שאלה: מאת יצחק: לכבוד הגאון הצדיק מוהרא"ש שליט"א. מצורף למכתבי מאמר המברר באריכות גדולה שרבינו ז"ל נמצא בהר ציון, ולכן מהיום הקיבוץ בראש השנה צריך להיות בהר ציון. השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר ויחי י"ד טבת התשע"ג
שלום וברכה אל יצחק נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. כנראה שנכנס בך רוח שטות וכו', ולא יכולים להוציא ממך את הרוח שטות הזה וכו', מילא שאתה מחזיק את הרוח שטות לעצמך וכו', מה יכולים לעשות? כבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א') היצר הרע רוצה לעשות את האדם משוגע ממש, פשוט נכנס בך רוח שטות כמו דיבוק וכו', אבל כשאתה בא לשכנע אותי וכו', ואתה לא עוזב אותי כבר כמה פעמים, ההכרח לכתוב לך חד משמעית, רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) על ידי פגם אמונת חכמים עולים לו מותרות בראשו, ומסבבים אותו וכו', כי מי שאין לו אמונת חכמים יש לו צואה וטינוף בראש וכו'. ולכן תפסיק עם הדמיונות שלך, כי אחרת תיפול בדמיון כזה וכו', שאחר כך לא תוכל לצאת מזה וכו', כי הדמיון הורס את האדם לגמרי, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי שבת פרק י"ד הלכה ג') על הפסוק (דברים ז') "והסיר הוי"ה ממך כל חולי" זו רעיון, דאמר רבי אליעזר (שם כ"ח) "ונתן עול ברזל על צוארך" זה רעיון, היינו מה זה העול הכי קשה של האדם? זה הרעיונות והדמיונות שמסבבים אותו, כי מרוב עוונותיו ובפרט של פגם הברית, הוא נמצא בלחץ תדירי ומדמיין לעצמו כל מיני מחשבות של הבל וכו', ושל פחדים וכו', מה יעשה לו זה? ומה יעשה לו ההוא? ובאמת אדם רודף את עצמו יותר מה שאחרים רודפים אותו, כי מי שתמיד רק חושב ממנו יתברך, ומשתדל להכניס את הקדוש ברוך הוא בתוך מח מחשבתו, אזי מתפטר מכל אלו הרעיונות והדמיונות, ונעשה בן חורין אמיתי, ואין עליו שום עול, ולכן אתה צריך לבקש הרבה את הקדוש ברוך הוא, שתצא מהדמיונות שנכנס בך. ובכלל אתה צריך לדעת שעם חכמת הקבלה יכולים מאד מאד לטעות בטעויות חמורות מאד, עד שיהפוך את האור לחושך, ואת הטוב לרע, ואת המתוק למר וכו', ורבים יצאו מהדת ומהדעת על ידי דמיונות בחכמת הקבלה. אצלי אין שום דבר רק מה שרביז"ל ומוהרנ"ת ז"ל אומרים, ויותר מזה לא מעניין אותי וכו', ולא איכפת לי וכו'. והנה ידוע אצלינו שהרב הקדוש רבי אהרן הרב מברסלב זי"ע, לא היה יכול להיות אצלו בראש השנה האחרונה תקע"א וכו', (עיין חיי מוהר"ן סימן ת"ו) ענה רביז"ל ואמר אז בקול חזק מעומק הלב, מה אומר לכם אין דבר גדול מזה, היינו מלהיות אצלו על ראש השנה. ואמר בזו הלשון בקול זיע סגיא "ווי אזוי זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין. איי אנדערע גוטע יודין זאגין ניט אזוי, איז נאך אקשיא" [מה אמר לכם אין דבר גדול מזה, ואם צדיקים אחרים אינם אומרים כך אז עוד קשיא] (כלומר הלא בלא זה כבר מקשין עליו קושיות הרבה, ויהיה קשה עוד קושיא זאת גם כן מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דייקא). וכתב מוהרנ"ת ז"ל (שם) ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו כמה דברים. למדנו עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה. כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה, ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב. וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה. וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבור המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה, עד שאפילו אם הוא ז"ל בעצמו מצוה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכין להזהר מאד לבלי לשאול אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות אצלו, ואף על פי כן בנקודת האמת לאמיתו צריכין להיות דייקא [וכן הוא נוהג לדורות]. וענין זה נוגע למה שאמרו חכמינו הקדושים (מכות י:) 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' כמו שפרש רש"י. והוא מדברי חכמינו הקדושים על פסוק (במדבר כ"ב) "לך עם האנשים", וכן בשלוח מרגלים שהוכרח משה רבינו בעצמו לשלחם, אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרביז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גודל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה, ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה. ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמוד לפניו. ושמענו והבננו ברמז ובפירוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מוכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה. ויש בזה הרבה לספר, [כמובא (שיחות הר"ן רי"ד) כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירות נפש בשביל השם יתברך, הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות. ואף על פי כן השואל אין צריך לקיים דבריו, ואמר אז רביז"ל כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקיים, רק כשמצווה שלא ליסע על ראש השנה אצלו, זה אין צריך לקיים וכו', עיין שם]. וכן הוא נוהג לדורות שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש, צריך להשיב לאו, אף על פי שבאמת לאמיתו רצונו שימסור נפשו וישבור כל המניעות. על כן מי שרוצה להתקרב ולשבור המניעות באמת לאמיתו, צריך להזהר מאד לבלי לשאול אותו בזה כלל, עיין שם בחיי מוהר"ן כל זאת באריכות. ולכן אני מאד מבקש אותך שאל תכתוב לי יותר מזה, כי אני לא יענה לך, אל תשכח כשאתה למדת עוד בישיבת "בית יוסף" בעיר גייטסהעד באנגליה בהיותך בחור צעיר בגיל שש עשרה, הביא אותך אלי הבחור יונתן נ"י שגר היום במאנסי, ואצלי למדת, ודרכי התקרבת אל רביז"ל וכו', ועכשיו אתה רוצה להיות תלמיד המחכים את רבו? מה אתה חושב שאני יקנה את השטויות והדמיונות שלך?
אקווה להקדוש ברוך הוא שתחזור בתשובה על פגם אמונת חכמים ברביז"ל ובמוהרנ"ת ז"ל, ושב ורפא לך.
|