שאלה: מאת משה: לכבוד כבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א. אשיחה ספיקותי וירווח לי, ויורינו מורינו דרך עצה ונכונה על פי דרכו של רבינו הקדוש והנורא זיע"א. ברוך השם אני לומד תמידין כסדרן בסדר-דרך-הלימוד של רביז"ל, כמובן בזכות מוהרא"ש שליט"א שמעורר ומלהב אותי כל הזמן, ויש לי שאלה: האם יותר טוב ללמוד מכל שיעור קצת, זאת אומרת קצת מקרא, קצת משנה, קצת הלכה, גמרא זוהר וכו', או שיותר טוב לגמור קודם את כל התנ"ך על הסדר, ואחר כך ששה סדרי משנה, ואחר כך ש"ס וכו'? תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר פנחס י"ט תמוז התשע"ג
שלום וברכה אל משה נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת שלימוד התורה הקדושה זו לא סתם חכמה, להבדיל אלפי הבדלות מחכמות אחרות – שלומדים את החכמה, ואחר כך כבר לא צריכים ללמוד שוב, כי כבר יודעים את החכמה וכו', ומדוע צריכים ללמוד עוד את החכמה וכו'. התורה הקדושה היא רוחניות חיות אלקות, כי התורה והקדוש ברוך הוא חד הם, ולכן בשעה שאדם לומד תורה, אז נדבק באין סוף ברוך הוא, ובו ברגע שאדם לומד פסוקי תנ"ך או משנה מהמשניות, או מימרות מהגמרא, או הלכות מהשולחן ערוך, בו ברגע הוא נדבק באין סוף ברוך הוא, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות לימוד סימן י') כל ידיעה במשפטי התורה הן מצוות שבין אדם לחבירו, הן מצוות שבין אדם לקונו, הידיעה הזאת בעצמה היא הצלחת הנפש; ומובא (לקוטי אמרים תניא פרק כ"ג) באותה שעה שאדם עוסק בדברי תורה, הרי גם הנפש ולבושיה (מחשבה דיבור ומעשה שלו) הם מיוחדים ממש באין סוף ברוך הוא. ולכן אשרי האדם שמתוך החושך והלכלוך והזומה והזבל שלו, הוא מכניס את מח מחשבתו ואת דיבורו בתוך התורה הקדושה, ואפילו שמקודם לא למד, ואחר כך הוא ישכח מה שלמד, אבל בו ברגע שהוא לומד, אז הוא מדביק את עצמו באין סוף ברוך הוא בתוך התורה, על ידי זה מאיר בו אור האין סוף ברוך הוא, ואם יהיה רגיל בזה, לבסוף הוא ינתק את עצמו מן הרע. ולכן תלמד בכל יום בסדר-דרך-הלימוד של רביז"ל, פרשה חומש ורש"י עם התרגום, ומלבד זאת שיעור בתנ"ך, שיעור כסדרן במשניות, שיעור כסדרן בש"ס, שיעור כסדרן במדרשים וכו' וכו', וזה צריך להיות בכל יום ויום, וכך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה? שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד, והתאנה נלקטה מעט מעט. וכך התורה – היום לומד מעט ולמחר הרבה, לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים; כל יום תלמד מעט ועוד מעט ועוד מעט, עד שתזכה לסיים את כל התורה כולה, ותתחיל עוד פעם. ואמרו חכמינו הקדושים (דברים רבה פרשה ח' סימן ד') הטיפש הזה תמה איך יכולים ללמוד כל כך הרבה? אמר רבי ינאי: למה הדבר דומה? לככר שהיה תלוי באויר, טיפש אומר מי יוכל להביאו? ופקח אומר לא אחד תלה אותו? מביא סולם או קנה ומוריד אותו. כך כל מי שהוא טיפש אומר: אימתי אקרא כל התורה? ומי שהוא פיקח מהו עושה? שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה. ולכן אל תבלבל את עצמך משום דבר, אלא תלמד בכל יום תורה, ואפילו שאתה שוכח אל תסתכל על זה, אלא דע לך שבו ברגע שאתה לומד תורה, אתה מדביק נשמתך בתוך התורה שהיא נצחית, ולעתיד יזכירו לך את כל מה שלמדת, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ו) שלעתיד מזכירים את האדם כל מה שלמד; ואמרו חכמינו הקדושים (קהלת רבה פרשה א' סימן ל"ב) רבי אבהו אמר זה שיפוטה של תורה, שאדם למד תורה ושכחה, רבנן דתמן בשם רבי יצחק דהכא ורבי טוביה בשם רבי יצחק: לטובתו אדם למד תורה ושוכח, שאילו היה אדם למד תורה ולא שכחה, היה מתעסק בתורה שתים שלוש שנים וחוזר ומתעסק במלאכתו, ולא היה משגיח בה לעולם כל ימיו, אלא מתוך שאדם למד תורה ושוכחה, אינו מזיז ואינו מזיע את עצמו מדברי תורה; ועל כן ראה להמשיך ללמוד על פי סדר-דרך-הלימוד של רביז"ל, שזו המתנה הכי יפה שקבלנו ממנו, ואשרי מי שמציית אותו ולומד בכל יום לפי סדר הלימוד שלו, ואז טוב לו לנצח נצחים.
|