שאלה: מאת יוסף: לי זה כואב מאוד, כי נותנים לי הרגשה שאני מתנגד או כופר בגלל שאני מדבר על הקדוש ברוך הוא ופחות על הצדיק, אבל אני יודע מה ראיתי! בלי רבי נחמן אין לי כלום, ותודה לאל בעשר השנים האחרונות אני לומד ומתעסק בליקוטי מוהר"ן וסיימתיו פעם אחת, וכרגע סיימתי קמא פעם שניה, ואף הוצאתי ספר חידושים מבוסס על דברי רבינו והבעש"ט הקדושים, ומה כואב שבא אחד שכמה שנים בתשובה או אולי כמה חודשים ועושה אנרכיה בשם רבינו! מבטלים חס וחלילה את הבעש"ט כי כבר יש רבינו, מבטלים את כל קדושי עליון בשם רבינו, מזלזלים בגאוני עולם מרנן ורבנן וקורין אותן מפורסמים של שקר בשם רבינו! תצלינה אוזנינו. וכשניגשים לדבר איתם, מידת הניצחון אינה סובלת את האמת… ועושים תחרות ומלחמה ובריונות, ואי אפשר להימלט מזה, ואם תדבר אולי גם ירביצו חס וחלילה. הנשמה שלי סובלת סבל נורא ואיום מכל התחרות, הלשון הרע והשנאת חינם, ומה אני רוצה? רק להוסיף בתורה ותפילה ומעשים טובים וללמוד במקום שליבי חפץ. א. איפה נכנס הצדיק בקשר ביני לבין הקדוש ברוך הוא, ולמה צריך את זה? ב. מה עושים כדי לברוח מהשנאת חינם, כי זה לא קל לקיים מה שכבוד הרב כתב "להיות רק עם השם" כי בסופו של דבר אנחנו בני אדם ויצורים חברתיים ואם גרים בתוך זה ואי אפשר להתעלם מהסביבה. אני רוצה אחדות, אהבה, שלום וטוב ואני פונה לכבוד הרב כי אני רואה שרק בספרי הרב, מדברים מהאין סוף ברוך הוא ומהדרגה האמיתית, ומדברים מכל הצדיקים בכבוד גדול וזה עושה לי אהבה ושלום בנפש. בתודה. השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר דברים ה' מנחם אב ה'תשע"ב שלום וברכה אל יוסף נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה שואל שאלה טובה מאד, וכל אחד שואל את השאלות האלו, ולכל אחד זה מפריע, ויש בזה לימוד עמוק, עמוק עמוק מי ימצאנו, ונשתדל לברר לך את הכל באר היטב על פי דברי רביז"ל.
ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"ב) מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך, כי מלא כל הארץ כבודו, ואפילו מסיפורי הגוים צועק גם כן כבוד השם יתברך, כמו שכתוב (תהלים צ"ו ד') "ספרו בגויים כבודו" כי אפילו בסיפורי הגויים צועק כבוד השם יתברך, כי כבודו יתברך צועק תמיד, וקורא ומרמז להאדם שיתקרב אליו יתברך, והוא יתברך יקרב אותו ברחמים ואהבה וחיבה גדולה. וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ד) שהקדוש ברוך הוא מצמצם את עצמו כביכול מאין סוף עד אין תכלית, ומרמז לו לאדם רמזים איך להתקרב אליו, ובכל יום יש לאדם מחשבה דיבור ומעשה אחרים שבהם כביכול הקדוש ברוך הוא מצמצם את עצמו לרמז לאדם רמזים בכל פרט ופרט מחייו וכו'. עד כאן ברור לך, וגם אתה מודה על זה, ואדרבה אתה אומר שזה כל חיותך, אבל אתה שוכח כדי להגיע להשגה זו מוכרחים שאחד ילמד אותנו את כל זאת, ולהודיע לנו איך זוכים להגיע אל זה. וזה ענין ההתקרבות אל הצדיק, כי בלי הצדיק אי אפשר בכלל לדעת מזאת ההשגה, ובפרט אחד שחטא בכל מיני עוונות שבעולם רחמנא לישזבן, ועבר על כל התורה כולה, והוא מלוכלך בזוהמת תאוות ניאוף וכו', לא ידע מה זה שבת וכו', לא ידע מה זה יום כיפור וכו', פיטם את עצמו בנבילות וטריפות ימים ושנים, ואכל חמץ בפסח וכו' וכו', איך אדם כזה יכול להגיע להשגות נוראות ונפלאות כאלו עד שיהיה בטול ומבוטל לגבי אין סוף ברוך הוא? לזאת מוכרחים לבוא אל צדיק שהוא מלמד טוב שיכול להלביש שכל עליון בשכל תחתון ולתת לנו להבין את כל זאת, כמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל') שהצדיק יכול להלביש שכליות עליונות עד שגם הירוד והפחות גם כן יכול להגיע לזה, כי הצדיק הוא הרחמן האמיתי כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ז') שמרחם על הירודים והנפולים, ומאיר גם בהם אור האין סוף ברוך הוא. ולכן אמר רביז"ל למוהרנ"ת ז"ל (חיי מוהר"ן סימן רצ"ט) שאי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם כשמתקרבין להצדיק האמת שבדור. ענה ואמר קודם שנמצא הצדיק האמת בעולם יכולים להתקרב להשם יתברך מעצמו. אבל אחר שכבר נמצא הצדיק האמת בעולם אי אפשר להתקרב להשם יתברך באמת בשום אופן כי אם כשזוכין להתקרב אליו. וההסבר הוא פשוט כי בכל דור ודור יורד חשכות גדול בעולם, כי את זה לעומת זה עשה האלקים, כי כנגד האור האין סוף שמאיר בכל העולמות ובכל פרטי הבריאה, נגד זה עומד הס"מ ומעלים ומסתיר את אמתת מציאותו יתברך על ידי כל התאוות והמדות רעות שיש בכל אדם וכו', תאוות ניאוף, תאוות ממון, תאוות אכילה ושתיה, תאוות הכבוד והשררה, ותאוות הנצחון וכו', ולכן קשה מאד מאד להתקרב אל הקדוש ברוך הוא אלא על ידי הצדיק האמת שזכה להכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, עד שאין לו שום הסתכלות בזה העולם, ואין לו שום שמיעה ודיבור בזה העולם וכו' וכו', כמובא (סיפורי מעשיות מעשה י"ג מהשבעה קבצנים). ולכן אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ש"י) כמה צלם אלקים היו מונחים ברפש שאני הוצאתים מהרפש והטיט שהיו שם, ועל ידי נתקרבו אליו יתברך בהתקרבות כזה שאין להם להתבייש מצדיקים גדולים וכו', כי נראה בחוש שהמתקרבים אלי נשתנה פניהם, ובא עליהם פנים של יהודי בחינת צלם אלקים. הלא יש אצלי אנשים שאיני יודע אם השאול תחתיות היה די להם, כי גם השאול תחתיות היה קטן לפניהם, שאם היה אפשר להם לחתור תחת שאול תחתית היו חותרים, ועל ידי נתקרבו וכו'. ולכן עליך לדעת אשר אי אפשר בשום פנים ואופן להגיע להשגה זו אלא כשזוכים להיות מקורבים אל רביז"ל כי בפירוש גילה לנו (חיי מוהר"ן סימן רע"ט) מן רבי שמעון בר יוחאי שהיה חידוש כמפורסם, היה העולם שקט עד האריז"ל, היינו שמרבי שמעון בר יוחאי עד האריז"ל, לא נתגלו חדשות כמו שנתגלו על ידי רבי שמעון בר יוחאי, עד שבא האריז"ל שהיה חידוש כמפורסם, והוא גילה חדשות לגמרי שלא נמצא מי שיגלה חדשות כאלה עד האריז"ל. ומן האריז"ל עד הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, היה גם כן העולם שקט בלי חדוש, עד שבא הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שהיה חידוש נפלא, וגילה חדשות. ומן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע עד עתה היה גם כן העולם שקט בלי חידוש כזה, והיה העולם מתנהג רק על פי ההתגלות שגילה הבעל שם טוב הקדוש זי"ע עד הנה, עד שבאתי אנכי. ועתה אני מתחיל לגלות חדשות נפלאות לגמרי שעדיין לא נתגלו על ידי שום נברא וכו'. והפירוש הוא, כי תיכף ומיד מהחורבן נחשך כל האורות לגמרי, ושלח לנו הקדוש ברוך הוא יחידי הדורות שהם מאירים את אמתת מציאותו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד, והם רבי שמעון בן יוחאי עם הזוהר והתיקונים וכו', ואחר כך האריז"ל עם גילויו הנפלאים, ואחר כך הבעל שם טוב הקדוש זי"ע עם תלמידיו שגילה נוראות נפלאות, ולבסוף שלח לנו הקדוש ברוך הוא את רביז"ל שהוא מגלה נוראות נפלאות מאד, עד שיכול להביא הארת האין סוף ברוך הוא אל כל הירודים והנפולים והמושלכים בתאוותיהם, ואמר (חיי מוהר"ן סימן רנ"א) יש לאל ידי להחזיר כל העולם כולו למוטב, ולא בלבד אנשים פשוטים אלא אפילו צדיקים ואנשים גדולים אני יכול להחזירם למוטב. כי גם הצדיקים צריכים להחזירם למוטב. ולא מבעיא ישראל קדושים אלא כל האמות העולם כולם אני יכול להחזירם להשם יתברך, והייתי יכול להוליכם סמוך לדת ישראל. אך דיו לעבד להיות כרבו. רואים מזה מי זה רביז"ל וכו', ומה זה רביז"ל וכו', עד כדי להגיע להשגה כזו לראות ולשמוע מהכל אלקות ויזכה לדבר אליו יתברך כדבר איש אל רעהו, על זה צריכים קודם לשמוע בקול הצדיק האמת, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') שהוא מעורר מהשינה העמוקה שאדם ישן שמה וכו'. והנה מבואר היטב כל הענין בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז') כדי להגיע לאמונה ברורה ומזוככת צריכים להיות מקורב אל הצדיק האמת, שעל ידו זוכים להגיע אל האמונה, ואי אפשר לבוא לידי אמונה כי אם על ידי אמת, היינו שיחפש האדם את נקודת האמת ולא יטעה את עצמו, כי יש גם כמה מיני אמונות כוזביות מה שהגוים מאמינים בהם וכו', שאין להם שום יסוד כלל, ואם אין לאדם מדת האמת, אזי בקל יכול לטעות אחר אמונות כוזביות, מאחר שמשליך את שכלו וסומך רק על אמונה לבד בלי אמת, וכל האמונה שלו מוטעה מעיקרא, כי אין בו אמת כלל כי הולך אחר אמונות כוזביות שאין להם שום יסוד. ולכן צריכין לצרף אל האמונה הקדושה גם מדת האמת, היינו לחפש את הקדוש ברוך הוא, כי רק הוא יתברך נקרא אמת כמו שכתוב (ירמיה י') "והוי"ה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם" ועל ידי שתמיד יחפש את נקודת האמת שהוא הקדוש ברוך הוא אזי יזכה להגיע אל אמונה נכונה ואמיתית. ואל מדת האמת אי אפשר לזכות אלא על ידי התקרבות לצדיקים, כי הצדיקים האמיתים הדבקים בו יתברך הם מגלים אור האמת בעולם, שהוא אור אלקותו יתברך, ובלי הצדיקים אי אפשר להגיע אל האמת כלל, כי אור השם יתברך גדול מאד, וצריכין עצת הצדיקים לצמצם את האור בכדי שנזכה להשיגו, שזהו כלליות כל העצות הנפלאות והלימודים נוראים שקבלנו מהצדיקים שיש בכל דור ודור, שהם מגלים עצות ודרכים נפלאים איך להתקרב אליו יתברך, ואיך להמשיך עלינו אור האמונה בלי נטיה מן האמת כלל, ולכן כל מה שאדם מתקרב אל הצדיק, כן נחקק בו אמונה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (מכילתא בשלח) על הפסוק (שמות י"ד) ויאמינו בהוי"ה ובמשה עבדו, אם בהוי"ה האמינו במשה לא כל שכן, אלא כל המאמין ברועה ישראל מעלה עליו הכתוב כאילו מאמין במי שאמר והיה העולם, עיין שם. כי דייקא על ידי אמונת צדיקים וההתקרבות אליהם, זוכים להגיע אל אמונה ברורה בהשם יתברך, ועל ידי זה יוצאים מן הגלות. כל זה הארכתי לך קצת, אבל זה רק על קצה המזלג וכו' מה שיכולים עוד לברר את כל הענין הזה. והדבר הוא פשוט מאד, כי בלי הצדיק יכולים ליפול בטעויות גדולות מאד מאד, כי הצדיק הוא בחינת תורה שבעל פה, ואי אפשר להשיג תורה שבכתב אלא על ידי התורה שבעל פה, והתורה הקדושה הוא תורת חיים, שעל ידו האדם נעשה כלי לקבל בו את האור אין סוף ברוך הוא, כי (תהלים קי"ט) "כל מצוותיך אמונה" כל המצוות מביאים את האדם לאמונה, ובלי קיום מצוות מעשיות אדם חי בדמיון אחד גדול, שהוא חושב שרואה אלקות ומרגיש אלקות וכו' וכו', ובלי קיום מצוות מעשיות הכל דמיון אחד גדול מאד, והמצוות הם רצונו יתברך, ובזה שאדם מקיים את המצוות בזה הוא משלים את רצונו יתברך. ולכן במשך כל הדורות כל אלו שלא קיימו מצוות מעשיות דייקא פרקו עול לגמרי רחמנא לישזבן, כגון כת הקראים והצדוקים והבייתוסים וכו', עד כת ש"ץ שר"י. ולכן מוכרחים להיות מקורב אל צדיק האמת כדי שיפתח לנו את העינים לראות את האמת, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז) שהצדיק פותח את העינים להסתכל בגדולת הקדוש ברוך הוא, והעיקר להסתכל על עצמו איך הוא אוחז בד' יסודות שלו, אם כבר בירר וזיכך אותם וכו'.
ולכן כל אלו החדשים מקרוב באו וכו' שאומרים דעות בחסידות ברסלב וכו', ומכל שכן שהעבר שלהם לא כל כך מזהיר וכו', איך הם לא מתביישים לדבר על כולם וכו', ולומר שהם מפורסמים של שקר וכו', ומעוררים מדנים ומחלוקת, ושנאת חנם וכו', וגורמים פירודים וכו', עליהם אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ט) "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו" יש אנשים שעשו מעשה זמרי ורוצים שכר כפנחס, להם אומרים שב תחתיך, ועל כל פנים אל תצא ממקומך למעלה ממדריגתך וכו', מכל שכן אדם שאין לו בכלל צלם אלקים, אין לו זקן ופיאות וכו', איך הוא יכול להתעסק בדברים רוחניים ודקים וכו' בשעה שהאל"ף בי"ת של יהדות אין לו, לא זקן ופיאות וכו', לא ציצית ותפילין וכו', איך אדם כזה יכול אפילו לדבר מרוחניות וכו', או לחבר ספר ברוחניות וכו. הקדוש ברוך הוא יאיר עינינו באור תורתו, ונזכה לחזור בתשובה שלימה על פגם אמונת חכמים שמשם נובע גם פגם באמונה בו יתברך.
|