לכבוד הצדיק שלום וברכה, ותודה על התשובות והעצות המחזקות. קראתי בספר "מבעיר הלבבות" שכשרבינו הגיע לארץ ישראל, היה קודם בחיפה, והתלמיד שהיה עמו הפציר בו מאוד להגיע לטבריה, ורק אחרי שכנועים רבים הסכים רבינו להגיע לשם. מה הסיבה לכך?
השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר ויקהל פקודי כ"ג
אדר ה'תשע"ג
שלום
וברכה אל הודיה תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
מבואר בסיפורי נסיעותיו של
רביז"ל (שבחי הר"ן סימן טו, ובפעולת הצדיק סימן רלא) שאמר רביז"ל
שתיכף ומיד כשרק ירד מהספינה, השיג מה שהשיג וכו' מה שרצה להשיג וכו', ולכן רצה
כבר לחזור, אך היות שהגיעו ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות לא היה באפשרותו לחזור.
ואחרי החגים רצה לחזור לחוץ לארץ, רק האיש שליווה את רביז"ל ר' יצחק ז"ל
התעקש שהוא רוצה לנסוע למירון, צפת וטבריה, אבל רביז"ל לא הסכים מפני טעמיו
הכמוסים. ואף שתלמידי המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע שהיו גרים אז בטבריה ביקשו
אותו הוא לא רצה, אבל לבסוף הסכים וכו'. ולכן לא רק לטבריה לא רצה רביז"ל
לנסוע, אלא גם לא לצפת ולמירון וכו' ולבסוף כן נסע.
והדברים האלו נעלמים
מהשגתנו, כי כל הנסיעה של רביז"ל הייתה במסירות נפש הכי גדולה, וכל פסיעה שלו
הייתה עם חשבון מיוחד, ולכן כל הנסיעות שלו היו פליאות גדולות ובפרט הנסיעה לארץ
ישראל היא נפלאות תמים דעים.
אגב, כשהיה רביז"ל
בטבריה, ומשם רואים את ההרים שסביב יבנאל, היטה רביז"ל את ידו הקדושה והראה
כלפי ההרים, ואמר "שם טוב לגור". וידוע שיבנאל היא מהשדות של טבריה
[ומציון רבי עקיבא שהוא בשיכון ד' יכולים לראות עם משקפת את יבנאל].
הקדוש ברוך הוא יעזור לנו שתמיד נחזור בשיחותיו
הקדושות של רביז"ל, אשר הידיעה לבד ממנו ז"ל, מאד מסוגלת לנשמה.