רבינו אמר שמי שמקטין את עצמו בפני רבו זוכה לבן שיותר גדול מרבו. למה הכוונה?
רבינו אומר בספר המידות (אות בנים סימן ס"ו): "מי שהוא מקטין את עצמו בפני רבו, ושואל ממנו כל הספיקות אף על פי שרבו מבייש אותו - על ידי זה זוכה שיוצא ממנו בן שהוא גדול בתורה יותר מרבו". האם תוכלו להסביר מאמר זה?
מאת רועי: רבינו אומר בספר המידות (אות בנים סימן ס"ו): "מי שהוא מקטין את עצמו בפני רבו, ושואל ממנו כל הספיקות אף על פי שרבו מבייש אותו – על ידי זה זוכה שיוצא ממנו בן שהוא גדול בתורה יותר מרבו". האם תוכלו להסביר מאמר זה? וכן, האם כדי שהאדם יזכה לבן שיותר גדול מרבו צריכים להתקיים כל התנאים הכתובים, דהיינו – א. להקטין את עצמו בפני רבו, ב. לשאול אותו את כל הספיקות, ג. שרבו יבייש אותו?
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר נצבים וילך י"ט אלול ה'תשע"ד
שלום וברכה אל רועי נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
התנא אומר (אבות פרק א') עשה לך רב; כי אדם מוכרח שיהיה לו רב, כי בלי רב הוא יכול להטעות את עצמו מאד מאד, והרב האמת הדבוק בו יתברך יכול להמשיך עליו גם כן אור וחיים ודביקות באין סוף ברוך הוא, אבל אדם צריך להיות מכיר מקומו ולבטל את עצמו כל כולו לפני הרב, ואז יכול לקבל ממנו, וככל שמבטל את עצמו יותר ויותר, כמו כן נעשה כלי לקבל מרבו ריבוי שפע מוחין דקדושה, ומכל שכן וכל שכן כששואל מרבו כל הספיקות שיש לו, על ידי זה מראה ביטול אל רבו, כי תורה היא וללמוד אני צריך (עיין ברכות ס"ב.), אף על פי שרבו מבייש אותו, שאמר רב לרב כהנא: צא לאו אורח ארעא הוא, עיין שם, ואף על פי כן הוא לא מתפעל מזה שרבו מבייש אותו על שהוא שואל כל פרט ופרט מרבו – על ידי זה הוא זוכה שיוצא ממנו בן גדול בתורה יותר מרבו, כמאמרם ז"ל (ברכות ד) ולמה נקרא שמו מפיבושת? שהיה מבייש דוד בהלכה, לפיכך יצא ממנו כלאב. ופירש רש"י: שהיה דוד מקטין עצמו זכה ויצא ממנו כלאב.
וזה מה שאמר רביז"ל (ספר המדות אות בנים סימן ס"ו) מי שהוא מקטין את עצמו בפני רבו ושואל ממנו כל הספיקות אף על פי שרבו מבייש אותו, על ידי זה זוכה שיוצא ממנו בן שהוא גדול בתורה יותר מרבו.
הקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה להיות מקורבים אל הצדיק האמת, ונקטין את עצמינו לפניו, ועל ידי זה נזכה לרב טוב הגנוז עוד בזה העולם, ולבנים ולבני בנים תלמידי חכמים.