנו בתקיפות, ויש בחורים שנעלבים ממנו. איך אני בתור בחור מהישיבה צריך להתייחס לזה? תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר תרומה א' דר"ח אדר התשע"ג שלום וברכה אל נפתלי נ"י לנכון קבלתי את מכתבך.
ולכן אתה צריך להתחזק ולהשאר ללמוד אצל הרב הזה, כי בוודאי תקבל ממנו הרבה תורה, וכך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ס"ג:) מאי דכתיב (משלי ל' ל"ג) "כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב", במי אתה מוצא חמאה של תורה, במי שמקיא חלב שינק משדי אמו עליה, ומיץ אף יוציא דם, כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושותק, זוכה להבחין בין דם טמא לדם טהור, ומיץ אפים יוציא ריב, כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושניה ושותק, זוכה להבחין בין דיני ממונות לדיני נפשות. ולכן אל תעשה שום עסק מזה, אדרבה מרבך תלמד חכמת החיים איך שצריכים לדעת להוריד את עצמו אל אנשים, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ק') הצדיקים אשר בכל דור ודור כולם קדושים ובתוכם השם, ומדוע אנו רואין בחוש הראות, שיש בהם צדיקים אשר מזגם וטבעם טובה מאד, וטובים המה לכל. ויש אשר הוא צדיק אמת, ואין מזגו וטבעו נוחה עם המון עם, ולפעמים נראה ממנו כעס וקפידה, צריכים לדעת שזה ידוע שכל צדקת הצדיקים הוא לוקח מאור התורה, כי היא המורה דרך, וממנה לוקחה צדקתו. והנה הצדיק אשר השיג מאור גדול ממאור התורה, ומעשיו גם כן בשוים לפי השגתו בתורה, אזי צדקתו ותורתו שניהם מתיישבים בשובה ונחת, לפיכך דעתו נוחה עם הבריות. והצדיק אשר אור חכמת התורה שהשיג גדולה מאד ממעשיו, אזי התורה מרתחת בו האש הקדושה של התורה, ואי אפשר שתהא דעתו נוחה עם הבריות, ומעורבת עם המון עם, כמו הצדיק שמעשיו שווים לפי השגתו בתורה, וזה שאמרו חכמינו הקדושים (תענית ד): 'האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא בה, לפי שגדלה תורתו מאד. ולכן חזק ואמץ מאד ותראה לקבל ממנו הרבה, ותראה שלבסוף תצליח דרכך. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|