מאת אדיר: שלום כבוד הרב. אני רוצה לשאול אותך שאלה בנוגע לתורה ד' בליקוטי מוהר"ן חלק א'. במאמר הוא אומר "כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו זאת הבחינה מעין עולם הבא". את זה הבנתי. אבל הוא אחר כך הוא אומר: "שאפשר לזכות לבחינה הזאת על ידי שמעלים את המלכות דקדושה למעלה מן העכו"ם, וזה זוכים על ידי וידוי דברים לפני תלמיד חכם". וגם כתוב שם "שהעוונות חקוקות על העצמות של האדם". לא הבנתי את זה וברצוני לדעת מה זה "מלכות דקדושה"? ומה זאת אומרת "שהמלכות נפלה לעכו"ם"? ואיך על ידי וידוי דברים אפשר להעלות את המלכות? ומה זה שהעוונות חקוקים על העצמות? בבקשה אני מאוד רוצה להבין את המאמר הזה. תודה רבה.
השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר בהעלותך ט"ו סיון ה'תשע"ב
שלום וברכה אל אדיר נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
היה טוב מאד שתלמד את התורה ד' עם הפירוש בספרי "שפת הנחל", ושם מבואר כל פרט ופרט בדרך קלה ונעימה, עד שכל אחד יכול להבין בפרטי פרטיות את דברי רביז"ל.
עם כל זאת אחזור לך כמה נקודות וכו', אדם צריך להיות בטל ומבוטל אל האין סוף ברוך הוא, ולדעת שכל מה שקורה עמו בגשמיות וברוחניות, זה הכל ממנו יתברך, וזה נקרא מלכות דקדושה, היינו שמקבל עליו עול מלכותו יתברך, אבל אם אדם חוטא, על ידי זה נחקקים העוונות על עצמותיו כמו שכתוב (יחזקאל ל"ב) "ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם", אדם חוטא והוא חושב שאף אחד לא יודע ואף אחד לא מסתכל וכו' וכו', והוא לא יודע שעל ידי כל חטא נחקק החטא על עצמותיו, והחטא בעצמו נוקם בו, כמו שכתוב (ירמיה ה') "עוונותיכם הטו אלה", וכתיב (תהלים ל"ד) "תמותת רשע רעה", ורואים בני אדם מסתובבים שבורים ורצוצים עצובים וממורמרים ועצבנים וכו' וכו', והם לא יודעים ממה זה, והם שוכחים שזה העוונות שעשו ונוקם בהם, ועל ידי שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא להתוודות לפניו יתברך על כל פרט ופרט, בזה הוא נעקר מהמלכות הרשעה מלכות עכו"ם שחושב שהכל טבע מקרה ומזל, ואף אחד לא רואה ולא יודע וכו', וחוזר ומקבל על עצמו עול מלכותו יתברך.
"מלכות דקדושה" זה כשאדם ממליך על עצמו את הקדוש ברוך הוא, שיודע ועד אשר אין בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, "מלכות דסטרא אחרא" שזה מלכות העכו"ם, הוא שחושב שיש טבע מקרה ומזל, ולכן כשאדם חוטא הוא עוקר את עצמו ממנו יתברך, ונופל אל הטבע והמקרה והמזל וכו', אבל בזה שמתחרט ומתוודה שעיקר התשובה תלוי בוידוי דברים, על ידי זה חוזר ומדבק את עצמו בו יתברך, ויוצא מעצמותיו כל מה שנחקק על ידי עוונותיו וכו', ונעשה כלי שיוכל להמשיך על עצמו הארת האין סוף ברוך הוא.
אשרי מי שזוכה להתעמק בדברי רביז"ל, ובפרט בספרו הקדוש והנורא "לקוטי מוהר"ן" שהוא עמוק עמוק מי ימצאנו, ועיקר הלימוד צריך להיות לעובדה ולמעשה שיבין לעצמו עצות איך לצאת מהרע שנפל אליה, ואיך לבוא אל דביקות אמת אליו יתברך.
אני מאד מקווה שתעיין ותלמד בפירוש "שפת הנחל" ושם תמצא מרגוע לנפשך.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.