שאלה: מאת משה: השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר קרח כ"ז סיון ה'תשע"ב שלום וברכה אל משה נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. תשואת חן לך על התפילות שאתה מתפלל על רפואתי והחלמתי המהירה, יעזור הקדוש ברוך הוא שכל התפלות שלך יתקבלו לרחמים ולרצון לפני אדון כל. רביז"ל לימד אותנו לימוד עמוק עמוק מי ימצאנו בהתחזקות (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה, וזה בחינת (תהלים ל"ז) "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" היינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות, ואף על פי שאתה רואה שהוא רשע גמור, אף על פי כן צריך אתה לחפש ולבקש למצוא בו מעט טוב ששם אינו רשע, וזהו "ועוד מעט ואין רשע", שצריך אתה לבקש בו עוד מעט טוב שיש בו עדיין, ששם אינו רשע, כי אף על פי שהוא רשע, איך אפשר שאין בו מעט טוב עדיין, כי איך אפשר שלא עשה איזה מצוה או דבר טוב מימיו, ועל ידי זה שאתה מוצא בו עוד מעט טוב ששם אינו רשע, ואתה דן אותו לכף זכות, על ידי זה אתה מעלה אותו באמת מכף חובה לכף זכות, עד שישוב בתשובה על ידי זה, וזהו "ועוד מעט ואין רשע", על ידי שמוצא בהרשע עוד מעט טוב, ששם אינו רשע, על ידי זה "והתבוננת על מקומו ואיננו", היינו כשתתבונן ותסתכל על מקומו ומדריגתו, ואיננו שם על מקומו הראשון, כי על ידי שמוצאין בו עוד מעט טוב, איזה נקודה טובה, ודנין אותו לכף זכות, על ידי זה מוציאין אותו באמת מכף חובה לכף זכות. וזהו "והתבוננת על מקומו ואיננו" והבן. וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו, כי זה ידוע שצריך האדם להזהר מאד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאד מאד, ואפילו כשמתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב, והוא מלא חטאים, ורוצה הבעל דבר להפילו על ידי זה בעצבות ומרה שחורה, חס ושלום, אף על פי כן אסור לו ליפול מזה, רק צריך לחפש ולמצוא בעצמו איזה מעט טוב, כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה מצוה או דבר טוב, ואף שכשמתחיל להסתכל באותו הדבר הטוב, הוא רואה שהוא גם כן מלא פצעים ואין בו מתום, היינו שרואה שגם המצוה והדבר שבקדושה שזכה לעשות, הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה, עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדושה איזה מעט טוב, כי על כל פנים איך שהוא, על כל פנים היה איזה נקודה טובה בהמצוה והדבר טוב שעשה. כי צריך האדם לחפש ולבקש למצוא בעצמו איזה מעט טוב, כדי להחיות את עצמו, ולבוא לידי שמחה, ועל ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו עדיין מעט טוב. על ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות ויוכל לשוב בתשובה, בבחינות "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו", היינו כמו שצריכין לדון אחרים לכף זכות אפילו את הרשעים ולמצוא בהם איזה נקדות טובות. ועל ידי זה מוציאין אותם באמת מכף חובה לכף זכות, בבחינת ועוד מעט וכו' והתבוננת וכו', כמו כן הוא אצל האדם בעצמו, שצריך לדון את עצמו לכף זכות, ולמצוא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין, כדי לחזק את עצמו שלא יפול לגמרי חס ושלום, רק אדרבא יחייה את עצמו, וישמח את נפשו במעט הטוב שמוצא בעצמו, דהיינו מה שזכה לעשות מימיו איזה מצוה או איזה דבר טוב, וכמו כן צריך לחפש עוד, למצוא בעצמו עוד איזה דבר טוב, ואף שגם אותו הדבר הטוב הוא גם כן מעורב בפסולת הרבה, עם כל זה יוציא משם גם כן איזה נקודה טובה. [והזהיר רביז"ל מאד לילך עם התורה הזאת, כי הוא יסוד גדול לכל מי שרוצה להתקרב להשם יתברך, ולבל יאבד עולמו לגמרי חס ושלום, כי רוב בני אדם שרחוקים מהשם יתברך, עיקר ריחוקם הוא מחמת מרה שחורה ועצבות, מחמת שנופלים בדעתם, מחמת שרואים בעצמם גודל קלקולם שקלקלו מעשיהם כל אחד כפי מה שיודע בעצמו את נגעי לבבו ומכאוביו, ומחמת זה הם נופלים בדעתם, ורובן מייאשים עצמן לגמרי, ועל ידי זה אינם מתפללים בכוונה כלל, ואינם עושים אפילו מה שהיו יכולים לעשות עדיין. על כן צריך האדם להשכיל מאד על דבר זה, כי כל הנפילות שבדעתו, אף על פי שהוא מחמת מעשים רעים שעשה באמת, עם כל זה, הנפילה שבדעתו, והעצבות והמרה שחורה שנופל עליו על ידי זה, הכל הוא רק מעשי בעל דבר, שמחליש דעתו כדי להפילו לגמרי חס ושלום. על כן צריכין להתחזק מאד, לילך עם התורה הזאת לחפש ולבקש בעצמו בכל פעם איזה מעט טוב ונקודות טובות וכו', ועל ידי זה יחייה וישמח את עצמו, ויצפה לישועה עדיין, ויוכל להתפלל ולזמר ולהודות להשם, שזה פירוש (תהלים קמ"ו) "אזמרה לאלקי בעודי", היינו אני יכול לזמר אליו יתברך עם העוד מעט טוב שיש בי, ועל ידי זה יזכה לשוב באמת אל השם]. ומוהרנ"ת ז"ל מתחיל את ספרו הקדוש "לקוטי הלכות" עם המאמר הזה, ומגלה (לקוטי הלכות השכמת הבוקר הלכה א') כשאדם נופל בעצבות ובמרה שחורה ונדמה לו שאבד מנוס ותקוה לגמרי ממנו, כל זה הוא בחינת שינה, שישן בשינה עמוקה וביאוש גדול, אבל אדם צריך לראות להתעורר מהשינה העמוקה שישן בו, וזה נעשה על ידי הנקודות טובות שמוצא בעצמו וכו', עיין שם. רואים מזה איך שעל כל בר ישראל עובר הירידות והנפילות האלו, והוא צריך להתחזק עם כל מיני אופנים שבעולם לא להשבר משום דבר, אלא לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו נקודות טובות, כי אין זה חכמה להיות ביאוש עמוק וכו', הס"מ רוצה לשבור את כל בר ישראל ולהניח אותו בעצבות ובמרה שחורה, עד שלא יעשה אפילו מה שיש עדיין בידו לעשות, ולכן מוכרח כל בר ישראל לדון את עצמו לכף זכות, ולחפש ולבקש ולמצוא בעצמו איזה נקודה טובה שיש בו מנקודת היהדות, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות נז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, וזה נאמר אפילו על הכי גרועים שבעולם, שנפלו כבר למקום שנפלו, עם כל זאת אם מחפשים ומבקשים ימצאו גם בהם המון טוב. וכמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן פ') שראינו בכל הדורות אפילו פושעי ישראל מסרו את נפשם למות על קידוש השם, וגרמו תענוג גדול להקדוש ברוך הוא על ידי זה, ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם". ולכן בוודאי יש בך טוב הרבה מאד, ואתה צריך לראות להתחזק ביתר שאת ביתר עוז לשמוח עם הטוב שלך, כי הס"מ רוצה לשבור אותך לגמרי, ורוצה לבלוע אותך בבית הבליעה שלו וכו', וזכור גם זכור אפילו שכבר בלע אותך בתוך בית הבליעה שלו, עם כל זאת רביז"ל שהוא הצדיק האמת הגדול במעלה נוראה ונפלאה, יש בכוחו להכנס בבית הבליעה של הס"מ, ולהכריחו להקיא את כל הנשמות האלו שכבר בלע, בסוד (איוב כ') "חיל בלע ויקאינו" (עיין לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח'). ולכן ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז, ואם נדמה לך שאין לך כבר במה להתחזק שנפלת כל כך, ראה על כל פנים לשמוח שנבראת מזרע ישראל, ולא עשני גוי כגויי הארצות, ומובא מהרב הקדוש רבי צדוק הכהן זי"ע בספרו (פרי צדיק חג השבועות – אות י"ג) שפעם אחת דילג הרב הקדוש מבארדיטשוב זי"ע בברכת השחר הברכה "שלא עשני גוי" וכששאלו לו על זה? השיב שבקומו ממטתו בזה היום, היה לו שברון לב מאוד, ולא היה לו במה לחזק עצמו, עד שעלה על דעתו שעל כל פנים תולדתו הוא מצד שורש קדושת ישראל, ובירך בשמחה רבה הברכה "שלא עשני גוי", ובזה השיב את נפשו, ובשביל זה דילג וחיסר עכשיו את הברכה. ורואים מזה אם צדיק קדוש ונורא כזה שנקרא פאר ישראל (עיין לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז), לא היה לו במה להחיות את עצמו רק עם "שלא עשני גוי", על אחת כמה וכמה קטני ערך כמונו, בוודאי ראוי לנו לשמוח בשמחה אמיתיית על שבראנו מזרע ישראל, ולא עשנו גוי כגויי הארצות, רוצחים בדם קר אנשים נשים וטף, כמו שהיה בדורותינו אלו שהרגו וטבחו ושרפו בכל מיני מיתות משונות מיתות אכזריות אנשים חפים מפשע, רק מפני שהם יהודים. ולכן ראוי לנו לשמוח מאד מאד עם "שלא עשני גוי", ובזה יכול כל בר ישראל להחיות את עצמו, אפילו שיהיה הגרוע שבגרועים, על כל פנים איך שהוא אני לא גוי, ואם דנים את עצמו לכף זכות, על ידי זה זוכה לחטוף עוד המון טוב, אשרי מי שהולך עם דרך זה, ואז יכול להגיע אל כל המדריגות שבעולם, ולכן חזור חזור על דברי רביז"ל אלו בכל יום, כדי שתוכל להתחזק, כי אין זה חכמה ליפול בדעתו כאילו אתה הכי גרוע וכו', וכאילו ממך כבר לא יהיה שום דבר וכו', זה בעצמו עצת הס"מ שמתעלל בך וכו', לא די שהכשיל אותך עם עבירות חמורות וכו', עוד זאת הוא רוצה להפיל אותך בדכאון ובעצבות וביאוש גמור. ולכן לך בדרך זה שלימד אותנו רביז"ל, וכך תוכל להתעלות בתכלית העליה.
|