חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
להסתכל בשכל של כל דבר - העצה לעבור את החיים בשלום

השכל יאיר לו את כל דרכיו

ה' יתברך מרמז רמזים לאדם בכל פרטי ימי חייו • כשאדם מוציא רמזים נפלאים בכל מה עובר עליו, להתקרב יותר אל ה' יתברך, מהפך את כל החושך לאור, והמיצר והדחק לרווחה גדולה  דברי התורה שנאמרו בשולחנו הטהור של כ"ק מוהרא"ש שליט"א בשבת קודש פרשת שמות ה'תשע"ג


בסעודה שלישית, סעודת רעוא דרעוין, דבר מוהרא"ש נ"י דבורים נוראים ונפלאים מאד על פי דברי רבנו ז"ל, בלקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א', המדבר מן ההסתכלות על החכמה והשכל שיש בכל דבר, עין שם.

 ♦ ♦

להסתכל בהשכל של כל דבר

פתח ואמר מוהרא"ש נ"י, רבנו ז"ל אומר (מוהרא"ש נ"י חזר בקצור על תמצית דברי רבנו ז"ל בתורה זו), כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל, שיש בכל דבר, להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר, כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו, כמו שכתוב (קהלת ח): "חכמת אדם תאיר פניו", וזה בחינת יעקב, כי יעקב זכה לבכורה שהוא ראשית, שהוא בחינת חכמה, כמו שכתוב (תהלים קיא): "ראשית חכמה" וכו', ויוסף היה כלול ביותר מבחינת יעקב, כמו שכתוב (שם לז): "אלה תולדות יעקב יוסף"; כי הוא היה עקר תולדותיו, כי יעקב ויוסף כחדא חשיבי, ועל כן נאמר ביוסף (דברים לג): "בכור שורו הדר לו", 'בכור' הוא בחינת השכל, וזהו 'שורו' לשון הסתכלות, כי צריכין להסתכל בהשכל שיש בכל דבר וכו', עין שם כל זה בדברי רבנו ז"ל.

השם יתברך מרמז רמזים לאדם בכל פרטי ימי חייו

והסביר מוהרא"ש נ"י, כי הנה זה עיקר עבודת איש הישראלי, להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, ולמצוא אלקותו יתברך בכל פרט ופרט של ימי חייו, כי השם יתברך מרמז רמזים לאדם בכל פרטי ימי חייו, אפלו בזמנים דחוקים וצרים מאד חס ושלום, שיתקרב אליו יתברך על ידי כל מה שעובר עליו, ועל ידי שיש לו ידיעה זאת, "להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר", על ידי זה, אף פעם אינו מתרחק ממנו יתברך מפני שום דבר, אדרבה, מוציא רמזים נפלאים בכל אשר עובר עליו, להתקרב יותר אל השם יתברך, ומהפך כל החושך לאור, והמיצר והדחק לרווחה גדולה.

ויקרא לו (ליעקב) אל אלקי ישראל

וזו היתה עבודת יעקב אבינו כל ימי חייו - למצוא אלקותו יתברך בכל פרטי ימי חייו, כי מעודו עברו עליו צרות רבות, צרת עשו, צרת לבן, צרת יוסף, צרת רחל, צרת בנימין וכו', אבל עמד חזק בכולם, ותמיד הסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, עד שמרוב דבקותו בו יתברך, עלה ונכלל בו יתברך לגמרי, וקראו הקדוש ברוך הוא ליעקב - אל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (מגלה יח ע"א): 'מנין שקראו הקדוש ברוך הוא ליעקב אל? שנאמר (בראשית לג) ויקרא לו אל אלקי ישראל', כי אדם שמרגיל עצמו להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, ותמיד מדבר מן השם יתברך, ואינו מסיח דעתו ממנו יתברך, עולה ונכלל בו יתברך, עד שנעשה אחד עמו יתברך, שזוהי עיקר השלמות.

והנה עבודה קדושה זאת מסר יעקב ליוסף, כי יוסף היה כלול מיעקב ביותר, והיה עיקר תולדותיו, וכמו שכתוב (בראשית לז) אלה תולדות יעקב יוסף, ולכן מצינו את העבודה הזאת גם אצל יוסף הצדיק, שכך התנהג כל ימי חייו הקדושים, שהשתדל תמיד להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, וזה אשר נתן בו כח לעבור על כל המצרים והדחקות שעברו עליו כל ימי חייו, כי עוד בבחרותו שנאו אותו אחיו, ורדפו אותו, וזרקו אותו בבור, ומכרו אותו למצרים, וגם שם עברו עליו נסיונות קשים ומרים מאוד, ושמו אותו בבית הסוהר, ועבר עליו מה שעבר, עד שיצא ונעשה מושל בארץ מצרים, ורק דבר זה החזיק אותו תמיד, שהיה מסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, ודיבר תמיד מן השם יתברך, והתפלל תמיד אל השם יתברך, וכמו שכתוב (בראשית ל"ט) וירא אדניו כי ה' אתו וגו', ופרש רש"י, שם שמים שגור בפיו, כי מי שמדבר תמיד מן השם יתברך, סימן שהשם יתברך נמצא תמיד במוחו, כי הדיבור הוא התגלות הדעת, וכמו שכתוב (משלי ב) מפיו דעת ותבונה, ומפיו של אדם, יכולין לדעת מה שיש במוחו, ועל ידי שהיה שם שמים שגור בפיו של יוסף, זה אשר נתן לו כח לעבור על הכל, ולזכות למדרגה עליונה.

שהיה שם שמים שגור בפיו

ועל כן מצינו במשך חיי יוסף הצדיק, שתמיד הזכיר שם שמים בפני הבריות, וזה היה עיקר שיחתו כל היום, כמו שמצינו בבית המצרי, וירא אדניו כי ה' אתו, ששם שמים היה שגור בפיו, וכן בשעה שבא לו נסיון מאשת פוטיפר, אמר (בראשית ל"ט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי "לאלקים", וכן כשישב בבית הסוהר, ובאו לשם שר האופים ושר המשקים, וחלמו חלום, אמר להם יוסף (שם מ') הלא "לאלקים" פתרונים ספרו נא לי, וכן כשהוציאו מבית הסהר לפתור חלומו של פרעה, אמר (שם מ"א), בלעדי, "אלקים" יענה את שלום פרעה, וכן כשבאו אחיו אליו, אמר להם (שם מ"ב) את "האלקים" אני ירא, כי זו היתה שיחתו ודיבורו תמיד, וזה אשר נתן לו כח להתגבר על הכל, ולהגיע אל מדרגתו.

עיקר עבודת איש הישראלי

וזה עיקר עבודת איש הישראלי, שירגיל את עצמו לדבר תמיד מהקדוש ברוך הוא, ולדבר תמיד אל הקדוש ברוך הוא בשיחה זו תפלה, עד שתהיה חקוקה בדעתו היטב ההשגה הזאת - "להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר", וזה יעלה ויביא אותו אל דבקות גמורה ומוחלטת בהקדוש ברוך הוא, עד שיכלל לגמרי בו יתברך, ויחיה חיים טובים בזה ובבא לנצח, אשרי לו ואשרי חלקו.

"עיקר עבודת איש הישראלי, להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, ולמצוא אלקותו יתברך בכל פרט ופרט של ימי חייו"

סוד קיום נשמות ישראל בכל משך שנות הגלות

וקישר מוהרא"ש נ"י את כל הענין הנ"ל אל פרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאוד, כי הנה כתיב (שמות א') ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה וגו' ראובן שמעון לוי ויהודה וגו', ויוסף היה במצרים, וכבר דקדק רש"י, מה בא ללמדנו? וכי לא היינו יודעים שהוא היה במצרים? אלא להודיעך צדקתו של יוסף, הוא יוסף הרועה את צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועומד בצדקו, עין שם. 

והנה לכאורה עדיין צריך ביאור, למה דיקא כאן, בתחילת סיפור גלות מצרים, מספרת התורה דבר זה "ויוסף היה במצרים", ולא במקום אחר? והנה על פי דברי רבנו ז"ל הנ"ל מובן הענין מאוד, כי בתבות אלו "ויוסף היה במצרים", גנוז סוד קיום נשמות ישראל במצרים, בכל משך שנות גלות, שהלמוד והגלוי של יוסף הצדיק הוא מה שהחזיק במצרים, כי אם יש אפשרות לבחור צעיר, שכל ימיו למד תורה בבית אביו, ונתהפך עליו הגלגל, שרדפו אותו אחיו, ונמכר למצרים, ועבר עליו מה שעבר, ואף על פי כן עמד בצדקו, מתחלה עד הסוף, זה הלימוד הקדוש החזיק נשמות ישראל במצרים, שזהו סוד "ויוסף היה במצרים", ועל ידי זה היה קיום לכל נשמות ישראל במצרים, כי היו יכולים ללכת בדרכו הקדושה, ולמצא אלקותו יתברך בכל אשר עבר עליהם, וכמובא בזוהר הקדוש, שדיקא על ידי שהקדים יוסף להיות במצרים, היה כח בנשמות ישראל להתקיים שם כל שנות גלותם, עד שיצאו לחרות עולם.

הקליפה המבזה השכל שיש בכל דבר

אבל זה לעמת זה עשה האלקים, וכמו שיש הלימודים של יוסף הצדיק, להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, כמו כן יש הקליפה המבזה החוכמה והשכל שיש בכל דבר, וכל מה שעולה לגדולה, שוכח יותר ממנו יתברך, חס ושלום, שזהו "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף", שאינו יודע מעבודת יוסף הצדיק, ומנסה להשכיח ולהשבית עבודה זאת מנשמות ישראל, חס ושלום, וכמובא במדרש (שמות רבה פרשה א' סימן ח'), שאמרו המצרים לפרעה, בא ונזדוג לאומה זו, אמר להם שוטים אתם, עד עכשו משלהם אנו אוכלים, והיאך נזדוג להם, אלולי יוסף לא היינו חיים, כיון שלא שמע להם, הורידוהו מכסאו שלושה חודשים, עד שאמר להם כל מה שאתם רוצים הריני עמכם, עין שם, כי מיד שראה פרעה שאבד כבודו וגדלותו, נהפך להם לשונא, ורדף אותם, והיה זה לעמת זה של יוסף הצדיק, שכל מה שעלה לגדולה, השפיל עצמו, וגילה ופרסם אלקותו יתברך לכולם.

אין תכלית דבר מגשמיות עולם הזה

והנה כשיש לאדם את הידיעה הקדושה הזאת - "להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר", אזי אפלו שעובר עליו מה שעובר, צרות ויסורים שונים, רחמנא ליצלן, הוא מתחזק מאוד, כי יודע שהכל כדי להכניע את חומריות הגוף שלו, ולהגדיל ולהאיר הצורה והנשמה שלו (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קע), כי דיקא מכל הצרות והיסורין, בא להכיר שאין תכלית דבר מגשמיות עולם הזה, רק העיקר לברוח אל השם יתברך, ואל לימוד התורה, ואל עבודת התפילה, וזה חוזר ומאיר אצלו צורתו ונשמתו עד שבא לדבקות השם יתברך באמת.

לימוד עצום לימי שובבי"ם

וזהו, וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרץ, שכל מה שעבר עליהם צרות ועינויים ביותר, כן ירבה וכן יפרוץ, שנתגדל צורתם ואור נשמתם, וזכו להגיע למדרגה עליונה, וזהו לימוד עצום לימי שובבי"ם הקדושים, שהם ימים מסוגלים לתקן כל העבר, שאדם ירגיל עצמו "להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר", ויהיה "שם שמים שגור בפיו", שתמיד ידבר מהקדוש ברוך הוא, ותמיד ידבר אל הקדוש ברוך הוא, ועל ידי זה יזכה למוח קדוש ונקי וטהור, ויזכה להיות דבוק בו יתברך באמת.

עיקר התשובה תלויה בלימוד התורה

ועל האדם לזכור שעיקר התשובה תלויה בלימוד התורה, וכמו שאומרים (בתפלת שמונה עשרה) השיבנו אבינו לתורתך, שהתשובה שלנו תהיה על ידי התורה, ויש לכל אדם לקבוע לעצמו שיעורים קבועים בתורה הקדושה, מקרא משנה וגמרא, שהם עיקרי לבושי נשמתו, וכמובא מהרב הקדוש רבי מנחם נחום מטשערנאבל זי"ע, ששלשה לימודים אלו, מקרא משנה וגמרא, הם לבושי נפשו רוחו ונשמתו, והם עיקרי מזונו ולבושו של אדם בזה העולם, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קכ ע"א) על הפסוק (ישעיה ג): "ובביתי אין לחם ואין שמלה" - שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא גמרא.

מקרא, משנה, גמרא ומדרש – ובראשונה שנים מקרא

והראש והראשון לדקדק בלימוד פרשת השבוע, שנים מקרא ואחד תרגום, שזה מרומז בתיבת ואלה שמות בני ישראל וגו', שמו"ת, ראשי תבות ש'נים מ'קרא ו'אחד ת'רגום (עין שם בבעל הטורים), כי על ידי לימוד שנים מקרא ואחד תרגום, אחר כך באים ללימוד המשנה והגמרא, ועל ידי שאדם דבוק בתורה, ולומד תורה בכח, התורה מורה אותו דרך התשובה, ואיך "להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר", עד שיהיה דבוק בו יתברך באמת, והשם יתברך יזכנו לקדש עצמנו בימי שובבי"ם הקדושים, ולעסק הרבה בתורה ובתפלה, עד שיהיה שם שמים שגור בפינו תמיד, ונזכה לראות בקרוב בביאת משיח צדקנו, ובבנין בית מקדשינו במהרה בימינו, אמן ואמן. 

לכל המאמרים במדור משולחנו של צדיק >

0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup