איך אני יכולה להציב גבולות למישהי שמבקשת ממני טובות מעבר ליכולתי?
בעירנו יש אלמנה יתומה שגרה עם בתה הגרושה, פגשתי אותה בשיעור, ומאז אני מבקרת אותה מדי פעם ומסייעת. העניין הוא שאני מרגישה מנוצלת והבקשות החוזרות מצדה להקפיץ אותה עם הרכב שלי למקומות בתוך העיר גורמות לי להרגיש נבוכה
מאת ליטל: שלום וברכה לרב היקר הי"ו. רוב תודות, כל הברכות וכל הרפואות והשמחות. אני רווקה בת 34, חוזרת בתשובה ברוך ה' וגרה עם משפחתי. בעירנו יש אלמנה יתומה שגרה עם בתה הגרושה, פגשתי אותה בשיעור, ומאז אני מבקרת אותה מדי פעם ומסייעת.
העניין הוא שאני מרגישה מנוצלת והבקשות החוזרות מצדה להקפיץ אותה עם הרכב שלי למקומות בתוך העיר גורמות לי להרגיש נבוכה. לאחרונה היא ביקשה לבוא עם בתה לבקר אותי בביתי אף על פי שהסברתי בעדינות מספר פעמים שאני גרה אצל משפחתי ושזה לא כל כך נוח להם, ושרוב המפגשים שלי עם חברות זה מחוץ לבית, אבל היא כמו לא רוצה להבין את הרמז ונעלבת, ושוב אני לא ישנה מייסורי מצפון. אני מרגישה שאני צריכה לשים לה גבולות, אבל אולי העלבתי ואני צריכה לתקן. זה מרגיש כמו בור בלי תחתית, ואני עצבנית מהדבר הזה כי זה עושה לי ייסורי מצפון. כיצד עליי לנהוג איתה?
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר וישלח י' כסליו ה'תשע"ה
שלום רב אל ליטל תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
אסור לך שיהיו לך שום נקיפות מצפון, וצריכים מאוד מאוד לשמור שלא ינצלו את טוב הלב שלך, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (פסחים קי"ג:) שלושה חייהם אינם חיים – הרחמנים והרתחנין ואניני הדעת, היינו כל הבעיות שיש לאדם וכו' זה בגלל שהוא קנה לעצמו את מידת הרחמים יותר מדי וכו', ומרחם על כל אחד ואחד והוא לא יכול לעמוד בזה, אזי נשבר ונכנס בכלל הרתחנין שצריך לכעוס הן עליהם והן על עצמו – מצד אחד למה הם מבקשים ממני דבר שאני לא יכול להראות, וכן מצד עצמו נכנסות בו נקיפות מצפון למה אני לא יעשה את זה? ואחר כך כבר כל דבר קטן מעצבן אותו, ולכן נעשה מאניני הדעת שכל דבר מעבירו על דעתו, וזה מה ששובר אותו ומכניס בו עצבות ומרירות ודיכאון על לא דבר.
ולכן כל דבר צריכים לדעת מתי ואיך ואימת, ועל כן תראי להתחמק ממנה כי יש בני אדם שיש להם טבע רע מאוד, נותנים להם אצבע אזי רוצים את כל היד וכו' וכו'.
יעזור הקדוש ברוך הוא שתהיי חזקה בדעתך ולא להתבלבל משום דבר, והקדוש ברוך הוא יזמין לך את בן זוגך ותזכי לבנות בית נאמן בישראל.