שאלה: מאת אוהד: שלום וברכה. האם כאשר ידיו של האדם אינן טהורות, כגון שנגע במקומות המכוסים, או בנעליו, או יצא מהשירותים, או התעורר משנתו ואין מים בנמצא לנטילת ידיים – מותר לו להתבודד ולהוציא תפילתו בפיו? תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר כי תבוא ט"ו אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל אוהד נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. תמיד כדאי שיהיו מוכנים לאדם קערה ונטלה עם מים על יד המיטה, כדי שיוכל ליטול ידים כשקם ויוצא וכו', או כשנוסע בדרך – תמיד שיהיה ברכב בקבוק עם מים בבגז' וכו', כדי שאם יצטרך ליטול ידים יוכל ליטול ידים. אבל אם אין מים, כבר כתוב בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ד' סעיף כ"ב) אם אין לו מים, יקנח ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי, ויברך על נקיות ידים, ויועיל לתפלה, אבל לא להעביר רוח רעה שעליהן. וכך תמיד יכולים לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר אין עוד דבר יותר חשוב מזה, כי אדם שמרגיל את עצמו לדבר עם הקדוש ברוך הוא – הוא הכי מאושר בחייו, כי איפה שרק לא הולך הוא מדבר עמו יתברך, שזו המתנה הכי יפה שקיבלנו מרביז"ל, ועל ידו מתקיים מה שכתוב (ויקרא כ"ו י"ב) "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם", ופירש רש"י: 'אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני' וכו', איזה תענוג שאדם מרגיש שמלא כל הארץ כבודו והוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, והוא יכול לדבר עמו יתברך פנים אל פנים. אשרי מי שעוסק תמיד בשיחה בינו לבין קונו, שאז עולמו ירש בחייו.
|