אני לא מצליחה להרגיע את עצמי שלא הייתי בראש השנה במירון כהרגלי
כבר כמה שנים אני נוסעת למירון לראש השנה יחד עם קבוצת נשים וזה נותן לי הרגשה מאוד בטוחה לשנה החדשה, אך השנה היו לי בלבולים שהרי זה לא פשוט לשהות שם ארבעה ימים, ולבסוף ויתרתי.
מאת לילך: שלום לרב היקר. אני מאוד מקווה שתענו לשאלתי כי זה עניין שכואב לי מאוד: כבר כמה שנים אני נוסעת למירון לראש השנה יחד עם קבוצת נשים וזה נותן לי הרגשה מאוד בטוחה לשנה החדשה, אך השנה היו לי בלבולים שהרי זה לא פשוט לשהות שם ארבעה ימים, ולבסוף ויתרתי. כחוזרת בתשובה אני מרגישה שאם אינני יכולה להיות בראש השנה אצל רבינו נחמן מברסלב באומן, אז לפחות עליי להיות בציון הרשב"י, וזו ההגנה שלי ושל משפחתי.
אני לא מבינה איך ויתרתי ולא נסעתי למירון, ואני מרגישה שלא היה לי ראש השנה, ממש ככה! חסרו לי התפילות ופתיחת הלב והכל כל מה שקורה אצל רשב"י בראש השנה, ואני לא יכולה לתאר כמה צער אני מרגישה בדיעבד.
אני יודעת שאין חיוב על זה, ולכן אין מי שמבין את הצער שלי. זה משהו אישי, ואולי רק חסיד שנבצר ממנו להיות באומן בראש השנה יכול להבין אותי. אני כועסת על עצמי שנפלתי לספיקות ולא נסעתי למירון כהרגלי, ובמקום תפילות והתקדשות היה לי חג של אוכל וסביבה לא מחזקת. אני דואגת מה יהיה עם השנה הקרובה, אנא חזק אותי! תודה רבה.
תשובה:
בעזה"י יום ד' לסדר וירא י"ב חשוון ה'תשע"ה
שלום רב אל לילך תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו. וכל החולאת הבאין על האדם, כולם באין רק מקלקול השמחה וכו', וכפי קלקול השמחה והניגון כן בא החולאת על האדם, וגם חכמי הרופאים האריכו בזה שכל החולאת על ידי מרה שחורה ועצבות, והשמחה הוא רפואה גדולה בין בגשמי בין ברוחני. וצריך להתגבר מאוד בכל הכוחות להיות אך שמח תמיד, כי טבע של האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכוח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל.
ואמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תקצ"ג) שאפילו בעת הצער והריחוק מעבודתו יתברך וכו', וכן מה שעובר עליו כל מיני צרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו', עם כל זאת צריכין להתחזק להיות אך שמח תמיד, ולשמח את עצמו בכל מה דאפשר במה שמוצא בעצמו איזו נקודה טובה עדיין, כי כל בר ישראל מלא נקודות טובות, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרמון; והעולה על הכל צריך לשמוח במה שזכה שלא עשני גוי כגויי הארצות וכו', ולהפוך את כל היגון ואנחה והצער והיסורין לשמחה גדולה, וצריכים לשמור מאוד מאוד מעצבות ומרירות ומדיכאון שזה אבי אבות הטומאה וכו', ואפילו שהס"מ רוצה לשבור אותו לגמרי ולומר לו שאין לו כבר שום תקווה ותוחלת, עם כל זאת ראוי לו לומר לעצמו, אף על פי שאני כמו שאני וכו' אף על פי כן זכיתי להיות מזרע ישראל, ולקיים את המצוות ששייכות לכל אשה וכו', וכן אני נותנת צדקה, מדליקה נרות לכבוד שבת ושומרת שבת, ואוכלת כשר, וכיוצא, ואף על פי שגם בעשיית המצוות הם כמו שהם וכו', אף על פי כן על כל פנים יש בהם בוודאי נקודות טובות מאוד שנעשים מהם שעשועים גדולים למעלה בכל העולמות, כי הרי אפילו על ידי המצוות שנעשין על ידי פושעי ישראל, כי כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, מתפאר בו השם יתברך הרבה, כמו שכתוב (ישעיה מ"ט) "ישראל אשר בך אתפאר".
וצריכים לדעת אשר המרה שחורה והעצבות מתגברות על האדם יותר מן הכל, וקשה לשברה יותר מכל המידות, ומזקת להאדם מאוד יותר מהכל. וכל עיקר התרחקות של כל אדם מהשם יתברך, היא רק מחמת עצבות ומרה שחורה ודיכאון שמתגברים עליו, על כן צריכין לראות לשמח את עצמו בכל הכוחות בכל מה דאפשר אפילו בעת שצר להאדם ודחוק לו מאד בגשמיות וברוחניות, הן בפרנסת הנפש, הן בפרנסת הגוף, אף על פי כן צריך לראות לבטוח תמיד בהשם יתברך שסוף כל סוף לא יעזוב השם יתברך אותו וכו', ולכן ראוי לשמח את עצמו בכל מה דאפשר; וזו התכלית והשלימות שאדם צריך להגיע אל זה, וזה מה שרביז"ל מלמד אותנו, ולא צריכים להוסיף על זה ולגרוע מזה.
אף צדיק בעולם לא ביקש שיבואו אל קברו, רק רביז"ל בעצמו אמר שבכל פעם שנבוא אליו ונתפלל שמה, ונלמד שמה, יהיה לו מזה תענוג גדול מאוד מאוד, ובפרט ציווה אותנו בצוואה שאנחנו מוכרחים להיות אצלו בראש השנה כל ימי חיינו, אבל שום צדיק בעולם לא ביקש שיבואו אליו ובפרט על ראש השנה, אלא אנחנו רגילים לבוא ולבקר במשך השנה בקברי צדיקים ולהתפלל שמה ולבקש ממנו יתברך בזכות הצדיק הקדוש שנמצא פה, כמובא (ספר המדות אות צדיק סימן קע"ג) על ידי השתטחות על קברי הצדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות אף על פי שאינו ראוי לכך; וכן אמר (ספר המדות אות אמונה סימן ט') מי שנאבד אמונתו ממנו, ילך על קברי הצדיקים ויספר החסדים שעשה לו הקדוש ברוך הוא.
ולכן אני לא יודע למה את מבלבלת את עצמך כל כך בבלבולים שאת לא יכולה לצאת מזה וכו', למה לא היית בראש השנה במירון, אף אחד לא אמר שצריכים להיות בראש השנה במירון, יכולים למצוא את הקדוש ברוך הוא בכל העולם כולו, איפה שנמצא – שמה נמצא הקדוש ברוך הוא, רק רביז"ל הוא הצדיק היחידי שביקש אותנו שנגלה ונפרסם לכולם שמי שמאמין בו שיבוא אליו על ראש השנה באומן, אבל סתם לשבור את עצמו לגמרי מפני שלא זכית להיות בראש השנה במירון, עד כדי כך שאת לא יכולה להרגיע את עצמך ואת כועסת על עצמך וכו' וכו', אין זה אלא שגעון, כי התכלית בזה העולם הוא רק לעשות את רצונו יתברך ולהיות בשמחה עצומה, והעיקר להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, שכל דיבור ודיבור שמדברים עמו יתברך זה הצלחה נצחית הצלחה כזו שאין לתאר ואין לשער כלל.
ולכן למה את צריכה לדאוג? כי הדאגה הורסת את האדם לגמרי, וכך אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין ק:) לא תעיל דויא בלבך דגברי גיברין קטל דויא [לא תכניס דאגה בלבך כי הרבה גיבורים הרגה הדאגה], ולכן צריכים לברוח מכל מיני דאגות שרק הורסות את האדם לגמרי, וכבר אמר החכם "העבר אין והעתיד עדיין, אם כן הדאגה מנין?", כי אסור לבלבל את עצמו מהעבר או מהעתיד, רק צריכים לראות להחיות את עצמו עם היום הזה והשעה הזאת שיש לו, וכך יהיה הכי מאושר בחיים.
אני מאוד מקווה שתכניסי את הדיבורים האלו בתוך לבך, ותתחילי התחלה חדשה רק להיות בשמחה עצומה, ולהרבות בשיחה בינו לבין קונו שאין למעלה מזה, וזה השער והפתח להיכנס אל הקדוש ברוך הוא, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ד) וזה יכולים בכל מקום, איפה שרק את נמצאת את יכולה לדבק את עצמך בו יתברך.