שאלה: מאת דיאנה: שלום. אני ובעלי חזרנו בתשובה, אך לפני שהתקרבנו לחיי תורה ומצוות עברנו על איסור נידה ולא שמרנו שבת. איך מתקנים את כל איסורי הכריתות בהם נכשלנו? בברכת שבת שלום. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר יתרו י"א שבט ה'תשע"ד
שלום רב אל דיאנה תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. אין לתאר ואין לשער את זכותכם בשמים שזכיתם לחזור בתשובה שלימה, וכך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ל"ד.) במקום שבעלי תשובה עומדים – שם אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) גדול כוחה של תשובה, שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה, מיד היא עולה לא עד עשרה ימים ולא עד עשרים ולא עד מאה, אלא עד מהלך חמש מאות שנים. ולא עד רקיע ראשון ושני, אלא שהיא עומדת לפני כיסא הכבוד. והס"מ מאד מאד מפחד מבן אדם שחוזר בתשובה, כי כיון שאדם בא אל הקדוש ברוך הוא אפילו שהוא עשה עד עכשיו מה שעשה, ומתוודה ומתחרט על כל מה שעשה, הקדוש ברוך הוא כבר מקבלו. ואמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה כ' סימן י"ג) בלעם היה רשע ערום וידע שאין עומד בפני הפורענות אלא תשובה, שכל מי שחוטא ואומר חטאתי, אין רשות למלאך ליגע בו, ובשביל זה הוא מסית את כל אדם "מה לך לחזור בתשובה? ומה לך להתוודות?" כי הוא יודע שמי שחזר בתשובה ומתוודה להקדוש ברוך הוא, אין רשות למלאך המוות ליגע בו. ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נח) אין מכה בעולם שאין לה רפואה, רפואתו של יצר הרע תשובה. וכתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו", וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין? אומר: אנא השם, חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח; ולכן מה טוב ומה נעים שאת ובעלך תקחו חמש דקות בכל יום להתוודות להקדוש ברוך הוא על העבר שלכם, ולקבל על עצמכם שמהיום והלאה תשמרו על טהרת המשפחה, ועל שמירת שבת, ועל כל המצוות, וזאת תעשו יום יום עד שימחק לגמרי מזכרונכם העבר שלכם, שאז תדעו שנתכפר לכם לגמרי. ויען שכתוב (דניאל ד' כ"ד) "וחטאיך בצדקה פרוק", ולכן מה טוב ומה נעים אם תרבו בצדקה לזכות הרבים, שהנותן לא יודע למי זה הולך, והמקבל לא יודע ממי הוא מקבל, וזו המעלה לתת צדקה לבית התבשיל שנותנים אוכל לרעבים ולצמאים, אשר אין עוד צדקה יותר גדולה מזו, והצדקה הזו עולה כל הצדקות, כמאמרם ז"ל (בבא בתרא ט) אין בודקין למזונות; היינו בכל דבר יכולים לרמות בני אדם וכו', אבל אם בא אחד והוא אומר שהוא רעב וצמא, שמה הוא לא יכול לרמאות אותך, כי מי שבאמת רעב או צמא – הוא יאכל וישתה, ומי שלא רעב וצמא – הוא לא יאכל ולא ישתה, ולכן אין צדקה יותר גדולה מלתת לאכול לרעבים וצמאים, שזה בכלל קרבן, כי אם אדם עוזר לבית התבשיל שנותן לאכול לרעבים ולצמאים, זה ממש כאילו הוא מקריב קרבנות על המזבח.
ומלבד זאת הייתי מייעץ לכם שבהזדמנות הראשונה שתזדמן לכם תסעו אל ציון רביז"ל בעיר אומן, אשר הבטיחנו בחייו אשר מי שיבוא אצלו אחר הסתלקותו, היינו אל ציונו הקדוש בעיר אומן, ויתן פרוטה לצדקה עבורו ויאמר את העשרה מזמורי תהלים הנקראים 'תיקון הכללי', אפילו אם עצמו וגבהו חטאיו ופשעיו יוציאו מהשאול תחתית. אשרי מי שזוכה לדעת ושכל ונוסע לכל הפחות פעם אחת בחיים אל ציון רביז"ל בעיר אומן, שהבטיח עם שני עדים כשרים צדיקים גדולים שמי שיבוא אל ציונו ויתן פרוטה לצדקה ויאמר את העשרה מזמורי תהלים הנקראים 'תיקון הכללי' – הוא יוציא אותו מהשאול תחתית שנפל אליה, מי פתי ששומע דיבורים אלו והבטחה כל כך חזקה מצדיק קדוש ונורא כזה, שלא יקח את ידיו ואת רגליו וכו', ויבוא על כל פנים פעם אחת אל ציונו הקדוש בעיר אומן, ויקבל את התיקון שלו על ידי רביז"ל? אשרי לו בזה ואשרי לו בבא.
|