שאלה: מאת עידן: שלום לצדיק היקר. אני מקווה שאתם מרגישים יותר טוב. זכיתי להתקרב לרבי נחמן מברסלב וללמוד בספריו הקדושים, אבל עניין ההתבודדות בא לי מאד מאד קשה, ואני לא מצליח לדבר שום דיבור עם השם יתברך. למה זה כל כך קשה לי? ואיך אני יכול להתגבר על הקושי בהתבודדות? תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר בהעלותך י"ב סיון התשע"ג
שלום וברכה אל עידן נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אני מוכרח להגיד לך שתפלה קשורה באמונה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) ובאמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, 'שמלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו'), והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה, ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו. ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו. והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב, והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב, והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקושיות, שהיצר הרע מקשה את לבו ליפול ברעה. ולכן העיקר להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדו נמצא, והכל לכל אלקות גמור הוא, ותמיד ירגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא שמה איתו עמו ואצלו, ואז בנקל יוכל לדבר עמו יתברך בתמימות ובפשיטות גדולה. וכבר סיפר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רל"ב) גיבור אחד חגר מתניו לכבוש חומה חזקה. ואחר כך כשבא אל השער, היה ארוג על השער מטוה מקורי עכביש שסתם השער, וכי יש שטות גדולה מזה שיהיה חוזר ממלחמתו מחמת הסתימה של הקורי עכביש?! (והנמשל מובן). ואחר כך אמר רביז"ל: העיקר הוא הדיבור, שעל ידי הדיבור יכולין לכבוש הכל ולנצח כל המלחמות. ואמר: אף על פי שיכולין להתבודד במחשבה, אבל העיקר הוא הדיבור. ומבואר הנמשל ממילא לענין מה שקשה על האדם לדבר לפני השם יתברך או לפני הצדיקים האמתיים מה שבלבו, וכל זה מחמת בושה וכבדות שלו שאין לו עזות דקדושה, בודאי הוא שטות גדול, כי הלא הוא רוצה לכבוש בדיבורו מלחמה חזקה שהוא מלחמת היצר, ועכשיו כשהוא סמוך לדבר, ולכבוש ולשבר חומות ולפתוח שערים על ידי הדיבור, ובשביל מניעה קלה מחלישות דעתו וכיוצא, ימנע חס ושלום מלדבר?! כי הלא המניעה הזאת נחשבת לסתימה של קורי עכביש כנגד החומות שרוצה לשבר בדיבורו. ולכן אל תהיה בטלן, אתה תמשיך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בלי שום חכמות והשכלות כלל, ואז סוף הכבוד לבוא, שתוכל להרגיש את כבודו יתברך שמסבב אותך וכו' וכו'. קודם אדם צריך להרגיל את עצמו לדבר אליו יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה אפילו שלא מרגיש ששומעים אותו, ואחר כך לאט לאט נפתח לו האור האין סוף ברוך הוא שמרגיש את עצם עצמיות אלקותו יתברך, אשרי מי שמרגיל את עצמו לדבר בכל יום עמו יתברך בלי שום חכמות והשכלות כלל.
|