שאלה:
מאת משה: תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר נצבים וילך כ"ג אלול ה'תשע"ד שלום וברכה אל משה נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. לצערינו הרב יכולים להטעות בקלות בני אדם על ידי לשונות של קבלה וכו', כי בדבר שהמון עם לא מבינים כלום וכו' בקלות יכולים לעבוד עליהם, וזה היה תמיד עבודת הש'קרנים והר'מאים והצ'בועים – שר"ץ השורץ על הארץ, והטעו בני אדם, וכך היה גם עם כת ש"ץ רחמנא ליצלן שהטעו את בני אדם עם דמיונות של קבלה וכו' ושל מיסטיקה וכו', שדרכם של בני אדם להימשך אל דברים שהם לא מבינים בין ימינם לשמאלם, ולכן בקלות יכולים לעבוד על בני אדם, ולהוליך אותם שולל. והנה הטיפש הזה שמתרברב שרביז"ל כבר לא נמצא באומן אלא בהר ציון וכו', רואים תיכף ומיד שהאדם הזה מסכן חי בדמיונות ובחזיונות וכו' וכו', והוא עובד על בני אדם מאד מאד, והצער הכי גדול שמונע בני אדם מלנסוע אל ציון רביז"ל על ראש השנה באומן בשעה שבפירוש גילה לנו רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר? כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם", וזה נאמר על ראש השנה. ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה. לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה עניינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות. ידוע אצלנו שהרב הקדוש רבי אהרן הרב מברסלב זי"ע, לא היה יכול להיות אצלו בראש השנה האחרונה תקע"א וכו', (עיין חיי מוהר"ן סימן ת"ו) ענה רביז"ל ואמר אז בקול חזק מעומק הלב: מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה, היינו מלהיות אצלו על ראש השנה. ואמר בזו הלשון בקול זיע סגיא: "ווי אזוי זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין. איי אנדערע גוטע יודין זאגין ניט אזוי, איז נאך אקשיא" [מה אמר לכם? אין דבר גדול מזה, ואם צדיקים אחרים אינם אומרים כך אז עוד קשיא] (כלומר הלא בלא זה כבר מקשין עליו קושיות הרבה, ויהיה קשה עוד קושיא זאת גם כן מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דייקא). וכתב מוהרנ"ת ז"ל (שם) ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו כמה דברים: למדנו עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה. כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה, ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב. וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומן על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה. וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבור המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה, עד שאפילו אם הוא ז"ל בעצמו מצווה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכין להיזהר מאוד לבלי לשאול אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות אצלו, ואף על פי כן בנקודת האמת לאמיתו צריכין להיות דייקא [וכן הוא נוהג לדורות]. וענין זה נוגע למה שאמרו חכמינו הקדושים (מכות י:) בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, כמו שפירש רש"י, והוא מדברי חכמינו הקדושים על הפסוק (במדבר כ"ב) "לך עם האנשים" – וכן בשילוח מרגלים שהוכרח משה רבינו בעצמו לשלחם, אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרביז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש השנה, שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גודל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה? ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה. ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמוד לפניו. ושמענו והבננו ברמז ובפירוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מוכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה. ויש בזה הרבה לספר [כמובא (שיחות הר"ן רי"ד) כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירות נפש בשביל השם יתברך, הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות, ואף על פי כן השואל אין צריך לקיים דבריו, ואמר אז רביז"ל כל מה שהצדיק מצווה לעשות צריך לקיים, רק כשמצווה שלא ליסע על ראש השנה אצלו, זה אין צריך לקיים וכו', עיין שם]. וכן הוא נוהג לדורות שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש, צריך להשיב לאו, אף על פי שבאמת לאמיתו רצונו שימסור נפשו וישבור כל המניעות. על כן מי שרוצה להתקרב ולשבור המניעות באמת לאמיתו, צריך להיזהר מאד לבלי לשאול אותו בזה כלל, עיין שם בחיי מוהר"ן כל זאת באריכות. עכשיו אשאל אותך, אחר הדיבורים האלו שאמר רביז"ל על גדולת ראש השנה לבא אצלו לאומן, ורשמם מוהרנ"ת ז"ל על הספר, איך יכול לבוא איזה טיפש בעל דמיון וכו' ולחלוק על דיבורים אלו וכו', וימציא המצאות חדשות שרביז"ל כבר לא נמצא באומן אלא בהר ציון, האם זה לא מצחיק? האם זה לא כואב שיכולים כל כך לעבוד על בני אדם? ולכן אדם צריך הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא ולשפוך דמעות כמים שיוציא אותו מכל הדמיונות, כי על ידי שאדם פוגם בברית רחמנא לישזבן על ידי זה הדמיון עובד עליו מאד מאד.
|