שאלה: מאת יואב וענת: שלום לכבוד הרב. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר ואתחנן ז' מנחם אב ה'תשע"ד שלום וברכה אל יואב וענת שיחיו לנכון קבלתי את מכתבך. חכמינו הקדושים אמרו (כתובות ע"ב.) ואלו יוצאות שלא בכתובה – העוברת על דת משה ויהודית. ואיזוהי דת יהודית? יוצאה וראשה פרוע; הרי שלך לפניך שאם אשה נשואה יוצאת בחוץ עם ראש פרוע בלי כיסוי שער מגיע לה גט ולא צריך לשלם לה את הכתובה, ואמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה ח' סימן ט') על הפסוק (תהילים קכ"ח ג') "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך", היינו "אשתך כגפן פוריה" – מתי? כשהיא "בירכתי ביתך" – בזמן שהיא נוהגת בעצמה דת יהודית שהיא צנועה – זוכה שיוצאין ממנה בנים בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי מעשים טובים, הדא הוא דכתיב "בניך כשתילי זיתים". מה הזית הזה זיתים לאכילה, זיתים ליבש, וזיתים לשמן, ושמנו דולק מכל השמנים, ואין עליו נושרין לא בימות החמה, ולא בימות הגשמים, כך באות בנות ישראל מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי משא ומתן, מהן חכמים, מהם נבונים, ומהם יודעי דבר בעתו, ויש להם זרע קיים לעולם, "סביב לשולחנך" – שלבניך יעמוד זכותך שמשולחנך יזכו בניך למעלות גדולות. הרי שלך לפניך מה זה כשאשה הולכת בצניעות ושומרת מאוד מאוד שלא יראו את שערות ראשה, שזה עוון חמור מאד מאד ללכת בגילוי שער, כי על ידי זה היא עוברת על דת יהודית, והיא צריכה מאד מאד לשמור על זה שלא יראו את שערות ראשה, ואשרי האשה שמקפידה על זה שאז נכון לבה יהיה בטוח שיהיו לה ילדים בעלי יראה וחן ובעלי תורה, ותהיה הברכה מצויה בתוך הבית, כי הזוהר מקלל את הבית ששם מסתובבת אשה בגילוי שער (עיין זוהר נשא קכ"ה): תונבא ליתי [קללה תבוא] על ההוא בר נש [על אדם] דשבק לאנתתיה [שמרשה לאשתו] דתתחזי משערה דרישה לבר [שיהיו השערות של הראש מגולות ויראו אותן בחוץ], ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא [וזה אחד מהיסודות של הצניעות של בית יהודי]. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר [ואשה שמגלה את שערות ראשה לחוץ] לאתתקנא ביה [ליפות את עצמה בזה] גרים מסכנותא לביתא [גורמת עניות לבית] וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא [וגורמת שהילדים לא יהיו מוצלחים, ולא יהיו חשובים בדור] וגרים מלה אחרא דשריא בביתא [וגורמת שהסטרא אחרא והחיצונים ישרו בבית, שהם מביאים מריבות]. מאן גרים דא? [מי גורם כל הצרות האלו?] ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר [השערות של האשה שרואים אותן בחוץ]. ומה בביתא האי [ואם כל הקללות האלו מדוברות כשהאשה הולכת מגולת שערות בבית] כל שכן בשוקא [על אחת כמה וכמה כשיוצאת בחוץ בגילוי שער, היא גורמת לעצמה ולבעלה ולילדים צרות משונות] וכל שכן חציפותא אחרא [על אחת כמה וכמה כשהאשה הולכת בחציפות אחרת, היינו שמסתובבת על הרחוב בבגדים צמודים ושקופים וכו' כדי לגרות גברים, הרי זה גורמת שהחיצונים יתאחזו בה]. ולהיפך כל הברכות בבית באות כשהאשה שומרת שאף פעם לא יראו קורות ביתה את שערות ראשה, ואסור להקל בזה, כי כל המיקל בזה מיקל בחייו. וחכמינו הקדושים מספרים (יומא מ"ז.) שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה. אמרו לה חכמים: מה עשית שזכית לכך? אמרה להם: מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי; הרי שלך לפניך איזה שכר מקבלת אשה כשלא רואים את שערות ראשה בחוץ, וצריכים להקפיד על זה מאד מאד, כי בזה תלויה כל הברכה בבית. ומובן ממילא ההיפך, שכל הקללות באות בבית של האשה שהולכת בגילוי שער וכו'. יעזור הקדוש ברוך הוא שיהיה בביתכם תמיד שלום ואהבה והבנה הדדית, וכל זה תלוי כפי שהאשה תקפיד ללכת בכיסוי שער ראשה.
|