שאלה: מאת אביגיל: לאדמו"ר אהוב נפשנו וליבנו – חזק חזק והתחזק! מהרה ייפלו אויבך מתחתיך, "היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו", עם ישראל חי וקיים. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר בהר ז' אייר ה'תשע"ד
שלום רב אל אביגיל תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. אדם צריך תמיד להיות בשמחה, וכל כך לשמוח עד שירקוד מרוב שמחה, ולא מספיק להיות שמח בעצמו ולרקוד בעצמו, אלא השמחה צריכה לעבור על כל גדותיו ולשמח גם את הזולת, וזו שלימות השמחה שהוא כל כך שמח עד שזוכה לשמח גם את הזולת, ותהילה לאל כל בר ישראל ראוי לו לשמוח מאד מאד על החסד חינם שעשה עמו הקדוש ברוך הוא "שלא עשני גוי" כגויי הארצות, שזו השמחה הכי גדולה שיש לעם ישראל לשמוח, כי אנחנו רואים מה הגויים, שבעים הזאבים אומות העולם חיות הטרף וכו' היו מסוגלים לעשות לכבשה אחת – נשמות ישראל, שתמיד חרטו על דגלם שהם רוצים רק שלום, כי התורה הקדושה מלמדת אותנו איך לחיות בשלום, כי על התורה הקדושה נאמרה (משלי ג' י"ז) "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". וזה אלפיים שנה שהורגים ורוצחים ושוחטים וחונקים ושורפים את נשמות ישראל על לא דבר וכו', והכל בשם האמונות כוזביות שלהם וכו', ולנו הם מוכרים 'אהבה', כאילו הם אוהבים אותנו, אבל כבר ידוע מה שאמר התנא הקדוש רבי שמעון בן יוחאי (ספרי בהעלותך) הלכה בידוע שעשיו שונא ליעקב. וראינו ושמענו וכו' מה שהעמלקים עשו למילי מליונים מאחינו בני ישראל חפים מפשע אנשים נשים וטף וכו' ברציחות הכי גדולה וכו', ובכל מיני מיתות משונות שאדם נורמלי לא מסוגל לחשוב מזה וכו', כל זה עשו לשליש מעמנו (אשר באמת לאט לאט מתגלה שזה היה הרבה יותר משישה מליון וכו', ואיפה כל המליונים שהומתו בסיביר על ידי הקומוניסטים ימח שמם?) ועל זה יש לנו לשמוח מאד מאד שאנחנו עם ישראל, עם מיוחד, עם רחמן, עם גומלי חסדים, שאמרו חכמינו הקדושים (יבמות עט.) שלשה סימנים יש באומה זו – הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים, רחמנים דכתיב (דברים י"ג י"ח) "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך", ביישנין דכתיב (שמות כ' י"ז) "בעבור תהיה יראתו על פניכם", גומלי חסדים דכתיב (בראשית י"ח י"ט) "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו" וגו', כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו; ולכן לדעתי את צריכה רק לשמוח ולשמח את אחרים.
בענין מקום מגורים, השלימות הוא לגור איפה שהלב מושך, ואת לא צריכה לשאול את אף אחד, רק תלכי ותגורי איפה שמושך אותך יותר, ויעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה כבר להיגאל גאולת עולם על ידי שנזכה לאהוב את כל בר ישראל, ולשמוח עמו, ולשמח אותו, כי רק בזכות השמחה נזכה להיגאל, כמו שכתוב (ישעיה נ"ה) "כי בשמחה תצאו" – שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ממש, ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו וליישב דעתו, מאחר שמוחו בחירות ואינו בגלות. כי על ידי גלות אין הדעת מיושב כלל וכו', ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה, כי איך שרק יהיה, יש אצל כל בר ישראל נקודות טובות מנקודת יהדותו, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ועל כל פנים יש לכל בר ישראל לשמוח במה שזכה להיות מזרע ישראל, ושלא עשני גוי כגויי הארצות, כי השמחה הזו עולה על כל השמחות, ועל ידי שמחה מתרחבים מוחו ודעתו וכבר יש לו ישוב הדעת אחר לגמרי. אשריך ואשרי חלקך ותמיד תבשרי לי בשורות משמחות.
|