מוהרא"ש נ"י היה תמיד מדבר מגודל מעלת לימוד הזוהר, ואיך שכל אחד ואחד צריך לקבוע לעצמו שיעור בספר הזוהר ובספר התיקונים בכל יום, בין זקנים ובין נערים, כי מה שמקובל אצל העולם שאין ללמוד זוהר עד גיל מסויים, כגון ארבעים וכיוצא בו, אין בזה שום ענין כלל, וכל גדולי הצדיקים עסקו מצעירותם בספר הזוהר, והאריז"ל וגם רביז"ל נסתלקו מן העולם עוד לפני גיל ארבעים, והיו בקיאים בספר הזוהר מנערותם, ומה שבני אדם אומרים שיכולים להשתגע חס ושלום מלימוד ספר הזוהר, הבל יפצה פיהם, והוא שטות גדול, כי ממה נפשך, מי שמבין בספר הזוהר, הרי הוא מבין, ומי שאינו מבין, הרי אינו מבין, אם כן ממה יכולים להשתגע? שגעון בא רק מעבירות רחמנא ליצלן, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (סוטה ב.) אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, אבל מדברי תורה לא משתגעים, ובפרט לא מספר הזוהר חס ושלום, שיש בה כח נפלא לזכך ולטהר את נשמות האדם מכל מיני שיגיונות וחולאים רעים, ומי שמבין בה, אשרי לו, כי דברי הזוהר מאירים ומזהירים הנשמה מאד, ומי שלא מבין בה, שיגרוס ויאמר דף אחר הדף מן הזוהר ומן התיקונים, ויאיר על נפשו אור גדול מאד, כי הלשון של הזוהר מסוגל מאד לעורר האדם לעבודת השם יתברך, ועל ידי לימוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני לימודים של התורה הקדושה (שיחות הר"ן סי' ק"ח).
וסיפר מוהרא"ש נ"י שפעם התחיל הרבי ר' ברוך ממעזבוז זי"ע ללמוד שיעור בספר הזוהר, והתחיל מן הדף של השער שכתוב שם "זה הספר הזוהר אשר חיבר תנא רבי שמעון בר יוחאי זי"ע", ופירש הרבי ר' ברוך זי"ע כך, "זה הספר", זה הספיר והיהלום, "הזוהר" שמזהיר ומאיר בכל העולמות, "אשר חיבר" שמחבר לבבות ישראל לאביהם שבשמים, "תנא" ושמלמד אותנו שיש בורא עולם, זהו "רבי שמעון בר יוחאי זי"ע", כי ספר הזוהר מחבר ומדביק נשמות האדם בו יתברך, ופותח את לבבו להבין שיש בורא עולם, ואיך שכל הבריאה כולה היא חתיכה אחת של אלקות, אשרי הזוכה להגות בה הרבה. ומוהרא"ש נ"י רגיל להמתיק זאת בתוך דברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ח'), המפרש את דברי הגמרא (ברכות נ"ד:), מחנה דישראל כמה הוי, תלתא פרסי, שהם השלש תפילות שחרית מנחה ומעריב, כי שלש תפילות אלו הן עיקר קדושת מחנה ישראל, והן צריכות להיעשות בתוך מחנה ישראל דייקא, היינו במנין ובבית הכנסת, ואז יהיה מובטח שישאר תמיד בתוך מחנה ישראל, אבל תיכף ומיד שמזניח אותם, הוא בסכנה גדולה שלא יצא ממחנה דקדושה לגמרי, שזה היה עצת עוג מלך הבשן, לזרוק עליהם הר בת תלתא פרסי, ולעקור מהם קדושות שלוש תפילות אלו, שלא יתפלל אותן במנין כראוי, אבל משה רבינו התגבר כנגדו והרג אותו, והראה לנשמות ישראל דרך של מסירת נפש, שצריכין למסור נפשו להתפלל את השלש תפילות במנין בבית הכנסת דייקא, ועל ידי זה יהיה דבוק תמיד במחנה דקדושה. ואמר מוהרא"ש נ"י, שהיום שכבר הדפיסו את ספרי הזוהר בכמה מיני דפוסים מהודרים עם ניקוד מלא, אין שום תירוץ לא ליגרוס בספרי הזוהר והתיקונים בכל יום, ומוהרא"ש נ"י היה תמיד אומר, שצריכין לחבר פירוש קל וברור על הזוהר, למען יוכלו תינוקות של בית רבן להבין בו, ותהלה לאל בשנים האחרונות התחיל מוהרא"ש נ"י לחבר הפירוש הנפלא הזה, פירוש "מראה אש" על הזוהר, שהוא פירוש קל וזך, המאיר עיני כל המסתכל בה, והוא בלשון קל וברור שיכולים אפילו נערים לקרוא בו, והוא משולב עם דברי רביז"ל בליקוטי מוהר"ן ושאר ספריו הקדושים, עד שמוהרא"ש נ"י רגיל לקרוא אותו "זוהר עם רביז"ל" (זוהר מיט דעם רבי'ן), וכידוע כוונתו לשיחת רביז"ל שאמר, שעכשיו יש נחל נובע מקור חכמה שגם העיר וקדיש מקבל משם, והפירוש הוא חידוש גדול הפלא ופלא, מאירת עינים ממש, והיה מוהרא"ש נ"י אומר בענוותנותו הגדולה, שאני משאיר גליון הרבה סביב הפירוש שלי, למען אם ירצה אחד להוסיף או לומר פירוש אחר בדברי הזוהר, שיכול לכתוב כמו שרוצה, אני עושה את שלי לפרש כל דבר באופן קל וזך על פי הקדמותיו של רביז"ל… השם יתברך יזכינו לראות באורה ובהוצאתה לאור בקרוב. (שיחות מוהרא"ש, חלק ט"ו) |
||||
|
||||
לתפריט שיחות מוהרא"ש המלא לחץ כאן |
ישר כוח, אני רוצה להראות את דברי המוהרא"ש על הזוהר לעוד צדיקים מאנ"ש.
באיזה עוד ספר אני יכול למצוא את דבריו?
רבינו מוהרא"ש כתב ספר על הזוהר בשם "מראה אש" וכן ספר על תיקוני הזהר בשם להבות אש.