כשאני מסתכל בתמונות ממלחמת העולם השנייה זה מזכיר לי כמה קצרים הם החיים ושצריכים לזכור שבכל יום יכול לבוא יומו של כל אדם חס ושלום, אך זה גם מעורר בי עצבות ודיכאון גדול. האם להסתכל בתמונות כאלו זה דבר טוב בגלל שהן מעוררות יראת שמים, או שזה לא טוב בגלל שהן מביאות את האדם לדיכאון?
מאת דניאל: שלום וברכה לצדיק. שתהיה לכבודו רפואה שלימה במהרה ובימינו. המעשים הרעים של העמלקים יימח שמם במלחמת העולם השנייה ידועים לכל, ויש המון תמונות שצילמו אנשים בתקופה הזאת של אנשים נשים וטף שמתו על ידם באכזריות נוראה. כשאני מסתכל בתמונות האלו זה מזכיר לי כמה קצרים הם החיים ושצריכים לזכור שבכל יום יכול לבוא יומו של כל אדם חס ושלום, אך זה גם מעורר בי עצבות ודיכאון גדול. האם להסתכל בתמונות כאלו זה דבר טוב בגלל שהן מעוררות יראת שמים, או שזה לא טוב בגלל שהן מביאות את האדם לדיכאון? תודה רבה.
תשובה:
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר כי תצא י' אלול ה'תשע"ד
שלום וברכה אל דניאל נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
בפרשה זו יש לנו מצוות עשה של "זכור את אשר עשה לך עמלק", וזו מצוות עשה תמיד לזכור מה שהעמלקים הארורים עשו לעם ישראל מאז שיצאו ממצרים ועד דורותינו אלו, הם אותם עמלקים ארורים שמתרברבים אשר האומה שלהם הם הכי מתורבתת וכו', ובאמת מאז ברוא אלוקים אדם על הארץ לא הייתה אומה שפלה ובזויה ומגעילה כאומה הארורה הזו, שרצחו בדם קר מיליונים מאחינו בני ישראל חפים מפשע, גברים נשים ילדים בכל מיני מיתות משונות מיתות אכזריות, וכשרק מסתכלים על התמונות המזעזעות נופל פחד על האדם וכו', וזה מוסר השכל אל מה חיות טרף יכולות להתדרדר וכו' וכו', ואם קוראים אותם חיות מבזים את החיות, כי חיה לא תטרוף את האדם אלא כשהיא רעבה וכו', אבל אלו הרוצחים העמלקים הארורים יותר גרועים מחיות.
מילא על ישמעאל התורה הקדושה העידה (בראשית ט"ז י"ב) "והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן", ורואים איך שזה מתקיים עכשיו שהפראי אדם האלו מתפשטים בעולם ורוצים לכבוש את העולם, ואם הגויים לא יחנקו אותם בזמן, אזי הם יסבלו סבל גדול מאד, כי הלא הם פראי אדם וכו', אבל העמלקים מתרברבים שהם האומה הכי תרבותית מכל האומות, הגזע הארי וכו', וראו אל מה היו מסוגלים לעשות וכו' וכו', ולכן אין אמונה בגויים.
ולא בחינם הזהירנו התורה הקדושה להיבדל מהם, כמו שכתב הרמב"ם (פרק י"א מהלכות עכו"ם הלכה א') אין הולכים בחוקות הגויים ולא מדמין להם, לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהם, שנאמר (ויקרא כ' כ"ג) "ולא תלכו בחוקות הגוי", ונאמר (שם י"ח ג') "ובחוקותיהם לא תלכו", ונאמר (דברים י"ב ל') "השמר לך פן תנקש אחריהם", ובפסוקים אלו מזהיר הקדוש ברוך הוא שיהיה יהודי מובדל מהגויים בהליכותיהם ובדיעותיהם, וכמו שכתוב (ויקרא כ' כ"ו) "ואבדיל אתכם מן העמים"; יהודי צריך ללכת אחרת מגוי, ולהתנהג מההפך אל ההפך, וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קע"ח סימן א') אין הולכין בחוקות העכו"ם, ולא מדמין להן, ולא ילבש מלבוש המיוחד להן, אלא יהיה מובדל מהן במלבושיו ובשאר מעשיו.
ולכן אשרי מי שאין לו עסק עמהם כלל, ומכל שכן שאינו מתערב איתם, אלא שש ושמח בכל יום ובכל שעה ובכל רגע עם "שלא עשני גוי" כגויי הארצות, והשמחה הזו עולה על כל השמחות, אשרי מי ששמח בזה תמיד.