שיחות מוהרא"ש • ברכת המזון |
||
|
||
מוהרא"ש נ"י אמר, שלדעתו, מה שרש"י הקדוש אומר בפרשת עקב על הפסוק (דברים ז') והיה עקב תשמעון, "אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו – תשמעון", אחת המצוות שאדם דש בעקביו היא מצות ברכת המזון, וכמו שהיא באמת כתובה בתורה גם כן בתחילת פרשת עקב, כי היא מצוה גדולה ונוראה מאד מדאורייתא, ובני אדם מזלזלים בה, ונדמה להם כדבר קל מאד, ואין מדקדקים לברך אותה בכוונה ומתוך הסידור, ומחסרים תיבות ולפעמים ברכות שלימות, כי מברכת נודה לך נכנסים לתוך ברכת רחם נא, ולא שמים על לב כלל, ובאמת עיקר הצלחתו של האדם תלוי במצות ברכת המזון, והוא ממשיך על האדם עשירות ממש, בבחינת (משלי י') ברכת הוי"ה היא תעשיר, כי היא "ברכת הוי"ה" ממש, כי היא מהברכות היחידות המחוייבת לנו מן התורה.
ומובא בספר החינוך (מצוה ת"ל) שכל הזהיר בברכת המזון מזונותיו מצויין לו בכבוד כל ימיו, ובעטרת זקנים (אורח חיים סי' קפ"ה) מובא, שלכן אין אות "ף" בכל ברכת המזון, כי כל מי שמברך ברכת המזון בכוונה, אין שולט בו לא אף ולא קצף, עיין שם, ומובא (שם) בבאר היטב בשם הב"ח, שהמדקדק יזהר לברך דוקא תוך הספר ולא בעל פה, עיין שם, ובזוהר הקדוש כתוב (תרומה קנ"ג:) שכדאי לאכול כל המעדנים שבעולם בכדי לברך ברכת המזון בשמחה, כי ברכת המזון ממשיך על האדם ברכות עצומות מעולם העליון.
ומוהרא"ש נ"י אמר כמה פעמים לפנינו, שמה שזכה לשפע של עשירות, הוא בזכות שתמיד מדקדק לברך ברכת המזון מתוך הסידור דייקא.
ולזאת אנו עדים, שמוהרא"ש נ"י מדקדק בכל מחיר לברך ברכת המזון מתוך הסידור, וכמה פעמים חיכה זמן רב עד שימצא סידור לברכת המזון, ופעם ישב מוהרא"ש נ"י במסיבת שבע ברכות של אחד מבני משפחתו, וכיבדו אותו לברך, אבל לא היה ביד אף אחד סידור, ולא רצה מוהרא"ש נ"י בשום פנים ואופן לברך עד שהביאו לפניו סידור, ולא הסתכל כלל על מה שבני אדם עשו צחוק וליצנות "האם אינכם יודעים לברך בעל פה?!" ולא שם לבו לדבריהם כלל, עד שאחד מאנ"ש רץ והביא לו סידור מאיזה בית הכנסת, ואז בירך בפנים מהסידור בהתלהבות גדולה.
ואמר מוהרא"ש נ"י, שמי שעיני שכל לו, ומסתכל קצת בכתבי האריז"ל, יודע שהארבע ברכות של ברכת המזון מכוונות כנגד הד' עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה, שהם כנגד הד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן. נמצא שבכל פעם שמברכין ברכת המזון ממשיכין על עצמו אור נורא ונערב מכל הד' עולמות, ומשם באות כל ההשפעות טובות, ולכן צריכין לברך ברכת המזון בשמחה ובמתון, ואז תהיינה נשפעות עליו כל הברכות שבעולם.
ואמר מוהרא"ש נ"י, שראו אצל אנ"ש שהיו מדקדקים ליטול ידים לסעודה במשך היום כדי להתחייב בברכת המזון ולברכנה בשמחה ובכוונה, וכל תכלית כוונת אכילתם היתה בכדי לחטוף מצות ברכת המזון שהיא יקרה וחשובה כל כך, וכמה פעמים אמר לנו מוהרא"ש נ"י שברכת המזון שלו לקח לו יותר זמן מכל הסעודה, כי אכל בזריזות ובמהירות מפני אפיסת הזמן, אבל ברכת המזון בירך במתון כראוי, ולקח לו יותר זמן מכל הסעודה. והיה תמיד מעורר כל אנ"ש שיזהרו מאד בברכת המזון מתוך הסידור דייקא, אשרי הזהיר במצות ברכת המזון כראוי. (שיחות מוהרא"ש, חלק ט"ו) |
||
|
||
לתפריט שיחות מוהרא"ש המלא לחץ כאן |