מתלמידי המגיד ממעזריטש ורבה של פרנקפורט דמיין. נודע בכינויו 'בעל ההפלאה' על שם חיבורו. תלמידו המפורסם ביותר היה ה"חתם סופר" תאריך פטירתו: ד' בתמוז ה'תצ"א • נפטר בגיל: 74 • מקום מנוחתו: פרנקפורט, גרמניה |
||
|
||
הגאון רבי פנחס הלוי הורוביץ, אחיו של רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, היה רבה של פרנקפורט דמיין ומתלמידי המגיד הגדול ממעזריטש. זכה לחבר חיבורים רבים ביניהם ספר ה'הפלאה' על שמו הוא קרוי. צעירותו
נולד בשנת ה'תצ"א (1731) בעיר צ'ורטקוב שבפולין (אוקראינה של היום) לאביו רבי צבי הירש הורוביץ שהיה נצר לשושלת רבנים מיוחסת. אביו היה גדול בתורה, שימש כרב העיר והיה מורו ורבו הראשון.
לאחר נישואיו לבתו של רבי יואל הלפרין למד במשך שנה אצל אחיו הגדול רבי נחום, עד למינויו של אחיו לתפקיד רבני אחר, אז החל ללמוד עם אחיו רבי שמעלקא מניקלשבורג במשך מספר שנים בהתמדה נפלאה. בזמן הזה נוצר ביניהם קשר מיוחד ורבי פנחס אמר על אחיו: "נפשי קשורה בנפשו".
אמם של האחים הקדושים אמרה פעם על בניה: "שני הילדים האלו, אחד לא אומר קריאת שמע על המיטה והשני לא מברך ברכת המזון. זה שלא אומר קריאת שמע על המיטה – לא ישן אף פעם (רבי שמעלקא), וזה שלא מברך ברכת המזון -לא אוכל בכלל! (רבי פנחס)".
רוב חידושיו של רבי פנחס נכתבו בתקופה זו כשלמד עם אחיו אך הודפסו בשלב מאוחר יותר.
כאשר האחים התמנו לרבנים בעיירות שונות התפצלו דרכיהם, וכל אחד מהם פנה לדרכו. בהתחלה מונה רבי פנחס כרב העיירה ויטקוב שבפולין ולאחר מכן עבר ללכוביץ' שבליטא.
האחים הקדושים רבי שמעלקא ורבי פנחס לא השתייכו בהתחלה לזרם החסידי, ואף למדו תקופה בבית מדרשו של הגאון מווילנא , גדול המתנגדים לחסידות. מי שקרבם לתנועת החסידות היה רבי אברהם מקאליסק, שהיה בעצמו תלמיד הגר"א בתחילה והפך בהמשך לתלמיד המגיד ממעזריטש , הוא שהביאם לבית רבו המגיד ושם קיבלו על עצמם את דרך החסידות. הנהגתו
בשנת ה'תקל"ב, בעידודו של רבו המגיד ממעזריטש, התמנה לרבה של קהילת פרנקפורט דמיין שבגרמניה, אחת הקהילות החשובות באירופה, שם שימש במשך שלושים ושלוש שנים עד לפטירתו. ברבנותו שם העמיד תלמידים רבים, ביניהם תלמידו המפורסם ביותר רבי משה סופר בעל ה"חת"ם סופר".
'בעל ההפלאה' היה מפורסם כפוסק גדול, ומכל אירופה פנו אליו בשאלות בהלכה. גדולתו בתורה וחריפותו העצומה באים לידי ביטוי בספריו.
בזמן שכיהן בפרנקפורט החלה להתפתח בעיר תנועת ההשכלה בראשותו של משה מנדלסון. מנדלסון הוציא לאור ספר עם ביאור על התורה ובתוכו השקפה של תנועת ההשכלה, בתגובה נשא רבי פנחס דרשה חריפה מאוד בבית הכנסת המרכזי של העיר ותקף את מנדלסון ואת תנועת ההשכלה. הוא התנגד לכל שינוי במנהגים המקובלים אצל יראי השם ולכן יצא גם במאבק נגד פתיחת בית ספר ברוח ההשכלה שצברה תאוצה גדולה מאוד באותו הזמן.
פטירתו
לעת זקנה, עקב מחלת הקטראקט, איבד את מאור עיניו, ובד' בתמוז ה'תקס"ה (1805) נפטר ונטמן בבית הקברות בפרנקפורט.
על מצבתו נכתב: "פה נטמן הגאון הגדול המפורסם יחיד בדורו רשכבה"ג החסיד ועניו ראש גולת אריאל נפטר ונקבר ביום ב' ד' תמוז תקס"ה, רב פעלים מקבציאל, העמיד תלמידים הרבה והרביץ תורה בישראל, כבוד מוהר"ר פנחס הלוי איש הורוויץ זצ"ל, ה"ה אב"ד דקהילתנו, אשר האיר כל פני הגולה בחיבוריו הקדושים, ספרי הפלאה, ספר כתובה וספר המקנה חכמתם בחוץ תרונה, תהלתו מלאה הארץ, גודר גדר ועומד בפרץ".
זכותו הגדולה תגן על כל עם ישראל, אמן. |
||