שאלה: מאת משה: אני שומע שמדברים ומפליגים מאוד במעלת מצוות הצדקה. מדוע מצוות הצדקה היא גדולה וחשובה כל-כך? והאם צריכים לחפש דווקא עני הגון כדי לתת לו את הצדקה, או שאפשר לתת את הצדקה בכל קופת צדקה שמוצאים? תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר וישלח ז' כסליו ה'תשע"ד
שלום וברכה אל משה נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. מה אומר לך, אין עוד מצוה כל כך גדולה כמו מצות צדקה, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא ט.) גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה, כי בזה שאדם נותן צדקה לזולת, בזה הוא מגלה את טוהר לבבו, וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ג) שעל ידי צדקה ממשיך על עצמו השגחה פרטית, כי בדרך כלל למה אדם לא רוצה לתת צדקה להזולת? כי הוא חושב כי אם אתן את כספי לזולת יחסר לי, ובזה שנותן צדקה לעני הגון, בזה הוא מגלה שיש לו אמונה ובטחון חזקים שהקדוש ברוך הוא זן ומפרנס לכל, ולכן בזה שאני נותן לזולת לא יחסר לי כלום, ולכן מצות צדקה גדולה מאד מאד, ושקולה כנגד כל המצוות, כי בזה מגלה שיש לו אמונה בהקדוש ברוך הוא, כי בפירוש גילו לנו חכמינו הקדושים (כתובות ס"ח.) כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודה זרה, כי הוא חושב שאם אני לא אתן לזולת, יהיה לי יותר וכו', ובזה הוא כופר בכל, ולכן מצות צדקה מאד מאד חשובה בעיניו יתברך, כי הוא מגלה את טוהר לבבו שמאמין שהוא יתברך זן ומפרנס. וצריך שתדע, שהיא הלכה מפורשת, שאפילו עני שהוא בעצמו מתפרנס מהצדקה חייב לתת צדקה כמובא (רמב"ם פרק ז' מהלכות מתנות עניים הלכה ה') ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר; וכן הוא (שולחן ערוך יורה דעה סימן רמ"ח סעיף א') כל אדם חייב ליתן צדקה אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן ממה שיתנו לו; ולכן אל יקל בעיניך דבר זה. וזכור וגם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (מדרש זוטא שיר השירים פרשה א') חטא אדם – ישוב ויתן צדקה וימחול לו, שנאמר (משלי ט"ז ו') "בחסד ואמת יכופר עון". אם יש לאדם אלף רבוא, אין עומדים לו בשעת צרכו בצרתו, שכן הוא אומר (שם י"א ד') "לא יועיל הון ביום עברה", ומי עומד לו? איסר אחד שהוא נותן, שנאמר (שם י' ב') "וצדקה תציל ממות". כל הנותן צדקה, אף על פי שהוא חטא ונתן צדקה, מיד הקדוש ברוך הוא אומר אין רשות למלאך לשלוט בו, כי שכר אותה צדקה שנתן מקדים למלאך ואינו מניחו לשלוט בו. ולא עוד. אלא שדוחפו וכופתו על פניו ומפייס עליו, ואומר: אף על פי שחטא ונתנה אין רשות למלאך לשלוט בו, אני קדמתי רשותי וקדמה לרשותו, כדאי היא הצדקה שנתן לרעבים, ואלולי שהאכילן היו מתים, הוא כסה ערומים ואלולי שכסן היו מתים, כדאי היא הצדקה שקיים נפשות להצילו ממות.
ולכן תהיה חזק בזה, ואל תאמר מה כבר יהיה אם אני יכניס כמה פרוטות לצדקה לפני כל תפלה בקופת הצדקה, או שאתן בכל יום לעניים כמה פרוטות לצדקה, מה כבר יכול להיות מזה? אל תאמר דבר כזה, כי למעלה בשמים זה עושה רושם גדול מאד, ויגיע הזמן שאלו הפרוטות שזכינו לתת בכל יום ישמור אותנו מכל רע, כמו שכתוב (ישעיה נ"ח) "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך". ודרשו על זה חכמינו הקדושים (סוטה ג:) כל העושה מצוה אחת בעולם הזה, מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא, שנאמר "והלך לפניך צדקך"; איזו נחת רוח תהיה לאדם כשנשמתו תצא מגופו ותעלה למעלה, ואלו הפרוטות שנתן בכל יום ילכו לפניו, ועוד דרשו על פסוק זה (בבא בתרא יא.) אבותי גנזו לעולם הזה ואני גנזתי לעולם הבא, שנאמר "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך"; אתה לא יכול לתאר איזו שמחה תהיה לך שם בשמים עם הפרוטות האלו שנתת בכל יום לקופת הצדקה, ולהיפך לא יכולים לתאר את הצער שיהיה לאדם "איך לא הייתי חכם בזה העולם, ועל ידי כמה פרוטות שהייתי נותן בכל יום לצדקה היה מאיר לי כאן בעולם הבא", אבל אז כבר מאוחר, כי 'היום לעשותם' – כל זמן שאדם חי הוא יכול לקיים את מצוותיו יתברך, ואחר כך כבר מאוחר.
מה טוב ומה נעים באם תפנה אל המשרד שלנו ותיקח קופת צדקה "קרן הצדיק", שהצדקה הזו הולך לבית התבשיל – 'אהל אברהם', להאכיל רעבים וצמאים, אשר זו הצדקה הכי גדולה, וכן להחזקת תלמידי חכמים שלומדים תורה, וכן החזקת בתי כנסיות ובתי מדרשות ומקוואות וכוללים, אשרי מי שיש לו בביתו קופת צדקה "קרן הצדיק", שאז אל רב טוב הגנוז יזכה.
|