שאלה: מאת בר: האם סופר סת"ם שנכשל בעברה חמורה ומיד לאחר מכן עשה תשובה יכול להמשיך לכתוב או שעליו להפסיק לגמרי? תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' ה' תשרי בין כסה לעשור ה'תשע"ד
שלום וברכה אל בר נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. צריך שתדע אשר על הכל מועילה תשובה, כי אין דבר בעולם שלא יועיל על זה תשובה, ועיקר התשובה זה וידוי דברים, שיהיה רגיל תמיד להתוודות להקדוש ברוך הוא, כמו שכתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין? אומר: אנא השם! חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח. ואמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה כ' סימן י"ג) בלעם היה רשע ערום וידע שאין עומד בפני הפורענות אלא תשובה, שכל מי שחוטא ואומר חטאתי, אין רשות למלאך ליגע בו, בשביל זה הוא מסית את כל אדם:"מה לך לחזור בתשובה? ומה לך להתוודות?", כי הוא יודע שמי שחזר בתשובה ומתוודה להקדוש ברוך הוא, אין רשות למלאך המוות ליגע בו, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נח) אין מכה בעולם שאין לה רפואה, רפואתו של יצר הרע תשובה. ולכן סופר שעבר עבירה חמורה וחוזר בתשובה, ומתוודה על חטאיו בכל יום ויום, בוודאי מועילה לו תשובה, וכך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ל"ד.) במקום שבעלי תשובה עומדים – שם אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד; ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) גדול כוחה של תשובה שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה, מיד היא עולה לא עד עשרה ימים ולא עד עשרים ולא עד מאה, אלא עד מהלך חמש מאות שנים, ולא עד רקיע ראשון ושני, אלא שהיא עומדת לפני כיסא הכבוד. והס"מ מאד מאד מפחד מבן אדם שחוזר בתשובה, כי כיון שאדם בא אל הקדוש ברוך הוא אפילו שהוא עשה עד עכשיו מה שעשה, ומתוודה ומתחרט על כל מה שעשה, הקדוש ברוך הוא כבר מקבלו. ולכן אתה יכול להמשיך לכתוב וכו', ובלבד שתשוב בכל יום אליו יתברך.
|