שאלה: מאת אסתר: שלום לצדיק מיבנאל. אני בדילמה מאד קשה ומצב הרוח שלי ירוד מאוד. אנחנו עוברים תקופה קשה מאוד עם הפרנסה, בעלי לחוץ מזה מאוד, ולכן אני משתדלת לעזור לו ולצאת לעבודה למרות שהיא קשה לי מאוד, ואני לא רואה מהכסף הזה כלום. הכל בשביל לעזור לו. בבוקר הוא עובד ובערב הוא יוצא להפצה, אך המצב עדיין דחוק, וכתוצאה מזה אני סובלת רבות מהתפרצויות ומוויכוחים. תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר עקב ט"ו אב התשע"ג
שלום רב אל אסתר תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. אשריך ואשרי חלקך שאת אשת חיל ואת עוזרת לבעלך להתגבר על הקשיים שבחייו, וכך צריך להיות, שהאשה תחזק את בעלה, ולא ההיפך וכו' וכו', כי חכמינו הקדושים אמרו (תמורה טז.) אשה כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה – מיד צועקת, וזה מצוי אצל המון נשים, כשיש דחקות בבית, האשה מתפרעת וצורחת וצועקת על בעלה, ובאמת איני יודע מה היא צועקת, הרי בעלה משתדל במסירות נפש להביא פרנסה, ובמקום לעזור לו להקל ממנו את העול, עוד זאת היא יורדת לחייו, מה זה צריך להיות?! אבל זו עובדא, רוב הנשים לא איכפת להן מה שקורה עם הבעל ואומרות: "אתה תביא לי פרנסה, נקודה!", אבל את תהלה לאל אשת חיל מחזקת ומעודדת את בעלך, כך צריך להיות, ובאמת את צריכה להבין שרק על ידי שיהיה שמחה בבית תהיה פרנסה, כי השם של פרנסה שהוא חת"ך היוצא מהפסוק (תהלים קמ"ה) פותח' את' ידיך', יוצא גם מהפסוק (דברים ט"ז ט"ו) והיית' אך' שמח', ולכן הדבר הראשון שאתם שניכם צריכים להשתדל – להיות מאד מאד בשמחה, ולשמח את עצמכם, ואף שאני יודע שמאד מאד קשה לכם ומרים לכם החיים ממוות, כי אין לכם פרנסה וכו', עם כל זאת עם עצבות ומרירות ודאגות לא תבואו לשום דבר, אלא תסתבכו יותר ויותר. ולכן הדבר הראשון – תראו שניכם רק להיות בשמחה עצומה, ואם תאמרו במה יש לנו לשמוח? הרי אנחנו עניים ואביונים ומלאים חובות? אלא דעו לכם שחכמינו הקדושים אמרו (נדרים מא.) אין עני אלא מדעת; עיקר העניות תלוי בחסרון דעת, כי המאמין האמיתי שמאמין שאין בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה – האדם הזה הוא תמיד שמח, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן פ"ג) אמונה הוא טוב לפרנסה. ולכן בזה שתשמחו ביחד עם נקודת יהדותכם שנבראתם מזרע ישראל ושלא עשני גוי כגויי הארצות, השמחה והאמונה הזאת, תפתחנה לכם כל צינורי השפע והפרנסה. ולכן תשתדלי להיות אשת חיל ותחזקי את בעלך, ואם הבעל רואה שהאשה דואגת בשבילו, והיא משמחת אותו, על ידי זה הוא לא ילך אל חברים לשתות אלכוהול, שזה בא לבני אדם שנפלו ביאוש גמור, ואז לוקחים את עצמם אל השתיה רחמנא ליצלן, שמוציאה אותם מדעתם, כי השכרות זו מחלה כמו שאר המחלות, וכמו כן מי שלוקח סמים, זו מחלה כמו שאר המחלות רחמנא לישזבן, וזה בא מרוב יאוש, שאדם נכנס ביאוש ואזי חושב שאין לו כבר תקנה, ולוקח את עצמו אל שתית האלכוהול או לוקח סמים, והוא חושב שיוכל לברוח מהמציאות, ובין כך הוא מתבזה לגמרי, כי כשאדם לוקח סמים רחמנא לישזבן או שותה לשיכרה עליו אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) "כי יתן בכוס עינו" – בכיס כתיב, השכור נותן עינו בכוס לשתות, והחנוני נותן עינו בכיס. כי יתן בכוס עינו – רואה את חבירו שותה והוא אומר לו מזוג לי ואני שותה, ומתלכלך ברעי ובמימי רגלים. יתהלך במישרים – סופו למכור כל חפצי ביתו ואת כל כלי תשמישו ואין לו לא בגד ולא תשמישי הבית ולא כלום והבית ריקה מן הכל. יתהלך במשרים – סוף שהוא מתיר את העבירות ועושה אותם הפקר כמישור, משיח עם אשה בשוק ומנבל את פיו ואומר דברים רעים בשכרות ואינו מתבייש לפי שנתטלטלה דעתו ואינו יודע מהו אומר ומהו עושה. ולכן אשרי מי שזוכה לחזק את הזולת בעיתים הללו שלא יפול ביאוש גמור, ואדרבה איש את רעהו יאמר חזק, ומכל שכן הבעל צריך לחזק את אשתו, והאשה צריכה לחזק את בעלה, כי אין עצה אחרת רק להתחזק, ועיקר ההתחזקות – להיות בשמחה תמיד, ולכן חזקי ואמצי בעבודה הקדושה הזו לחזק את בעלך, ואת תהיי באמת האשת חיל שהיא עטרת בעלה.
|