שיחות מוהרא"ש • אכזריות |
||
|
||
מוהרא"ש נ"י אמר אשר המדה של אכזריות היא המדה הכי גרועה, וזה המדה של הגויים, כי טבע של גוי שהוא אכזר, ואיך מתחיל אכזריות? זה מתחיל עם חיות, שמתאכזרים על בעלי חיים, ואחר כך גומרים עם בני אדם, כי עושים כל מיני נסיונות על חיות, ולבסוף רחמנא ליצלן עושים נסיונות על בני אדם, וזה רואים אצל רופאי אליל, שהם עושים כל מיני נסיונות על חיות באכזריות הכי נוראה, וחותכים אותם כשעדיין חיים, ולבסוף עושים נסיונות על בני אדם בבתי חולים, על זקנים וזקנות, וגם על ילדים ששוכבים בבתי חולים בלי הורים, ואף אחד לא מסתכל עליהם, ועליהם עושים נסיונות, ואם אחד נפטר מהנסיונות רחמנא ליצלן, אומרים שככה היה סתם ואין הם אשימים, והם רוצחים ממש, וכך מתחיל האכזריות: היינו שמתחיל עם חיות וגומרים עם בני אדם, וצריכים לזכור שצער בעלי חיים דאורייתא (שבת קכ"ח:), ולכן למה לך לצער בעלי חיים? הלא ידוע שהאר"י הקדוש לא הרג אפילו זבוב, עד כדי כך היה נזהר בצער בעלי חיים, ומכל שכן שאסור לצער בני אדם, כי זהו הסימן של יהודי – שיש לו מדת החסד, אבל כשיש לו מדת האכזריות, צריכים לבדוק אם אין אצלו איזה אבר של גוי, כי יהודי בטבע אינו יכול לעשות אכזריות.
ואמר מוהרא"ש נ"י, אני לא יכול לסבול בשום פנים ואופן איש אכזר, אדם שעושה רשעות לשני, בלי טעם ובלי סיבה, כי אפילו כששני אנשים מתקוטטים זה גם צער גדול לראות, וכמו שאמר פעם מוהרנ"ת ז"ל, כשהוא רואה שני סבלים, היינו אפילו שני אנשים פשוטים, מתקוטטים, דוקר לו הצדדים, כי למה ליהודים לריב ולהתקוטט? אבל סתם לעשות רשעות להשני, להוציא כסא מתחתיו או לשים לו רגל שיפול ויצחקו ממנו, הלא זה סתם רשעות, והוא מדת גרוע מאד ואיני יכול לסבול איש כזה כלל.
וראינו תמיד אצל מוהרא"ש נ"י, שהיה מאד מאד מקפיד על מדת האכזריות, ואם שמע אצל איזה בחור או ילד שהתאכזר על איזה בעל חי, היה מוכיח אותו מאד, והיה אומר שאין מדה כזו שייך אצלינו כלל, ואם יש איזה חתול או כלב שמפריע, תופסים אותו ושמים אותו רחוק עשר רחובות, ונגמר הסיפור, אבל לעשות להם אכזריות ולהתעלל בהם, זה לא סימן של יהודי, וזה על חיות, על אחת כמה וכמה בעין ערך כלל להתעלל בבן אדם, ולהציק לו על שום דבר, ולמרר לו את החיים, הלא לא עשה לך שום דבר, ולכן זה המדה הכי גרועה, והיה מוהרא"ש נ"י רגיל לומר, שברוך השם אני עוקר מדה זאת מכל אלו שבאים ללמוד אצלי, כי זה היסוד הראשון שאני מאד מאד חזק על זה, שלא יהיה במחנינו מדת אכזריות, וראיתי במשך השנים שכל אלו שהשתמשו באלימות ובאכזריות אחד נגד שני, ולא רצו לעשות טובה אחד לשני, לבסוף נשארו מסכנים, ואף אחד לא רצה שייכות אליהם, כי בני אדם לא יכולים לסבול אכזרים, ולכן אשרי הנזהר מאד ממדת אהכזריות ומכריח עצמו לעשות טובות עם כל הבריות, כי טוב לו בזה ובבא לנצח. (שיחות מוהרא"ש, חלק ט"ו) |
||
|
||
לתפריט שיחות מוהרא"ש המלא לחץ כאן |