שאלה: מאת מאיר: שלום לרב. אני סובל מבעיות נפשיות שגורמות לי לבלבול, חוסר ריכוז ודמיונות שרודפים אותי עשרים וארבע שעות. קיבלתי פטור משירות צבאי עקב פרופיל נמוך, ורוב היום אני יושב בבית ולא עושה כלום, כי אני מפחד לצאת מהבית. המצב שלי מאוד קשה ואני לא רואה את האור בקצה המנהרה, עד שעולות לי מחשבות להתאבד כי החיים שלי לא שווים כלום. האם אי פעם המצב שלי ישתפר? האם יש לי תקווה? השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' חול המועד פסח י"ז ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל מאיר נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אף שלא כותבים בחול המועד, אבל בדבר האבד כולם מתירים, ומרן תפארת ישראל הגר"ע יוסף שליט"א האריך בזה בשו"ת "יביע אומר" חלק ב' סימן מ"ח שחידושי תורה מותר לכתוב בחול המועד כי זה דבר האבד, וכן מביא מעוד הרבה פוסקים שמתירים לכתוב חידושי תורה בחול המועד, ומכל שכן וכל שכן בסיפור כזה שאחד רוצה להתאבד, רחמנא לישזבן, אין עוד פיקוח נפש יותר גדול מזה, ואין עוד שאלה וספק ספיקא אם מותר לכתוב בחול המועד. ובאמת כל החידושי תורה שלנו הם רק לחזק ולעודד ולשמח את נשמות ישראל, ולהצילם מיאוש ודכאון פנימי, שיכול להביא עד התאבדות רחמנא ליצלן וכו' וכו', ובאמת כל זה הוא הלימוד של רביז"ל, שחמל עלינו הקדוש ברוך הוא בדור הזה ושלח לנו רבי נורא ונפלא מאד שמחזק ומשמח ומעודד את כל נשמות ישראל, וזו עיקר גדולתו יתברך ששלח לנו צדיק אמת כלבבו, אשר יש לו דיבורים לכל השבורים והנדכאים וכו' וכו', ומחזק ומעורר אותם ומחזיר אותם אליו יתברך, וכבר כתב מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות תפילין הלכה ה' אות כ"ה) שהצדיק מוכרח להפיל את עצמו לתוך בחינת שינה ולסלק המוחין שלו, ואז הוא מברר על ידי האמונה שלו ניצוצות רבות מעמקי הקליפות, שהם כמה וכמה אלפים ורבבות נשמות קדושות שנפלו בעונותיהם ונתרחקו מהשם יתברך כל אחד כפי מה שנתרחק בעונותיו רחמנא ליצלן, שבשבילם מוכרח הצדיק להוריד את עצמו אליהם, ולסלק את דעתו כדי להכניס בהם אמונה שלימה בו יתברך, כדי לקרבם אל האמונה הקדושה להחזירם להשם יתברך בשלימות בתכלית השלימות, שכל זה הוא בחינת שינה של הצדיק, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס' וכן בחלק ב' סימן צ"א) שמה שעוסק לדבר עם העולם שיחת חולין וסיפורי מעשיות ודברים של מה בכך וכו' כל זה הוא ענין שינה אצלו. כי הרי הצדיק האמת נכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, ומח מחשבתו משוטט בעולמות העליונים בקביעות על ידי שמות ויחודים שאין לנו שום מושג בזה וכו', עם כל זאת הוא מסלק את דעתו וחכמתו ובינתו וכו', כדי להוריד את עצמו לקרב נשמות ישראל אליו יתברך, והוא מפקיר את עצמו לגמרי ואת כל השגותיו הגבוהות והנשגבות וכו', והכל הוא בשביל להגביה ולהרים את אנשי העולם לקרבם להשם יתברך, כי מעצם המוח של הצדיק אי אפשר לקבל, על כן הוא מוכרח לסלק דעתו ולהקטין את עצמו בסוד נקודה, ולבררם ולהעלותם על ידי נקודת האמונה לבד, ואחר כך כשנתעורר מהשינה עם כל הניצוצות והנשמות שהגביהם ועוררם להשם יתברך וכו', הוא מאיר את כל הנשמות שהגביה והוציא מהשאול תחתית ומתחתיו וכו' וכו', ומקשרם אל אותה הנקודה של האמונה שלו, שעלתה עם כל הבירורים שהם נשמות הבעלי תשובה שהגביהם והחזירם להשם יתברך, היינו שמאיר בהם דעת ושכל כדי לחזקם באמונה שלימה, כדי שיתחזקו בעבודתם ולא יסתכלו על מניעה והסתה של הבעל דבר ושאר המונעים שרוצים לשבור אותו ולהכניס אותו ביאוש ובדכאון ולעשות אותו משוגע לגמרי, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (סוטה ג) אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, נמצא מי שעבר עבירות חמורות, נכנסה בו רוח שטות של עצבות ודכאון וכו', עד מחשבות של התאבדות וכו', וכל זה בא מחמת פגמי הברית שאדם פוגם מנעוריו, שעל ידי זה נכנס בו יאוש עצום, עד שנדמה לו שאף פעם כבר לא יוכל להתרפאות וכו', ולא יוכל לחזור להיות אדם נורמלי כמו שהיה עד עכשיו. ולכן אשרי האדם שזוכה להתקרב אל הצדיק האמת שמאיר את אורו יתברך בתכלית החושך, כי הצדיק מרוב גובהו שנכלל במקום שנכלל וכו' וכו', הוא יכול לרדת למקומות הכי ירודים ונפולים ומושלכים וכו', ולהוציא משמה את כל הנשמות, ולרפאותם לגמרי, העיקר שאלו הנשמות רק יצייתו אותו, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ס"ז) מי שאינו שומע ומציית לדברי חכמים אמתיים הוא יכול להשתגע, כי עיקר שגעון של כל המשוגעים הוא רק מחמת שהוא אינו מציית ושומע לדברי הבעלי שכל. כי המשוגע אם היה שומע וציית לדברי אחרים שהם הבעלי שכל בודאי לא היה משוגע כלל, כי אף על פי שלפי רוח שטות ושגעון שלו נדמה לו בבירור גמור שהוא צריך לילך קרוע ולהתגלגל באשפה וכיוצא בזה מדרכי השטות ושגעון, אף על פי כן מאחר שהגדול ממנו אומר לו שאינו צריך לעשות כן אם היה מבטל דעתו נגד דעת הגדול ממנו בחכמה בודאי היה מתבטל כל השגעון שלו, נמצא שעיקר השגעון הוא רק מחמת שהוא אינו רוצה לשמע ולציית לדברי חכמים. וכל זה שייך לכל אלו שצריכים לקחת כדורים, והם לא רוצים לשמוע את החכם, וזה לא פשוט, כי היום יכולים לרפאות פחות או יותר את הבעיה הזו וכו', כי יש כדורים שמאזנים את האדם מצד אחד שלא יהיה יותר מדי היפראקטיבי וכו', ומצד שני שלא יכנס יותר מדי בעצמו וכו', ויהיה עצוב וממורמר וכו', אבל אלו שצריכים לקחת את הכדורים, דייקא הם לא רוצים לקחת את זה וזורקים את זה בכיור או באסלה וכו', וצריכים לשמור עליהם שיקחו את הכדורים, וזו רפואה גדולה מאד, ולכן לדעתי תיקח את הכדורים שהרופא יתן לך, ותצא מכל הדמיונות שנדבקו בך, ותתחיל לחיות חיים אמיתיים, חיים נורמלים, ואל תכנס ביאוש כלל, כי גדול אדונינו ורב להושיע. רק חזק ואמץ ותהיה תמיד שש ושמח על נועם חלקך, שלכל הפחות אתה רוצה לצאת מהצרה שלך וכו' וכו', שזה כבר הישג גדול מאד מאד, כי על פי רוב בני אדם שנפלו במצבים שלך וכו', נפלו ביאוש כזה שלא מאמינים בעצמם, ולא מאמינים שיוכלו פעם לצאת מהמצבים שנפלו אליהם וכו', ולכן כל מי שרוצה להתרפאות על ידי הצדיק האמת שהוא רביז"ל, בזה בעצמו ראוי לו לשמוח, על כל פנים איך שהוא, הוא פונה אל הצדיק לעזרה. ולכן בזה בעצמו תחזק את עצמך שאתה השלכת את דעתך ואת שכלך וכו' וכו', ואתה רוצה להתקרב אל האמת, ובוודאי ישועתך ועזרתך תלויה ביד הצדיק האמת, שהוא רביז"ל בעצמו, כי יש לו עצות גם עבורך, רק תציית אותי ותתחיל ללמוד בספריו הקדושים ושם תמצא מרגוע לנפשך. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|