שאלה: מאת פנחס: השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר קרח כ"ז סיון ה'תשע"ב שלום וברכה אל פנחס נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן ל"א) ראוי להזדרז להתפלל תמיד בבוקר השכם בכל מה שיוכל, כי לפי גודל מעלת התפלה שיקרה מעלתה מאד מאד, מי יודע אם יזכה אחר כך להתפלל, על כן כל מה שיוכל להקדים עצמו ראוי לו לזרז מאד ולהקדים. ולכן אנשי שלומינו בדרך כלל מאד מקפידים להתפלל ותיקין, כמו שהתפלל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, וכן רביז"ל, ואחר כך מוהרנ"ת ז"ל, ועל כל פנים מתפללים מה שיותר מוקדם, ושמעתי מאנשי שלומינו שזה סובב גם על תפלת מנחה, תיכף ומיד כשמגיע זמן מנחה קטנה שהוא מתשעה שעה ומחצה, היינו משעה שלוש והלאה, כבר להזדרז להתפלל מנחה, ובפרט בימי החורף שאז הימים קצרים מאד, תיכף ומיד כשבא שעה שלוש, שאז מתחיל תפלת מנחה קטנה, ראוי כבר להתפלל ולא לחכות, וכמו כן תפלת ערבית, איך שרק מגיע הזמן להזדרז להתפלל ערבית ולא לחכות, כי כפי גדולת השלוש תפלות, ואת התיקונים שעושים בכל העולמות, צריכים להזדרז מה שיותר מהר להתפלל. ומובא (נהר שלום דף י"ג:) החילוק וההפרש שבין שלוש תפלות שחרית מנחה וערבית הוא זה כי תפלת שחרית היא באצילות בריאה יצירה עשיה הפנימי, ותפלת מנחה היא באצילות בריאה יצירה עשיה האמצעי, ותפלת ערבית היא באצילות בריאה יצירה עשיה החיצון; ומבאר שם בפרטי פרטיות את גודל היחודים והשמות היוצאים מהשלוש תפלות בכל יום ויום, וכן מובא בספר (פרי עץ חיים, ושער הכוונות) את גודל ההפרשים שנעשה בכל יום על ידי כל תפלה ותפלה מהשלוש תפלות שאדם מתפלל, ובני אדם לא יודעים איזה מוחין מקבלים על ידי כל תפלה ותפלה, כי נעשה מכל ברכה ומכל מזמור וכו', יחודים עילאין. ולכן ראוי להקפיד מאד מאד להתפלל את השלוש תפלות בכוונה על כל פנים פירוש המילות, ולהתפלל מתוך הסידור דייקא, ועל ידי זה היחודים נעשים ממילא, ואם היו בני אדם יודעים מעלת השלוש תפלות, היו נזהרים בזה מאד מאד, כי כל המוחין שבאים לאדם בכל יום ויום, זה נעשה על ידי כל תפלה ותפלה מהשלוש תפלות שבכל יום, ומובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ה) שעל ידי השלוש תפלות ממשיכים על עצמו הארת האבות הקדושים אברהם יצחק יעקב, ובאתר דאית תמן אבות אית תמן שכינתא, וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שמחנה ישראל הם שלוש פרסאות, היינו השלוש תפלות, כי כל זמן שבר ישראל נזהר בהשלוש תפלות שחרית מנחה ערבית, הרי הוא נמצא בתוך מחנה ישראל, והרגע שמזלזל באיזה תפלה, הוא יוצא ממחנה ישראל, ולכן צריכים מאד מאד להזהר להתפלל את השלוש תפלות בכוונה ופירוש המילות, ובזמן הנכון דייקא. ומובא (סיפורי מעשיות מעשה י') שהבחור שמרמז על משיח כשאיבד את הכתב וכו', והלך לחפש אחר הבת קיסר והיפת תואר שהיא נשמות ישראל, שהחביא את הכתב בתוך אילן וכו', ואחר שנתבלבל כל האילנות היה דרכו לילך בכל יום ועשה לו סימן בשלושה אילנות, כי היה שם אלפי אלפים אילנות, וביקש שם בכל יום את הכתב, ועשה בהם סימן כדי שלמחר לא יצטרך לבדוק ולחפש באלו שלושה אילנות, כולי האי ואולי ימצא שם את הכתב, כשהיה חוזר משם היה בא עם עינים בוכיות מחמת שחיפש ולא היה מוצא וכו', עיין שם. שזה מרמז על הכתב שהיא התורה הקדושה המקשרת ומחברת בין נשמות ישראל אל הקדוש ברוך הוא, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ב') כל התורה שאדם לומד לשמור ולעשות כל האותיות הם ניצוצי נשמות, והם מתלבשים בתוך התפלה וכו', עיין שם. וזה עבודת משיח צדקינו לחבר תורה ותפלה יחד, כדי לקרב את נשמות ישראל אליו יתברך, וזה צריך להיות עבודת כל בר ישראל לחפש בכל יום אחר הכתב שהיא התורה, כדי שעל ידו יהיה נעשה היחוד העליון, ובכל יום מחפשים את זה בעת השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית, שעל ידי זה נתגלה יותר ויותר המוחין של התורה הקדושה, עד שיזכה להבין את כל רזי וצפונות התורה וכו', אבל יש על זה יגיעה רבה מאד, כי לא בפעם אחת יכולים למצוא את זה. ולכן בכל יום צריכים לחפש ולבקש את הכתב בשלוש אילנות, שזה השלוש תפלות, שעל ידי זה נעשה יחוד בין זעיר אנפין לנוקבא, שזה הוי"ה אדנ"י, שעולה כמספר איל"ן, וצריכים לבכות הרבה בכל תפלה ותפלה בדמעות שליש שיזכה לתקן מה שקלקל, כדי להתקרב ביתר שאת ביתר עוז אליו יתברך, אשרי מי שנזהר מאד להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, ועל ידי זה הוא מקרב את הגאולה בכלליות, ועל כל פנים את גאולתו הפרטיית, כי כפי שאדם נזהר מאד בהשלוש תפלות בכל יום להתפלל מה שיותר מוקדם, על ידי זה נמשך עליו מוחין עליונים להיות דבוק בחי החיים בו יתברך. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|