שאלה: מאת גיל: לכבוד מוהרא"ש. מאוד כואב לי שבזמן האחרון אני רואה יותר ויותר אנשים שקוראים את עצמם 'מקובלים', 'עושי תיקונים' ו'אוספי ניצוצות' שגובים כסף מאנשים על לא דבר ומבטיחים להם עזרה, ולבסוף כלום לא נשאר בידם. הרגשתי את זה על בשרי ובאתי לומר לכבודו תודה רבה, על מה שאתה נותן לנו ומגלה לנו בלא שום בקשת תמורה. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' ערב חג השבועות התשע"ג
שלום וברכה אל גיל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אדם צריך תמיד לשמור שלא יפילו אותו בפח ולא יעבדו עליו, דבר עיקרי צריכים לדעת – כי אם אדם מבקש כסף עבור תיקון וכו', או מה שרק צריך וכו', הכל שקר וכזב. כשאדם בא אל צדיק להתייעץ או לבקש ברכה, אזי מהיושר שמביא מתנה להצדיק, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות ברכה סימן א') המתברך צריך ליתן למברך איזה מתנה; וכן אמר רביז"ל (ספר המדות אות המתקת דין חלק ב' סימן י') לפייס מדת הדין אינו בידים ריקניות; וזה צריך אדם להבין מעצמו, אבל לא שיעשו תנאי אם תיתן כך וכך, יהיה לך תיקון וכו', אם תיתן כך וכך נשנה לך את המזל וכו', זה הכל שקר וכזב. והנה חכמינו הקדושים אמרו (אבות פרק א') עשה לך רב, עם כל זאת צריכים לשמור מאד מאד מי הוא הרב, כי כך אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ו') היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה. והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד, מה אני אוחז? ולכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאוה, ועל כן הכל רצים אחריו כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ וכו', ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום וכו'. כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה כל העולם כולו, והכל רצים אחריו, ומרמה לכל אחד ואחד, עד שנדמה לכל אחד ואחד כאילו יש בידו מה שהוא חפץ, כל אחד כפי שטותו ותאותו, ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום, כי אין מי שימלא תאותו אצלו; וכן הוא אצל רבנים וכו', אדם רץ אחר מישהו ימים ושנים וכו', והוא מכור אליו לגמרי וכו', ונדמה לו שישועתו תלויה ברב זה וכו', וההוא עובד עליו ומוריק לו את הכיסים וכו', או מהפנט אותו לגמרי, ומוציא לו את השכל מהדעת וכו', ולבסוף ההוא פותח את היד ורואה שהכל כלום וכו', וסתם בילה את הימים והשבועות והחודשים והשנים הכי טובות שלו בימי חייו, ומאומה אין בידו וכו' וכו', אבל זה כבר מאוחר וכו'. ולכן כשאדם מתקרב אל איזה רב יהיה מי שיהיה, צריך תמיד לזכור מה שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד מאד. אם לא מקבלים מהרב תיכף ומיד מה שהוא צריך וכו', צריכים לדעת שהוא חי בדמיון ובטעות גדולה וכו', ומה צריך אדם? שכל ודעת, ועיקר הדעת והשכל הוא (דברים ד') "אתה הראת לדעת כי הוי"ה הוא האלקים אין עוד מלבדו", שיחדיר בו אמונה פשוטה בו יתברך, וילמד אותו איך מדברים אל הקדוש ברוך הוא, שזה יש לו תיכף ומיד ביד, "ומה שביד בטוח", כי למדתי אצל הצדיק הזה איך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולדעת שאני עצמאי ואין לי אף אחד בזה העולם רק הקדוש ברוך הוא, ורק הוא יתברך יכול לעזור לי, וכן הרב צריך להכניס בו תשוקה עצומה ללמוד תורה הקדושה. ולכן צריך לזכור 'מה שביד בטוח' – אם אני התחלתי ללמוד בכל יום מקרא, משנה וגמרא וכו' בזכות הרב הזה, ולא החסרתי יום אחד מבלי לימוד תורה הקדושה וכו', אזי עלי לדעת 'מה שביד בטוח', וכן אם הרב מוסר את נפשו שיהיה שלום בית ביני לבין אשתי זה נקרא 'מה שביד בטוח', ואם חס ושלום לא מקבלים את זה מהרב, צריכים לדעת שהכל דמיון גדול מאד, ולבסוף יפתחו את היד ויראו שאין ביד שום דבר, וסתם רצו אחריו ימים ושנים, ואיבדו את שנותיהם היקרות. ולכן כלל זה תיקח בידיך מי שתמיד כסף בראש מעיינו, ודואג על תקציבים ותקציבים וכו' וכו', ותמיד רק רוצה כסף וכסף וכו', זה שקרן גדול, וצריכים להתרחק ממנו, ואפילו שהוא מלובש עם שמונה לבושים ככהן גדול וכו', הכל הבל ורעות רוח, ורביז"ל גילה לנו (סיפורי מעשיות מעשה י"ב מהבעל תפלה) שהבעל תפלה שהוא הצדיק האמת הזהיר את אנשיו מאד מאד שלא יהיו להוטים אחר כסף וממון וכו' וכו', וככל שאדם מחזיק יותר באמת, כן הוא בורח מכסף והוא שונא בצע, אשרי מי שמתקרב אל צדיק כזה, ואז אל רב טוב הצפון והגנוז יזכה.
|