חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
מכתבי כ"ק מוהרא"ש שליט"א • לגברים • חודש סיון ה'תשע"ד
כדי להגיע למכתב מסויים, לחץ על תאריך המכתב:
ראש חודש | ג' סיון | ד' סיון | ה' סיון | ח' סיון | י' סיון | י"א סיון | י"ב סיון | י"ג סיון | י"ד סיון | ט"ו סיון | י"ז סיון | י"ח סיון | י"ט סיון | כ' סיון | כ"א סיון | כ"ב סיון | כ"ד סיון | כ"ה סיון | כ"ו סיון | כ"ז סיון | כ"ח סיון | כ"ט סיון

ארכיון כל המכתבים לגברים »

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר נשא ראש חודש סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז ברצונות וכיסופים חזקים ללמוד תורה הקדושה שהיא חכמתו יתברך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ו) כשלומדים תורה הקדושה על ידי זה קוראים אותו יתברך, כביכול כי כשרוצים לקרוא את האדם קוראים אותו בשמו, כמו כן ויותר מכן באין ערך כלל כשרוצים לקרות את הקדוש ברוך הוא אזי קוראים אותו דרך התורה הקדושה, ולכן לא בחינם שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א') שעל ידי לימוד תורה זוכים שנתקבל תפלתו, כי בשעה שאדם לומד תורה על ידי זה הוא קורא את הקדוש ברוך הוא, ובזכות שלמד תורה על ידי זה המשיך אליו את הקדוש ברוך הוא, ולכן תיכף ומיד כשמתפלל הקדוש ברוך הוא עונה לו, וזה שאמר הנביא (ישעיה נ"ח ט') "אז תקרא והוי"ה יענה", על ידי שאדם קורא את הקדוש ברוך הוא על ידי התורה, אזי אחר כך כשמתפלל נתקבל תפלתו, כי קרא את הקדוש ברוך הוא אליו, וזה שאמר החכם מכל אדם (משלי כ"ח ט') "מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה", כי באופן שיתקבל תפלתו, ההכרח ללמוד קודם תורה, ולכן דייקא עכשיו לפני חג השבועות שהוא קבלת התורה, כדאי לקבל על עצמו ללמוד תורה הקדושה, ואל תאמר שנפלתי ונכשלתי כל כך עד שקשה לי לצאת מזה וכו' וכו', כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן י"ט) נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור וכיוצא. ואמר: שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות חס ושלום רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העבירות שרגילין בהם חס ושלום. ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד, וכל עיקר מגמתו וחפצו היה תמיד רק לעובדות ועשיות של קדושה בלי שום חכמות כלל, רק שנעסוק תמיד בעשיות של קדושה בפשיטות דהיינו להרבות בלימוד התורה ולעשות מצוות הרבה בכל יום ולהרבות בתפילה ותחנונים תמיד והכל בפשיטות בלי שום חכמות כלל, והזהיר מאד להיות בשמחה תמיד והירבה מאד לדבר עמנו מזה מענין שמחה; ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, תעשה התחלה חדשה מהשבת הזו הן לקבוע עיתים בתורה שאין למעלה מזה, שהשכר על לימוד תורה אי אפשר לתאר ולשער, כמובא (זוהר הקדמה ז.) על הפסוק (תהלים ל"א כ') "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך", כמה הוא טבא עלאה ויקירא, דזמין קודשא בריך הוא למעבד גבי בני נשא, לאינון זכאין עלאין דחלי חטאה דמשתדלי באורייתא, כד עאלין לההוא עלמא, טובך לא כתיב, אלא "רב טובך" ומאן איהו (שם קמ"ה ז') "זכר רב טובך יביעו", ודא איהו ענוגא דחיין דנגדין מעלמא דאתי לגבי חי עלמין דאיהו זכר רב טובך ודאי, איהו (ישעיה ס"ג ז') "ורב טוב לבית ישראל" וגו'; [כמה הוא הטוב העליון שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לבני אדם לאותן צדיקים עליונים יראי חטא שמשתדלים בתורה, כשנכנסים לאותו העולם, לא כתוב טובך, אלא "רב טובך", ומה זה "זכר רב טובך יביעו"? זה עונג זיו חיות שנשפע מעולם הבא לעולם הזה לבר ישראל שלומד תורה], ולכן אל תהיה בטלן, הנה  אנחנו מתקרבים אל חג השבועות שיהיה בשבוע הבא, וכל מה שיהיה נארע באמצע השבוע, כבר מתחיל משבת קודש, ולכן תעשה כל מה שביכולתך ללמוד בכל יום שיעור בתורה מקרא משנה גמרא מדרש, אשר הד' לימודים האלו הם כנגד הד' עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ס"ו סימן ג') שהברכה שבירך יצחק את יעקב בנו "ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש", זה סובב על הד' לימודים האלו, "מטל השמים" זו מקרא, "ומשמני הארץ" זו משנה, "דגן" זו תלמוד, "תירוש" זה אגדה; הרי שלך לפניך שיצחק בירך את בנו יעקב שילמד בכל יום את הד' לימודים האלו, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, אלא לא מחסיר יום אחד את הד' לימודים האלו, ואז טוב לו לנצח, כי רק זה מה שישאר ממנו, ורק זה מה שילווה אותו לנצח נצחים, כמאמר התנא הקדוש (אבות פרק ו') לפי שבשעת פטירתו של אדם. אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות. אלא תורה ומעשים טובים בלבד; שנאמר (משלי ו') "בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך", ואמרו חכמינו הקדושים (סוטה כ"א.) "בהתהלכך תנחה אותך" בעולם הזה, "בשכבך תשמור עליך" בקבר, "והקיצות היא תשיחך" לעולם הבא.
מאד מאד אני מבקש אותך שהשבת הזה תהיה בשמחה עצומה באופן מיוחדת מאד, כי בשבת אז מאיר אורו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד, שנתגלה עצם עצמיות אלקותו יתברך, כמובא (זוהר יתרו פ"ח:) מאי שבת שמא דקודשא בריך הוא שמא דאיהו שלים מכל סטרוי; שבת זה שמו של הקדוש ברוך הוא שם שלום מכל הצדדים, היינו כי בשבת מתגלה הקדוש ברוך הוא בעצמו בלי שום לבושים, ותראה עוד היום בערב שבת קודש להכין את עצמך לקבל את השבת בשמחה עצומה, כי כך אמר הרב הקדוש רבי צבי זי"ע בן יחידו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אל הרב הקדוש רבי פנחס מקאריץ זי"ע, ששמע מאביו כדי לזכות לקדושת שבת צריכים לעשות לעצמו הכנה גדולה בערב שבת קודש, וכמו שכתוב (בשלח ט"ז ה') "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו", ועיקר ההכנה הוא לידע שזה השבת הראשונה שלו, וכן השבת האחרונה שלו, ואם אדם חושב כך, אזי יקבל את השבת בצורה אחרת לגמרי, ודבר זה מספרים מהצדיק הקדוש רבי מנחם מענדיל מוויטפעסק זי"ע, שכל שבת היה אצלו שבת חדש לגמרי, כאילו עדיין אף פעם בעולם לא זכה לשמור שבת, וכן צייר בדעתו שזה השבת האחרונה שיש לו בזה העולם, ולכן כל שבת היה אצלו ענין אחר לגמרי, ואמר הרב הקדוש רבי יעקב יוסף מפולנאה זי"ע, ששמע מרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, על זה שאמרו חכמינו הקדושים (כתובות כ"ג:) מת בערב שבת סימן יפה לו, שאם אדם מפנה את עצמו מכל עסקי העולם הזה כאילו הוא מת כדי לעשות הכנה לשבת, על ידי זה השבת יאיר לו בצורה אחרת לגמרי, ויאיר עליו מלך הכבוד בעצמו בהארה נוראה ונפלאה כזו שלא טעם טעם שבת מימיו, אשרי לו.
אני מאד מאד מבקש אותך שתשתדל בכל מיני אופנים שבעולם לשמור את עצמך לא להיות בכעס בשבת, ואל תוציא את העצבים שלך על אשתך ועל ילדיך, אלא תקבל את השבת בשמחה עצומה, ואז יאיר עליך מלך הכבוד בעצמו בהארה נוראה ונפלאה מאד.

המאחל לך שבת שלום
בעזה"י יום א' לסדר בהעלותך ג' סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

הנה אנחנו מתקרבים על חג השבועות חג קבלת התורה, ולכן אשרי מי שזוכה כבר עכשיו להכין את עצמו לקראת קבלת התורה, וקובע עיתים לתורה אשר אין למעלה מזה, ורביז"ל אמר לאחד מאנשי שלומינו "מה איכפת לך אם תלמד, הרי התורה מעשרת בגשמיות גם כן", ולכן אשרי מי שזוכה לחטוף בכל יום ללמוד חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות  ימים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, וכן מי שזוכה לגרוס הרבה פרקים משניות בכל יום ויום חוק ולא יעבור, על ידי זה אל רב טוב הצפון והגנוז יזכה ברוחניות וגם בגשמיות, ואמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין מב.) במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה. ומובא (מדרש תלפיות) שאשר בן יעקב יושב על פתחו של גיהנום, ומי שהירבה ללמוד משניות אינו מניחו להכנס שם, ולכן אשרי מי שיגרוס בכל יום כמה וכמה פרקים משניות, שהוא הצלחה נצחיית, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, שכל המתמיד במשניות, נמשך עליו פרנסה בשפע, ועל כולם ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת הדף היומי שזה חיות לנפש, ומתוק להנשמה וכו', ואל תיקח את זה בקלות, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה יג סימן ז') על הפסוק (בראשית ב') "ואדם אין לעבוד את האדמה" לא נברא אדם אלא לעמל, אם זכה הוא עמל בתורה, ואם לא זכה הוא עמל בארץ, אשריו לאדם שהוא עמל בתורה; היינו ממילא אתה צריך לעמול ולהתייגע מפני קללת אדם שנתקלל, כמו שכתוב (בראשית ג' י"ט) "בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה", ולכן במקום לעבוד את האדמה וכו', ולהתייגע ביגיעות וטרחות, כדאי לעמול בתורה, וכמאמרם ז"ל (בתי מדרשות ב' מו סימן קי"ח) "אדם לעמל יולד" איני יודע אם לעמל מלאכה יולד אם לעמל תורה יולד כשהיא אומר (ישעיה נ"א) "ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ ולאמר לציון עמי אתה" ודאי לעמל תורה כדי שתזכה בה ותירש חיי העולם הבא; ולכן אל תהיה בטלן, אני מבקש אותך יום אחר יום שתראה לחטוף את הנקודות טובות האלו שהם מקרא משנה גמרא וכו', שזה עיקר העשירות של אדם, כמאמרם ז"ל (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ראש השנה פרק ד' הלכה ח') כיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם, אדם שנכשל עם כל כך הרבה עבירות חמורות וכו' וכו', אבל אם הוא לוקח את עצמו ונכנס בתוך התורה הקדושה, אזי הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, ולכן אני שואל אותך האם זה לא כדאי ללמוד תורה, שבזה נתכפר לו כל עוונותיו? ורביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן י"ט) נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור וכיוצא. ואמר, שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות חס ושלום רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העבירות שרגילין בהם חס ושלום. ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד; ולכן למה אתה מתרשל מלימוד תורה הקדושה על כל פנים את השלוש לימודים האלו אשר זה חיותך לנצח, כי הנה יום והנה לילה והנה הכל פורח וכו' וכו', ולכן דייקא עכשיו לפני חג השבועות חג קבלת התורה, תקבל על עצמך בקביעות חזקה להתחיל ללמוד תורה הקדושה, ואל תאמר שאתה טרוד בעסקי העולם הזה בשביל פרנסה וכו', כי כבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ד) לאדם אחד שהתנצל לפניו שאין לו פנאי ללמוד מחמת שעוסק במשא ומתן, אמר לו רביז"ל אף על פי כן ראוי לו לחטוף איזה זמן לעסוק בתורה בכל יום, ואמר, שזהו מה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת ל"א) ששואלין את האדם קבעת עתים לתורה? קבע הוא לשון גזילה, כמו שכתוב (משלי כ"ב) "וקבע את קובעיהם נפש"; היינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו, אם גזלת מהן עיתים לתורה, כי צריך האדם לחטוף ולגזול עיתים לתורה מתוך הטירדא והעסק דייקא.
העיקר שבכל העיקרים בחיי יום יום הוא להיות בשמחה שצריכים להכריח את עצמו עם כל הכוחות רק להיות בשמחה, כי כפי פגעי ומקרי הזמן אדם נמשך אחר העצבות והמרירות והדכאון, וזה מה ששובר את האדם לגמרי ומעבירו על דעתו ועל דעת קונו, כי אם אדם היה תמיד שמח כל החיים שלו היו אחרת, היה מדבק את עצמו באין סוף ברוך הוא, ותמיד היה חושב ממנו יתברך, ושמחה מרחבת את הדעת ואזי בנקל היה יכול ללמוד תורה, ולא היה צריך להמשיך את עצמו אחר עמל העולם הזה וכו', ולכן אני מאד מאד מבקש אותך תעשה כל מה שביכולתך להיות בשמחה, אשר אין למעלה מזה, ומוהרנ"ת ז"ל הבטיח לאחד מתלמידיו אם תהיה תמיד שמח, לא תראה פני גיהנום, ויכולים להבין את זה בפשיטות, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ט) אין עולם הזה יש או גיהנום או גן עדן, ולכן כשאדם מסתובב בזה העולם ממורמר מדוכא וכו', אזי הוא טועם את טעם גיהנום בזה העולם רחמנא לישזבן, כי אין עוד קללה יותר מזו שאדם מסתובב ממורמר ומדוכא ועצוב ומיואש וכו' וכו', וזה בעצמו הגיהנום שאדם מסתובב בעצבות ובדכאון, ולא מוצא את מקומו וכו', ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ואל תדחה את השמחה ליום מחרת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; ולכן תהיה היום בשמחה, ותגאל את עצמך מהגיהנום שאתה נמצא בה וכו', ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה שזה ירחיב לך את הדעת ועל ידי זה תזכה ללמוד תורה אשר אין למעלה מזה, כמובא (זוהר ויחי רמ"ב) כמה חביבין אינון מלין דאורייתא. כמה חביבין אינון דמשתדלי באורייתא קמי קודשא בריך הוא, דכל מאן דאשתדל באורייתא לא דחיל מפגעי עלמא, נטיר הוא לעילא, נטיר הוא לתתא, ולא עוד אלא דכפית לכל פגעי דעלמא, ואחית לון לעומקי דתהומא רבא; [כמה חביב דברי תורה, כמה חביב אלו שלומדים תורה, לפני הקדוש ברוך הוא, כי כל מי שמשתדל ללמוד תורה, לא מפחד מפגעי העולם, והקדוש ברוך הוא שומר אותו מלמעלה ומלמטה, ולא עוד אלא הוא קושר את כל הפגעים של העולם ומשליך אותם לנוקבא דתהומא רבה], אשרי מי שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו ואז טוב לו כל הימים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

 

בעזה"י יום ב' לסדר בהעלותך ד' סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, וזה תכלית קבלת התורה שהקדוש ברוך הוא נתן לעם ישראל את עצמו בתוך תורתו, ולכן כשבר ישראל לומד תורה, הרי זה את הקדוש ברוך הוא מקבל, כמאמרם ז"ל (שמות רבה פרשה ל"ג סימן א') אמר הקדוש ברוך הוא לישראל מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה; ולכן אתה צריך להתחזק ביתר שאת ביתר עוז ולא להשבר משום דבר, כי כשקבלנו את התורה מהר סיני, קבלנו את הקדוש ברוך הוא, וככל שאדם מתחבא בתוך התורה כביכול אצלו יתברך הוא מתחבא, וכמאמרם ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק ו') אם ראית שהיסורין ממשמשין ובאות עליך, רוץ לחדרי דברי תורה ומיד היסורין בורחין ממך, שנאמר (ישעיה כ"ו) "לך עמי בא בחדריך" וגו'; ולכן אני מאד מבקש אותך על אף שעובר עליך מה שעובר צרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו', חלישות הדעת וכו', וקטנות המוחין וכו', עם כל זאת ברח לך לתוך התורה הקדושה, שהיא חכמתו יתברך, ועל ידי זה תנצל מכל הצרות שאתה נמצא שמה, כי אם אתה בורח בתוך התורה, אתה בורח אל הקדוש ברוך הוא.
תאמין לי שראוי לנו לשמוח בכל יום ויום שזכינו להתקרב אל רבי כזה, רבי שמחזק ומעודד ומשמח אותנו, ומוליך אותנו בדרך הנכונה ולא עוזב אותנו ליפול בשום פנים ואופן, ולא בחינם שצעק בקול עמוק (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) "הוי אל תתייאשו" אין שום יאוש בעולם כלל, אין דבר כזה להתייאש, וזה לא סתם אימרה שרביז"ל אמר לנו, אלא הוא נותן לנו חיות עם מה לא להתייאש, ולכן אשרי מי שמחדיר בעצמו את לימודו הטוב של רביז"ל, ומקיים את זה לעובדא ולמעשה, א', להיות תמיד בשמחה ולחפש ולבקש ולמצוא את הטוב שיש בו, כי כל בר ישראל יש בו טוב הרבה מאד, ב', להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, ולהשיח ולספר את כל אשר עם לבבו עמו יתברך שזה הבית מנוס היחידי איפה לברוח, ועל כולם להתמיד בלימוד תורה הקדושה שזה הצלת האדם מהשאול תחתית ומתחתיו, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן י"ט) נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור וכיוצא. ואמר, שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות חס ושלום רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העבירות שרגילין בהם חס ושלום. ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד.
הקדוש ברוך הוא יוליך אותנו על דרך הנכונה, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

 

בעזה"י יום ג' לסדר בהעלותך ה' סיון (ערב חג השבועות) ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

חסדי השם יתברך שהגענו ליום הזה שאנחנו הולכים לקבל את התורה בשמחה עצומה, ועל זה ראוי לנו לשמוח מאד מאד, ושום דבר שלא ישבור אותנו, וחכמינו הקדושים אמרו (ביצה כ"ה:) ניתנה תורה לישראל מפני שהם עזין, טבע של עם ישראל הם עם קשי עורף עקשנים גדולים מאד, ורביז"ל הפליג מאד מאד בדבר זה, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ח) צריך להיות עקשן גדול בעבודת השם יתברך לבלי להניח את מקומו, אף אם יעבור עליו מה שיעבור וכו' וכו', צריכים להיות עקשן גדול מאד ולא להסתכל על הירידות והנפילות שעובר עליו בכל יום ובכל שעה וכו', ורק בזכות זה זכינו לקבל את התורה מפני שאנחנו עקשנים ולא נעזוב את הקדוש ברוך הוא בשום פנים ואופן, ובפרט בעיתים הללו שהערב רב מתפשטת על כלל נשמות ישראל ולמנוע תורה מעם ישראל, עלינו להתחזק ביתר שאת ביתר עוז ונלמד עם ילדינו את התורה הקדושה תורת חיים, וידוע מה שאמר החזון איש זצ"ל על מה שאמר הרמב"ם (פרק ו' מהלכות דעות הלכה א') דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך כדי שלא ילמוד ממעשיהם, הוא ששלמה אומר (משלי י"ג כ') "הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע", ואומר (תהלים א') "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב" וכו' וכו', ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע, יצא למערות ולחוחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים, כענין שנאמר (ירמיה ט' א') "מי יתנני במדבר מלון אורחים"; שהמערות והמדברות שכתב הרמב"ם לברוח שם, זה סובב על החדרים והישיבות וכו', שצריכים להקים יותר ישיבות, יותר חדרים ללמד תורה לתינוקות של בית רבן ולבחורי חמד, שאין עוד יותר חשוב מזה, ושם בהחדרים והישיבות צריכים להתחבאות, וכך לא יהיה לו שום שייכות עם הערב רב שרוצים למנוע תורה מעם ישראל, ולכן אשרי מי שזוכה לחזק ולעודד ולשמח את הנוער ולהמשיך את לבבם אל התורה הקדושה, ושכרו הרבה על פי פעלו, אין לתאר ואין לשער את גודל הזכות שיהיה לו מי שיכניס עוד ילדי ישראל בחדרים ובישיבות, ויכניס בהם חמידו דאורייתא חמדת ואהבת התורה, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (שמות רבה פרשה ל"ב סימן ב') אמר הקדוש ברוך הוא משעה שעמדתם בסיני וקבלתם את התורה וכתבתי שאני אוהב אתכם, שנאמר (דברים ז') "כי מאהבת הוי"ה אתכם", ואחר שאהבתי אתכם היאך אני יכול לשנוא אתכם; ולכן עלינו לשמוח מאד מאד היום בלילה ולהשתדל להיות ער כל הלילה, ואומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון מכל פרשה ופרשה מחמשה חומשי תורה, וכן מנביאים וכתובים, שכך מובא בזוהר (הקדמה ח.) רבי שמעון בן יוחאי היה יושב ולומד עם התלמידים בליל חג השבועות הנקרא ליליא דכלה, כי בו בלילה כנסת ישראל שנקראים כלה, מכינה את עצמה להכנס לחופה כדי לקבל את התורה, שהיא חכמתו יתברך כביכול שהוא החתן, והיה רבי שמעון בן יוחאי מעורר את התלמידים שילמדו מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, היינו להתחיל את הפרשה ולסיים את הפרשה, וכל חמשה חומשי תורה, וכן בכל נביאים וכתובים ומי שעוסק בזה, הקדוש ברוך הוא שמח איתו מאד, וכן לחזור על התרי"ג מצוות, ורבי שמעון בן יוחאי היה שמח עם כל התלמידים, ומברך אותם שיזכו לקבל את התורה, וגרמו נחת רוח להקדוש ברוך הוא, ולכן גם אנחנו צריכים להיות ערים כל הלילה, ולקשר מפסוק לפסוק מתחילת הפרשה עד סוף הפרשה, הן בתורה הן בנביאים הן בכתובים, ואחר כך לומר את  התרי"ג מצוות, ולהתבודד עמו יתברך, וקודם עלות השחר ללכת למקוה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ו) שמקוה של שבועות הוא שער נ', שממשיכים על עצמו אור ודעת ושכל להכלל באין סוף ברוך הוא, כי שבועות הוא שכל גדול וגבוה מאד, שהוא חסד עליון ורחמים גדולים, ולכן כשטובלים אז במקוה, ממשיכים על עצמו מוחין עילאין, ולכן אשרי מי שלא מבטל את הלילה הקדושה הזו, שנקראת ליליא דכלה, וצריכים מאד מאד לשמור לא לדבר אז דברים בטלים, כי כפי שיתנהגו בלילה זו כך נזכה לקבל את התורה בבוקר השכם, וידוע שאצל רביז"ל היה הלילה הזה לילה מיוחדת מאד, היו ערים כל הלילה ולפני עלות השחר הלכו לטבול במקוה, ואחר כך התפללו ותיקין, ושמעו את הקריאה של עשרת הדיברות קבלת התורה, אשרי עין ראתה זאת, ופעם סיפרו אנשי שלומינו לרביז"ל שהצדיק הקדוש רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע לא רצה ללכת למקוה עד שיראו לו את כל הפמליה של מעלה, והתפלאו על זה מאד, ענה ואמר רביז"ל מה אתם חושבים גם הצדיק הזה היה ילוד אשה, אבל זכה למה שזכה וכו', רואים מזה כל בר ישראל אם רק רוצה יכול להגיע למדריגות עליונות, וזה מה שרביז"ל רוצה להחדיר בנו, שנזכה לקבל על עצמינו עול תורה ועול המצוות, ולהיות תמיד שרויים בשמחה עצומה, כי אין עוד שמחה כשמחת התורה.

ורואים בחוש מי שמרגיל את עצמו ללמוד בכל יום מקרא: מפרשת השבוע, משנה: לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות, גמרא: להיות חזק מאד ללמוד את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, והשלושה לימודים האלו הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני מי שלא לומד בכל יום את השלוש לימודים האלו, הרי הוא האדם הכי מאושר בחייו, ולכן אל תהיה בטלן, תקבל על עצמך דייקא עכשיו בקבלת התורה שלא יחסר לך יום אחד מבלי הלימודים האלו, כי התורה היא החיות של האדם, ורביז"ל אמר לאחד מאנשי שלומינו מה איכפת לך אם תלמד תורה, הרי התורה תעשר אותך גם בגשמיות, ומי אומר אם התורה תראה לך את הפנים, לא תרצה כבר שום דבר רק את התורה בעצמה, ולכן אל תהיה בטלן, תהיה בשמחה כל היום והלילה של קבלת התורה, והגיע הזמן שתחזור אליו יתברך, וזכור תזכור איך שהקדוש ברוך הוא אוהב אותך, כי למעלה בשמים מאד מאד חשוב כל בר ישראל, ובפרט בשעה שקובע עיתים לתורה, כי התורה הקדושה היא חכמתו יתברך, וכשאדם נכנס בחכמתו יתברך אז מאיר עליו אור וזיו וחיות ודביקות בביטול אין סוף ברוך הוא, ומרגיש את אמתת מציאותו יתברך איך שכל הבריאה כולה הוא לבוש לגבי אין סוף ברוך הוא, אשר זה הנועם והזיו והחיות שמחייה את כל הבריאה כולה.

המאחל לך חג שמח

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר בהעלותך ח' סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

חסדי השם יתברך שאנחנו זוכים עכשיו לשמור את השבת הראשונה אחר קבלת התורה, ולכן ראוי לך לשמוח מאד מאד כל השבת על שאנחנו זוכים לשמור את השבת קודש, ומי שזוכה לשמוח עם השבת, בזה הוא מגלה את טוהר לבבו שהוא מאמין בו יתברך שהוא נותן את השבת מתנה לישראל, וזה בעצמו ממשיך עליו שפע על ששת ימי החול, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה י"א סימן א') על הפסוק (משלי י') "ברכת הוי"ה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה" ברכת הוי"ה היא תעשיר זו השבת, שנאמר (בראשית ב' ג') "ויברך אלקים את יום השביעי", ואל תיקח את זה בקלות, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של בר ישראל שזוכה להיות בשמחה כל השבת, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך מאד מאד, ורואים איך שהס"מ בא לאדם דייקא בשבת להפריע לו את השבת, ותמיד נעשה קטטה או ויכוח בבית ביום השבת דייקא, כדי להפר מהבית קדושת השבת, ולכן צריכים למסור את נפשו שכל השבת יהיה רק שמחה ואהבה, ולשמור על השבת שלא יהיה בו שום עצבות או מריבה וקטטה, או ויכוח, או להכשל חס ושלום באיזה איסור של חילול שבת, ולכן זה דבר גדול מאד ללמוד תמיד הלכות שבת, כדי שיהיה בקי בדיני שבת, כדי שלא יבוא אף פעם להקל בקדושת השבת, ומובא בזוהר (יתרו פ"ח.) כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין, ותאנא אמאי לא אשתכח מנא ביומא שביעאה, משום דההוא יומא מתברכאן מיניה כל שיתא יומין עלאין, וכל חד וחד יהיב מזוניה לתתא כל חד ביומוי, מההיא ברכה דמתברכאן ביומא שביעאה; [כל הברכות שלמעלה בעולמות העליונים, ולמטה כאן בעולם הזה, תלויים רק ביום השבת, ולמדנו למה לא ירד מן בשבת? מפני שמשבת מתברכים כל השש ימים מששת ימי השבוע, וכל יום מקבל את ההשפעה שלו משבת], וכן מובא בזוהר חדש (אחרי מות מ"ח) בוא וראה ביום הזה של השבת צריך האדם לשמוח ביום ובלילה, וצריך להתקין שולחן, ויעשה שמחה לעליונים ולתחתונים, כשבא אדם מבית הכנסת, הולכים עמו מלאכים קדושים מצד זה, ומלאכים קדושים מצד זה, והשכינה על כולם כאם על הבנים, ובשעה הזו (תהלים צ"א) "יפול מצדך אלף ורבבה מימינך" וגו', "רק בעיניך תביט" וגו', "כי אתה הוי"ה מחסי" וגו', "לא תאונה אליך רעה" וגו', כל זה אם האדם יכנס לביתו בשמחה ויקבל אורחים בשמחה, וכשבאה השכינה והמלאכים ויראו נר מאיר ושולחן מתוקן, ואיש ואשתו בשמחה, בשעה הזו אומרת השכינה זה שלי הוא, (ישעיה מ"ט) "ישראל אשר בך אתפאר"; עיין שם דברים נפלאים מאד מקדושת ומשמחת השבת, ולכן ראה לקיים את זה בתמימות ובפשיטות להיות בשמחה כל השבת, ואם אתה יכול לאמץ כמה ילדים לשמור עליהם בשבת שלא ישוטטו על הרחובות, אין לתאר ואין לשער את גודל הזכות הזה, כי כל ילד זה נשמה יהלום שצריכים ללטש ולשמור עליה מאד מאד, והם בני הקדוש ברוך הוא.

המאחל לך שבת שלום

 

בעזה"י יום א' לסדר שלח י' סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז בבטחון בו יתברך, כי אין עוד דבר שמחזק את האדם כמו הבוטח בו יתברך, וכל הצרות שאדם סובל בזה העולם, זה רק מחמת חסרון הבטחון, ובפרט בעניני פרנסה שאדם נכנס בקטנות המוחין, זה רק מחמת חסרון בטחון, כי הבוטח בהשם חסד יסובבנו, ולכן צריכים מאד מאד להתחזק במדת הבטחון לבטוח בו יתברך, אז לא יהיה לו שום פחד משום דבר בעולם, כמו שכתוב (ישעיה י"ב ב') "אבטח ולא אפחד", ואמרו חכמינו הקדושים (מנחות כ"ט) כל התולה בטחונו בהקדוש ברוך הוא, הרי לו מחסה בעולם הזה ובעולם הבא, כי אין עוד דבר שמחזק ומעודד ומשמח את האדם כמו מדת הבטחון אשר אין למעלה מזה, וכתב מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות רבית הלכה ג' אות א') עיקר עצבות ודאגות הפרנסה הוא מחמת שאין לו בטחון בהשם יתברך, ועיקר פגם וחסרון הבטחון נמשך רק מבחינת הזמן והמקום, היינו שחושב שהזמן לא בשבילו, והמקום שהוא נמצא זה לא מקומו וכו' וכו', ובאמת זה טעות גמור, כי השם יתברך משפיע שפעו הטוב תמיד, בלי הפסק רגע, רק כשההשפעה באה בזה העולם הגשמי, שהוא במקום וזמן, אזי מוכרח השפע להתלבש במקום וזמן, ועל כן אין השפע של פרנסה ועשירות נמשכת כי אם במקום וזמן ידוע, כמו שנראה בחוש, שיש זמן שהאדם מרויח, ויש להיפך, וכן במקום שבמקום זה מרויחין, ובמקום אחר להיפך וכו', ומחמת זה בא לאדם דאגת הפרנסה והוא מפחד שלא יהיה לו מה לאכול, מחמת שלפעמים נתעכב שפע פרנסתו, על כן עולה דאגת פרנסתו על לבו ודואג מה יאכל למחר, ומחמת זה הוא רודף אחר פרנסתו ביגיעות גדולות, וסוף כל סוף אינו משיג פרנסתו כי אם כשיבוא עיתו וזמנו הקצוב לו מלמעלה, ואם היה לו שכל אמיתי והיה מאמין בהשם יתברך שהכל ממנו יתברך, לא יועיל לו שום דבר אם הוא יתחמק ממנו יתברך וכו', כי בהכרח לדבק את עצמו בו יתברך, ולידע שפרנסתו הוא רק מידו יתברך, רק שצריכין להמתין ולייחל להשם יתברך עד שיבוא זמנו ועיתו, ואז אם היה יודע את זה, לא היה רץ ומתייגע אחר פרנסתו כל כך, כי השם יתברך יתן לו פרנסתו בעיתו בסיבה קלה, כי אף על פי שההכרח שיעשה האדם איזה עובדא קלה בשביל פרנסה, כמאמרם ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק י"ד) על הפסוק (דברים ט"ו י"ח) "וברכך הוי"ה אלקיך בכל אשר תעשה" כי אי אפשר להמשיך השפע בזה העולם, כי אם על ידי כלים, ועל כן מוכרחין לעשות איזה עסק ומשא ומתן, כי על ידי זה עושין כלים וצינורות לקבל השפע, אבל באמת אין העסק עיקר כלל, רק עיקר הפרנסה מהשם יתברך ובהשגחתו הפרטיי פרטית לבד, כי אין אדם יודע במה משתכר, ועל כן אסור להאדם לדחוק את השעה לרדוף אחר הפרנסה ביגיעות גדולות כאילו חס ושלום, הפרנסה תלויה בזה לבד, כי אדרבא על ידי זה נתמעט פרנסתו, כי כל הדוחק את השעה השעה דוחקתו, כי אין צורך לו לעשות משא ומתן ועסק רק לצאת ידי מצות עשיית משא ומתן באמונה, כדי לעשות איזה כלי וצינור לקבל ההשפעה, וכל מה שיעשה יוצא בזה, וזהו "וברכך בכל אשר תעשה", היינו בכל מה שתעשה, יהיה מה שיהיה אפילו דבר קל וקטן וכו', יברכך השם יתברך בו ותצליח דרכך, כאשר נראה בחוש ברוב בני אדם, שכמה פעמים שהם רצים ורודפים מאד אחר הפרנסה כמה זמנים ביגיעות גדולות, ואין עולה בידם שום רווח, ומאומה לא ישאו בעמלם, ואחר כך השם יתברך מרחם עליהם ומזמין להם פרנסה, ולפעמים אפילו עשירות גדול בסיבה קלה מאד, שהיא כמעט בלי שום דרך הטבע, וכל העולם מלא ממעשיות כאלו שהם שכיחים מאד בעולם, כמעט בכל אחד ואחד שעוסק במשא ומתן, ואם היה לו שכל והיה סומך עצמו בתחילה על השם יתברך לבד, ולא היה דואג כלל, אזי לא היה צריך כלל ליגיעות וטרחות כאלו שהיו לו בחינם, וכשהיה מגיע הזמן היה מזמין לו השם יתברך פרנסתו בסיבה קלה, ולכן צריכים מאד מאד לשמור לא להכנס בלחץ ובדחק ובפחדים מה יהיה עמו וכו', אלא לבטוח בו יתברך בבטחון חזק ואמיץ שהקדוש ברוך הוא לא יעזוב אותו, ויפרנס אותו בסיבה קלה וכו', ובאמת הדאגות שאדם דואג מה יאכל למחר? ובמה ישתכר? על ידי זה לא די שאינו מרויח כלל על ידי דאגתו ועצבונו ויגיעות רבות וטרחות עצומות שלו, אדרבא  על ידי זה הוא מפסיד שפע פרנסתו שמיועד לבוא לו, כי באמת עיקר שפע הפרנסה נמשכת מסוד למעלה מהזמן והמקום, היינו ממנו יתברך לבד, רק שבזה העולם מוכרח הפרנסה להתלבש בזמן ובמקום שהוא דרך הטבע, אשר מחמת זה צריכין לעשות איזה עסק ומשא ומתן בשביל פרנסה כדי לעשות כלי, שתוכל השפע להתלבש בזה העולם, ועל כן כשהוא מאמין שהכל מלמעלה, על ידי זה נתקשר הזמן והמקום אל למעלה מהזמן והמקום, ואזי יש לו פרנסה בשפע, כי הוא מקושר לשורש ההשפעות על ידי אמונתו ובטחונו בהשם יתברך, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך תיקח את עצמך בידיך, ותשתדל מאד להכניס בדעתך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה, ותמיד תבקש את פרנסתך רק ממנו יתברך, והתפלה שאתה מתפלל להקדוש ברוך הוא שיהיה לך פרנסה בשפע, זה הכלי שעל ידו תקבל כל מה שאתה צריך, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (ילקוט שמות רמז ר"ס) שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי מפני מה לא ירד מן לישראל פעם אחת בשנה? אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו בן אחד, פסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה, ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה. חזר וקבע לו בכל יום והיה מקביל פניו בכל יום. אף ישראל מי שהיו לו ארבעה וחמשה בנים היה דואג ואומר שמא למחר לא ירד מן ונמצאו כולם מתים ברעב, ונמצאו כולם מכוונים את לבם לאביהם שבשמים; ולכן כשבר ישראל בא בכל יום ומבקש ממנו יתברך פרנסה, הקדוש ברוך הוא נותן לו, כי הוא יתברך אב הרחמן, וצופה ומביט ומחכה שאנחנו בניו נבקש ממנו, ואז יתן לנו בשפע גדול, ולכן אל תהיה בטלן, כל דבר קטן שאתה צריך ובפרט פרנסה וכו', תבקש רק ממנו יתברך שהכל בידו, והתפלה עושה כלי לאדם לקבל בו את כל ההשפעות הטובות, וזה מה שלימד אותנו רביז"ל שעל כל דבר קטן צריכים לבקש ממנו יתברך, כמובא (ספר המידות אות תפלה סימן ל"ז) על כל הדברים, הן על דבר גדול הן על דבר קטן, תתפלל; וכן כתב מוהרנ"ת ז"ל (שיחות הר"ן סימן רל"ג) שמעתי מאיש אחד מאנשיו, שפעם אחת דיבר רביז"ל עמו מענין בגדים. ואמר לו שעל כל דבר צריכין להתפלל. היינו אם בגדו קרוע וצריך לבגד יתפלל להשם יתברך שיתן לו בגד ללבוש, וכן בכל כיוצא בזה דבר גדול ודבר קטן. על הכל ירגיל עצמו להתפלל תמיד להשם יתברך על כל מה שיחסר לו אף על פי שהעיקר להתפלל על העיקר, דהיינו על עבודת השם יתברך לזכות להתקרב אליו יתברך, אף על פי כן גם על זה צריכין להתפלל.
ואמר שמי שאינו מתנהג כך. אף על פי שהשם יתברך נותן לו בגדים ופרנסה והצטרכות חיותו, אבל כל חיותו הוא כמו בהמה שגם כן השם יתברך נותן לה לחמה וכו', כן הוא חיותו שנותן לו השם יתברך. כי מאחר שאינו ממשיך כל חיותו על ידי תפלה מהשם יתברך, על כן כל חיותו הוא כמו חיות בהמה ממש. כי האדם צריך להמשיך כל חיותו והצטרכותו מהשם יתברך על ידי תפלה ותחנונים דוןקא.
וכן שמעתי אנכי גם כן מפיו הקדוש על דבר קטן ופחות מאד שהיה קצת מוכרח לי. ואמר תתפלל על זה להשם יתברך. ועמדתי משתומם. כי היה לי לדבר פלא בעיני להתפלל להשם יתברך על דבר פחות כזה. וגם כי לא היה מוכרח ביותר. ענה ואמר (בלשון תימה) אין זה כבודך שתתפלל להשם יתברך על דבר קטן כזה?! והכלל שעל כל הדברים שבעולם צריכין להתפלל להשם יתברך; עיין שם, אשרי מי שמציית את רביז"ל ואז טוב לו כל הימים, ולא יחסר לו אף פעם פרנסה בשפע.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ב' לסדר שלח י"א סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מה אומר לך ידידי אהובי היקר לי מאד, עלינו לשמוח מאד מאד שאנחנו זוכים לדעת מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה, שמחזק ומעודד ומשמח אותנו יום יום, ולא נותן לנו ליפול בפגעי ומקרי הזמן וכו' וכו', וזה צריך להיות השמחה הכי גדולה שלנו שאנחנו מקורבים אל רבי כזה שמדריך אותנו איך לעבור את חיי יום יום, ואיך לתפוס מידי יום ביומו טוב אמיתי ונצחי המון נקודות טובות בתוך חיי בלבולים וחלישות הדעת וספיקות וכו' וכו', ולכן הדבר הראשון עלינו לזכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחרה בכל כחו. וכל החולאת הבאין על האדם, כלם באין רק מקלקול השמחה וכו', וכפי קלקול השמחה והניגון, כן בא החולאת על האדם, וגם חכמי הרופאים האריכו בזה, שכל החולאת על ידי מרה שחורה ועצבות, והשמחה הוא רפואה גדולה בין בגשמי בין ברוחני, וצריך להתגבר מאד בכל הכוחות, להיות אך שמח תמיד. כי טבע של האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל; ואמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תקצ"ג) שאפילו בעת הצער והריחוק מעבודתו יתברך וכו', וכן מה שעובר עליו כל מיני צרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו', עם כל זאת צריכין להתחזק להיות אך שמח תמיד, ולשמח את עצמו בכל מה דאפשר במה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין, כי כל בר ישראל מלא נקודות טובות, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; והעולה על הכל צריך לשמוח במה שזכה שלא עשני גוי כגויי הארצות וכו', ולהפוך את כל היגון ואנחה והצער והיסורין לשמחה גדולה, וצריכים לשמור מאד מאד מעצבות ומרירות ומדכאון שזה אבי אבות הטומאה וכו', ואפילו שהס"מ רוצה לשבור אותו לגמרי ולומר לו שאין לו כבר שום תקוה ותוחלת, עם כל זאת ראוי לו לומר לעצמו, אף על פי שאני כמו שאני וכו', אף על פי כן זכיתי להיות מזרע ישראל, ולקיים כמה מצוות בכל יום ציצית, ותפלין, וקריאת שמע, וצדקה, ושבת, וכיוצא, ואף על פי שגם בעשיית המצוות הם כמו שהם וכו', אף על פי כן על כל פנים יש בהם בוודאי נקודות טובות מאד שנעשה מהם שעשועים גדולים למעלה בכל העולמות, כי הרי אפילו על ידי המצוות שנעשין על ידי פושעי ישראל, כי כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, מתפאר בו השם יתברך הרבה, כמו שכתוב (ישעיה מ"ט) "ישראל אשר בך אתפאר", וצריכים לדעת אשר המרה שחורה והעצבות מתגבר על האדם יותר מן הכל, וקשה לשברה יותר מכל המדות, ומזקת להאדם מאד יותר מהכל. וכל עיקר התרחקות של כל אדם מהשם יתברך, היא רק מחמת עצבות ומרה שחורה ודכאון שמתגברים עליו, על כן צריכין לראות לשמח את עצמו בכל הכוחות בכל מה דאפשר אפילו בעת שצר להאדם ודחוק לו מאד בגשמיות וברוחניות, הן בפרנסת הנפש, הן בפרנסת הגוף, אף על פי כן צריך לראות לבטוח תמיד בהשם יתברך שסוף כל סוף לא יעזוב השם יתברך אותו וכו', ולכן ראוי לשמח את עצמו בכל מה דאפשר; וזה התכלית והשלימות שאדם צריך להגיע אל זה בזה העולם העובר, רק להיות בשמחה עצומה ולהחיות את עצמו עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ועל ידי תוקף השמחה יתרחב לבו שיוכל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, שרביז"ל הזהירנו על דבר זה מאד מאד, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו; ולכן אל תהיה בטלן, במקום לדבר ולפטפט דברים בטלים ומבוטלים וכו', שלא יוצא מזה שום דבר, אלא מסתבכים בכל פעם בצרות אחרים, כמו שאמר החכם מכל אדם (משלי כ"א כ"ג) "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו", כי כל הצרות של האדם באים רק כשמפקירים את הדיבור, וכמו שכתוב (קהלת ו' ז') "כל עמל האדם לפיהו", ופירוש בזוהר (שמיני מ"ב.) בגין פיהו דלא נטיר ליה; (כל הצרות שאדם סובל זה רק בשביל הפה שלו שלא שומר עליה), ורביז"ל אמר (ספר המדות אות מריבה סימן ל"ה) מי שהוא עצור במלין לא יוכל אותו שום אדם, ולכן מה טוב ומה נעים להיות רגיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא בלי שום שכל והשכלה כלל וכו', רק לדבר עמו יתברך שכל דיבור ודיבור זה הצלחה נצחיית הצלחה כזו שאי אפשר לתאר ולשער כלל, כי אפילו דיבור אחד שמדברים אליו יתברך, זה מזעזע את כל העולמות, ולכן בשעה שאתה מדבר עמו יתברך, ראוי לך לשמוח שנשמה פגומה וכו', זוכה לדבר אל מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, וזכור גם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (שוחר טוב תהלים ק') בשעה שאתה עומד ומתפלל יהא לבך שמח, שנאמר (תהלים ק') "עבדו את הוי"ה בשמחה", ואמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין כ"ב.) המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו, שנאמר (תהלים ט"ז) "שויתי הוי"ה לנגדי תמיד", ואמרו (יומא כ"ט.) למה נמשלו תפלתן של צדיקים כאיילת? לומר לך מה איילה זו כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות אף צדיקים כל זמן שמרבין בתפלה תפלתן נשמעת; וכן אמרו (סוכה י"ד.) למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר? לומר לך מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום, אף תפלתן של צדיקים מהפכת דעתו של הקדוש ברוך הוא ממדת אכזריות למדת רחמנות; וכן אמרו (סנהדרין מ"ד:) כל המאמץ עצמו בתפלה מלמטה אין לו צרים מלמעלה; ואמרו (תנחומא וירא) אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל הוו זהירין בתפלה שאין מדה אחרת יפה הימנה, והיא גדולה מכל הקרבנות וכו', ואפילו אין אדם כדאי לענות בתפלתו ולעשות חסד עמו, כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו, ואמרו חכמינו הקדושים (שוחר טוב תהלים כ') על הפסוק (תהלים צ"א ט"ו) "יקראני ואענהו", אמר הקדוש ברוך הוא בשעה שמגעת צרה לישראל ומבקשין אותי והן משתתפין בכבודי, כבודי עמהן, באותה שעה אני עונה אותם, שנאמר, "יקראני ואענהו" למה? "עמו אנכי בצרה"; ולכן כל מי שיש לו צרה וכו', אין עצה אחרת להנצל מזה, אלא כשהולך בדרך זה להיות רגיל לדבר עם הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור בלי שום חכמות והשכלות כלל, ולכן איפה שרק הולך, הקדוש ברוך הוא איתו עמו ואצלו, אשרי מי שמקיים זאת, ואז זה ילווה אותו כל ימי חייו עד היום האחרון, כמאמרם ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק ט"ו) לפי שכל המרבה שיחות ותפילות, הם המלווים אותו עד שיגיע לבית עולמו; אין עוד דבר שמלווה את האדם עד הרגע האחרונה כמו השיחה בינו לבין קונו.
אשרי מי שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו ומקיימם בתמימות ובפשיטות, אזי כל החיים שלו חיים רוחניים, ואינו מה להתפחד משום בריה שבעולם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

 

בעזה"י יום ג' לסדר שלח י"ב סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מה אומר לך בזה העולם צריכים הרבה סבלנות, כי עובר על כל אחד משברים וגלים, והכל בשביל הבחירה והנסיון, כמו שרביז"ל אמר למוהרנ"ת ז"ל (שיחות הר"ן סימן ש') כל מה שאתה רואה בעולם, כל מה שנמצא בעולם, הכל בשביל הבחירה והנסיון, שמנסים את כל אחד ואחד לראות אל מי יפנה בעת צרתו וכו', בעת בלבולו וכו', בעת חלישות דעתו וכו', וזה גדולת בר ישראל שזוכה להחזיק מעמד ולא נשבר משום דבר, אלא מכל מה שעובר עליו הוא בורח רק אליו יתברך, היינו שמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, שזה נקרא אצל רביז"ל התבודדות, ואין לתאר ואין לשער את גודל הזכות של אדם שזוכה לברוח בכל צרותיו אל הקדוש ברוך הוא, ומספר לו יתברך בשפת האם שלו כל מה שעובר עליו וכו' וכו', שזה מכניס בו את המדה היקרה של סבלנות, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) שלזכות לאריכות אפים שהוא המדה היקרה של סבלנות, זה זוכים על ידי תוקף אמונה, כי אם בר ישראל מחדיר בעצמו אשר אין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, כי בכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, אזי הוא יכול לעבור יום יום עם שמחה אמיתית, שמחה שיהיה דבוק תמיד בו יתברך.
אשרי אדם שזוכה לקנות לעצמו את מדת הסבלנות שזה עיקר גדול בהחיים, וזה המתנה הכי יפה שאדם צריך להגיע אל זה, כי החיים מלאים קשיים ונדמים כים הסוער וכו' וכו', ומי המצליח בחייו? זה רק הסבלן! ואמר החכם "אין דבר שמחסר מן הרעה כמו הסבל", כי הסבלן הוא המנצח בכל תחום, ואמר החכם "הסבל מעלה גדולה, והיא תחבולה למי שאין לו תחבולה", ולכן תראה להתאזר במדת הסבלנות הן לגבי ילדיך, והן לגבי אשתך, והן לגבי אנשים שמציקים לך וכו' וכו', ברח לך רק אליו יתברך, ותכניס בדעתך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במוח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה, ואז אם תכניס את זה בדעתך ובמחשבתך, תהיה המוצלח הכי גדול בעולם, וזה עיקר גבורת הגיבור להתאזר במדת הסבלנות, וכך אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ד') איזהו גיבור הכובש את יצרו, שנאמר (משלי ט"ז) "טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר", רואים מפסוק זה שמדבר מסבלנות שזה עיקר הגבורה, שיכול לכבוש את יצרו של כעס, שלא יכעס יותר, כי הסבלן הוא המנצח תמיד, ולכן אל תשים לב לכל מה שעובר עליך קטנות וחלישות הדעת ועגמת נפש וכו', אלא ברח לך אליו יתברך, ואז טוב לך כל הימים.
זכור גם זכור אשר רביז"ל הוכיח את אחד על התמדת הלימוד, ואמר לו (שיחות הר"ן סימן י"ז) מדוע לא תלמד? מה תפסיד בזה הלא תקבל עולם הבא על הלימוד?! ואין צריך לומר כשהתורה מראה אהבה לאחד אז, אין רוצה כלל עולם הבא, רק שרוצה את התורה בעצמה. והלא גם השם יתברך לומד כמו שמבואר בדברי חכמינו הקדושים (עבודה זרה ג:) סדר היום שיש להקדוש ברוך הוא שלוש שעות עוסק בתורה וכו'. והתלונן רביז"ל שבדורות הללו בעוונותינו הרבים נפל לימוד התורה מאד; והכל בא מפני כשאדם רוצה ללמוד תורה הוא תיכף ומיד רוצה להיות למדן, וגאון, רב רבנן וכו' וכו', מתחיל ללמוד וכשרואה שלא מבין, אזי מאבד את החשק ללמוד, וזה קורה מאד מאד אצל כל אחד ואחד שמתחיל ללמוד, ותיכף ומיד רוצה כבר להבין עד עומק הדבר וכו', ואם לא מבין אזי עוזב את הכל וכו', ומפסיק ללמוד, ולבסוף נשאר בור ועם הארץ, ונסתבך בהחיים שלו, כי בהתורה הקדושה יש ענין של (עיין ספרי עקב) אם תעזבני יום יומיים אעזבך, (ועיין רש"י דברים י"א י"ג) משל לשני בני אדם שנפטרים זה מזה, זה הולך דרך יום לצד מזרח, וזה הולך דרך יום לצד מערב, נמצא שרחוקים זה מזה מהלך שני ימים, כן המשל בתורה, היינו אם אדם לא לומד יום אחד תורה, זה כבר כמו שלא למד שתי ימים תורה, ואם לא למד יומיים תורה, זה כמו שלא למד ארבע ימים תורה וכו', וכן הלאה וכו', אזי מאיפה ישיג את אהבת התורה? ולכן אל תהיה בטלן, אלא תעשה לעצמך קביעות חזקה מאד ללמוד בכל יום מקרא: מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות ימים ושנים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, משנה: לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות כסדרן, שזה מטהר את הנפש מכל מיני חלודה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, וכן זוכים על ידי ריבוי לימוד משניות לפרנסה בשפע, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, גמרא: להיות חזק מאד מאד ללמוד את הדף היומי, או שתלמד לבד או שתלמד עם חברותא או שתלך לשמוע שיעור בדף היומי, כי אין לתאר ואין לשער את הזכות של אדם שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כל היהדות תלוי כפי שאדם זוכה ללמוד דף גמרא, ודע לך שהשלושה לימודים האלו מקרא משנה גמרא הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני מי שלא לומד בכל יום את השלוש לימודים האלו.
וכן תעשה כל מיני מאמצים שבעולם חוק ולא יעבור להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ואל תיקח את זה בקלות, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות שיש לאדם שמתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, שאז הוא עת רצון, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; ולפני כל תפלה תכניס כמה פרוטות לצדקה, שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם.
הקדוש ברוך הוא ימשיך עליך דעת ושכל שתזכה לאמונה ברורה ומזוככת בו יתברך, ועל ידי זה תקנה לעצמך את המדה היקרה של סבלנות, ותקבע עיתים לתורה, ותתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ואז יעבור לך היום בשמחה עצומה, ותהיה הכי מאושר, ואומרים בזמירות של שבת "אם יצא חובת היום אשרי לו", ומה צריכים יותר מיום מלא וגדוש כזה? יעזור הקדוש ברוך הוא שתקיים את זה בכל יום.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

 

בעזה"י יום ד' לסדר שלח י"ג סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, כי השמחה הוא רפואה בגשמיות וברוחניות, ורוב בני אדם שסובלים סבל גדול מאד בחייהם וכו', זה רק מחמת חסרון השמחה, כי אם אדם היה תמיד שש ושמח, לא היה חסר לו שום דבר, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) שגם חכמי הרופאים אמרו שכל המחלות והחלאים רעים באים לאדם רק מחמת חסרון השמחה, ולכן בזה שאדם תמיד שש ושמח והוא נמצא במצב רוח טוב, על ידי זה לא יחלה לעולם, וזה בדוק ומנוסה, ומלבד זאת גם בגשמיות בעסקי פרנסה שמחה היא הצלחת האדם, כמובא בדברי רביז"ל (ספר המדות אות שמחה חלק ב' סימן א') מי שהוא שמח תמיד על ידי זה הוא מצליח, ואתה צריך לדעת כי השם של פרנסה שהוא חת"ך היוצא מפסוק (תהלים קמ"ה) פותח' את' ידיך', יוצא גם מפסוק (דברים ט"ז ט"ו) והיית' אך' שמח', ולכן הדבר הראשון אתה צריך להשתדל להיות מאד מאד בשמחה, ולשמח את עצמך, ואף שאני יודע שמאד מאד קשה לך ומר לך החיים ממוות, עם כל זאת עם עצבות ומרירות ודאגות לא תבוא לשום דבר, אלא תסתבך יותר, ולכן הדבר הראשון רק להיות בשמחה, ואם תאמר במה יש לי לשמוח? הרי אני עני ואביון ומלא חובות? אלא דע לך שחכמינו הקדושים אמרו (נדרים מא.) אין עני אלא מדעת, עיקר העניות תלוי בחסרון דעת, כי המאמין האמיתי שמאמין שאין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, האדם הזה הוא תמיד שמח, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן פ"ג) אמונה הוא טוב לפרנסה; ולכן בזה שתשמח עם נקודת יהדותך שנבראת יהודי ושלא עשני גוי כגויי הארצות, השמחה והאמונה הזאת, יפתח לך כל צינורי השפע והפרנסה, וחבל מאד שבני אדם מסתובבים בזה העולם ממורמרים עצובים מדוכאים וכו' וכו', והם לא יודעים שזה מה שמרחק אותם מהקדוש ברוך הוא, וזה מה שמרחק מהם את הצלחתם הגשמי והרוחני, ולכן לא בחינם שרביז"ל הזהירנו מאד מאד על שמחה יותר מהכל, ואמר שעל שמחה צריכים למסור את נפשו, כי זה לא בא קל לשמוח, ובפרט מי שפגם בפגם הברית רחמנא לישזבן, זה מה שמביא אותו לעצבות ולמרירות ולדכאון וכו', ולכן אשרי מי שתמיד שמח, שעל ידי זה יתרחב דעתו ומוחו, ויזכה להיות דבוק בחי החיים בו יתברך, אשר אצלו יתברך נאמר (דברי הימים א' ט"ז כ"ז) "הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו".
אני מאד מבקש אותך שתמסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ואל תיקח את זה בקלות, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות שיש לאדם שמתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, שאז הוא עת רצון, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; ולפני כל תפלה תכניס כמה פרוטות לצדקה, שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם.
אתה לא יודע איך שהס"מ אורב על כל בן אדם שלא יתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית בציבור, כי יודע כי אם בר ישראל נכנס בבית הכנסת ומתפלל בציבור, מוחלין לו על כל עוונותיו, וכמאמרם ז"ל (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; אבל הס"מ זורק על האדם עצלות כזה וכו', העיקר שלא ילך לבית הכנסת להתפלל את השלוש תפלות, ובפרט מתגבר על תפלת מנחה בציבור, ולכן אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו:) לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה; כי אז אדם הוא מבוהל ומבולבל, ולכן הוא מפיל עליו עצלות לא לבוא לבית הכנסת, כמו כן תפלת ערבית הס"מ מסית את האדם עם עצלות הרי עייף ויגע אתה וכו', ולכן לא בחינם שצריכים זריזות עצומה להביא את הגוף שלו לבית הכנסת בעת שמתפללים את השלוש תפלות, וישמור מאד מאד מעצלות שזה הורס את האדם לגמרי, וכמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות תשובה סימן ס"א) על ידי העצלות נדמה לאדם שנסתר ממנו דרך התשובה; וכבר אמר החכם מכל אדם (משלי כ"ו) "אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחובות: הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו: טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (דברים רבה פרשה ח' סימן ו') רבנן אמרי ז' דברים אמר שלמה על העצל, ומה שאמר משה היה גדול מכולם, כיצד אמרו לעצל רבך בעיר לך ולמוד תורה ממנו, והוא משיב אותן ואומר להן, מתיירא אני מן הארי שבדרך, מנין, שנאמר (משלי כ"ו) "אמר עצל שחל בדרך" אמרו לו הרי רבך בתוך המדינה עמוד ולך אצלו, אמר להן מתיירא אני שלא יהא ארי בתוך הרחובות, שנאמר "ארי ברחובות", אמרו לו הרי הוא דר אצל ביתך, אמר להן והארי בחוץ, שנאמר "אמר עצל ארי בחוץ" אמרו לו בתוך הבית, השיב להן ואם הולך אני ומוצא את הדלת נעול אני מחזר ובא, אמרו לו פתוח הוא, מנין שנאמר (שם) "הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו" לסוף שלא היה יודע מה להשיב, אומר להן או הדלת פתוח או נעול מבקש אני לישן עוד מעט, מנין שנאמר (שם) "עד מתי עצל תשכב" וגו', עמד משנתו בבוקר נתנו לפניו לאכול הוא מתעצל לתת לתוך פיו, מנין שנאמר (שם י"ט) "טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו" וכו', עיין שם, ולכן אל תהיה בטלן, בזה שתתפלל במנין את השלוש תפלות, תמשיך על עצמך השגחתו הפרטיית ממנו יתברך, כמאמרם ז"ל (ברכות ו:) כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

 

בעזה"י יום ה' לסדר שלח י"ד סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם להתחזק, ואף שאני חוזר על זה כמעט יום יום, אלא זה היה הרצון של רביז"ל שהזהירנו מאד מאד על נקודה זו, לחזק לעודד איש את רעהו, כמו שאמר הנביא (ישעיה מ"א ו') "איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק", ובפרט בימים טרופים אלו שאנחנו עדים אל מה שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ה) שהולך אפיקורסות גדול על העולם. וכן סיפר כמה פעמים שהולך ונמשך אפיקורסות גדול בעוונותינו הרבים בעולם. אשרי מי שיחזיק עצמו באמונה באלו העיתים, ואמר אף על פי שאינו מועיל כלל מה שהוא מספר זאת, שיהיה אפיקורסות בעולם ושצריכין להתחזק עצמו באמונה, כי אף על פי שהוא אומר זאת, אף על פי כן מתגברת האפיקורסות והבלבולים, כי הלא גם דניאל וכיוצא הודיעו מקודם, שקודם שיבוא משיח, יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, "והרשיעו רשעים והמשכילים יבינו" (דניאל י"ב י'), ואם כן מאחר שהודיע מקודם שזה יהיה הנסיון קודם ביאת משיח שיתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים באמונה, ומי שיזכה לעמוד בנסיון וישאר קיים באמונתו, אשרי לו ויזכה לכל טוב המעותד לבוא לנו במהרה בימינו אשר ניבאו עליהם כל נביאינו וחכמינו מקודם, ואם כן היה ראוי שכל אחד ישכיל ויחוס על עצמו להשאר קיים חזק באמונתו, ולא יהיה לו עוד שום נסיון וצירוף כלל מאחר שכבר הודיעו זאת מקודם, ובאמת אף על פי כן, אף על פי שהודיעו זאת מקודם אף על פי כן יהיה נסיון גדול. ורבים ירשיעו כמו שכתוב (דניאל י"ב י') "והרשיעו רשעים", אך אף על פי כן אני מודיע זאת מקודם בשביל אותן מעט הכשרים שיחזקו עצמן באמונתן, ובודאי יהיה להם מלחמות גדולות בדעתן, למען יהיה להם למשיב נפש והתחזקות והתאמצות יותר כשיראו שכבר דיברו מזה מקודם; ולכן עלינו לדבר איש עם רעהו הרבה דיבורי אמונה והשגחה פרטיית, לחזק ולאמץ ולשמח אחד את השני, כי הנסיונות קשים ומרים מאד, ועובר על כל אחד מה שעובר, כל אחד כפי ענינו, והקדוש ברוך הוא חמל על עם ישראל ושלח לנו דייקא בדורות אלו את רביז"ל שהוא הקדים תרופה למכה וכו', ושופך עלינו בכל יום ובכל שעה שפע של שיחות והתחזקות, תורות וגילויים בגילוי אלקות, ומעודד אותנו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, שזה יסוד היסודות אצל רביז"ל שיהודי צריך תמיד לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולבקש ממנו יתברך כל מה שצריכים בתמימות ובפשיטות גמור, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ד) שהתפלה זה השער להכנס אל הקדוש ברוך הוא, ולכן כשבר ישראל מדבר אל הקדוש ברוך הוא, אזי הוא נכנס אליו יתברך, בסוד (דברים י' כ"א) "הוא תהלתך והוא אלקיך", כי עצם העובדה שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא, בזה הוא נדבק בו יתברך, אבל על תפלה צריכים הרבה הרבה התחזקות, כי כשאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, בהתחלה נדמה לו שאף אחד לא שומע אותו וכו', וכאילו לריק שיחתו ותפלתו וכו', ואזי צריכים המון התחזקות וכו', כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות לב:) אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר (תהלים כ"ז י"ד) "קוה אל הוי"ה חזק ויאמץ לבך וקוה אל הוי"ה", כי בוודאי אם מתעקשים אצלו יתברך פעם אחר פעם ולא מתעייפים בתפלה, אזי רואים ישועות גדולות, כי מה שתפלה פועל שום דבר בעולם לא יכול לפעול, ולכן צריכים להתחזק בעצמו בעצם האמונה הקדושה בו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדו נמצא, והכל מושגח בהשגחה פרטי פרטיית, וכשמדברים אמונה זה עצם האמונה, כמו שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ד) אשר האמונה תלוי בפה של אדם, כמו שכתוב (תהלים פ"ט) "אודיע אמונתך בפי" היינו על ידי שמדברים האמונה בפה, זה בעצמו אמונה, וגם על ידי זה באים לאמונה, ולכן אשרי מי שמדבר ומשיח עם זולתו בעניני אמונה, ומחזקים אחד את השני במה שרק יכולים, והעיקר חיזוק צריכים על תפלה, כי הם מהדברים שמוכרחים להתחזק, ואמרו חכמינו הקדושים (יבמות ס"ד.) אמר רבי יצחק מפני מה היו אבותינו עקורים, מפני שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים, אמר רבי יצחק למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר, מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקדוש ברוך הוא ממדת רגזנות למדת רחמנות; וזה שייך לכל בר ישראל שנקרא צדיק, כמו שכתוב (ישעיה ס' כ"א) "ועמך כולם צדיקים", שהקדוש ברוך הוא מתאווה לתפלת כל בר ישראל, ולכן מביא אותו לכל מיני נסיונות קשים כדי לראות אל מי יברח בעת צרתו וכו', אשרי מי שמחזק את עצמו בעיתים הללו באמונה פשוטה בו יתברך, וידע בידיעה ברורה ומזוככת אשר (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה; זאת אומרת אפילו מכה קטנה באצבע הקטנה לא מקבלים לפני שנכרז קודם מלמעלה בשמים, וכן אמרו (יומא לח.) בשמך יקראוך ובמקומך ישיבוך, אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה אפילו כמלוא נימא, זאת אומרת אף אחד לא יכול ליגע במה ששייך להשני, אם לא שהכריזו קודם בשמים, וכן אמרו (ברכות נח.) אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו לי; זאת אומרת שאפילו עבודה בזויה ופשוטה כמו לנקות ביוב וכו' וכו', אדם לא יקבל משרה כזו, עד שמכריזין קודם בשמים וכו', רואים מכל זה את גודל השגחתו הפרטי פרטיית על כל בן אדם, אין העולם הפקר כלל, אלא הכל מושגח בהשגחה פרטיית ממנו יתברך, ואמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שנוסעת עגלה מלא תבן וקש, ונפלה חתיכת קש בדיוק במקום הזה וכו', גם בזה יש כוונה עליונה ממנו יתברך, אין דבר בלי השגחתו הפרטי פרטיית, וזה התכלית שאדם צריך להגיע אל זה, להכיר את הקדוש ברוך הוא מכל פרטי הבריאה, כמובא בזוהר (זוהר בא מ"ב) בגין דישתמודעין ליה; כל הבריאה נבראה רק כדי להכירו יתברך, וכיון שאדם מכניס את ידיעות אלו בתוך לבו, אזי יותר קל לו לדבר אל הקדוש ברוך הוא ולספר לו יתברך מה שמעיק ומציק לו וכו'.
נא ונא אל תהיה בטלן, ראה מה לפניך, הנה יום והנה לילה, הנה שבוע והנה חודש וכו' וכו', והכל פורח, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ולכן עוד מהיום הזה תעשה התחלה חדשה, ותלמוד את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, וזה ישמור אותך מכל רע, כי ג'מ'ר'א' הם ראשי תיבות ארבע מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ומי שזוכה ללמוד בכל יום גמרא, הוא מסובב עם ארבע מלאכי השמירה ששומרים אותו מכל פגע ונגע ומחלה וכו', היום עושים סיום על מסכתא ראש השנה, ולכן תחטוף את הדף האחרון היום, ומחר כבר מתחילים ללמוד מסכת תענית, ותראה תיכף ומיד להתחבר אל לימוד דף גמרא בסדרת דף היומי, שאין למעלה מזה ללמוד בכל יום בעקשנות גדול דף גמרא, אף שנדמה לך דמיונות כפי קטנות מוחיך מה יהיה כבר אם אני יגרוס את הדף היומי של היום? הרי לא גרסתי אתמול, ומי יודע אם אני יגרוס מחר? אל תאמר זאת, אלא דע לך כי הדף היומי שתלמד היום, זה ישמור אותך מכל רע, וזה יביא לך הצלחה בחייך, אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, שאני כותב בדם לבבי ולא בדיו, כדי לזכות אותך עם דף גמרא, שתהיה הכי מאושר בחייך, ותראה לבשר לי בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר שלח ט"ו סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך אל תהיה בטלן, היום מתחילים ללמוד מסכת תענית לפי סדרת דף היומי, ולכן ראה גם אתה להתחיל על כל פנים מעכשיו ולא להיות בטלן, כי יום בא ויום הולך וכו', ולא נשאר מהאדם רק הדף גמרא שזכה לחטוף ביום הזה, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי דף גמרא ביום זה חיות הנפש, ואפילו שאדם יהיה בתוך החושך והבוץ והלכלוך וכו' וכו', עם כל זאת דף גמרא יציל אותו מהכל, והס"מ עושה כל מיני פעולות שבעולם העיקר לא ללמוד דף גמרא, כי הוא מפחד מדף גמרא כמו שהשדים מפחדים מקטורת וכו', ולכן תעשה כל מיני מאמצים שבעולם על כל פנים מהיום להתחיל מסכת תענית, וכבר כתבתי כמה פעמים אשר חכמינו הקדושים אמרו (סנהדרין כ"ד.) במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל; ולכאורה איך יכולים לומר על תלמוד בבלי את הלשון הזה שהושיבני בחושך כמתי עולם? אלא הפירוש הוא אחרת, דייקא מחמת שאנחנו נמצאים בגלות מר מאד שחושך לנו ולא אור, והושיבו אותנו במחשכים, ואנחנו נדמים בגלות כמו מת, מה יכול להחיותינו? על זה אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל, היינו ללמוד הרבה תלמוד בבלי, ואמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שהקליפה המחטאת את העולם בכל מיני לכלוך נקראת לילי"ת, שעולה כמספר תלמו"ד ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה לגמרי, והשם של הקליפה נקראת על שם יללה שאדם מילל מרוב צער ומרירות שעובר עליו, ומאבד לו את הרצון לשוב אליו יתברך, וכן נקרא על שם לילה, שאז הוא זמן חושך, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר לו הלילה בסוד (תהלים קל"ט) "ולילה כיום יאיר", ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המר, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך, ואי אפשר להסביר לך מעלת האדם שהוא עקשן כל יום ולומד דף גמרא אפילו בגירסא, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, ופירש המהר"ל מפראג זי"ע (חידושי אגדות) וכן החיד"א זי"ע (פתח עינים) היינו שאמירת אותיות התורה תזכך את נשמתו, ובוודאי מה שאדם למד בזה העולם מזכירים לו אחר כך בשמים, כמובא בדברי האריז"ל (לקוטי תורה עקב), ובדברי רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ו) שלעתיד מזכירין את האדם כל מה שלמד אף אם שכח.
אני מאד מבקש אותך שעל כל פנים תעשה התחלה מהשבת הזה להיות רק בשמחה עצומה, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, וזכור גם זכור מה שאמר הרב הקדוש רבי צבי זי"ע בן יחידו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אל הרב הקדוש רבי פנחס מקאריץ זי"ע, ששמע מאביו כדי לזכות לקדושת שבת צריכים לעשות לעצמו הכנה גדולה בערב שבת קודש, וכמו שכתוב (בשלח ט"ז ה') "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו", ועיקר ההכנה הוא לידע שזה השבת הראשונה שלו, וכן השבת האחרונה שלו, ואם אדם חושב כך, אזי יקבל את השבת בצורה אחרת לגמרי, ודבר זה מספרים מהצדיק הקדוש רבי מנחם מענדיל מוויטפעסק זי"ע, שכל שבת היה אצלו שבת חדש לגמרי, כאילו עדיין אף פעם בעולם לא זכה לשמור שבת, וכן צייר בדעתו שזה השבת האחרונה שיש לו בזה העולם, ולכן כל שבת היה אצלו ענין אחר לגמרי, ואמר הרב הקדוש רבי יעקב יוסף מפולנאה זי"ע, ששמע מרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, על זה שאמרו חכמינו הקדושים (כתובות כ"ג:) מת בערב שבת סימן יפה לו, שאם אדם מפנה את עצמו מכל עסקי העולם הזה כאילו הוא מת כדי לעשות הכנה לשבת, על ידי זה השבת יאיר לו בצורה אחרת לגמרי, ויאיר עליו מלך הכבוד בעצמו בהארה נוראה ונפלאה כזו שלא טעם טעם שבת מימיו, אשרי לו.
תעשה כל מיני מאמצים שבעולם ללכת בשבת ביבנאל עם בגדים לבנים, כי מובא מהאריז"ל (פרי עץ חיים שער השבת פרק ד') צריך שילבוש בכל שבת בגדים לבנים. לכן אל יפחות מד' בגדי לבן, כמו מלבוש עליון ותחתון, ואזור, וחלוק. וקבלתי ממורי ז"ל, שכפי הגוון המלבושין שאדם לובש בשבת בעולם הזה, כך מלבישין אותו אחר פטירתו בימי השבת תמיד, לכן ראה לחכם אחד לבוש שחורים אחר פטירתו בימי השבת, והגיד כי כך היה לבוש בעולם הזה, והוא נענש במדה זו. וד' בגדי לבן אלו, נגד ד' אותיות הוי"ה; עיין שם, והנה בכל העולם כולו מפני שאנחנו בגלות בין הגויים, לא יכולים לקיים את זה, כי רובם הולכים עם בגדים שחורים, וכשאחד ילך בשבת בבגדים לבנים יצחקו ממנו, והוא יהיה נראה כמו חתן בין אבלים וכו', לזאת כשבאנו בהתחלה לגור ביבנאל, אזי תיקננו ששם כולנו נלך בבגדים לבנים, כי אין ממי להתבייש שמה כלל וכו', ואדרבה המקום מאד מאד קדוש וכו', כי זה לעומת זה יש שמה הס"מ שלוחם נגד היהדות ונגד כל הקדוש לעם ישראל, ולכן שמה כולנו הולכים בבגדים לבנים, וידוע שהצדיק הקדוש רבי יצחק מדראביטש זי"ע אמר שאם היו כולם הולכים עם בגדים לבנים בשבת בפרט בארץ ישראל, היו מביאים את הגאולה, ולכן הוא נסע מעיר לעיר לעשות תעמולה ללכת בשבת בבגדים לבנים, ובא אליו הס"מ ואמר לו אם אתה לא תפסיק אני יקח את עצמי על הילדים שלך וכו', והוצרך להפסיק וכו', אבל ביבנאל כולנו הולכים בבגדים לבנים, והקדוש ברוך הוא יעזור שבזכות זה נזכה כבר להגאולה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (מדרש הנעלם זוהר חדש נח כ"ג) אי חדא קהילה או חדא כנישתא יתערון בתיובתא מיד אתי בן דוד; אם קהילה אחת או בית הכנסת אחד יתעוררו בתשובה, מיד בן דוד בא, ואותו דבר עם בגדים לבנים, אם קהילה אחת תלך בבגדים לבנים בזכות זה נגאל, ולא בחינם שהס"מ מוציא את כל החיצים שלו עלינו, אבל כבר כתוב (תהילים צ"ב ט') "ואתה מרום לעולם הוי"ה", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה כ"ד סימן ב') לעולם ידך בעליונה; כי סוף כל סוף הקדושה תנצח, ומה שיקרה ביבנאל יקרה בכל ארץ ישראל, יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה לראות בנחמת וגאולתם של עם ישראל.

המאחל לך שבת שלום

בעזה"י יום א' לסדר קרח י"ז סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

נא ונא ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז במדת השמחה, שעל הדגש הזה רביז"ל הדגיש יותר מהכל, כי אמר שבדור הזה יש נסיונות קשים ומרים וכו', ואשרי מי שזוכה להחזיק מעמד ולא להשבר משום דבר יהיה מה שיהיה ויהיה איך שיהיה, ועיקר ההתחזקות זה רק שמחה, שכל בר ישראל מוכרח לשמח את עצמו בכל נקודה ונקודה טובה שיש בו, אף שכאן למטה נראה דבר קטן, אבל למעלה בשמים כל הנהגה טובה שבר ישראל נוהג בשביל הקדוש ברוך הוא, זה מאד מאד חשוב, ומכל שכן וכל שכן כשבר ישראל מקיים מצוה, הוא צריך לרקוד מרוב שמחה, כי אי אפשר לתאר ולשער מה זה ללכת עם ציצית וכו', שממשיך על עצמו את השגחתו יתברך הפרטי פרטיית, כי הרי ציצית נקרא על שם (שיר השירים ב' ט') "מציץ מן החרכים", ובשעה שבר ישראל לובש ציצית ומקיים בשלימות את (במדבר ט"ו ל"ט) "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות הוי"ה", הרי הוא רואה אז את השכינה, כי "וראיתם אותו" סובב כביכול להקדוש ברוך הוא, שאותו אתם רואים, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק א' הלכה ב') תני בשם רבי מאיר 'וראיתם אותה' אין כתיב כאן, אלא "וראיתם אותו" מגיד שכל המקיים מצות ציצית כאילו מקבל פני שכינה; ולכן כשבר ישראל מסתכל על הציצית עליו לזכור שאז הוא מסתכל כביכול על הקדוש ברוך הוא, ובזה ראוי לו לשמוח מאד מאד, והשמחה הזה תציל אותו מתאוות ניאוף, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז') שציצית הוא שמירה לתאוות ניאוף, ובפרט השמחה של קיום המצוה זה מה ששומר אותו, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קס"ט) שעל ידי שמחה הקדוש ברוך הוא בעצמו ישמור אותך שלא תבוא לידי פגם הברית רחמנא ליצלן, ולכן צריכים מאד מאד לשמוח עם הציצית שאדם הולך כל היום, וראוי לו להקפיד שהציציות שלו יהיה נקיות, כי הציצית זה בגד המלך, וצריכים לשמור מאד מאד שלא יהיה על זה שום כתמים חס ושלום, ואמר הרב הקדוש רבי מנחם מענדיל מרימנוב זי"ע למה מצות ציצית נקראת 'גדילים', כמו שכתוב (דברים כ"ב י"ב) "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה", שהוא לשון גידול, היינו כי המצוה הזו מצות ציצית מחנכים את התינוק תיכף ומיד בשעה שעושים לו פיאות אז כבר מעטפים אותו עם הציצית, וזה מצוה ראשונה שעם זה גודל האדם, וככל שמקפידים יותר להתבונן במצות ציצית, כן זוכה להמשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא, ועם זה יכול כל בר ישראל להחיות את עצמו שהולך עם ציצית, וכמו כן אי אפשר להסביר לבן אדם מעלת מצות תפילין, ומעלת האדם שמניח תפילין, ואמרו חכמינו הקדושים (מנחות מ"ד.) כל המניח תפילין מאריך ימים, ואמרו (פסיקתא זוטרתא שמות) כל המניח תפילין כאילו קרא בתורה, ואמרו (ילקוט שמות רמז רכ"ב) אמרו ישראל לפני המקום אנו רוצים ליגע בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנאי, אמר להם הקדוש ברוך הוא קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים יומם ולילה; ואם היה אדם יודע מעלת הזוכה להניח תפילין של יד ותפילין של ראש, היה נזהר בזה מאד מאד, והמצוה הזה ממשכת לאדם חיים ודביקות באין סוף ברוך הוא, ואמרו חכמינו הקדושים (מנחות מ"ג:) כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו, הכל בחיזוק שלא יחטא; כי כשאדם שש ושמח עם מצות תפילין שהניח היום, השמחה של המצוה לא יתן לו לחטוא, ולכן אשרי מי שנזהר מאד מאד במצות תפילין, וראוי לו לשמוח מאד מאד כל היום שזכה להניח תפילין היום, כמו שסיפרו לנו חכמינו הקדושים (ברכות ל:) אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר (תהלים ב' י"א) "וגילו ברעדה" כתיב, אמר ליה 'אנא תפילין מנחנא', רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא, חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר ליה (משלי י"ד כ"ג) "בכל עצב יהיה מותר" כתיב, אמר ליה 'אנא תפילין מנחנא'; הרי שלך לפניך שכל כך שמחו עם התפילין שעליהם שזה עולה על הכל, ולכן ראוי לכל בר ישראל לשמוח מאד מאד שזוכה להניח תפילין בכל יום, שעל ידי זה הוא ממשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודביקות המוחין, וכן צריכים להקפיד מאד מאד על מזוזות כשרות שיהיו בבית, כמובא בזוהר (ואתחנן רס"ג:) פקודא למקבע בר נש מזוזה לתרעיה למהוי כל בר נש נטיר מעם קודשא בריך הוא כד נפיק וכד עייל ורזא "הוי"ה ישמור צאתך ובואיך מעתה ועד עולם" בגין דרזא דמזוזה איהו קאים תדיר לפתחא ודא איהו פתחא דלעילא ודא איהו דרגא דאקרי שומר לאשתכחא בנטירו. דבר נש לאו איהו נטיר בר נטירו דקודשא בריך הוא דאיהו נטיר תדיר וקאים לפתחא ובר נש לגו. ותו דלא ינשי בר נש דוכרנא דקודשא בריך הוא לעלמין ודא איהו כגוונא דציצית כמה דכתיב "וראיתם אותו וזכרתם את" וגו', כיון דחמי בר נש להאי דוכרנא אדכר בגרמיה למעבד פקודא דמאריה וכו' [מצוה לקבוע מזוזה בפתח ביתו, שעל ידי זה אדם שמור ממנו יתברך כשיוצא וכשנכנס, כי המזוזה שומרת על האדם, ומי שיש לו מזוזה כשירה על פתח ביתו, הוא תמיד נשמר על ידו יתברך, וכן האדם הזה כבר לא ישכח את הקדוש ברוך הוא], ולכן צריכים לקבוע מזוזות כשרות על פתח ביתו, ולהקפיד על זה מאד מאד, וכך מובא גם בזוהר (זוהר חדש רות) מזוזו"ת אותיות ז"ז מו"ת, שלא ניתן רשות למשחית לחבל וזז מפתחו, הרי שלך לפניך שאם בר ישראל זוכה ללכת עם ציצית ולהניח תפילין, ויש לו מזוזה על פתח ביתו, ראוי לו לשמוח מאד מאד בשמחה אין סופית, וככל ששמח עם המצוות בזה מגלה את טוהר לבבו, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלוקיו, כי שמחת המצוה מראה את טוהר הלב של האדם, שכוונתו לעשות רצונו יתברך באמת בלי שום חשבונות פרטיים, והשלוש מצוות האלו יש לכל בר ישראל שהולך עם ציצית, ומתעטר עם תפילין, ויש לו מזוזה על פתח ביתו, אזי למה שלא ירקוד מרוב שמחה? הרי על זה אמרו חכמינו הקדושים (מנחות מ"ג:) רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו, וציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, הכל בחיזוק שלא יחטא, שנאמר (קהלת ד' י"ב) "והחוט המשולש לא במהרה ינתק"; ולמה אנחנו רואים שבני אדם שיש להם את השלוש מצות האלו בקביעות ואף על פי כן חוטאים וכו' וכו', כי הס"מ מכניס בהם קרירות על השלוש מצוות האלו וכו', ממילא לא שמחים בזמן שמקיימים את השלוש מצוות האלו, ועל ידי זה תופס אותם הס"מ ברשתו, כי כל הכח של הס"מ הרשע זה רק שהאדם הוא בעצבות ובמרירות ובדכאון, שאז יש לו כוחות להפיל את האדם בנוקבא דתהומא רבה, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) צריך להזהר מאד מעצבות ועצלות, כי עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות, בבחינת (ישעיה ס"ה) "ונחש עפר לחמו", עפר היא בחינת עצבות ועצלות שהם באים מיסוד העפר; ולכן ההכרח לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, ולא להניח את העצבות והדכאון אצלו כרגע, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א') שהיצר הרע מתלבש עצמו במצוות, ואמר מוהרנ"ת ז"ל שאין עוד מצוה שהיצר הרע מתלבש את עצמו כמו שמסית את האדם הרי זה דבר גדול שיסתובב עם לב נשבר וכו', ובין כך תופס אותו בעצבות ובמרירות ובדכאון, ולכן אשרי אדם ששש ושמח כל יום ויום, ולא נותן שהס"מ ישבור אותו, ואם בני אדם היו יודעים מה זה להיות בשמחה, היו רוקדים בכל יום ויום, והיו עושים כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, ולשמוע קלטות של שמחה, העיקר להיות בשמחה, כי שמחה זה הגאולה, כי אצלו יתברך נאמר (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו".
יעזור הקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, ואז טוב לך כל הימים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

 

בעזה"י יום ב' לסדר קרח י"ח סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

דע לך רביז"ל אמר למוהרנ"ת ז"ל (שיחות הר"ן סימן ש') כל מה שאתה רואה בעולם כל מה שנמצא בעולם הכל בשביל הבחירה והנסיון, ולכן אתה מוכרח להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ולא להשבר משום דבר, כי זה עיקר הנסיון של אדם שמנסים אותו מהשמים לראות אל מי יפנה בעת שעובר עליו משברים וגלים ודחקות וצרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו' וכו', וחלישות הדעת מרוב עניות וחובות שמסובב בו וכו' וכו', ולכן העצה הוא רק לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולהיות בשמחה עצומה, וצריכים את שניהם יחד, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (מדרש תהילים מזמור ק') על הפסוק (תהלים ק') "עבדו את הוי"ה בשמחה", וכתוב אחד אומר (תהלים ב' י"א) "עבדו את הוי"ה ביראה", אמר רבי איבו בשעה שאתה עומד ומתפלל יהא לבך שמח כי לאלקים עליון אתה עובד; הרי שלך לפניך כשאפילו אדם מתפלל להקדוש ברוך הוא שזה בחינת יראה, כי סוף כל סוף כשעומדים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא צריך ליפול על האדם יראה, עם כל זאת העיקר הוא שמחה בעת התפלה, כי מתפלל לאלקים עליון, ורביז"ל אמר (ספר המדות אות תפלה סימן ע') על ידי שמחה תבוא תפלתך בהיכל מלך; ואמר (שם סימן פ"א) תפלה שהיא בשמחה היא עריבה ומתוקה להשם יתברך; ואמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן נ"ז) מי שמתפלל בשמחה הקדוש ברוך הוא מכבד אותו ופוקד את לוחציו; ולכן תראה לקחת את עצמך בידיך ולהיות רק בשמחה, ולהתפלל בשמחה, ואמר רביז"ל (שם סימן כ"ח) על ידי התפלה יכול לשנות את המזל; ולכן תזכור מאד שיסוד היסודות אצל רביז"ל זה שני הדברים האלו, שמחה והתבודדות, ואשרי מי שיכול לקיים את שניהם יחד, היינו להתבודד בשמחה עצומה, ואפילו שהוא בוכה וכו', שיהיה מתוך שמחה וכו', כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קע"ה) עיקר מעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה. ואפילו החרטה טוב מאד שתהיה מחמת שמחה, שמרוב שמחתו בהשם יתברך, הוא מתחרט ומתגעגע מאד על שמרד נגדו בימים הראשונים, ומתעורר לו בכיה מחמת רוב השמחה, וזה עיקר מעלת הבכיה, שתהיה מחמת שמחה, וזה ב'כ'י'ה' הוא ראשי תיבות (תהלים פ"ט) ב'שמך י'גילון כ'ל ה'יום, שעיקר הבכיה שתהיה מחמת שמחה בשמו יתברך. היינו שהתעוררות הבכיה תהיה משמחה דייקא, ועיקר השמחה היא בלב, כמו שכתוב (תהלים ד') "נתת שמחה בלבי", ומשם צריך שתהיה התעוררות הבכיה.
תאמין לי אם לא היית בטלן והיית בורח בכל יום במקום פנוי שאין שמה בני אדם, והיית רוקד לפני הקדוש ברוך הוא, ושח ומספר לפניו יתברך את כל אשר עם לבבך, היית ממתיק את כל הדינים ממך, והיה נמשך עליך ישועות גדולות מאד, אבל הס"מ יודע את זה ועושה כל מיני פעולות שבעולם לשבור אותך שלא תהיה בשמחה, וממילא תהיה בעצבות ובמרירות ודכאון וכו', שעל ידי זה לא תוכל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כי ידמה לך כאילו הוא בכעס וברוגז עליך וכו' וכו', ולכן עשה מה שתעשה כל מה שביכולתך להיות בשמחה, אשר אין למעלה מזה, ומוהרנ"ת ז"ל הבטיח לאחד מתלמידיו אם תהיה תמיד שמח, לא תראה פני גיהנום, ויכולים להבין את זה בפשיטות, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ט) אין עולם הזה יש או גיהנום או גן עדן, ולכן כשאדם מסתובב בזה העולם ממורמר מדוכא וכו', אזי הוא טועם את טעם גיהנום בזה העולם רחמנא לישזבן, כי אין עוד קללה יותר מזו שאדם מסתובב ממורמר ומדוכא ועצוב ומיואש וכו' וכו', וזה בעצמו הגיהנום שאדם מסתובב בעצבות ובדכאון, ולא מוצא את מקומו וכו', ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ואל תדחה את השמחה ליום מחרת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; ולכן תהיה היום בשמחה, ותגאל את עצמך מהגיהנום שאתה נמצא בה וכו'.
נא ונא אל תהיה בטלן, ראה מה לפניך, הנה יום והנה לילה, הנה שבוע והנה חודש וכו' וכו', והכל פורח, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ולכן עוד מהיום הזה תעשה התחלה חדשה, ותלמוד את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, וזה ישמור אותך מכל רע, כי ג'מ'ר'א' הם ראשי תיבות ארבע מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ומי שזוכה ללמוד בכל יום גמרא, הוא מסובב עם ארבע מלאכי השמירה ששומרים אותו מכל פגע ונגע ומחלה וכו', הדף היומי של היום תענית ה' אף שנדמה לך דמיונות כפי קטנות מוחיך מה יהיה כבר אם אני יגרוס את הדף היומי של היום? הרי לא גרסתי אתמול, ומי יודע אם אני יגרוס מחר? אל תאמר זאת, אלא דע לך כי הדף היומי שתלמד היום, זה ישמור אותך מכל רע, וזה יביא לך הצלחה בחייך, אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, שאני כותב בדם לבבי ולא בדיו, כדי לזכות אותך עם דף גמרא, שתהיה הכי מאושר בחייך.
וכן אני מאד מבקש אותך שתמסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ואל תיקח את זה בקלות, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות שיש לאדם שמתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, שאז הוא עת רצון, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; ולפני כל תפלה תכניס כמה פרוטות לצדקה, שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם.
אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, כי כך אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד, ועיקר ההטעה שהס"מ מטעה את העולם שאומר לו אם אתה לא מושלם בעבודתך, אין לזה שום טעם ותוחלת וכו', וידוע איך שרביז"ל בא לעקור דבר זה שהוא דעות פסולות וכו', כי הוא אחז שאפילו שאדם לא התפלל בשלימות ביום הכיפורים וכו', עליו לא להתייאש אלא להתחיל להתפלל ממחרת יום הכיפורים וכו', זאת אומרת לא להשבר משום דבר יהיה איך שיהיה וכו', ומוהרנ"ת ז"ל אמר אפילו בכל השמונה עשרה לא התפלל כראוי, והגיע כבר להתפלה האחרונה של 'אלקי נצור' על כל פנים משמה יתפלל כראוי, כי זה היה שיטת רביז"ל שאסור ליפול בדעתו משום דבר שבעולם, רק להמשיך את עצמו עם כל הכוחות שבעולם להיות בשמחה, כי על ידי זה שהוא שש ושמח נתרחב לו דעתו, ותיכף ומיד שנתרחב דעתו אזי הוא יוצא מהגלות המר שנמצא שם.
אשרי מי שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו ואינו מטעה את עצמו כלל, ואז אל רב טוב הגנוז והצפון יזכה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ג' לסדר קרח י"ט סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

אני מאד מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ותדע שהקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, ואמרו חכמינו הקדושים (יומא ל"ח.) בשמך יקראוך ובמקומך ישיבוך, אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה אפילו כמלוא נימא, זאת אומרת אף אחד לא יכול ליגע במה ששייך להשני, אם לא שהכריזו קודם בשמים, וכן אמרו (ברכות נח.) אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו לי; זאת אומרת שאפילו עבודה בזויה ופשוטה כמו לנקות ביוב וכו' וכו', אדם לא יקבל משרה כזו, עד שמכריזין קודם בשמים וכו', רואים מכל זה את גודל השגחתו הפרטי פרטיית על כל בן אדם, אין העולם הפקר כלל, אלא הכל מושגח בהשגחה פרטיית ממנו יתברך, ואמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שנוסעת עגלה מלא תבן וקש, ונפלה חתיכת קש בדיוק במקום הזה וכו', גם בזה יש כוונה עליונה ממנו יתברך, אין דבר בלי השגחתו הפרטי פרטיית, וזה התכלית שאדם צריך להגיע אל זה, להכיר את הקדוש ברוך הוא מכל פרטי הבריאה, כמובא בזוהר (זוהר בא מ"ב) בגין דישתמודעין ליה; כל הבריאה נבראה רק כדי להכירו יתברך, והרגע שתחדיר בעצמך אשר אין לך אף אחד בזה העולם רק הקדוש ברוך הוא בעצמו, אז תראה איך שיתפרדו כל פועלי אוון, ותזכה להכלל בו יתברך, ויומתק ממך כל הדינים.
והנה חכמינו הקדושים אמרו (חולין ז:) ההיא איתתא דהות קא מהדרא למישקל עפרא מתותיה כרעיה דרבי חנינא אמר לה שקולי לא מסתייעא מילתיך אין עוד מלבדו כתיב; כי היתה אשה מכשפה שרצתה לעשות כישוף לרבי חנינא, ותיכף ומיד אמר "אין עוד מלבדו" ולא יכלה לו. ופירוש הגאון הקדוש רבי חיים מוולאזשין זי"ע בספרו "נפש החיים" (שער ג' פרק י"ב) רבי חנינא לא שבטח על זכות קדושת תורתו ומעשיו המרובים, רק שידע ושיער בנפשו שזאת האמונה קבועה בלבו לאמיתה שאין עוד מלבדו יתברך שום כח כלל, והדביק עצמו בקדושת מחשבתו לבעל הכוחות כולם אדון יחיד המלא כל עלמין ואין כאן שום שליטה ומציאות כח אחר כלל, לכן היה נכון לבו בטוח בזה שלא ישלטו עליו פעולות הכשפים, הנמשכים מכתות המרכבה טמאה וזה שאמר לה לא מסתייעא מילתיך אין עוד מלבדו כתיב, ובאמת הוא ענין גדול וסגולה נפלאה להפר ולבטל מעליו כל דינין ורצונות אחרים שלא יוכלו לשלוט בו ולא יעשו שום רושם כלל כשהאדם קובע בלבו לאמר הלא הוי"ה הוא האלקי"ם האמיתי ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם וכל העולמות כלל והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו, ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כח ורצון בעולם, ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא, כן יספיק הוא יתבך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל, עיין שם. הרי שלך לפניך כשבר ישראל מחדיר בעצמו אשר אין בלעדו יתברך כלל וחי עם זה בידועה ברורה ומזוככת וכו', על ידי זה שום גזירה מאומות העולם לא יכול לפעול עליו לרעה.
אני מאד מאד מבקש אותך בשביל טובתך הנצחי, הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כאשר ידבר איש אל רעהו, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו, ורביז"ל גילה לנו בפירוש (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו'. ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו; ולכן אל תהיה בטלן, זכור גם זכור אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, ולמה בני אדם לא מדברים אל הקדוש ברוך הוא? כי חושבים שצריכים לדבר הרבה וכו', וכשאין לו דיבורים אזי לא מדבר כלום, אבל באמת לא צריכים רק דיבור אחד וזה כבר מנענע את כל העולמות, ומכל שכן עוד דיבור ועוד דיבור וכו', אשרי מי שמרבה לדבר עמו יתברך אשר אין טוב מזה, וכך אמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ל' סימן ג') בדורות הללו שאין להם לא מלך ולא נביא לא כהן ולא אורים ותומים ואין להם אלא תפלה זו בלבד אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אל תבזה את תפלתם (תהלים ק"ב) "תכתב זאת לדור אחרון" מכאן שהקדוש ברוך הוא מקבל השבים, "ועם נברא יהלל יה" שהקדוש ברוך הוא בורא אותן בריה חדשה; ואין עוד דבר שמנקה את האדם כמו השיחה בינו לבין קונו, ואמרו חכמינו הקדושים (ילקוט דברים רמז תתכ"ה) על הפסוק (דברים ד' ז') "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כהוי"ה אלקינו בכל קראנו אליו", מעשה בספינה אחת שהיתה כולה של נכרים והיה בתוכה יהודי אחד הגיעו לנמל אחד אמרו לאותו יהודי טול מעות ועלה לנמל וקה לנו משם מאומה, אמר להם לא אכסנאי אני ואיני מכיר להיכן אלך, אמרו לו יש יהודי אכסנאי, בכל מקום שאתה הולך אלקיך עמך, הוי "אשר לו אלקים קרובים אליו", זאת אומרת יהודי הוא אף פעם לא לבד, איפה שהוא הולך הוא הולך עם הקדוש ברוך הוא, וכן אמרו (ילקוט דברים רמז תתכ"ה) על הפסוק (דברים ד' ז') "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כהוי"ה אלקינו בכל קראנו אליו", את מוצא כשאדם מתפלל מתפלל בלחישה בינו לבין המקום למה כי קרוב אני להם; ולכן ככל שתרבה לדבר עמו יתברך, על ידי זה תהיה נכלל בו יתברך וכל החיים שלך ישתנו לטובה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ד' לסדר קרח כ' סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ויתר עוז באמונה פשוטה בו יתברך, שעל דבר זה צריכים לחזור יום יום שעה שעה, כי רביז"ל הקדים לגלות לנו (שיחות הר"ן סימן ל"ה וסימן ר"כ) שקודם ביאת המשיח יהיה הנסיון הכי גדול באמונה פשוטה בו יתברך, ורבים יכשלו, כמו שכתוב (דניאל י"ב י') "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכילים יבינו", ויצטרכו כוחות הנפש גדולים מאד להחזיק באמונה פשוטה בו יתברך, וכן ידוע שרביזל אמר למוהרנ"ת ז"ל בשעה שתחדש חידושי תורה וכשתגיע לדבר מעניני אמונה ומעניני התקרבות להצדיק תרחיב את העט וכו', היינו להרחיב את הדיבור בזה, כי על זה יש נסיונות קשים ומרים מאד, הן באמונה פשוטה להאמין שהכל בהשגחה פרטיות, ולא צריכים להתבלבל משום דבר אלא להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, שזה ענין של שיחה בינו לבין קונו שרביז"ל הדגיש על דבר זה יותר מהכל, וזה תלוי באמונה, כי כפי האמונה הקדושה שיש לאדם בו יתברך כמו כן הוא מדבר עמו יתברך, וזה סימן לאדם אם יש לו אמונה ברורה ומזוככת וכו' וכו', אם הוא מדבר אליו יתברך, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) ובאמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, 'שמלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו'), והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה. ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו. ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו. והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב, והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב. והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקשיות, שהיצר הרע מקשה את לבו ליפול ברעה; נמצא מי שלא מדבר אל הקדוש ברוך הוא סימן שאמונתו אינה בשלימות, וזה ברור, וכן בעניני צדיק להיות מקורב אל צדיק אמיתי שיכול לעורר את האדם מהשינה, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') שהצדיק מעורר מהשינה, כי בלי התקרבות אל הצדיק המוחין של האדם ישנים וכו', ולכן לא מדברים אליו יתברך אבל כשהצדיק מעורר מהשינה ונפתחים לו המוחין על ידי זה הוא מתחיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אבל להיות מקורב אל צדיק קדוש ונורא כזה  שיכול לעורר אותו מהשינה צריכים הרבה הרבה התחזקות, כי אי אפשר להגיע לאמונה אלא על ידי התקרבות אל הצדיק האמת, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז') ואמונה ותפלה וצדיק תלוים זה בזה, ואמרו חכמינו הקדושים (מכילתא בשלח) על הפסוק (שמות י"ד) "ויאמינו בהוי"ה ובמשה עבדו" אם במשה האמינו קל וחומר בהוי"ה? בא זה ללמדך שכל מי שמאמין ברועה נאמן כאילו מאמין במאמר מי שאמר והיה העולם; ולכן אם אדם אין לו אמונת חכמים סימן שאין לו גם אמונה בהקדוש ברוך הוא; ולכן על שתי דברים האלו אמונה בו יתברך, ואמונת חכמים, סידר רביז"ל למוהרנ"ת ז"ל שירחיב את הדיבור לחזק ולעודד את כולם, כי אלו הדברים הצריכים חיזוק, ולכן עלינו לדבר מזה כל יום ויום, כדי לחזק את עצמינו, כי כפי הנסיונות הקשים והמרים שעוברים עכשיו בעולם בגשמיות וברוחניות וכו', צריכים התחזקות חדש בכל יום ובכל שעה לדבר מזה, אשרי מי שמדבר בכל יום עם חבירו בעניני אמונה פשוטה בו יתברך, ולהתחזק ולא להשבר מכל מה שעובר עליו, וכן לדבר עם חברו המקורב אל הצדיק האמת שהוא רביז"ל, כי מוכרחים לדבר בכל יום עם חבירו כדי לחזק את עצמו בעבודת השם יתברך.
נא ונא אל תהיה בטלן, ראה מה לפניך, הנה יום והנה לילה, הנה שבוע והנה חודש וכו' וכו', והכל פורח, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ולכן עוד מהיום הזה תעשה התחלה חדשה, ותלמוד את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, וזה ישמור אותך מכל רע, כי ג'מ'ר'א' הם ראשי תיבות ארבע מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ומי שזוכה ללמוד בכל יום גמרא, הוא מסובב עם ארבע מלאכי השמירה ששומרים אותו מכל פגע ונגע ומחלה וכו', הדף היומי של היום תענית ז' אף שנדמה לך דמיונות כפי קטנות מוחיך מה יהיה כבר אם אני יגרוס את הדף היומי של היום? הרי לא גרסתי אתמול, ומי יודע אם אני יגרוס מחר? אל תאמר זאת, אלא דע לך כי הדף היומי שתלמד היום, זה ישמור אותך מכל רע, וזה יביא לך הצלחה בחייך, אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, שאני כותב בדם לבבי ולא בדיו, כדי לזכות אותך עם דף גמרא, שתהיה הכי מאושר בחייך.
ועל כולם ראה להכניס את עצמך במידת השמחה, שזה יסוד היסודות אצל רביז"ל, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כחו. וכל החולאת הבאין על האדם, כולם באין רק מקלקול השמחה וכו', וכפי קלקול השמחה והניגון, כן בא החולאת על האדם, וגם חכמי הרופאים האריכו בזה, שכל החולאת על ידי מרה שחורה ועצבות, והשמחה הוא רפואה גדולה בין בגשמי בין ברוחני, וצריך להתגבר מאד בכל הכוחות, להיות אך שמח תמיד. כי טבע של האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל; ואמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תקצ"ג) שאפילו בעת הצער והריחוק מעבודתו יתברך וכו', וכן מה שעובר עליו כל מיני צרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו', עם כל זאת צריכין להתחזק להיות אך שמח תמיד, ולשמח את עצמו בכל מה דאפשר במה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין, כי כל בר ישראל מלא נקודות טובות, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; והעולה על הכל צריך לשמוח במה שזכה שלא עשני גוי כגויי הארצות וכו', ולהפוך את כל היגון ואנחה והצער והיסורין לשמחה גדולה, וצריכים לשמור מאד מאד מעצבות ומרירות ומדכאון שזה אבי אבות הטומאה וכו', ואפילו שהס"מ רוצה לשבור אותו לגמרי ולומר לו שאין לו כבר שום תקוה ותוחלת, עם כל זאת ראוי לו לומר לעצמו, אף על פי שאני כמו שאני וכו', אף על פי כן זכיתי להיות מזרע ישראל, ולקיים כמה מצוות בכל יום ציצית, ותפלין, וקריאת שמע, וצדקה, ושבת, וכיוצא, ואף על פי שגם בעשיית המצוות הם כמו שהם וכו', אף על פי כן על כל פנים יש בהם בוודאי נקודות טובות מאד שנעשה מהם שעשועים גדולים למעלה בכל העולמות, כי הרי אפילו על ידי המצוות שנעשין על ידי פושעי ישראל, כי כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, מתפאר בו השם יתברך הרבה, כמו שכתוב (ישעיה מ"ט) "ישראל אשר בך אתפאר", וצריכים לדעת אשר המרה שחורה והעצבות מתגבר על האדם יותר מן הכל, וקשה לשברה יותר מכל המדות, ומזקת להאדם מאד יותר מהכל. וכל עיקר התרחקות של כל אדם מהשם יתברך, היא רק מחמת עצבות ומרה שחורה ודכאון שמתגברים עליו, על כן צריכין לראות לשמח את עצמו בכל הכוחות בכל מה דאפשר אפילו בעת שצר להאדם ודחוק לו מאד בגשמיות וברוחניות, הן בפרנסת הנפש, הן בפרנסת הגוף, אף על פי כן צריך לראות לבטוח תמיד בהשם יתברך שסוף כל סוף לא יעזוב השם יתברך אותו וכו', ולכן ראוי לשמח את עצמו בכל מה דאפשר; וזה התכלית והשלימות שאדם צריך להגיע אל זה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ה' לסדר קרח כ"א סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתחזק את עצמך באמונה פשוטה בו יתברך, ותדע שכל מה שעובר עליך זה מושגח בהשגחה פרטית ממנו יתברך, ולכן אין עצה אחרת רק לשוב אל הקדוש ברוך הוא ועיקר התשובה זה לדבר אליו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו, כמו שאמר הנביא (הושע י"ד) שובה ישראל עד הוי"ה אלוקיך וגו' קחו עמכם דברים ושובו אל הוי"ה וגו', היינו הנביא אומר לנו לשוב אל הקדוש ברוך הוא, ואדם שואל איך שבים אל הקדוש ברוך הוא? על זה הוא אומר קחו עמכם דברים ושובו אל הוי"ה, היינו עיקר התשובה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כמאמרם ז"ל (מדרש הגדה) אמר הקדוש ברוך הוא איני מבקש ממכם אלא דברים, הקדוש ברוך הוא רוצה שנדבר אליו, אדם לא יודע את הכוחות הנפש שיש לו, כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחיית, הצלחה כזאת שאין לתאר ואין לשער כלל, וכל דיבור ודיבור שמדברים עמו יתברך מדביקים את נשמתו באין סוף ברוך הוא.
ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן יבוא היום שאלו הדיבורים שדיברת אל הקדוש ברוך הוא זה ישמור אותך מכל רע, ולכן תספר לו יתברך כל מה שעובר עליך ותבקש ותתחנן ממנו יתברך אשר ימתיק ממך כל הדינים על ידי פלא עליון.
את ההנהגה הזו רביז"ל רוצה להנהיג בין אנשי שלומינו, וידוע אשר זה שלמות ההנהגה של רביז"ל הכוללת כל ההנהגות, כי בו ברגע שהאדם חזק בשיחה בינו לבין קונו אזי יש לו כבר את הכל, ולכן אל תהיה בטלן אלא בכל יום ויום תדבר אל הקדוש ברוך הוא.
נא ונא תעשה כל מיני מאמצים שבעולם להיות חזק ללמוד בכל יום קצת מקרא מפרשת השבוע, פרק או שני פרקים משניות כסדרן, וללמוד את הדף היומי, הדף היומי של היום זה תענית ח', אתה לא יכול לתאר ולשער את מה ששלושת הלימודים האלו יעזרו לך בשמים, כי שם זה מאד מאד יקר, ולכן תקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, כי אין טוב אלא תורה.
וכן תשמור מאד מאד להתפלל את השלש תפילות שחרית מנחה ערבית במניין דייקא, ותלמד לקשר את המחשבה שלך אל הדיבור, שעל ידי זה תתקבל תפילתך בשלמות, ורוב בני אדם שמתפללים את השלש תפילות שחרית מנחה ערבית, לא מכוונים פירוש המילות וכו', אלא הפה מדבר דבר והמוח מחשבה חושב דבר שני, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל') שכל המחשבות זרות באים לאדם בעת התפילה, ולכן צריכים כוחות עצומים לקשר את המוח מחשבה אל הדיבור שמדבר ועל ידי זה תתקבל תפילתך ברחמים למעלה.
חזק ואמץ מאד להיות בשמחה, כי השמחה היא שמירה לנפש, ורוב מה שבני אדם סובלים זה רק מחמת חסרון השמחה, ועיקר העצבות והמרירות והדכאון בא לאדם מחמת חסרון השמחה, שזה בא מפגם האמונה, כי המאמין האמיתי שמאמין שהכל זה מהקדוש ברוך הוא ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון אז הוא תמיד שש ושמח, כי מה לו להתפחד מאיזה דבר? ומה לו להתבלבל ממשהו? ולכן תתחזק בשמחה עצומה, והקדוש ברוך הוא ימתיק ממך את כל הדינים על ידי פלא עליון, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר קרח כ"ב סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל היקר לי מאד ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתקבל את השבת בשמחה עצומה, כי כך אמר רביז"ל) ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) שצריכים לקבל את השבת בשמחה עצומה וראוי לכל אחד ואחד מאיתנו ללמוד בכל ערב שבת את המאמר הנפלא הזה שבו רביז"ל מזהירנו להיות בשמחה עצומה בשבת קודש, ולומר עליה התפילה בליקוטי תפילות תפילה י"ג, שמי שלומד את המאמר הנפלא הזה בערב שבת ואומר את התפילה על זה ירגיש כל מיני טעמים בשבת קודש, כי באמת שבת הוא שמו דקודשא בריך הוא עילאה דתתא, בשבת מאיר האור האין סוף ברוך הוא בגילוי נפלא בלי שום לבושים, ואם היו שומרים שבת אחת מיד היו נגאלים, ולכן הס"מ מתלבש על כל אחד ואחד להקל בשבת, אדם לא יודע מה זה שבת וכו', כל הפרנסה והשפע הגשמי באה לאדם רק בזכות שבת, ואם בני אדם היו יודעים מה זה שבת היו רוקדים כל השבת, ומשתלם גם בגשמיות, כי כך אמרו חכמינו הקודשים (ירושלמי ברכות פרק ב' הלכה ח') ברכת הוי"ה היא תעשיר זו ברכת שבת, ולכן מוכרחים להיות בשמחה כל השבת, ולשמור מאד לא לריב עם אשתו כל השבת, כי הס"מ אורב מאד מאד לבטל את האדם משמחת השבת, ולכן מביא לאדם נסיון קשה דייקא ביום השבת שיהיה לו מריבה עם אשתו וכו', העיקר לבטל לו את נועם השבת.
ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להיות בשמחה בשבת שאז ימחלו לך על כך עוונותיך וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ז) שאכילת שבת היא כולה אלוקות כולה רוחני, ותיכף ומיד שאדם מתענג ואוכל לכבוד שבת אז הוא כבר לא צריך לצום על חטאיו המרובים, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בראשית) כבוד שבת עדיף מאלף תעניות, שמע אל דברי חכמינו הקדושים, בזה שתכבד את השבת זה חשוב בשמים כאילו התענית אלף תעניות, הרי אתה יודע שעל כל חטא ועוון תיקן האריז"ל מספר גדול של צומות ותעניות וכו', ומי יש לו כח להתענות כל כך הרבה? ואומרים חכמינו הקדושים שבזה שמכבדים את השבת זה חשוב כאילו התענו אלף תעניות, ולכן אני שואל אותך האם לא כדאי לכבד את השבת? במאכל ובמשתה בשמחה וריקודים והכנסת אורחים, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת אחת כהלכתה אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלים לו על כל עוונותיו, האם יש עוון יותר גדול מעובד עבודה זרה? ואף על פי כן אומרים חכמינו הקדושים מי ששומר את השבת ושש ושמח כל השבת ומתענג ביום השבת מוחלים לו על כל עוונותיו, ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, תתחיל מהשבת הזו רק להיות בשמחה כל השבת ותשמור מאד לא לדבר מה שלא צריך וכו', שזה מה שמביא לאדם את כל הצרות, כמו שאמר החכם מכל אדם (משלי כ"א כ"ג) שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ג:) ודבר דבר שלא יהיה דיבורך של שבת כדיבורך של חול, בשבת צריכים מאד מאד לא להרבות בדיבורים של מה בכך, כי זה מביא אחר כך למריבות עם אשתו ולוויכוחים שלא צריכים וכו' וכו', ואת זה עושה הס"מ לשבור לאדם את עונג שבת, ולכן ראה לשמוח כל השבת ותראה איך שכל החיים שלך ישתנו לטובה.
נא ונא תשתדל לבוא לבית הכנסת להתפלל בערב קבלת שבת, ותעיד שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו בשישה ימים וביום השבת שבת וינפש, ואמרו חכמינו הקודשים (שבת קי"ט:) כל האומר ויכולו בערב שבת נעשה שותף להקדוש ברוך הוא בבריאת שמים וארץ, ועוד אמרו (שם) כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו שני מלאכי השרת המלווים לו לאדם מניחים ידיהם על ראשו ואומרים לו וסר עווניך ויכופר, ולכן תבוא בערב שבת לבית הכנסת לקבל את פני השבת, וכן תקפיד מאד לבוא ביום השבת להתפלל במניין דייקא ותשמע קריאת התורה ותשמור מאד לא לדבר בעת קריאת התורה, כי אדם צריך להרגיש בשעה שקוראים בתורה כאילו עומדים אז על הר סיני ושומעים את קול הקדוש ברוך הוא, ואל יקל בעינך דבר זה, ואחר כך תתפלל תפילת מוסף בציבור דייקא, ולך אכול בשמחה את סעודת שבת, וכן תקפיד לבוא במנחה של שבת, ולהתפלל במניין ותאכל סעודה שלישית בצוותא עם אנשי המניין, שהבעש"ט זי"ע הפליג במעלת האוכל בצוותא חדא עם נשמות ישראל, שאז בעת סעודה שלישית הוא עת רצון גדול בשמים רעווא דרעווין רצון שברצונות, ומוכרחים לבוא אז לבית הכנסת והס"מ עושה כל מיני פעולות שבעולם שאדם ישן אז, העיקר שלא יבוא לבית הכנסת לסעודה שלישית, כי אז מוחלים לכל אדם את עוונותיו אם הוא שומע את החכם דורש ברבים, וכן טוב מאד להקפיד לא לעשות התחלת מלאכה לפני זמן שיטת רבנו תם, היינו שיכולים להתחיל להתפלל כבר קודם, אבל לא לעשות שום מלאכה לפני רבנו תם, כי כל המוסיף מאור השבת מוספים לו אור וחיות נעימות וזיו ודבקות באין סוף ברוך הוא, ואל תהיה בטלן תכניס את הדיבורים האלו בתוך ליבך ואז טוב לך כל הימים

המאחל לך שבת שלום

בעזה"י יום א' לסדר חוקת כ"ד סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, כי מי שיש לו אמונה בהקדוש ברוך הוא כל החיים שלו חיים אחרים לגמרי, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק' א' סימן ל"ה) אמונה זה כמו שינה, שהאדם ישן אז יש לו נייחא למוחין, אותו דבר כשבר ישראל חזק מאד באמונה בו יתברך הוא זוכה לישוב הדעת אחר לגמרי, כי בזה שהאדם מאמין שהוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט והכל ממנו יתברך ודבר גדול ודבר קטן אינו נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון אז אדם רגוע ושום דבר בעולם לא יכול לשבור אותו, כי הוא יודע שהכל ממנו יתברך, ולכן לא בחינם שהזהירנו רביז"ל ביותר על אמונה, ואמר (שיחות הר"ן סימן ר"כ) שקודם הגאולה יהיה הנסיון הכי קשה לאמונה ברורה ומזוככת, כי מלמעלה ינסו את האדם האם הוא חזק באמונה בהקדוש ברוך הוא ואם הוא לא מאבד את עשתונותיו, ולכן צריכים מאד מאד להתחזק באמונה ולדבר הרבה מאמונה, וחכמינו הקדושים אומרים (מכות כ"ד.) בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה, כי העיקר זה אמונה, ואמר רביז"ל (ספר המידות אות אמונה סימן ל"ג) על ידי אמונה יסלח לך הקדוש ברוך הוא, היינו אם אתה יודע שחטאת עווית פשעת לפניו יתברך בזה שתתחזק באמונה, בזה בעצמו הקדוש ברוך הוא ימחול לך על כל עוונותיך, ולכן תעשה כל מיני פעולות שבעולם לסלק את דעתך המדומה וכו', ותאמין באמונה פשוטה בו יתברך שהוא מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ועל ידי זה תזכה לדבק את עצמך באין סוף ברוך הוא, וכך אמר הבעלש"ט זי"ע "אמונה זה הדבקות והדבקות הוא אמונה", והיינו בזה שהאדם מאמין בהקדוש ברוך הוא בלי שום חכמות והשכלות כלל, בזה הוא זוכה להיות דבוק בחי החיים בו יתברך וזה מדרגת הצדיקים הקדושים שתמיד יש להם את הקדוש ברוך הוא לפני עיניהם, ואמרו חכמינו הקדושים (תמיד כ"ח.) איזהו היא דרך ישרה שיבור לו האדם יחזיק באמונה יתרה, כי בזה שהאדם מאמין בהקדוש ברוך הוא בלי שום חוכמות והשכלות כלל, בזה הוא יכול לעבור את זה העולם בקלות, כי רביז"ל גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז') שאמונה תפילה וניסים תלויים זה בזה אם אדם זקוק לרחמי שמים מרובים, אם אדם זקוק לישועה ולניסים ונפלאות עליו להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, וכן להרבות בשיחה ותפילה לשפוך שיח ותפילה להקדוש ברוך הוא, ולכן אל תהיה בטלן הרגל את עצמך לדבר בכל יום עם הקדוש ברוך הוא, וכל מה שאתה צריך בגשמיות וברוחניות תבקש רק ממנו יתברך, כי רק הוא יתברך יכול לעזור לך בעת צרה ומצוקה אשר מי שאינו מטעה את עצמו ומציית את רביז"ל בלי שום חוכמות והשכלות כלל, ואז טוב לו כל הימים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ב' לסדר חוקת כ"ה סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל היקר לי מאד ... נ"י

תאמין לי שראוי לנו לרקוד בכל יום שאנחנו זוכים לדעת מרבי אמת כזה רבי נורא ונפלא כזה רבי שמחייה ומאמץ ומשמח אותנו, ולא בחינם שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן שיחה קע"ז) שאתם צריכים לשמוח מאד שיש לכם רבי כזה, כי רביז"ל מגלה לנו את הקדוש ברוך הוא בגילוי רב כזה עד שפותח את פינו לדבר אליו יתברך אשר אין למעלה מזה, כי כל דיבור ודיבור שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא מדביק את נשמתו בו יתברך.
ולכן אשרי אדם שאינו מטעה את עצמו ומהרגע שפותח את העיניים מהשינה הוא מדבר עמו יתברך עד הרגע שסוגר את העיניים בלילה בעת השינה, אי אפשר להסביר את גודל העניין הזה שאיפה שרק הוא הולך ואיפה שרק נמצא הוא מדבר אליו יתברך, כאשר ידבר איש אל רעהו שבזה הוא מגלה (משלי ג' ו') בכל דרכיך דעהו, איפה שאתה רק הולך דע לך שהקדוש ברוך הוא הולך איתך, וזה עיקר השלמות שהאדם צריך להגיע לזה בזה העולם העובר (תהילים צ') ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה, החיים פורחים כל כך מהר שאי אפשר לתאר ולשער כלל, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"א) שהשבעים שנה הם כרבע שעה ורואים בחוש הנה יום והנה לילה הנה שבוע והנה חודש והנה אנחנו נכנסים בחודש תמוז, שדורשי רשומות דרשו ת'מ'ו'ז' ראשי תיבות ז'מן ת'שובה מ'משמשים ו'באים, כי בחודש תמוז צריכים כבר להתחיל לחשוב מראש השנה הבא עלינו לטובה וכו', איך שצריכים לנסוע אל רביז"ל לאומן על ראש השנה, תתאר לעצמך הנה עכשיו רק היינו בראש השנה אצל רביז"ל באומן והנה כבר מתכוננים לנסוע עוד פעם, הרי שלך לפניך איך הימים והשבועות והחודשים פורחים כצל עובר וכו' וכו'.
ולכן אשרי מי שזוכה לחטוף בכל יום נקודות טובות והולך להתפלל את השלוש תפילות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, ומכניס בקופת הצדקה כמה פרוטות לצדקה שרק זה מה שילווה אותו, כמו שכתוב (ישעיה נ"ח, ח') והלך לפניך צדקך, אלה הפרוטות שתכניס לפני כל תפילה ותפילה בעת האכילה ובעת יציאה לדרך זה מה שילווה אותך לנצח נצחים לא מבקשים ממך הרבה רק כמה פרוטות, כי (שבת, קנ"ו:) צדקה תציל ממות הפרוטות האלו שתתן בכל יום זה יציל אותך ממות בטוח היינו ממות נצחי.
וכן אל תהיה בטלן תלמד בכל יום מקרא מפרשת השבוע שזה סגולה לאריכות ימים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח''.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור משלימים לו ימיו ושנותיו, אל תהיה בטלן זה סגולה לאריכות ימים ויזה יציל אותך, וכן תלמד בכל יום פרק או שני פרקים משניות משנ"ה אותיות נשמ"ה, משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, על ידי לימוד משנה שאתה לומד פרק או שני פרקים ביום אתה מצחצח את נשמתך ותזכה לפרנסה בנקל, ועל כולם תראה ללמוד דף גמרא, כי דף גמרא ליום זה הצלחה נצחיית, הדף היומי של היום זה תענית י"ב, ולכן אל תהיה בטלן תצטרף בלימוד דף גמרא ליום אפילו בגירסא, שרק הדף גמרא הזה יציל אותך וימשיך עליך את הד' מלאכי השמירה שהם ראשי תיבות ג'מ'ר'א' ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'ריאל הרי אנחנו צריכים שמירה בעולם העובר הזה, ובזה שאנחנו חוטפים בכל יום דף גמרא זה השמירה שלנו ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) תלמו"ד כמספר שמה של הקליפה המחטאת את האדם בפגם הברית על ידי מרה שחורה והרהורים רעים, ולכן בזה שתלמד דף גמרא ביום זה יצילך מהקליפה הזו.
ועל כולם ראה רק לשמוח ולרקוד כל יום ויום "שלא עשני גוי" כגויי הארצות שזה השמחה הכי גדולה שראוי לכל בר ישראל לשמוח בשמחות יתברך, ועל ידי שמחה ימחל לך הקדוש ברוך הוא על כל עוונותיך ולא יהיה לך שום חטא ועוון, כמו שכתוב (תהלים ק"ד) אנכי אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ על כן ראה לשמוח מאד מאד בנקודת יהדותך, ודע לך שבזה שאתה שמח עם המצווה שלך בזה אתה נכלל בו יתברך, ואמר רביז"ל (ספר המידות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצווה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלוקיו, וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ד) כשהאדם בשמחה זוכה שעולה ממקור הטומאה והזוהמה והקליפות וכו' וכו' ועולה מעלה מעלה בנפשין רוחין ונשמתין וכו' ונכלל בעולם האצילות, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו ושש ומשמח תמיד שאז לרב טוב הצפון יזכה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ג' לסדר חוקת כ"ו סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה אל היקר לי מאד ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני פעולות שבעולם רק לשמוח, ועל זה אנחנו צריכים לדבר יום יום שעה שעה וממש רגע רגע וכו' וכו', כי כפי פגעי ומקרי הזמן שעובר על כל אחד ואחד בלי יוצא מן הכלל עליו לעשות כל מה שביכולתו רק להיות בשמחה, כי השמחה מגלה שהוא זרע ברך הוי"ה, ואסור לדחות את השמחה מיום ליום, כי לא תדע מה יולד יום וכו', ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) אין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר, ולכן אני אשאל אותך על מה ולמה אתה מסתובב ממורמר מדוכא ועצוב וכו' וכו', בשעה שרביז"ל גילה לנו (ספר המידות אות שמחה סימן כ"ב) השמחה היא סימן שהוא זרע ברך השם, כי כשאדם שש ושמח עם הנקודות טובות שיש בו בזה מגלה שיש לו אמונה בהקדוש ברוך הוא, כי עליו הראיה הוא שמח בזה שהוא יהודי ושלא עשני גוי כגויי הארצות, שהעבר וההווה שלהם וכו' ידוע ומפורסם לכל שהם סתם חיות רוצחים ופראי אדם וכו', ועוד זורקים את האשמה על עם ישראל גברים ונשים חפים מפשע וכו' וכו', ולכן כל בר ישראל צריך לשמוח שהוא נברא מזרע ישראל, שאמרו חכמינו הקדושים (ביצה ט"ז:) שלושה סימנים באומה זו ביישנים רחמנים וגומלי חסדים, טבע של יהודים שהם רחמנים ומוסרים את נפשם בשביל הזולת זה מציאות, ביישנים כלפי אומות העולם שהם חצופים ככלבים, והעולה על הכל הם גומלי חסדים, כי טבע של עם ישראל שהם עושים חסד אחד עם השני ועוזרים אחד לשני, ואת זה אנחנו צריכים לזכור טוב טוב, ולכן עלינו לתקן את מעשינו, יכול מאד להיות מפני שאנחנו בגלות ארוכה ומרה מאד זה אלפים שנה מתקיים אצלנו (תהילים ק"ו) ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם וכו' וכו', ונדבק בנו רשעות ואכזריות שאחד רוצה במפלת חבירו רחמנא לישזבן וכו', שזה מידת הגויים הרוצחים וכו', ולכן עלינו לבקש הרבה רחמי שמים שנזכה להוציא מאיתנו את מעשי הגויים שנדבקו בנו, כי מי שמתאכזר על הזולת צריכים לדעת שנתערב במשפחתו במשך הדורות איזה דם של איזה גוי ערל טמא וכו', ואמרו חכמינו הקדושים (ביצה ל"ב:) כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל מי שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו, ולכן עלינו לבדוק את מעשינו טוב טוב אם אין לנו איזה רשעות ואכזריות בעצמנו להתנכל על הזולת על לא דבר רק מחמת שנאת חינם, שבשביל זה אנחנו סובלים את הסבל הגדול, כמאמרם ז"ל (יומא ט'.) מקדשי חרב מפני שנאת חינם ועדיין מרקד בנו, רואים בני אדם עושים אכזריות לזולת בלי שום חשבון וכו', רק רשעות לשם רשעות וכו', ולכן עלינו לבדוק את עצמנו אם אנחנו מזלזלים בזולת וכו', אם אנחנו מתאכזרים על הזולת וכו', אם אנחנו מדברים לשון הרע ורכילות על הזולת וכו', כל אחד ואחד מאיתנו צריך לעשות חשבון נפש, מי יודע אם השלושה ילדים נחטפו בשביל מעשיו המגונים, רביז"ל לימד אותנו (ליקוטי מוהר"ן חלק' א' סימן ה') צריך כל אדם לומר כל העולם לא נברא אלא בשבילי, נמצא כשהעולם נברא בשבילי צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם ולמלא את חסרון העולם ולהתפלל בעבורם, מי יודע אם לא כל אחד ואחד מאיתנו על ידי מעשיו המגונים ועל ידי מידותיו הגרועים לא גורמים עיכוב הגאולה וכו', ומי יודע שאם לא בשביל מעשיו או מידותיו המושחתים הזולת סובל? אדם תמיד צריך לקחת בחשבון שעליו עומד כל העולם כולו, ולכן הוא צריך לתקן את מעשיו וכו', ולא יחפש ולא יחטט אחר מעשה הזולת, ואז היינו זוכים לעולם יפה וכו', ולכן עלינו לחזור בתשובה שלימה כל אחד ואחד על פי מעשיו, ואמרו חכמינו הקדושים (יומא פ"ו:) גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלים לכל העולם כולו, אדם אחד שבאמת חוזר בתשובה הוא יכול להכריע את כל העולם כולו לכף זכות, האם אנחנו מתבוננים על מעשינו? האם אנחנו עוסקים בלתקן את מעשינו? ולא לזרוק תמיד את הזבל והלכלוך ואת הרע והרשעות על הזולת וכו' וכו'.
ולכן אני מאד מבקש אותך הדבר הראשון שתתחיל לשמוח שאתה נבראת מזרע ישראל ולא עשני גוי כגויי הארצות שזה השמחה הכי גדולה, כי עם ישראל הם עם מלא רחמים, מלא חסדים, שאין באומות העולם, כמו שלמדנו את זה על בשרנו זה אלפים שנה שהורגים רוצחים שוחטים שורפים בכל מיני מיתות משונות את עם ישראל על לא דבר וכו', ולכן עלינו לתקן את עצמנו ולדעת שהמצוות בין אדם לחבירו הם חשובות אצלו יתברך בדיוק כמו המצוות בין אדם למקום ברוך הוא וברוך שמו, אי אפשר להפריד בניהם כלל, אם יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא באמת הוא תמיד יעשה טוב וחסד לזולת, וזה מראה שהוא כן מאמין בהקדוש  ברוך הוא שכביכול הוא רק  טוב, כמו שכתוב (תהילים מ"ה) טוב הוי"ה לכל ורחמיו על כל מעשיו, ולכן אם יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא הוא לא ידבר רע על הזולת, ומכל שכן שלא יצער לזולת ולא יתאכזר על הזולת, אבל אם אדם כן מתאכזר על הזולת כן מדבר על הזולת  ועושה רשעות לזולת בזה הוא מגלה שאין לו בכלל אמונה בהקדוש ברוך הוא והוא חי כמו חיה בלי שום תכלית כלל, ולכן לא בחינם שהוא הולך ממורמר ומדוכא ועצוב כל היום ולרבות הלילה, ומוציא את העצבים שלו על אשתו ועל ילדיו.
ולכן מוכרחים לדבר אחד עם השני רק מנקודת השמחה שאחד ישמח את השני, כי תיכף ומיד שהאדם בשמחה ובפרט בקיום מצוותיו יתברך בזה הוא מגלה את טוהר לבבו שהוא כן מאמין בהקדוש ברוך הוא בלב אמת בלב נכון וכן יש לו אמונה בו יתברך, ואז הקדוש ברוך הוא ישמור אותו מכל רע, כמו שאמר רביז"ל (ספר המידות אות שמחה סימן כ"ד) על ידי שמחה של מצווה הקדוש ברוך הוא מסוכך עליו, ולכן אני מאד מבקש אותך תתחיל עם נקודת השמחה להיות בשמחה לשמח את עצמך לשמח את אשתך ולשמח את ילדיך ולשמח את חבריך, ובזה שאתה תמיד שמח אתה מגלה שיש לך אמונה באל עולם המחייה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, ואז ממילא יפתח פיך ותוכל לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש עם רעהו, כי תרגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא איתך עמך ואצלך שאין טוב מזה.
אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך ליבך שאני כותב בדם ולא בדיו, כי כל כך חבל לראות איך שבני אדם מסתובבים בלי מעש ומתנכלים אחד לשני ומדברים לשון הרע אחד על השני בשעה שהלב מדמם שלושה ילדים מילדינו נחטפו על לא עוול בכפם וכל אחד מאיתנו צריך לעשות חשבון נפש אולי זה בשביל מעשיו המגונים וכו', רועו לבבו וכו', ואכזריות שיש בו כלפי הזולת וכו', ולכן עלינו לחזור בתשובה, והקדוש ברוך הוא יבשר לנו רק בשורות משמחות תמיד.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ד' לסדר חוקת כ"ז סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל היקר לי מאד ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך עכשיו שאנחנו נמצאים בצרה גדולה מאד ששלושה ילדים מילדי ישראל נמצאים בשבי בידי אנשי בלייעל רוצחי נפשות, עלינו להרבות בתפילה ולבקש ממנו יתברך שיחוס וירחם עליהם ויצילם מכל צוקה, ולכן עלינו לקבל על עצמנו לשמור מאד מאד מלדבר לשון הרע אחד על השני שזה עוון חמור מאד מאד, ואמר רביז"ל (ספר המידות אות לשון הרע סימן ט"ז) על ידי לשון הרע אין מקבלים פני השכינה, הרי עיקר התכלית בזה העולם זה להכיר את הקדוש ברוך הוא מכל פרט ופרט, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א') שאיש הישראלי צריך להסתכל על השכל שיש בכל דבר, היינו על החיות אלוקות המחייה ומהווה את אותו הדבר, ועל ידי שמדברים לשון הרע אומר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ד) מטמטמים את המוח ונכנס בו כל מיני דמיונות וכוח המדמה, ולכן עלינו לשמור מאד מאד לא לדבר לשון הרע על אף בריה שבעולם, כי הס"מ מסית ומדיח לדבר לשון הרע אחד על השני, ואמר רביז"ל (ספר המידות אות לשון הרע סימן ל"ג) לשון הרע אין אומרו עד שכופר בעיקר וחוטא בשמים ובארץ, ואנחנו צריכים מאד מאד לשמור מזה, כי התאווה לדבר לשון הרע זה מאד מאד גדול, ולכן בואו ונקבל על עצמנו לשמור לא לדבר אחד על השני, כי זה מביא רק צרות אל יקל בעיניך דבר זה.
נא ונא שלא יחסר לך יום אחד מלדבר אל הקדוש ברוך הוא, כי השיחה בינו לבין קונו זה הפתח של כל הישועות, כמו שאמר רביז"ל (ספר המידות אות התבודדות חלק ב' סימן א') השיחה שהאדם משיח בינו לבין קונו השיחה הזאת נעשה אחר כך גאולה וישועה לבניו, ולכן תשתדל בכל יום ויום להתבודד עמו יתברך ולספר לפניו יתברך את כל ליבך ואת כל מה שעובר עליך, ואתה לא יכול לתאר אל איזה ישועות זה יביא אותך, ואמר רביז"ל (ספר המידות אות ישועה סימן ג') על ידי התבודדות בא ישועה, ולכן הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור, ואז תראה את גודל הניסים והנפלאות שיביא לך דבר זה.
תעשה לעצמך חוק קבוע ללמוד מקרא משנה גמרא שהשלושה לימודים האלו הם עיקר העשירות של האדם ואל יקל בעיניך דברים אלו, כי סוף כל סוף מה נשאר מהאדם? רק התורה שלומד כל יום ואל תחשוב שאתה כבר יודע, כי מלימוד תורה צריכים לדעת תמיד שעדיין לא יודעים כלום, ואמר רביז"ל (ספר המידות אות לימוד סימן מ"ו) אין התורה מתקיימת אלא למי שמעמיד את עצמו עירום עליה ובמי שמשים את עצמו כמי שאינו יודע, כי באמת כל מה שאנחנו לומדים עדיין לא התחלנו, ולכן אשרי מי שלומד תורה ואז טוב לו כל הימים.
אני יודע שאתה טרוד, עם כל זאת עליך לזכור שצריכים לגנוב זמן אפילו מעט, אבל העיקר ללמוד תורה, כי התורה היא החיות של הנפש אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בכל יום, כי יום שלא לומדים תורה באותו היום הוא כמו יום מת וכו', ולכן תרחם על עצמך, תלמד בכל יום קצת מקרא קצת משנה קצת גמרא ואז טוב לך כל הימים.
והעולה על הכל ראה להיות רק בשמחה עצומה, כי אין לנו בזה העולם רק את הקדוש ברוך הוא וראוי לנו לשמוח עמו יתברך, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל ואז לרב טוב הצפון יזכה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ה' לסדר חוקת כ"ח סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל היקר לי מאד ... נ"י

החכם מכל אדם אומר (משלי כ"ח) נסו ואין רודף רשע, וצדיק ככפיר יבטח, אדם צריך להאמין בו יתברך שהוא מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, ולכן מי שמכניס בעצמו את הידיעה הזו אזי הוא חי עם בטחון והוא בוטח בו יתברך ששום דבר לא יקרה לו, ולהיפך רשע מסכן שאין לו אמונה בשלימות אזי הוא תמיד מבוהל ומבולבל רץ ומתרוצץ ונס ובורח ואין אף אחד שרודף אותו.
וזה הלימוד העמוק שרביז"ל מחדיר בנו שאדם צריך תמיד לרוץ רק אל הקדוש ברוך הוא, ולבקש ממנו יתברך כל מה שהוא צריך בתמימות ובפשיטות גמור ללא שום חוכמות והשכלות כלל, וככל שהוא יותר תמים ומסלק את דעתו ושכלו הפגום וכו' וכו' יותר מצליח, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ב) עיקר היהדות זה רק תמימות ופשיטות שבכל דבר ימצא רק את הקדוש ברוך הוא, ולהיפך הרשעים הכופרים הגדולים המפורסמים בעולם הטעו את הבריות, והכל היה על ידי חוכמתם המדומה וכו', שחשבו שיכולים להשיג רוחניות עם שכל וכו', ועל ידי זה טעו והטעו את כל העולם כולו בכפירות והאפיקורסות ועקרו מיליוני יהודים משורשם.
ולכן עלינו לגלות ולפרסם את דעת רביז"ל בעולם בלי שום מורא ופחד כלל, כי הלימוד של רביז"ל זה אמונה פשוטה בו יתברך ולהרגיל את בני אדם שידברו אל הקדוש ברוך הוא וזו הצוואה שהניח לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שצריך להוסיף שכנים בבית התפילה, היינו לקרב אנשים אליו יתברך שגם הם ידברו עמו יתברך וכשמקרבים עוד יהודי אחד שגם הוא ידבר אל הקדוש ברוך הוא בזה גורמים מילי מיליונים צירופים, ולכן אשרי זה מאנשי שלומינו שזוכה להפיץ בכל יום את אור רביז"ל, וזכותו גדולה מאד מאד ולא צריכים לפחד מאף אחד בעולם, כי מה יש להתפחד? הרי מגלים את הקדוש ברוך הוא שזה מצוות עשה של יחוד הבורא יתברך שמו, ואמר החכם מכל אדם (משלי כ"ח) איש אמונות רב ברכות, יהודי שמאמין בהקדוש ברוך הוא יהודי שמכניס אמונה בזולת שיהיה לו אמונה בהקדוש ברוך הוא אזי נמשך עליו רב ברכות.
אתה לא יכול לתאר ולשער איך שעל ידי כל מחשבה שהאדם רק חושב מהקדוש ברוך הוא שמלא כל הארץ כבודו והוא נמצא ואין בלעדו נמצא מה זה גורם בכל העולמות כולו, ולכן אל תהיה בטלן תחדיר בעצמך אמונה פשוטה בו יתברך ותמיד תצייר בדעתך איך שכל העולם כולו הוא אורו יתברך ואתה נמצא בתוך האור.
נא ונא תראה שיהיה בתוך ביתך קופת צדקה "קרן הצדיק" ובכל יום תכניס כמה פרוטות לצדקה שרק זה מה שיגן עליך, כי יבוא היום שאלו הפרוטות שהכנסת בכל יום זה מה שיציל אותך וזה מה שישמור אותך, ואל תאמר מה יהיה כבר אם אני אכניס כמה פרוטות זה יעזור לי? אל תאמר זאת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י'.) מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפת לשריון גדול אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, ולכן אל יקל בעיניך אלה הפרוטות שאתה נותן בכל יום, וזכור גם זכור, מה שאמר רביז"ל (ספר המידות אות כעס סימן ל"ט) על ידי צדקה נתבטל הכעס, הרבה פעמים נכנס בך כעס ורציחה ואתה עצבני ומוציא את המרירות והעצבים על אשתך ועל ילדיך וכו' וכו', ובזה שתכניס בכל יום כמה פרוטות לצדקה לקופת הצדקה "קרן הצדיק" על ידי זה תנצל מכעס ורציחה ותזכה לסבלנות.
שלימות הצדקה לתת לפני התפילה, כי מי שנותן צדקה לפני התפילה נתקבלת תפילתו בשמים, וכן אמר האריז"ל בשעה שאומרים "ואתה מושל בכל" ראוי לשלשל בקופת הצדקה כמה פרוטות וזה סגולה לעשירות, כי מגלים שאתה יתברך מושל בכל, וכן אחר התפילה לפני שאומרים את העשרה מזמורי תהילים שהם "תיקון הכללי" גם כן נותנים פרוטה לצדקה, שרביז"ל הבטיח שמי שייתן פרוטה לצדקה ויאמר את העשרה מזמורי תהילים הנקראים "תיקון הכללי" אפילו אם עצמו וגבהו חטאיו ופשעיו הוא יוציאו מהשאול תחתית ומתחתיו, וכן בעת האוכל נותנים כמה פרוטות לצדקה ובפרט לפני שיוצאים לדרך, אמר רביז"ל (ליקוטי מוהרן חלק א' סימן ס"ב) צריכים לתת כמה פרוטות לצדקה ועל ידי זה ינצל על הדרך מכל מיני אסונות וכו', תאונות דרכים וכו', כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פ"ד הלכה ד') כל הדרכים בחזקת סכנה.
נא ונא ראה להתפלל על השלושה ילדים שנחטפו על ידי טמאים ומטומאים רוצחים בדם קר וכו' ואל יקל בעיניך תפילתך, כי התפילה של בר ישראל שמתפלל על הזולת אמרו חכמינו הקדושים (בבא קמא דף צ"ב) המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה, כולנו צריכים ישועות כולנו צריכים הרחבות וכו', ולכן אם אנחנו נתפלל על הזולת הקדוש ברוך הוא יעזור לנו, ולכן אל יקל בעיניך התפילות שתתפלל תמיד על כלל ישראל, ועל כל אלו שנמצאם בצרה וצוקה.
נא ונא אני מתחנן אליך לטובתך הנצחית תבוא להתפלל את השלוש תפילות במנין דייקא, ואל תאמר מה יהיה כבר אם אני אבוא לבית הכנסת? כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו':) כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו איפה זה האדם שהוא בא כל פעם לבית הכנסת והיום הוא לא בא? הרי שלך לפניך שמי שבא להתפלל את השלוש תפילות שחרית מנחה ערבית במנין ממשיך על עצמו השגחה, ולכן אל תהיה בטלן תעשה מסירות נפש ותבוא בבית הכנסת ותראה את הניסים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא.
ועל כולם תעשה לעצמך קביעות ללמוד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, וכן תלמד כסדרן משניות, ועל כולם תלמד את הדף היומי בכל יום, ועל ידי זה תהיה העשיר הכי גדול, כי כל מי שלומד בכל יום מקרא משנה גמרא אפילו קצת אפילו שמתנמנם בשינה זה גם כן טוב, כי כך אמר רביז"ל (ספר המידות אות לימוד סימן ו') לימוד התורה אפילו מתנמנם הוא טוב, העיקר שתפתח כל יום את החומש והמשניות ואת הגמרא ואז טוב לך כל הימים, כי רק זה מה שילווה אותך בעולם הזה ומכל שכן בעולם הבא.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר חוקת כ"ט סיון ה'תשע"ד

שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל היקר לי מאד ... נ"י

חסדי השם יתברך שהנה אנחנו נכנסים בשבת חדשה שעדיין לא היתה בעולם, ולכן ראוי לנו לשמוח מאד כל השבת, כי אתה לא יכול לתאר ולשער את גודל הזכות של בר ישראל שזוכה לשמוח בשבת, ורביז"ל הדגיש מאד מאד על שמחת השבת, וכמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) שצריך להיזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד מאד, ולכן צריכים לנהוג בשבת שמחה עצומה ולבלי להראות שום דאגה ועצבות כלל, רק להתענג על השם יתברך ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג הן אכילה ושתיה והן מלבושים כמה שיוכל וכו' וכו', כי אכילת שבת היא כולה רוחניות כולה קודש, אשרי מי שזוכה לשמוח בשבת קודש ואינו כועס ומקפיד כלל שאז ימחלו לו על כל עוונותיו, ולכן אל תהיה בטלן אתה בעצמך יודע באיזה בור ודות וכו', באיזה חושך ואפילה וכו', אתה נמצא מזוהמת מעשיך וכו', ופה נותנים לך עצה איך לצאת מהבור והיגון ואנחה שבו אתה נמצא, והוא רק להיות בשמחה כל השבת ולשמור מאד לא להיות בכעס על אשתך ועל ילדיך, ואזי כבר ימחלו לך על כל עוונותיך ותזכה להיכלל באין סוף ברוך הוא.
נא ונא אל תיקח את זה בקלות, כי בפירוש גילו לנו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהלכתה אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלים לו, אדם ששקוע במחשבות של כפירות ואפיקורסות אדם שנעקר לגמרי ממנו יתברך רחמנא לישזבן, עם כל זאת כשבא שבת ושומר את השבת כהלכתה וביותר שומר את עצמו לא להיות בכעס ובקפידות וברציחה כל יום השבת אזי מוחלים לו על כל עוונותיך, וממשיך על עצמו אור וזיו וחיות באין סוף ברוך הוא, ולכן למה תהיה בטלן תתחיל משבת זו רק לשמוח ולרקוד כל השבת שזכית להיברא מזרע ישראל ולא עשני גוי כגויי הארצות, והקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה את יום השבת, כי שבת הוא מתנה רק לעם ישראל, כמאמרם ז"ל (שבת י':) אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם, ואמרו צדיקים על "לך והודיעם" שעד היום שומעים איך שמשה רבינו מודיע לנו, שבת באה שבת באה, ובאמת רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ו) שמשה רבינו נמצא בכל איבר ואיבר ומעורר את כל איבר תעשה בי את המצווה ששייך אל האיבר הזה, וביותר הוא מעורר אותנו על שמירת שבת כהלכתה שנזכה לשמוח כל השבת שזה שלימות שמירת שבת, כי כמו שאדם זוכה לאוצר גדול מאד כגון לוטו של מילי מיליונים וכו', שאז הוא בוודאי שמח, כי פתאום נתעשר, לאין ערך כלל בר ישראל צריך לשמוח בשמחה אין סופית שזוכה לקבל את המתנה היקרה שנקראת "שבת" ומה מבקשים ממנו שכל השבת לא יעשה שום מלאכה ושלא ידבר דיבורי חול, כמאמרם ז"ל (שבת קי"ג:) ודבר דבר שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול, בשבת אסור לדבר דיבורי חול ומשא מתן וכו', וכן לשמור כל השבת את המחשבה, ולא לחשוב מעסקי משא מתן רק לנוח במחשבה דיבור מעשה, ולדבק את עצמו באין סוף ברוך הוא היש נועם יותר מזה? היש שמחה יותר מזה? שאדם רק חושב ממנו יתברך ורק מדבר עמו יתברך ורק אוכל ושותה לכבודו יתברך, שזה מה שהזהירנו רביז"ל לשמוח בשבת ולאכול ולשתות כל מיני מעדנים לכבוד שבת, שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ט) כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים, בזה שמתענגים בשבת במאכל ובמשתה כבר מקבלים שפע רוחני.
ולכן אל תהיה בטלן תתחיל מהשבת הזה רק להיות בשמחה ותתפייס עם אשתך, כי הס"מ הרשע ימ"ש גורם פירודים בין הבעל ובין האישה דווקא בשבת, כי הוא יודע שאם יהיה אהבה והבנה הדדית בין איש לאשתו ביום השבת אז נעשה ייחוד עליון בכל העולמות, ולכן הס"מ עושה כל מיני פעולות שבעולם להפריד בין הדבקים ושיהיה מחלוקת בין הבעל ובין האישה בשבת, ולכן תמסור את נפשך שיהיה שלום בתוך הבית בשבת.
נא ונא תלך לבית הכנסת לקבל שבת בשמחה עצומה, כי שתי מלאכי השרת מלווים אותך ואוי ואבוי אם אתה לא תלך לבית הכנסת איזה בושות אתה גורם לעצמך וכו', ולכן תמסור את נפשך ללכת לבית הכנסת לקבל את שבת קודש בשמחה עצומה, ותשמור לא לדבר אז דברים בטלים אלא תזדרז אחר התפילה ללכת לביתך לעשות קידוש, ולהעיד שהקדוש ברוך הוא ברא את כל הבריאה, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ט:) כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו שני מלאכי השרת המלווים לו לאדם מניחים ידיהן על ראשו ואומרים וסר עוונך ויכופר, וכן תזדרז בשבת בבוקר לקום ותרוץ למקווה לטבול ותתפלל במניין דייקא כדי שתשמע קריאת התורה ותהיה רק בשמחה ואין תירוץ לא להתפלל במניין, כי תהילה לאל בקהילתנו הקדושה יש בשבת בבוקר שבע מניינים מוותקין עד חצות ותבחר איזה מנין שתרצה העיקר תתפלל במנין, כי מוכרחים לשמוע קריאת התורה, וכן תבוא בסעודה שלישית להתפלל מנחה בבית הכנסת לשמוע קריאת התורה ואחר כך תאכל סועדה שלישית בצוותא שאז הוא עת רצון גדול בשמים, ותקפיד מאד במוצאי שבת לא לעשות מלאכה לפני זמן של רבנו תם, היינו אתה יכול להתפלל ערבית קודם, אבל מלאכה אל תעשה בשום פנים ואופן לפני זמן רבנו תם, ואז אל רב טוב הצפון תזכה.
הכלל שכל השבת תהיה רק שמח ואת מי שתפגוש תשמח אותו, ומכל שכן וכל שכן תשמח את אשתך וילדיך, כי כל הצרות והמתח שעובר עליך ועל בני הבית זה רק מחמת העצבות והמרירות והדיכאון, ולכן רק תהיה בשמחה שזה יסוד היסודות ביהדות, ולכן לא בחינם שהס"מ מכניס עצבות ומרירות ודכאון אצל כל אחד ואחד ורוצה להפר לו את מנוחת ושמחת השבת.
אשרי מי שמקיים את זה ואז אל רב טוב הגנוז והצפון יזכה.

המאחל לך שבת שלום

8 תגובות

    • 2.
    • מאת: קובי
      תודה לצדיק על המשניות, תיקוני הזוהר, פרקי רבי אליעזר, מסכת ברכות וכו, על הימים היפים שהפצתי בירושלים וזכיתי למה שזכיתי, אשרי לי ואשרי חלקי. 
    • 3.
    • מוהרא''ש תודה על החיזוק היומיומי שאתה רושם לנו
      מאת: אליעזר שלמה
    • 4.
    • אין על אתר ברסלב סיטי
      מאת: אליהו ברסלב
    • 5.
    • אגירוסע יישר כח פאר כ''ק מרן מוהרא''ש שליט''א צדיק הדור
      מאת: אלי קנול
    • 6.
    • תודה לצדיק דמעות של עושררר ....
      מאת: משה
    • 7.
    • איזה צדיק רחמן!! אריכות ימים ובריאות אוהבים אותך...
      מאת: חסיד נאמן
    • 8.
    • רבונו של עולם אנא תחזיר את החטופים בשלום
      מאת: ישי
הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup