כתוב בספר המידות: "מי שהוא מפורסם בדורו, צריך לקרות אותו רבי, אפילו שאתה גדול ממנו", ואילו בליקוטי מוהר"ן, חלק א' סימן ס"א כתוב: "ויש מנהיגים שנקראים בשם רבי, שלימודם מאלו המותרות וכו', כי אלו הנותנים להם תוקף ועוז ונסמכים על ידם שיהיו נקראים בשם רבי, הם עתידין לתן דין וחשבון". האם אין זו סתירה?
מאת אברהם: שלום לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א.
כתוב בספר המידות: "מי שהוא מפורסם בדורו, צריך לקרות אותו רבי, אפילו שאתה גדול ממנו", ואילו בליקוטי מוהר"ן, חלק א' סימן ס"א כתוב: "ויש מנהיגים שנקראים בשם רבי, שלימודם מאלו המותרות וכו', כי אלו הנותנים להם תוקף ועוז ונסמכים על ידם שיהיו נקראים בשם רבי, הם עתידין לתן דין וחשבון". האם אין זו סתירה? תודה.
תשובה:
בעזה"י יום ד' לסדר ויגש ב' דראש חודש טבת ז' דחנוכה ה'תשע"ד
שלום וברכה אל אברהם נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל אומר (ספר המדות אות צדיק סימן כ"ב) מי שהוא מפורסם בדורו צריך לקרות אותו רבי אפילו שאתה גדול ממנו; כי אתה צריך לדעת שאם צדיק אמיתי נעשה מפורסם בעולם, סימן שהקדוש ברוך הוא חפץ בו ונמצא איתו, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות התנשאות סימן כ') אין אדם נעשה מפורסם אלא אם כן הקדוש ברוך הוא מופיע עליו מלמעלה; ומי זה צדיק מפורסם? אמר רביז"ל (ספר המדות אות כבוד סימן ה') מי שהקדוש ברוך הוא נתרומם על ידו למעלה, הוא נעשה מפורסם; היינו יש צדיקים שמוסרים את נפשם בשביל הקדוש ברוך הוא, ובונים מקוואות ובונים תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות, וישיבות לבחורים וכוללים לאברכים וכו' וכו', ועל ידי זה מגדלים את שמו יתברך, אלו הם צדיקים שראוי לקרוא אותם רבי.
ומה שרביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) ויש מנהיגים שנקראים בשם רבי, שלימודם מאלו המותרות, ולא די שאינם יכולים אפילו להנהיג את עצמן, ומכל שכן שאינם יכולים להנהיג את אחרים, והם נוטלים גדולה לעצמן להנהיג את העולם. צריך לראות שלא להסמיך אותם, שלא ליתן להם תוקף ועוז, שלא יהיו מכונים בשם רבי. כי הם עצמן אינם חייבים כל כך, כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם. אך צריך לשמור מאד, שלא ליתן להם תוקף ועוז, כי אלו הנותנים להם תוקף ועוז ונסמכים על ידם שיהיו נקראים בשם רבי, הם עתידין ליתן דין וחשבון; עיין שם, זה סובב על סתם מפורסמים של שקר שלא עושים שום דבר בשביל הקדוש ברוך הוא, רק נוטלים גדולה לעצמם, והם סתם ליצנים שלא יוצא מהם שום דבר בשביל הקדוש ברוך הוא וכו', אלא הם מחפשים את כבוד עצמם וכו', על אלו אמר רביז"ל (ספר המדות אות בושה סימן ב') מותר לבייש את הרבנים, ששוכרין את הרבנות לשם גאוה, וראוי לבזותן ולהקל בכבודן, ואין עומדין בפניהם, ואין קורין אותן רבי, והטלית שעליו כמרדעת של חמור; עיין שם.
וידוע מה שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תכ"א) הצדיקים, אפילו אלו הצדיקים של עכשיו, הם יקרים גם כן מאד בעיני השם יתברך, ואלמלא לא היה בהם רק מה שמרחקים ממנהגי הקלי עולם, ההולכים ומנהיגים עצמם דייקא בדרכי העכו"ם, והולכים בדרכי החקירות וחכמות, וכונתם דייקא להדמות עצמם במהלכן ובמלבושיהן ובמנהגיהם כמנהגי העכו"ם כאשר נתפשט עכשיו בעוונותינו הרבים. ואם לא היו פועלים הצדיקים כי אם מה שמרחקין מהם – גם כן דיים. כי כל מנהיג איך שהוא מתנהג בעבודתו, על כל פנים הוא רחוק מדרכיהם, וכן המקורבים אליהם. כי מאחר שמדקדקין לבלי להניח שער אחורי פאות הראש, ממילא אינם מגדלים בלורית שקורין ביי האר, וממילא הם רחוקין ממנהגי העכו"ם ומכת הפילוסופים והמחקרים שמנהיגים עצמם בדרכים כאלו. וזהו דבר גדול מאד, כי דרכי החקירות והפילוסופיה הוא הרעה הגדולה שבכל הרעות ואין רע מזה, אשרי מי שרחוק מהם.
היינו שגם המנהיגים שמחזיקים את אנשיהם שלא יתערבו במעשי ובמנהגי החולנים שהתרחקו מהתורה והיהדות וכו', וקיום המצוות המעשיות וכו', ומכל שכן אלו שמחללים שבתות ואוכלים טריפות ונבילות, והורידו את זקניהם ופאותיהם וכו', ומתנהגים כמנהגי הגויים ממש, ואלו הצדיקים אוחזים את אנשיהם ביהדות ובלבוש היהודי, וכן אין להם בלורית וכו', ויש להם זקן ופיאות וכו', גם אלו הצדיקים מאד חשובים למעלה אצלו יתברך.
הקדוש ברוך הוא יעזור לנו שנזכה להיות תמיד דבקים בצדיקים אמיתיים, ונחזיק באמונה פשוטה בו יתברך.