מאת משה: לכבוד מוהרא"ש שלום. ה' ישלח לכם ולרבנית רפואה שלימה, אנו מתפללים עבורכם בכל יום כמה וכמה פעמים. שאלה: האם יש בעיה להתבודד ליד בית עלמין?
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר חיי שרה י"ח חשוון ה'תשע"ה
שלום וברכה אל משה נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
אדם יכול להתבודד איפה שהוא רק רוצה, כי מלא כל הארץ כבודו, והקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום, ובוודאי אם אדם מתבודד סמוך לבית עלמין אזי אם אין לו לב אטום וכו' ואם עיניו לא משוחדות עם כסף וכו', אזי המקום הזה יעורר אותו יותר אל הקדוש ברוך הוא, וחבל מאוד מאוד שבני אדם לא חושבים על התכלית הנצחית, ומסיתים ומדיחים אחד נגד השני וכו', ורביז"ל בא לעקור את אלו השקרנים הרמאים והצבועים וכו' העובדים על בני אדם וכו', כמובא בדברי רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן א') כשאדם מתבודד להקדוש ברוך הוא וכל עניינו זה רק תפלה וכו', על ידי זה נופלים כל המפורסמים של שקר וכו', עיין שם; כי על ידי תפילה והתבודדות הוא נכלל בו יתברך, וממילא כל השקרים המעלימים ומסתירים את אמיתת מציאותו יתברך נופלים וכו'.
אשרי אדם שתמיד מתבודד להקדוש ברוך הוא וזוכה לזכור את היום האחרון, אשר אז אין לו כבר ראש ומוח להסית ולהדיח אחד נגד השני, ולהרבות מחלוקת בישראל בהסתות פרועות בכל מיני תכסיסים וכו', ואף אחד לא שם לב שאנחנו כמו דגים בים, וכמו שאמר החכם מכל אדם (קהלת ט') "כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחוזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום", וחכמינו הקדושים דרשו על זה (סנהדרין פ"א:) מאי דכתיב (קהלת ט') "כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה" – מאי מצודה רעה? אמר ריש לקיש: חכה. ופירש רש"י: שהוא רע וחלש וקטן, ואוחז בו דגים גדולים פתאום ואינו רואה, ואינו דומה לנאחז ברשתות על ידי מארב ותחבולות; היינו אדם נמצא בתוך הים הסוער שבעולם הזה, וכמו דגים שנמצאים בתוך הים ובכל עת באים דייגים ומורידים רשתות לתוך המים ומוציאים משם דגים, כך הוא בעולם הזה – בכל פעם פתאום מוציאים כמה בני אדם מזה העולם וכו', ואף אחד לא לומד מוסר השכל מזה, שזה יכול לקרות גם לו יום אחד וכו', ותמיד נדמה שרק לזולת זה קורה, אבל לי זה אף פעם לא יקרה וכו'.
אבל מי שזוכה להתבודד בכל יום עמו יתברך, הישוב הדעת שלו הוא כבר בצורה אחרת לגמרי, וכל החיים הולכים עמו יתברך, ואל כל זה רביז"ל רוצה לזכות אותנו, כי מי שמתבודד ושופט את עצמו בזה העולם, אזי אין לו שום משפט למעלה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ט"ו) כשאדם שופט את עצמו בזה העולם אזי אין לו שום משפט בעולם הבא. וכן הוא בזוהר (פנחס רל"א.) מאן דמפרש חוביה בי דינא בדילין מיניה בגין דבר נש קריב לגרמיה ולא אתדן על פומיה, ותו לא שביק למקטרגא לאולפא עליה חובא מומא דבר נש יקדים ויימא ולא יהיב דוכתא לאחרא למימר. כדין קודשא בריך הוא מחיל ליה הדא הוא דכתיב (משלי כ"ח י"ג) "ומודה ועוזב ירוחם" [מי שמפרש את חטאיו לפניו יתברך, היינו שמתוודה על חטאיו, עוזבים אותו בית דין של מעלה ואין דנים אותו וכו', ומה גם כשבא המקטרג לקטרג עליו, הקדוש ברוך הוא שולחו מעל פניו וכו']. וזו המעלה של אדם שזוכה תמיד להתבודד להקדוש ברוך הוא, ולפרש את כל שיחתו אליו יתברך, ואז נתקיים אצלו מאמרם ז"ל (ספרי שופטים) כשיש דין למטה אין דין למעלה.
אשרי מי שמציית את רביז"ל ועוסק בשיחה בינו לבין קונו מדי יום ביומו.