שאלה:
מאת רוני:
השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר תולדות כ"ה חשוון ה'תשע"ד שלום וברכה אל רוני נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתם לא יכולים לתאר ולשער את גודל הזכות שיש לכם שזכיתם לחזור בתשובה שלימה, כי אצלו יתברך מאד מאד יקר מי שחוזר בתשובה, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ל"ד.) במקום שבעלי תשובה עומדים, שם אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) גדול כוחה של תשובה שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה, מיד היא עולה לא עד עשרה ימים ולא עד עשרים ולא עד מאה, אלא עד מהלך חמש מאות שנים, ולא עד רקיע ראשון ושני, אלא שהיא עומדת לפני כיסא הכבוד, והס"מ מאד מאד מפחד מבן אדם שחוזר בתשובה, כי כיון שאדם בא אל הקדוש ברוך הוא אפילו שהוא עשה עד עכשיו מה שהוא עשה, ומתוודה ומתחרט על כל מה שעשה, הקדוש ברוך הוא כבר מקבלו. ואמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה כ' סימן י"ג) בלעם היה רשע ערום וידע שאין עומד בפני הפורענות אלא תשובה, שכל מי שחוטא ואומר חטאתי, אין רשות למלאך ליגע בו, בשביל זה הוא מסית את כל אדם מה לך לחזור בתשובה? ומה לך להתוודות? כי הוא יודע שמי שחזר בתשובה ומתוודה להקדוש ברוך הוא, אין רשות למלאך המוות ליגע בו, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נח) אין מכה בעולם שאין לה רפואה, רפואתו של יצר הרע תשובה. ולכן אתה צריך מאד מאד לשמוח אתה ואשתך שזכיתם לחזור בתשובה שלימה, אבל עליכם לדעת כי שמירת שבת זה יסוד היסודות, כי כך מובא בזוהר (יתרו פ"ח.) כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין, ותאנא אמאי לא אשתכח מנא ביומא שביעאה, משום דההוא יומא מתברכאן מיניה כל שיתא יומין עלאין, וכל חד וחד יהיב מזוניה לתתא כל חד ביומוי, מההיא ברכה דמתברכאן ביומא שביעאה; [כל הברכות שלמעלה בעולמות העליונים, ולמטה כאן בעולם הזה, תלויים רק ביום השבת, ולמדנו למה לא ירד מן בשבת? מפני שמשבת מתברכים כל השש ימים מששת ימי השבוע, וכל יום מקבל את ההשפעה שלו משבת], ולכן אתם שניכם צריכים לשמור מאד מאד על השבת שבזכות השבת נשפע ברכה והצלחה לששת ימי החול ובפרט פרנסה בשפע, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה י"א סימן א') על הפסוק (משלי י') "ברכת הוי"ה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה" ברכת הוי"ה היא תעשיר זו השבת, שנאמר (בראשית ב' ג') "ויברך אלקים את יום השביעי". ולכן לא בחינם שהזהירנו רביז"ל מאד מאד, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) שצריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם הייתם יודעים מה זה להיות בשמחה בשבת, לא הייתם מפסיקים לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתם יהודים מאמינים בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניכם. אשרי מי שזוכה ללכת להתפלל בכל יום במנין דייקא את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית, שאז נמשך עליו השגחה שלימה, שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו:) כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה. וכן בענין להרגיש טעם בתורה וכו', צריכים להתחיל עם קצת, היינו ללמוד בכל יום קצת מקרא, קצת משנה, קצת הלכה, ואז לאט לאט יכנס בך חמידו דאורייתא חשק לאהבת התורה.
|