שאלה: מאת גיא: לכבוד הרב הצדיק שליט"א. ה' יברך אותך על הסבלנות ואורך הרוח שאתה נוהג איתנו בתשובותיך לשאלות שלנו. השאלה שלי היא לגבי תפילה: הקדוש ברוך הוא זיכה אותי להתפלל באחד מימי השישי במניין של אחד מרבני ברסלב המפורסמים במערת המכפלה, תפילה שהתחילה בניגונים בארבע לפנות בוקר והסתיימה בשמונה בבוקר, תפילה עם ניגוני דבקות ושמחה שמעולם לא טעמתי ומעולם לא הרגשתי כזו התעלות רוחנית. הרגשתי שבאמת הנה זוהי התכלית – לשמוח בתפילה ולהתפלל אל ה'. חזרתי אל ביתי במרכז הארץ ומאז כבוד הרב אני מרגיש כל הזמן פיספוס בתפילה. אני יודע שהרב מדבר הרבה על מעלת התפילה במניין ובציבור, אך מה עושים כשמרגישים בתפילה בבית הכנסת תחושה של "בואו נסיים את התפילה, בואו נסמן וי על תפילת שחרית, מנחה וערבית, ונתקתק את התפילה". איפה הלב והניגון, איפה הכוונה למילים? אני מבין שישנם אנשים שעובדים וממהרים, אבל גם במניינים של אברכים ההרגשה היא של להיפטר מהתפילה ואני לא מוצא את עצמי שם את לבי בתפילה. לפעמים בתפילת שמונה עשרה אני מנסה לשיר לקדוש ברוך הוא, אבל אז השליח ציבור ממהר ואני לא מספיק להתפלל עם כולם. כבוד הרב יתן עצה כיצד להכניס חיות לתפילה, כיצד לשמוח במזמורים ואיך להתגבר על העייפות והרגילות שיש לפעמים בתפילה בציבור שממהרים ויש את ההרגשה הזאת של "להיפטר" מהתפילה חלילה? תודה רבה כבוד הרב, ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור.
תשובה: |
||
בעזה"י יום ראשון ערב חג הסוכות ה'תשע"ג
שלום וברכה אל גיא נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. בוודאי אין למעלה מזה מלהתפלל בשמחה עצומה, וכך אמר רביז"ל (ספר המדות אות תפלה סימן ע') על ידי שמחה תבוא תפלתך בהיכל מלך; ואמר (שם סימן פ"א) תפלה שהיא בשמחה היא עריבה ומתוקה להשם יתברך; ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן מ"ב) מי שמנגן אותיות התפלה, וקול הנגינה הם בזכות ובבהירות גדולה, אזי מלביש את השכינה בלבושין נהורין, עם כ ל זאת עליך לזכור שלא בכל פעם יכולים להראות את זה, ובפרט בעת שמתפלל עם ציבור עמך וכו' וכו'.
הקדוש ברוך הוא יעזור לך שלא תשבר משום דבר ותמיד תהיה בשמחה.
|