שאלה: מאת יואב: שלום לרב הצדיק שליט"א. אני מתפלל הרבה בספר הקדוש 'ליקוטי תפלות', ואני רואה שבהרבה תפילות רבי נתן כותב "שאזכה לבוא לארץ ישראל". מה העניין להתפלל כך, הרי אני גר בארץ ישראל? האם לדלג על התפילות האלו או לשנות אותן כך שיתאימו לדורנו? תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר נצבים וילך י"ט אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל יואב נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אשריך ואשרי חלקך שאתה זוכה לומר בכל יום 'לקוטי תפלות', כי מוהרנ"ת ז"ל הפליג מאד במעלת התפלות האלו, ואמר שהם באים משער נ', והרבה אנשים יושבים כבר בגן עדן בזכות התפלות האלו, ומי שרגיל לומר בכל יום את התפלות הנוראות והנפלאות שבספר 'לקוטי תפלות', מרגיש חיות חדשה בכל פעם. ומה שאתה שואל מה אתה צריך לכוון באומרך "שאזכה לבוא לארץ ישראל", והאם כדאי לשנות – אסור לשנות בשום פנים ואופן, רק לכוון שאזכה לבוא לקדושת ארץ ישראל, שקדושתה היא עד אין סוף, וככל שאדם יותר מבקש ממנו יתברך שיזכה להכלל בו יתברך, אשר אין סוף ואין תכלית לגדולתו, כמו כן אדם צריך לבקש בכל יום שיזכה לבוא ולהרגיש פנימיות ארץ ישראל שהיא כיסוי לאלקותו יתברך. ואמר האור החיים הקדוש (כי תבוא) על הפסוק "והיה כי תבוא אל הארץ", חכמינו הקדושים אמרו (בראשית רבה פרשה מ"ב סימן ג') אין והיה אלא לשון שמחה, להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ וכו', וישיבת הארץ היא מצוה בפני עצמה, כמו שמצינו כמה הפליגו רבותינו ז"ל (כתובות קי"א.) במצות ישיבת הארץ. ולכן כשאדם זוכה לגור בארץ ישראל צריך לשמוח מאד מאד בזה שאין שמחה כשמחה זו שהוא נמצא בפלטרין של מלך, אבל עליו לבקש בכל יום שיזכה להרגיש את קדושת ארץ ישראל. ולכן בכל מקום שכתוב "שאזכה לבוא לארץ ישראל" תכוון שתזכה להרגיש את קדושת ארץ ישראל, אשר אין עוד עומק כעומק קדושת ארץ ישראל שהיא עד אין סוף, וכמאמרם ז"ל (במדבר רבה פרשה כ"ג סימן ז') שאין חביבה כארץ ישראל, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הן הארץ חביבה עלי, שנאמר (דברים י"א) "ארץ אשר הוי"ה אלקיך דורש אותה תמיד", וישראל חביבין עלי, שנאמר (שם ז') "כי מאהבת הוי"ה אתכם". אמר הקדוש ברוך הוא אני אכניס את ישראל שהן חביבין עלי לארץ שחביבה עלי, שנאמר (במדבר ל"ד ב') "כי אתם באים אל ארץ כנען"; ואמרו (שם סימן י"א) אמר הקדוש ברוך הוא הארץ שלי, שנאמר (תהלים כ"ד) "להוי"ה הארץ" ואומר (ויקרא כ"ה כ"ג) "כי לי הארץ" וישראל שלי הם, שנאמר (ויקרא כ"ה) "כי לי בני ישראל עבדים", מוטב שאנחיל ארצי לעבדי שלי לשלי, לכך נאמר (במדבר ל"ד ב') "זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה". עם כל זאת צריכים הרבה תפלות להתפלל שיזכה לקדושת ארץ ישראל, ולא יכנסו בו שום מחשבות זרות של כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, שזו עבודה זרה גמורה, אלא לדעת שארץ ישראל זה עצם גילוי אלקותו יתברך, שזוכים שם כמו שכתוב (דברים י"א י"ב) "ארץ אשר הוי"ה אלקיך דורש אותה תמיד עיני הוי"ה אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", אבל צריכים לחפש ולבקש ולהתפלל ולהתחנן שיזכה רק להרגיש את קדושת של ארץ ישראל, ולא יתבלבל בשום בלבול של כפירות ואפיקורסות שמתגברים מהסטרא אחרא דייקא במקום שיש שמה קדושה גדולה מאד, כמו שאנחנו רואים כשבלילה מאיר אור גדול מאד, אזי כל הזבובים והיתושים וכו' וכו', מסובבים את האור הזה וכו' וכו', ולכן צריך כל בר ישראל בארץ ישראל לבקש את הקדוש ברוך הוא שיזכה להרגיש את קדושת ארץ ישראל, ולא יבלבל את עצמו משום מפלגה או פוליטיקה של שקר, רק יזכה להרגיש את עריבות נעימות ידידות זיו שכינת עוזו יתברך שמרגישים בארץ ישראל, ואי אפשר להרגיש את טעם ארץ ישראל, רק על ידי ריבוי תפלה ושיחה בינו לבין קונו, כי קדושת ארץ ישראל כל כך גדולה, שאי אפשר להגיע אליה רק על ידי תפלה ובקשה, ולכוון "שאזכה לבוא לארץ ישראל", היינו להרגיש את קדושת ארץ ישראל.
אנשי שלומינו מספרים שכאשר ר' אברהם בן ר' נחמן ז"ל היה בארץ ישראל, היה מפעם לפעם נעצר ושואל את עצמו: "איפה אני נמצא?" וענה לעצמו: "בארץ ישראל", וכששאלו אותו כמה מתלמידיו מה זה, ענה ואמר: רביז"ל גילה שארץ ישראל הוא סוד התפילין, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (שבת י"ב.) חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ושעה קל וחומר מציץ. מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה (שמות כ"ח ל"ח) "והיה על מצחו תמיד" שלא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה; שאסור להסיח דעת מהם, כמו כן אסור להסיח דעת כרגע שהוא נמצא בארץ ישראל, ששם מאיר אור הקדוש ברוך הוא בגילוי רב ונפלא מאד, ולכן לא בחינם שזה לעומת זה הסטרא אחרא מתגבר שם יותר ויותר, וצריכים רחמים רבים לא להתפס בכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וכו' וכו', אלא לבקש שיזכה להרגיש את רוחניות ארץ ישראל.
|