הייתה מריבה חריפה בין בעלי להורים שלי, ומאז הם עושים לי שטיפת מוח שאתגרש ממנו
אני ובעלי נשואים כבר עשרים שנה ויש לנו שלוש בנות. כמו כל זוג, במהלך שנות נישואינו היו לנו עליות ומורדות, אך לאחרונה הייתה מריבה חריפה בין בעלי לבין ההורים שלי, ומאז ההורים שלי עושים לי שטיפת מוח שאני מוכרחת להתגרש ממנו ושיש לו אופי לא טוב וכו' וכו'. אני מרגישה מאוד מבולבלת, וזקוקה לעזרתך.
מאת רות: שלום וברכה לצדיק מיבנאל.
אני ובעלי נשואים כבר עשרים שנה ויש לנו שלוש בנות. כמו כל זוג, במהלך שנות נישואינו היו לנו עליות ומורדות, אך לאחרונה הייתה מריבה חריפה בין בעלי לבין ההורים שלי, ומאז ההורים שלי עושים לי שטיפת מוח שאני מוכרחת להתגרש ממנו ושיש לו אופי לא טוב וכו' וכו'.
אני מרגישה מאוד מבולבלת, וזקוקה לעזרתך. תודה.
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר ויגש א' דראש חודש טבת ו' דחנוכה ה'תשע"ד
שלום רב אל רות תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
את צריכה לדעת שכך כתוב בתורה (בראשית ב' כ"ד) "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". בוודאי מצות כיבוד אב ואם זו מצוה מאד מאד גדולה, אבל בפירוש כתוב בשולחן ערוך (יורה דעה הלכות כיבוד אב ואם סימן ר"מ סעיף כ"ה) תלמיד שרוצה ללכת למקום אחר שהוא בוטח שיראה סימן ברכה בתלמודו לפני הרב ששם, ואביו מוחה בו, לפי שדואג שבאותה העיר העובדי כוכבים מעלילים, אינו צריך לשמוע לאביו בזה. הגה: וכן אם האב מוחה בבן שישא איזו אשה שיחפוץ בה הבן אין צריך לשמוע אל האב; עיין שם. הרי שלך לפניך, שבענין שידוכים לא צריכים לשאול את ההורים, וכן לא צריכים לשמוע להם. ומכל שכן את, שהתחתנת עם בעלך לפני עשרים שנה ויש לכם שלוש בנות, מפני שקרה איזה ריב רציני וכו', וההורים שלך מסיתים אותך להתגרש, לדעתי את צריכה ללכת עם בעלך. בוודאי אם את יכולה להיות חכמה ולעשות כל מה שביכולתך להשלים ביניהם וכו', ובוודאי זה לא ילך בפעם אחת וכו', אבל עם חכמה יכולים במשך הזמן להשלים ביניהם, אין למעלה מזה.
את צריכה לדעת שאת ההורים צריכים לאהוב מאד מאד, כי סוף כל סוף הם ההורים שלך, וכיבוד אב ואם זה דבר גדול מאד, עם כל זאת בדרכי נועם את יכולה להסביר להורים שאת אוהבת אותם מאד מאד, אבל זה דבר שקשה לך לקיים, כי סוף כל סוף זה האבא של הבנות שלך, וכן אתם חיים ביחד כבר עשרים שנה וכו'.
וכן את צריכה לדון את בעלך לכף זכות, כי תתארי לעצמך אם זה היה הפוך, שהיה לך ריב עם האמא שלו, זאת אומרת עם חמותך, והיא היתה מסיתה את בעלך להתגרש ממך, איך היית מרגישה? ולכן לדעתי תני למצב להירגע וכו', וסוף השלום יבוא, ואף שעכשיו ההורים שלך יכעסו עליך ולא ירצו לדבר עמך וכו', ואני יודע שזה מאד מאד כואב, כי סוף כל סוף זה הורים, עם כל זאת תכבדי ותייקרי את בעלך, ותעשי כל מה שביכולתך להראות לו יותר ויותר אהבה, ואם תתנהגי בצורה כזו לבסוף ישרה השלום ביניהם, והכל יסתדר על הצד הכי טוב. רק סבלנות, כי מה שיעשה הזמן לא יעשה השכל, תני לזמן לעשות את שלו, אבל בשום פנים ואופן שבעולם לא להתגרש, ואפילו לא להגיד לבעלך מה שההורים מסיתים אותך וכו', כדי שלא יהיה שמן על המדורה וכו'.
ותתנהגי כמו שאהרן הכהן התנהג, כמאמרם ז"ל (אבות דרבי נתן פרק י"ב סימן ג') שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, הלך אהרן וישב אצל אחד מהם, אמר לו: בני, ראה חבירך מהו אומר – מטרף את לבו וקורע את בגדיו, אומר אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי? בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו. הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו, והולך אהרן ויושב אצל האחר ואמר לו: בני, ראה חבירך מהו אומר – מטרף את לבו וקורע את בגדיו, ואמר, אוי לי היאך אשא את עיניו ואראה את חברי? בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו. הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו, וכנשנפגשו זה בזה גפפו ונשקו זה לזה, לכך נאמר (במדבר כ') "ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל"; כי הוא היה עוסק לעשות שלום בין אדם לחבירו, ולכן תהיי פיקחית וגם את תלכי בצורה כזו, להורים תגידי שבעלך מאד מתחרט וכו', ולבעלך תגידי שההורים שלך מאד מתחרטים וכו', וכך במשך הזמן יהיה שלום ביניהם.
הקדוש ברוך הוא ששמו שלום יעשה שלום ביניכם, ותתרבה האהבה בינך לבין בעלך, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד.