חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
מכתבי כ"ק מוהרא"ש שליט"א • לגברים • חודש טבת ה'תשע"ה
כדי להגיע למכתב מסויים, לחץ על תאריך המכתב:
א' דראש חודש | ב' דראש חודש | ב' טבת | ג' טבת | ד' טבת | ו' טבת | ז' טבת | ח' טבת | ט' טבת | י' טבת | י"א טבת | י"ג טבת | י"ד טבת | ט"ו טבת | י"ז טבת | י"ח טבת | כ' טבת | כ"א טבת | כ"ב טבת | כ"ג טבת | כ"ד טבת | כ"ה טבת | כ"ז טבת | כ"ח טבת | כ"ט טבת

ארכיון כל המכתבים לגברים »

בעזה"י יום ב' לסדר ויגש א' דראש חודש טבת ו' דחנוכה ה'תשע"ה

שלום וברכה אל...  נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, כי החיים לא קלים לאף אחד, עם כל זאת לימד אותנו רביז"ל איך יכולים להתחזק אפילו בהמצבים הכי קשים שרק עוברים על בני אדם, וזה גדולתו של בר ישראל שעושה מחושך אור, וממר מתוק, ומרע טוב וכו', ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות ל"ג:) חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, כי בו ברגע שאדם מכיר שאין בלעדו יתברך כלל, על ידי זה נתבטל אצלו כל הרע, ומוצא רק את הטוב, וחי בזה העולם כדוגמת עולם הבא, שזה התענוג הכי גדול שאדם מדבק את עצמו באין סוף ברוך הוא, וכן אמרו בזוהר (הקדמה ד.) שכל יום יוצא בת קול מהשמים ואומרת, "מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא, וטעמין מרירא למתקא, עד לא ייתון הכא. מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר וכו' מאן דלא מצפה דא בכל יומא בההוא עלמא, לית ליה חולקא הכא"; [מי מכם יכול להפוך את החושך לאור ואת המרירות למתיקות עד שלא יבא לעולם הבא וכו', מי מכם שמחכה בכל יום לאור הגנוז שיתגלה בעולם וכו', מי שלא יכול להראות את זה בעולם הזה, אין לו חלק בעולם הבא] מכל זה רואים מעלת האדם שאפילו שעובר עליו כל מיני חשכות ומרירות וכו' וכו', אף על פי כן הכל הוא מהפך לטובה, וזה מה שפירשו צדיקים על מאמרם ז"ל (ברכות י"ב.) על כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא, שעל כל דבר מה שעובר על האדם, אומר שהכל נהיה ממנו ובדברו יתברך, יצא, על ידי זה יכול לצאת מכל הצרות והמרירות והדכאון שנכנס בו, ולכן דייקא עכשיו בימי חנוכה שהיוונים רצו להחשיך את עיניהם של ישראל שלא יסתכלו על רוחניות חיות אלקות, אלא רצו להכניס שהכל טבע מקרה ומזל וכו' וכו', דייקא בימי חנוכה הקדושים עלינו למסור את נפשינו לדעת אשר דבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, ועד כדי כך גדלה השגחתו הפרטיית עד שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה; זאת אומרת אפילו מכה קטנה באצבע הקטנה לא מקבלים לפני שנכרז קודם מלמעלה בשמים, וכן אמרו (יומא ל"ח.) בשמך יקראוך ובמקומך ישיבוך, אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה אפילו כמלוא נימא, זאת אומרת אף אחד לא יכול ליגע במה ששייך להשני, אם לא שהכריזו קודם בשמים, וכן אמרו (ברכות נ"ח.) אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו לי; זאת אומרת שאפילו עבודה בזויה ופשוטה כמו לנקות ביוב וכו' וכו', אדם לא יקבל משרה כזו, עד שמכריזין קודם בשמים וכו', רואים מכל זה את גודל השגחתו הפרטי פרטיית על כל בן אדם, אין העולם הפקר כלל, אלא הכל מושגח בהשגחה פרטיית ממנו יתברך, ואמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שנוסעת עגלה מלא תבן וקש, ונפלה חתיכת קש בדיוק במקום הזה וכו', גם בזה יש כוונה עליונה ממנו יתברך, אין דבר בלי השגחתו הפרטי פרטיית, וזה התכלית שאדם צריך להגיע אל זה, להכיר את הקדוש ברוך הוא מכל פרטי הבריאה, כמובא בזוהר (בא מ"ב) בגין דישתמודעין ליה; כל הבריאה נבראה רק כדי להכירו יתברך.
נא ונא תמסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, כי הרגע שאדם נכנס לבית הכנסת להתפלל שחרית או מנחה או ערבית, יהיה בטוח שמוחלין לו על כל עוונותיו, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ולכן אף שבא לך מאד מאד קשה להכנס שלוש פעמים ביום לבית הכנסת, עם כל זאת אתה מוכרח לתיקון נפשך לעשות לעצמך חוק ולא יעבור להכנס שלוש פעמים ביום לבית הכנסת להתפלל במנין דייקא את השלוש תפלות, ואז נכון לבך יהיה בטוח שימחלו לך על כל עוונותיך, עכשיו אני שואל אותך האם זה לא כדאי רק בשביל זה להכנס לבית הכנסת כדי שימחלו לך עוונותיך? ולכן אל תהיה בטלן ראה מה לפניך ותציית אותי, ואז טוב לך כל הימים.
זכור גם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ב' הלכה ג') כל מי שאינו נכנס בבית הכנסת בעולם הזה, אינו נכנס לבית הכנס לעתיד לבא; ואמרו (ילקוט תהלים רמז תרנ"ט) כל שאינו נכנס לבית הכנסת בעולם הזה אינו נכנס לבית הכנסת לעולם הבא, והמתפלל בתוכה בעולם הזה, כאילו מתפלל בבית המקדש, שנאמר (יחזקאל י"א ט"ז) "ואהי להם למקדש מעט", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (מגילה כ"ט.) אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות; כי עכשיו הבתי כנסיות והבתי מדרשות הם הבית המקדש, כמאמרם ז"ל (שיר השירים רבה פרשה ה' סימן ב') אני ישנה מבית המקדש ולבי ער לבתי כנסיות ובתי מדרשות; ולכן תעשה כל מה שביכלתך אפילו במסירות נפש לבא שלש פעמים בעולם לבית הכנסת.
אני מאד מאד מבקש אותך שאל תבלבל את עצמך ממה שקורה עכשיו בעולם פוליטיקה של שקר בכלליות ובפרטיות ובפרטי פרטיות אפילו מה שקורה בין אנשי שלומינו אל תתערב בשום דבר, ואתה צריך לזכור מה שאמר רביז"ל בפירוש (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קט"ז) שאי אפשר בשום פנים ואופן להכיר את הצדיק מבחוץ, ולכן למה לך להתערב מי כן צדיק מי לא צדיק וכו' וכו', וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ג) שזה יצר הרע גדול מאד להגיד צדיק זה נאה, צדיק זה לא נאה וכו' וכו', כי אתה צריך לדעת שאי אפשר לדעת בשום פנים ואופן מי הוא צדיק אמת, ומי הוא לא צדיק אמת, כי העין של האדם מטעית לגמרי, ואם הקדוש ברוך הוא אמר לשמואל הנביא שהיה מאד מאד גדול, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ראש השנה כ"ה.) שקול שמואל כמשה ואהרן, כמו שכתוב (תהלים צ"ט ו') "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו", ובעת שביקש ממנו הקדוש ברוך הוא שימשח בן אחד מבניו של ישי למלך, כתיב (שמואל א' ט"ז ו') "ויהי בבואם וירא את אליאב ויאמר אך נגד הוי"ה משיחו", שחשב בוודאי אליאב הוא ראוי להיות מלך לפניו יתברך, ועל זה כתיב (שם) "ויאמר הוי"ה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גובה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם, כי האדם יראה לעינים והוי"ה יראה ללבב", איך קטני ערך פחותים כמונו יכולים להגיד מי כן צדיק אמת ומי לא צדיק אמת? ולכן העיקר תסתכל על עצמך שבכל יום ויום תחטוף טוב אמיתי ונצחי, תלמד מקרא משנה גמרא וכו', אשר אין טוב מזה, אשר אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט:) אין טוב אלא תורה שנאמר (משלי ד' ב') "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"; ואמרו (זוהר שלח קס:) זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה, דהא מתקשרי בקודשא בריך הוא ממש, ואקרון אחים ורעים, הדא הוא דכתיב (תהלים קכ"ב ח') "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך", [אשרי חלקיהם של אלו שעוסקים בתורה לשמה, שהם מתקשרים בהקדוש ברוך הוא ממש].
הלוואי שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך ואז טוב לך כל הימים.

המאחל לך חודש מבורך וחנוכה שמח

בעזה"י יום ג' לסדר ויגש ב' דראש חודש טבת ז' דחנוכה ה'תשע"ה

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, כי בזה העולם עובר נסיונות קשים ומרים על כל אחד ואחד ואשרי מי שלא נשבר, וזה הפך שמן הטהור שקיבלנו מהצדיק האמת שהוא רביז"ל, שהדעת הטהור אמונה טהורה בו יתברך לידע שהוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, וכל מה שקורה לאדם זה הכל לטובתו, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא, ותמיד נותן תודה להקדוש ברוך הוא על החסדים והרחמים גמורים שעושה איתו, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ס:) לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד; וזה כל ענין חנוכה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ב') ימי חנוכה הם ימי תודה והודאה להרגיל את עצמו לתת בכל יום וכל שעה וכל רגע תודה להקדוש ברוך הוא על החסדים שעושה עם האדם בכל פעם מחדש, ואדם אפילו לא יודע מזה, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (שמות רבה פרשה כ"ד סימן א') בוא וראה כמה נסים עושה הקדוש ברוך הוא עם האדם והוא אינו יודע, שאלולי היה אוכל פת כשהיא חיה, היתה יורדת בתוך מעיו ומשרטת אותו, אלא ברא הקדוש ברוך הוא מעיין בתוך גרגרתו שהוא מוריד את הפת בשלום; אדם חושב שזה טבע שאוכל ובולע את האוכל וכו', ואינו שם לב את הרטיבות שיש בתוך פיו וכו', שעולה לו רוק וכו', וזה כמו מעיין שברא לו הקדוש ברוך הוא בגרונו, כדי שהאוכל תרד בשלום, וזה נס בתוך נס, אדם חושב שזה טבע, וכך יש לכל אדם נסים ונפלאות בכל יום ובכל שעה ובכל רגע ממש שהוא אפילו לא קולט איך הקדוש ברוך הוא שומר אותו מהכל, וחג החנוכה זה מזכיר לנו את הנסים והנפלאות שעשה לנו הקדוש ברוך הוא בימים ההם ובזמן הזה, ומובא בדברי גורי האריז"ל על הפסוק (אסתר ט' כ"ח) "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור", שחגי ישראל פסח שבועות ראש השנה יום כיפור סוכות חוזרים על עצמם בכל שנה ושנה בכל דור ודור מחדש, וכן מובא מהרב הקדוש מאפטא זי"ע (אוהב ישראל - זכור ופורים) פירשו הקדמונים כי על ידי זכרון הנסים והנפלאות הגדולים והנוראים אשר עשה עמנו הבורא יתברך שמו, על ידי זה נעשה ונתעורר ההארה הגדולה שהיה אז בזמן הנס. להיעשות נס כזה גם כן בכל דור ודור ובכל שנה ושנה; עיין שם, וגם עכשיו יש לנו את היוונים והמתיוונים שהם רוצים רק להעביר את עם ישראל מהאמונה הטהורה על ידי כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, ולהשכיח את הבורא יתברך שמו מן העולם, ואנו מדליקים את הנרות של חנוכה להורות שהכל ממנו יתברך ואין שום טבע ומקרה ומזל כלל, אלא הכל מושגח ממנו יתברך בפרטיות, ואת זה עלינו לחזור לעצמינו ולפרסם להזולת שיש מנהיג לבירא, והכל מתנהג בהשגחה פרטי פרטיית, ועל ידי ידיעות אלו נחקק בדעת האדם שאסור להשבר משום דבר אפילו שעובר עליו כל מיני משברים וגלים מבית ומבחוץ וכו' וכו', עם כל זאת עליו להרגיל את עצמו רק לתת תודה והודאה להקדוש ברוך הוא ועל ידי זה יתרחב לבו ויוכל לבקש הלאה.
מה אומר לך כשרואים איך שהימים רצים ועפים כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ואי אפשר לתפוס את היום אלא בזה שהולכים שלוש פעמים ביום לבית הכנסת להתפלל שחרית מנחה ערבית, וכן זוכים ללמוד קצת מקרא, קצת משנה, קצת גמרא, קצת הלכה וכו', ומקיימים מצוות ומעשים טובים, שבזה תופסים את היום, כי רק זה מה שישאר מאתנו, כמאמרם ז"ל (אבות פרק ו') לפי שבשעת פטירתו של אדם. אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות. אלא תורה ומעשים טובים בלבד; ותהלה לאל יש לכל בר ישראל את הנקודות טובות האלו וכו', ועוד איך יש לו וכו', אך הוא לא שם לב אל הטוב שיש לו בכל יום, יש לו מזוזה על פתח ביתו, הולך עם ציצית, הניח היום תפילין וכו' וכו', ואמרו חכמינו הקדושים (מנחות מ"ג:) רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו, וציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, הכל בחיזוק שלא יחטא, שנאמר (קהלת ד' י"ב) "והחוט המשולש לא במהרה ינתק"; ולמה אנחנו רואים שאפילו שיש בכל בר ישראל את השלוש דברים האלו בקביעות, כי מי אין לו מזוזה על פתח ביתו? ומי אינו הולך בציצית? ומי לא הניח היום תפילין? ואף על פי כן הוא מסתובב במרירות ודכאון שבור כחרס הנשבר וכו', אין זה אלא מפני שהוא לא שמח עם המצוות, כי בר ישראל מוכרח לשמוח עם המצוות שמקיים בכל יום, כי רק זה מה שישאר לו לנצח מהיום הזה, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלוקיו, כי שמחת המצוה מראה את טוהר הלב של האדם, שכוונתו לעשות רצונו יתברך באמת בלי שום חשבונות פרטיים, ולכן אל תהיה בטלן, תעשה התחלה דייקא מעכשיו מימי חנוכה הקדושים להיות רק בשמחה, ותכריח את עצמך עם כל הכוחות שבעולם רק להיות בשמחה, וזה ידביק אותך באין סוף ברוך הוא, כמובא בזוהר (תצוה קפ"ד:) תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר, [בוא וראה העולם הזה עומדת לקבל תמיד] והוא אקרי אבן טבא, [והיא נקראת אבן טוב כמו אבן מושכת שנקרא מגנט] ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, [והעולם הבא לא נותן אלא כמו שמכינים את עצמו מלמטה] אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, [אם נמצאים תמיד בפנים שמחים מלמטה] כדין הכי נהרין ליה מעילא, [כך מאירים לו מלמעלה אור וזיו וחיות ודביקות וכו'] ואי איהו קיימא בעציבו, [אבל אם אדם עומד בעצבות ובמרה שחורה] יהבין ליה דינא בקבליה. [אזי ממשיך על עצמו דינים] כגוונא דא (תהלים ק' ב') "עבדו את הוי"ה בשמחה", חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, [השמחה של אדם בזה העולם, ממשכת עליו שמחה מעולם הבא] הכי נמי האי עלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא, [כך הוא העולם הזה, כפי שאדם מתנהג בזה העולם, כך ממשיך על עצמו מעולם הבא], ולכן כשאדם רק בשמחה ומכריח את עצמו כל הכוחות להיות בשמחה, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו שמחה מעולמות העליונים, ולכן אל תהיה בטלן, ואף שאני יודע שעובר עליך מה שעובר צרות ויסורים מרירות ומכאובים, תשתדל להיות בשמחה עם כל הכוחות, ואז תראה שכל מזלך יתהפך לטובה, אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס בעצמך את הדיבורים האלו בתוך לבך, ואז טוב לך כל הימים.

המאחל לך חודש מבורך וחנוכה שמח

בעזה"י יום ד' לסדר ויגש ב' טבת זאת חנוכה ה'תשע"ה

שלום וברכה אל...  נ"י

היום זה גמר כל התיקונים, כמו שהצדיקים אמרו שבזאת חנוכה נגמר כל התיקונים שהתחילו בימי אלול, בראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום הכיפורים, סוכות, הושענא רבה וכו' וכו', ולכן היום הזה זה היום הכי קדוש בשנה, כי ביום הזה יכולים להעלים את התיק שכתבו בשמים על האדם הזה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ז') כפי שפועלים ביום הכיפורים כך יש לו חנוכה, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתנצל את היום הזה עם שיחה בינו לבין קונו, ולהתוודות ולבקש את הקדוש ברוך הוא סליחה על כל מה שעשית, ותקבל על עצמך קבלות חזקות, אז תראה שתצא נקי בלי שום משפטים למעלה בשמים, ואי אפשר להסביר את זה בשכל אנושי, כי זה למעלה מהשכל וכו', והבעיה היא שבני אדם לא יודעים להעריך מה זה זאת חנוכה, ועובר היום הזה בלי כלום, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך בוא תנצל את היום הזה לקבל על עצמך קבלות חזקות הן שתהיה חזק בעצמך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא אפילו במסירות נפש, כי הרגע שאדם נכנס לבית הכנסת להתפלל שחרית או מנחה או ערבית, יהיה בטוח שמוחלין לו על כל עוונותיו, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ולכן אף שבא לך מאד מאד קשה להכנס שלוש פעמים ביום לבית הכנסת, עם כל זאת אתה מוכרח לתיקון נפשך לעשות לעצמך חוק ולא יעבור להכנס שלוש פעמים ביום לבית הכנסת להתפלל במנין דייקא את השלוש תפלות, ואז נכון לבך יהיה בטוח שימחלו לך על כל עוונותיך, עכשיו אני שואל אותך האם זה לא כדאי רק בשביל זה להכנס לבית הכנסת כדי שימחלו לך עוונותיך? ולכן אל תהיה בטלן ראה מה לפניך היום הזה אם אתה תקבל על עצמך דבר זה, ימחלו לך על כל עוונותיך, האם זה לא כדאי? וכן תקבל על עצמך לא להשבר משום דבר שרק עובר עליך, אלא תזכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא, ותמיד נותן תודה להקדוש ברוך הוא על החסדים והרחמים גמורים שעושה איתו, וצריכים להיות חזק בזה, וכמו שאמר רבי עקיבא (ברכות ס:) לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד; ותתן תודה להקדוש ברוך הוא על כל דבר, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ב') שימי חנוכה הם ימי תודה והודאה, וזה שעשוע עולם הבא כשבר ישראל נותן תמיד תודה להקדוש ברוך הוא על ידי זה ממשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודביקות אל אין סוף ברוך הוא, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך קח את היום הזה זאת חנוכה מאד ברצינות ותקבל על עצמך קבלות טובות שתמיד תהיה שש ושמח ולא תשבר משום דבר, ואז תצליח דרכך בכל אשר תפנה, העיקר בזה העולם לא להתעסק עם אף אחד, ואז יחיה חיים טובים חיים נעימים שאין לתאר ואין לשער כלל, כי הרגע שאדם מקיים מה שאמרו חכמינו הקדושים (יבמות קכ"א.) על כל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי מכאן אמרו חכמים אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו; היינו שעל כל מה שעובר על האדם הוא צריך רק להוריד את הראש, והגל יעבור, והוא יצא בריא ושלם וחזק מאד, וכמו שצדיקים פירשו את הפסוק (במדבר ז' י"ד) "כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת", 'כף אחת' היינו כפיפה אחת שאדם כופף את עצמו לפני הזולת, זה כבר שווה 'עשרה זהב', ולמה? כי 'מלאה קטרת', ואמרו חכמינו הקדושים (יומא כ"ו.) שקטרת מעשרת שלבסוף יהיה עשיר ולא יצטרך טובות מאף אחד, כי בזה שאדם מתכופף רק לזמן מועט, זה כבר שווה עשרה זהב ולבסוף יהיה בעצמו נעשה עשיר גדול מאד.
וכן תקבל על עצמך היום הזה זאת חנוכה שבכל יום ויום תלמד מקרא: מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות ימים ושנים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, משנה: לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות כסדרן, שזה מטהר את הנפש מכל מיני חלודה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, וכן זוכים על ידי ריבוי לימוד משניות לפרנסה בשפע, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, גמרא: להיות חזק מאד מאד ללמוד את הדף היומי, או שתלמד לבד או שתלמד עם חברותא או שתלך לשמוע שיעור בדף היומי, כי אין לתאר ואין לשער את הזכות של אדם שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כל היהדות תלוי כפי שאדם זוכה ללמוד דף גמרא, ודע לך שהשלושה לימודים האלו מקרא משנה גמרא הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני מי שלא לומד בכל יום את השלוש לימודים האלו, ואמרו (תוספתא קידושין פרק א' י"א) כל העוסק בשלשתן במקרא במשנה בדרך ארץ, על זה נאמר (קהלת ד' י"ב) "והחוט המשולש לא במהרה ינתק"; ולכן ראה מה לפניך, את כל זה אתה יכול לפעול ביום הזה, אשרי מי שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו, ואז טוב לו כל הימים.

המאחל לך חנוכה שמח

בעזה"י יום ה' לסדר ויגש ג' טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל...  נ"י

ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, ואף שאני חוזר על זה יום יום, עם כל זאת רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ח) כשאדם נכנס בעבודת השם יתברך, אזי הדרך שמראין לו התרחקות. ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה, ואין מניחין אותו כלל להכנס לעבודת השם, ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות. וצריך התחזקות גדול מאד מאד לבלי ליפול בדעתו חס ושלום כלל, כשרואה שעוברים כמה וכמה ימים ושנים, שהוא מתייגע ביגיעות גדולות בשביל עבודות השם, ועדיין הוא רחוק מאד ממנו יתברך, ולא התחיל כלל להכנס לשערי הקדושה וכו', כי רואה עצמו שהוא מלא עדיין עביות וגשמיות והרהורים ובלבולים גדולים, וכל מה שהוא רוצה לעשות בעבודת השם יתברך איזה דבר שבקדושה, אין מניחין אותו. ונדמה לו כאילו אין השם יתברך מסתכל עליו כלל, ואין רוצה כלל בעבודתו, מחמת שהוא רואה שהוא צועק בכל פעם ומתחנן ומתנפל לפניו יתברך שיעזרהו בעבודתו, ואף על פי כן עדיין הוא רחוק מאד מאד. על כן נדמה לו כאילו אין השם יתברך מסתכל עליו כלל ואין פונה אליו כלל, כי הוא יתברך אין רוצה בו כלל. הן על כל אלה וכיוצא בזה צריך התחזקות גדול, לחזק עצמו מאד מאד, ולבלי להסתכל על כל זה כלל. כי באמת כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות; ובשביל זה הזהירנו רביז"ל מאד מאד להתחזק בכל יום ויום עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ותהלה לאל יש לכל בר ישראל הרבה נקודות טובות, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; וכן צריכים להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו שזה נקרא אצל רביז"ל התבודדות, וצריכים להיות כל כך רגילים לדבר אל הקדוש ברוך הוא, עד שלא יוכל להפרד ממנו יתברך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך; ושתי הדברים האלו הם יסוד היסודות בחסידות ברסלב, מצד אחד רק לשמוח תמיד עם כל נקודה טובה שיש בו, ומצד שני רק לדבר עמו יתברך, ויפרש את כל שיחתו וכל אשר עם לבבו עמו יתברך, ומי שמרגיל את עצמו עם שתי העצות האלו, מצד אחד שמחה ומצד שני התבודדות, אזי הוא כבר לא צריך את אף אחד, וחי חיים טובים ומאושרים, אשרי מי שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו, ואז טוב לו לנצח נצחים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויגש ד' טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל...  נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתקבל את השבת בשמחה עצומה, אשר על דבר זה הזהירנו רביז"ל מאד מאד, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך.
מה אומר לך אי אפשר להסביר לבני אדם מה זה שבת? שאז כביכול הקדוש ברוך הוא מאיר אורו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד שאין בששת ימי החול, ומי שרק פותח את העינים יכול להרגיש בשבת אחרת לגמרי, כי שבת זה הקדוש ברוך הוא בעצמו, כמובא בזוהר (יתרו פ"ח) מהו שבת? שמא דקודשא בריך הוא, שמא דשלים מכלא סטרא, שבת הוא השם של הקדוש ברוך הוא כביכול מאיר אורו בגילוי רב ונפלא מאד בלי שום לבושים, ואם אדם היה מכין את עצמו בששת ימי החול ליום השבת, אז היה מרגיש בשבת אור כזה שאי אפשר לתאר ולשער כלל, מלבד שכל יום ויום יכין את עצמו לשבת שזה מה שאנחנו סופרים את הימים, היום ראשון בשבת וכו', היום שני בשבת וכו' וכו', עד שמגיעים ליום השבת שאז התענוג הכי גדול להתענג בו, כמובא בזוהר (פקודי רנ"ח) על הפסוק (קהלת ח' ט"ו) "ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלקים תחת השמש", שזה סובב על השבת שאז הוא מצוה גדולה מאד לאכול ולהתענג בתענוגי שבת, ולשמוח עמו יתברך, ובשכר זאת יזכה לעולם הבא, וכבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ל"ב) מדוע שלא תהיה שמח כל השבת? ומה צריכים כל השבת? רק לאכול ולשמוח, כמו שכתוב (שמות ט"ז כ"ה) "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום להוי"ה היום לא תמצאהו בשדה", מה סך הכל הקדוש ברוך הוא אומר לנו? ילדים תאכלו כי היום שבת, וגם את זה לא יכולים לקיים? עיין שם, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח) כל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנום, וממלחמת גוג ומגוג, שהשלוש פורעניות האלו עוברים על כל אחד ואחד מאתנו כל יום ויום, ועל ידי שנקפיד לאכול את השלוש סעודות בשבת נתפטר מהפורעניות האלו, וכן כתוב בזוהר (האזינו רפ"ח:) אמר רבי שמעון, אסהדנא עלי לכל אלין דהכא, דהא מן יומאי לא בטילנא אלין תלת סעודתי, ובגיניהון לא אצטריכנא לתעניתא בשבתא, ואפילו ביומי אחריני לא אצטריכנא, כל שכן בשבתא, דמאן דזכי בהו, זכי למהימנותא שלימתא:
חד סעודתא דמטרוניתא, וחד סעודתא דמלכא קדישא, וחד סעודתא דעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין, ובההוא עלמא יזכי בהו לאלין.
[רבי שמעון בן יוחאי אמר לפני ההסתלקות שלו, אני מעיד עלי לפני כל החכמים שעומדים עכשיו סביבי שמימי לא ביטלתי מלאכול שלוש סעודות בשבת, ובשביל זה אני לא צריך להתענות, כי מי שזוכה לאכול את השלוש סעודות בשבת, זוכה לאמונה שלימה, והם כנגד השלוש שמות שהם השלוש עולמות אדנ"י הוי"ה אהי"ה, סעודה ראשונה נקרא 'חקל תפוחין קדישין' שזה נגד שם אדנ"י, סעודה שניה בבוקר בשבת זה נקרא 'עתיקא קדישא' שזה נגד שם אהי"ה, וסעודה שלישית זה נגד 'זעיר אנפין' שזה נגד שם הוי"ה ברוך הוא, אשרי מי שנזהר לאכול בכל שבת את השלוש סעודות, ואז נכון לבו יהיה בטוח שיהיה שמור מכל המזיקים בעולם הזה, ומכל שכן בעולם הבא].
ולכן אל תהיה בטלן, תקפיד מאד מאד לאכול את השלוש סעודות בשבת, ותהיה שש ושמח בזה, כי אין עוד דבר גדול וחשוב יותר מזה, עד כדי כך שניצולים מכל מיני מחלות וחלאים רעים, ומכל מיני עונשים קשים ומרים וכו' וכו', וממשיכים על עצמם אורות עליונים מכל העולמות על ידי שאוכלים את השלוש סעודות בשבת, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ז) אכילת שבת כולה קודש כולה אלקות, ולכן גם את זה אתה לא יכול לקיים? ואמר הרב הקדוש רבי צבי זי"ע בן יחידו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אל הרב הקדוש רבי פנחס מקאריץ זי"ע, ששמע מאביו כדי לזכות לקדושת שבת צריכים לעשות לעצמו הכנה גדולה בערב שבת קודש, וכמו שכתוב (בשלח ט"ז ה') "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו", ועיקר ההכנה הוא לידע שזה השבת הראשונה שלו, וכן השבת האחרונה שלו, ואם אדם חושב כך, אזי יקבל את השבת בצורה אחרת לגמרי, ודבר זה מספרים מהצדיק הקדוש רבי מנחם מענדיל מוויטפעסק זי"ע, שכל שבת היה אצלו שבת חדש לגמרי, כאילו עדיין אף פעם בעולם לא זכה לשמור שבת, וכן צייר בדעתו שזה השבת האחרונה שיש לו בזה העולם, ולכן כל שבת היה אצלו ענין אחר לגמרי, ואמר הרב הקדוש רבי יעקב יוסף מפולנאה זי"ע, ששמע מרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, על זה שאמרו חכמינו הקדושים (כתובות כ"ג:) מת בערב שבת סימן יפה לו, שאם אדם מפנה את עצמו מכל עסקי העולם הזה כאילו הוא מת כדי לעשות הכנה לשבת, על ידי זה השבת יאיר לו בצורה אחרת לגמרי, ויאיר עליו מלך הכבוד בעצמו בהארה נוראה ונפלאה כזו שלא טעם טעם שבת מימיו, אשרי לו.
הלוואי הלוואי שנחדיר בעצמינו את דברי רביז"ל איך שצריכים להיות רק שמחים ועליזים בשבת קודש.

המאחל לך שבת שלום

בעזה"י יום א' לסדר ויחי ו' טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל...  נ"י

ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, ותזכור תמיד מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ח) העולם הזה הוא גשר צר מאד, והכלל והעיקר שלא להתפחד כלל, ומוהרנ"ת ז"ל גילה לנו נפלאות איך עוברים את הגשר הצר בזה העולם, שעובר על כל אחד משברים וגלים מבית ומבחוץ וכו', עליות וירידות וכו', וכך מובא (לקוטי הלכות תפלין הלכה ה' אות מ"א) עיקר הגשר לעבור עליו בזה העולם הוא 'אמת', כי האדם צריך לעבור בזה העולם על גשר צר, והעיקר שלא יתפחד כלל. ולזכות לזה לעבור על הגשר צר של זה העולם, הוא על ידי 'אמת', כמו שאומרין העולם שעם 'אמת' יכולין לעבור את כל העולם, כי עיקר הוא 'אמת', שעל זה עומד כל העולם ומלואו, וכל הבלבולים והמניעות שיש להאדם בעבודת השם, העיקר הוא מניעת המח, ועיקר העצה לעבור עליהם, הוא רק על ידי 'אמת', שהוא מורה דרך להאדם לעבור על הכל, כמו שכתוב (תהלים מ"ג ג') "שלח אורך ואמתך המה ינחוני", כי דייקא על ידי אמת אני יודע איך ללכת וכו', וכמו שכתוב (תהלים פ"ו י"א) "אהלך באמתך", ללכת עם האמת של הקדוש ברוך הוא, כי האמת הוא הגשר דקדושה, שעל ידו עוברים בתוך כל המים השוטפים וניצול מכולם, שזה סוד קריעת ים סוף, שהלכו ביבשה בתוך הים בזכות יעקב, שהוא סוד 'אמת', וזה שפרש רש"י על פסוק (בראשית ל"ב כ"ג) "ויעבור את מעבר יבוק", עשה עצמו כגשר, כי יעקב הוא סוד 'אמת', שהוא הגשר לעבור דרכו בשלום, ובאמת אמרו חכמינו הקדושים (שבת נ"ה.) חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת, וכך אומר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ה) שאמת זה רק אחד והוא הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (ירמיה י' י') "והוי"ה אלקים אמת הוא אלקים חיים ומלך עולם", כי אמת הוא רק הקדוש ברוך הוא, והרגע שאדם מחזיק את עצמו בו יתברך, יהיה נכון לבו בטוח שיעבור את הגשר הצר של העולם הזה בקלות מאד, והוא לא ינזק בשום פנים ואופן, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות אמת סימן כ') האמת הוא פודה מכל הצרות; ולכן אדם צריך להרגיל את עצמו תמיד להמשיך את עצמו רק אל האמת שזה הקדוש ברוך הוא, ולא יאמין לשום בן אדם, כי אמת הוא רק הקדוש ברוך הוא, והדיבור שאדם מדבר להקדוש ברוך הוא, הוא נכלל בו יתברך, כמו שכתוב (דברים י' כ"א) "הוא תהלתך והוא אלקיך", ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שאל תשבר משום דבר מה שעובר עליך בזה העולם העובר שהוא הגשר צר שעליו אנחנו צריכים לעבור כל זמן שאנחנו בזה העולם, והוא על ידי שתרגיל את עצמך תמיד לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור, וכל מה שאתה צריך תבקש רק ממנו יתברך בלי שום חכמות כלל, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו'. ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו; והלוואי והלוואי שתתחיל כבר לציית את רביז"ל לזרוק את החכמות שלך, ולהדביק את מח מחשבתך רק בו יתברך, ולדבר רק עמו יתברך, אדם חושב שהוא יכול לתת לעצמו עצה בלי הקדוש ברוך הוא, שזה (דברים ח' י"ז) "ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", שמשם כל הכשלונות שלו, כי כשאדם חושב שהוא יכול לעשות משהו בלי הקדוש ברוך הוא, זה הכשלון הכי גדול שלו בחייו, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ו) שעל ידי שאדם מדבר עם הקדוש ברוך הוא, זה נקרא שלימות הדיבור, וממשיך על עצמו הארת העולם הבא בעולם הזה, ולכן העיקר עלינו לציית את רביז"ל בזה שהזהירנו לדבר בכל יום עמו יתברך, כי רק הוא יתברך יכול לשמור אותנו מהכל, בני אדם חושבים שיכולים להזיק להשני, זה רק לפנים וכו', בהתחלה וכו', אבל לבסוף מי שמתנכל להזולת הוא נופל בפח שרצה להכניס את חבירו, כמו שכתוב (תהילים ז') "בור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל: ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד", וכתיב (משלי כ"ו כ"ז) "כורה שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב", ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, תתחבא רק אצל הקדוש ברוך הוא, וכל מה שעובר עליך תדבר אל הקדוש ברוך הוא, ותראה שהוא יתברך אב הרחמן והוא לא יעזוב אותך, ועצם שנכנס בך מחשבה כאילו לא צריכים אותך מלמעלה, וכאילו לא שומעים אותך, זה בעצמו שקר שמחדיר הס"מ באדם כדי שלא ידבר עמו יתברך, ועל ידי זה הוא מתרחק מאמת, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ט' וסימן קי"ב) כשאדם נמצא בתכלית החושך ומסובב בכל מיני סיבובים של שקר וחושך וכו', עם כל זאת כשמדבר דיבור אמת, על ידי זה מאיר לו האמת לצאת מהבוץ שנפל לשם, ואמר הצדיק רבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין ז"ל מתי זה הדיבור אמת? העיקר כשאדם נמצא בחלישות הדעת והוא שבור, ועובר עליו מה שעובר וכו', והוא מבוהל ומבולבל וכו', ויש לו המון ספיקות ובלבולים וכו', דייקא אז כשהוא מדבר אל הקדוש ברוך הוא, זה נקרא דיבור אמת, ולכן אם אתה רוצה לעבור את הגשר צר של העולם הזה, אז תחזיק את עצמך באמת שהוא הקדוש ברוך הוא, ורק תדבר אליו, ודע לך שאפילו כמה דיבורים עושים רושם בשמים, ומהפכים עולמות וכו' וכו', אשרי מי שמציית את רביז"ל, והוא מדבר בכל יום עמו יתברך, שעל ידי זה ינצל מכל מיני ש'קרנים ר'מאים צ'בועים ש'ר'ץ' השורץ על הארץ, ואף אחד לא יוכל לעשות לו שום דבר, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן א') כשאדם עוסק בתפלה אזי כבר לא צריך שום דבר, כי כולם נופלים לפניו, ואפילו צרכי רפואה לא צריך, כי הוא מתרפא על ידי לחם ומים, עד כדי כך חשוב תפלה בשמים, וכמובן שהתפלה צריך להיות בשמחה עצומה, כמאמרם ז"ל (מדרש תהילים מזמור ק') על הפסוק (תהלים ק') "עבדו את הוי"ה בשמחה", וכתוב אחד אומר (תהלים ב' י"א) "עבדו את הוי"ה ביראה", אמר רבי איבו בשעה שאתה עומד ומתפלל יהא לבך שמח כי לאלקים עליון אתה עובד; הרי שלך לפניך כשאפילו אדם מתפלל להקדוש ברוך הוא שזה בחינת יראה, כי סוף כל סוף כשעומדים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא צריך ליפול על האדם יראה, עם כל זאת העיקר הוא שמחה בעת התפלה, כי מתפלל לאלקים עליון, ורביז"ל אמר (ספר המדות אות תפלה סימן ע') על ידי שמחה תבוא תפלתך בהיכל מלך; ואמר (שם סימן פ"א) תפלה שהיא בשמחה היא עריבה ומתוקה להשם יתברך.
אני מאד מאד מבקש אותך ומתחנן אליך, חוסה על עצמך ואל תהיה בטלן, תגנוב היום מהזמן שלך ותלמוד היום מקרא: מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות ימים ושנים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, משנה: לגרוס היום כמה פרקים משניות כסדרן, שזה מטהר את הנפש מכל מיני חלודה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, וכן זוכים על ידי ריבוי לימוד משניות לפרנסה בשפע, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, גמרא: להיות חזק מאד מאד ללמוד את הדף היומי, או שתלמד לבד או שתלמד עם חברותא או שתלך לשמוע שיעור בדף היומי, כי אין לתאר ואין לשער את הזכות של אדם שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כל היהדות תלוי כפי שאדם זוכה ללמוד דף גמרא, ודע לך שהשלושה לימודים האלו מקרא משנה גמרא הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני מי שלא לומד בכל יום את השלוש לימודים האלו, ואמרו (תוספתא קידושין פרק א' י"א) כל העוסק בשלשתן במקרא במשנה בדרך ארץ, על זה נאמר (קהלת ד' י"ב) "והחוט המשולש לא במהרה ינתק".

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ב' לסדר ויחי ז' טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל...  נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, שרק בזה תלוי הגאולה כפי שעם ישראל יחזיקו את עצמם ביחד, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ל"ח סימן ו') דור הפלגה על ידי שהיו אוהבים זה את זה, לפיכך נשתייר מהם פליטה, רואים אפילו רשעים כאלו אבל היה ביניהם אחדות, נשאר מהם פליטה, על אחת כמה וכמה מידה טובה מרובה כשיהודים מאמינים בו יתברך, מתאחדים יחד, בזה מקרבים את הגאולה, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ח סימן ב') נעשו בני ישראל אגודה אחת, התקינו עצמן לגאולה, על אחת כמה וכמה אנחנו חסידי ברסלב צריכים להחזיק את עצמינו ביחד, כמו שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; וכן ידוע מה שכתב מוהרנ"ת ז"ל (חיי מוהר"ן סימן קפ"ז) קודם שיצא רביז"ל מברסלב לאומן להסתלק שם לעילא ולעילא וכו' וכו', בעת שיצא מפתח הבית לעלות על העגלה, עמד אצל המזוזה והניח ידו על המזוזה, ענה ואמר להציבור שהיו שם, תראו להתקבץ יחד ולהתפלל יחד, כי אם תתפללו בכוונה, תוכלו להמשיך אותי לכאן; רואים מכל זה איך שרצונו של רביז"ל היה שנחזיק את עצמינו ביחד, נתפלל יחד, ונלמוד יחד, וזה היה רצונו חזק שנחזיק את עצמינו ביחד, ואמרו אנשי שלומינו שראו את זה בחוש, שבכל קיבוץ של אנשי שלומינו היקרים שהחזיקו את עצמם ביחד, ותמיד דיברו ביניהם רק את דברי רביז"ל, על ידי זה גדלו והצליחו, ולכן תשתדל מאד מאד להתפלל תמיד בין אנשי שלומינו חסידי ברסלב, ולהחזיק את עצמינו ביחד, ואמר מוהרנ"ת ז"ל על מה שפירש רש"י (בפרשת השבוע) שיעקב אבינו קודם שהסתלק אמר לבניו "האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם אחרית הימים", ופירש רש"י ביקש לגלות את הקץ ונסתלק ממנו שכינה, והתחיל אומר דברים אחרים, שהסוד הזה גילה להם יעקב אבינו, אם תתאספו יחד היינו שתחזיקו את עצמכם יחד באחדות אחד, אז אגידה לכם את אשר יקרה איתכם באחרית הימים, זה יקרב את הקץ והגאולה, ובין כך התחיל לדבר דיבורים אחרים, כי האמת צריכים שיהיה בחירה לאדם וכו', כי אם אין בחירה אזי לא שייך כבר שום דבר, ולכן רימז להם העיקר תחזיקו את עצמכם ביחד אז אני יכול להגיד לכם מה יקרה איתכם באחרית הימים ואיך יהיה הגאולה, ובין כך התחיל לדבר איתם דברים אחרים, היינו שבירך את כל אחד מבניו בברכות השייך אליו דייקא, אבל הכלל הוא שהקץ תלוי רק כשמחזיקים את עצמם ביחד, ואמר המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע בשם רבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אם ישבו יחד עשרה יהודים אפילו שלא ידברו ביניהם, אלא ישבו יחד בלב אחד וברצון אחד, אזי יוצא מהם אור כזה שאפילו מיכאל שמלמד זכות על עם ישראל לא יכול לעמוד שמה מרוב אור שיוצא מהם, ומכל שכן וכל שכן כשעשרה האלו מדברים דברי תורה, ועל אחת כמה וכמה כשיש עשיריות מבני ישראל שמתאחדים יחד, ולומדים תורה יחד, או מתפללים יחד, יוצא מהם שבחים כאלו שמלאכי מעלה אופנים ושרפים וכו' וכו', לא יכולים לעמוד שם, ולכן בכל הדורות אנשי שלומינו חסידי ברסלב הקפידו מאד מאד להתפלל ביחד עם אנשי שלומינו דייקא ובבית הכנסת הנקרא על שם הצדיק, וזה דבר גדול מאד מאד, ואסור להזניח את זה.
מה אומר לך אין עוד שמחה יותר גדולה לנשמתו של אדם שהיא חלק אלקי ממעל, כשזוכה ללמוד בכל יום מקרא משנה גמרא הלכה ואגדה, כי אתה צריך לדעת שעיקר שלימות בזה העולם הוא רק להיות בשמחה ולהרבות בלימוד תורה הקדושה, אשר אין למעלה מזה, וכך מובא בזוהר (ואתחנן ר"ס.) תא חזי כמה הוא חילא תקיפא דאורייתא, וכמה הוא עלאה על כלא, דכל מאן דאשתדל באורייתא לא דחיל מעלאי ומתתאי, ולא דחיל ממרעין בישין דעלמא, בגין דאיהו אחיד באילנא דחיי ויליף מיניה בכל יומא, דהא אורייתא תוליף לבר נש למיזל בארח קשוט, תוליף ליה עיטא היך יתוב קמי מאריה לבטלא ההיא גזרה, דאפילו אתגזר עליה דלא יתבטל האי גזרה, מיד אתבטל ואסתלק מניה, ולא שריא עליה דבר נש בהאי עלמא, ובגין כך בעי ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא ולילי ולא יתעדי מינה, הדא הוא דכתיב (יהושע א' ח') "והגית בו יומם ולילה", ואי אתעדי מינה דאורייתא, או אתפרש מינה, כאלו אתפרש מאילנא דחיי [בוא וראה כמה הוא חזק כח התורה, וכמה הוא עליון על הכל, שכל מי שמשתדל בתורה אינו פוחד מעליונים ותחתונים, ולא פוחד ממקרים רעים שבעולם, מפני שהוא אוחז בעץ החיים ואוכל ממנו בכל יום, שהרי התורה מלמדת את האדם ללכת בדרך אמת, מלמדת אותו עצה כיצד ישוב לפני רבונו, ואפילו יגזר עליו מיתה, הכל יתבטל ויסתלק ממנו, ולא שורה עליו, ועל כן צריך להשתדל בתורה יומם ולילה ולא יסור ממנה, זהו שכתוב (יהושע א') "והגית בו יומם ולילה", ואם מסיר ממנו את התורה או פורש ממנה, כאילו פורש מן החיים].
אשרי מי שמכניס את הדבר הזה בלבו, ואז טוב לו כל הימים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ג' לסדר ויחי ח' טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז ורק להיות בשמחה, כי השמחה זה רפואה לכל בין בגשמי בין ברוחני, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) שגם חכמי הרופאים אמרו שכל המחלות והחלאים רעים באים לאדם רק מחמת חסרון השמחה, והנה כשאדם חוטא בורא קליפות ומשחיתים שמסבבים את האדם, כמו שאומרים חכמינו הקדושים (ברכות ו.) תניא אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין, אמר אביי אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא אמר רב הונא כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה; אדם שחטא בחטא של הוצאת זרע לבטלה, הוא ברא קליפות ומשחיתים לאלפים ולרבבות שמסבבים אותו לימין ולשמאל וכו' וכו', ואין העין של האדם רואה אותן וכו', ובאמת בני אדם מזלזלים בזה ואומרים לא יכול להיות שיש היום שדים ורוחות קליפות ומשחיתים וכו', אזי עלינו לזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה י"ב סימן ג') מה הם רוחות ושדים? יש שד הנקרא קטב מרירי, שממרר חיי האדם; היינו רואים בן אדם קם בבוקר, אף שיש לו תוכניות מה יעשה היום הזה, והוא איש מצליח בעסקיו, ויודע להיכן מועדות פניו וכו', אף על פי כן נכנסת בו פתאום איזו מרירות, איזה דיכאון, נופל בייאוש, ואינו יודע מדוע, מחמת מה? אך הכל בא משדים ורוחות שברא על ידי פגם הברית. כלל המרירות והדיכאון שנכנסים באדם, עד שהוא מתוסכל לפתע פתאום, כל זה מחמת עוונות פגם הברית, שהם ממררים את חייו. וזה עלול לקרות אצל כל אחד, אפילו אצל אדם חכם, בעל השכלה, מוכשר ומוצלח, שאינו חסר דבר. על אחת כמה וכמה אדם שאין לו כלום, רק צרות וייסורים מנת חלקו, פרנסתו בדוחק, לא יוצלח, והנה קם בבוקר, ואין לו חשק ורצון לכלום, הוא שרוי בדיכאון, ואינו יודע מפני מה כל ההרגשה הזו, ומחמת מה כל מצב הרוח הירוד הזה, ורץ לפסיכולוגים, פסיכיאטרים וכדומה, שיוציאוהו מהדיכאון ומהדכדוך הנפשי וכו'; ובאמת כבר הקדים רביז"ל ואמר שאדם מוכרח להכריח את עצמו עם כל הכוחות רק להיות בשמחה עצומה, והשמחה שאדם שש ושמח בו יתברך, על ידי זה הוא מכלה את כל הקליפות שברא מעוונותיו המרובים, שזה מה שדוד המלך אומר (תהילים ק"ד) "אנכי אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם", ולכן אני מאד מבקש אותך תעשה כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, ואל תניח את העצבות והמרירות והדכאון אצלך כרגע, כי זה אבי אבות הטומאה וכו', וככל שאתה תהיה שש ושמח, אתה ממשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודביקות האין סוף ברוך הוא, ואתה צריך לדעת ששמחה זה המדריגה הכי עליונה שאדם צריך לזכות אליה, כי כך אמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו; ואצלו יתברך שרוי רק השמחה, כמו שכתוב (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו", ומובא בזוהר (תצוה קפ"ד:) תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר, [בוא וראה העולם הזה עומדת לקבל תמיד] והוא אקרי אבן טבא, [והיא נקראת אבן טוב כמו אבן מושכת שנקרא מגנט] ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, [והעולם הבא לא נותן אלא כמו שמכינים את עצמו מלמטה] אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, [אם נמצאים תמיד בפנים שמחים מלמטה] כדין הכי נהרין ליה מעילא, [כך מאירים לו מלמעלה אור וזיו וחיות ודביקות וכו'] ואי איהו קיימא בעציבו, [אבל אם אדם עומד בעצבות ובמרה שחורה] יהבין ליה דינא בקבליה. [אזי ממשיך על עצמו דינים] כגוונא דא (תהלים ק' ב') "עבדו את הוי"ה בשמחה", חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, [השמחה של אדם בזה העולם, ממשכת עליו שמחה מעולם הבא] הכי נמי האי עלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא, [כך הוא העולם הזה, כפי שאדם מתנהג בזה העולם, כך ממשיך על עצמו מעולם הבא], ולכן כשאדם רק בשמחה ומכריח את עצמו כל הכוחות להיות בשמחה, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו שמחה מעולמות העליונים, ולכן אל תהיה בטלן, ואף שאני יודע שעובר עליך מה שעובר צרות ויסורים מרירות ומכאובים, תשתדל להיות בשמחה עם כל הכוחות, ואז תראה שכל מזלך יתהפך לטובה, הלוואי שתכניס את הדיבורים האלו בלבך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ד' לסדר ויחי ט' טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל ... נ"י

היום בלילה זה ההילולא של מוהרנ"ת ז"ל, ידוע בין אנשי שלומינו שהוא תמיד עסק במצוה כזו שאין לו דורשין, יש מצוות שכולם עושים את זה ובשמחה גדולה מאד, אבל יש מצוות שאנשים מזניחים, לדוגמא רואים עני קרוע בלוע, בגדים קרועים בלועים, מסכן יוצא ממנו ריח רע וכו' וכו', אין לו מה לאכול, אין לו איפה לישון, אדם כזה כולם מתרחקים ממנו, לא כן מוהרנ"ת ז"ל אהב מצוות כאלו שאין להם דורשין, מצוות שכולם מזניחים, ולכן זכה למה שזכה, כשהוא התקרב אל רביז"ל הוא כבר הבין שהמצווה הכי גדולה הוא לעזור להזולת, רביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ט) ככל שאדם לא מחזיק מעצמו כלום, אלא הוא יודע שהוא כלום, ממש כלום, אזי אצלו מאד חשוב נשמות ישראל, אומר רביז"ל מי אחז בזה בשלימות? משה רבינו, שהתורה הקדושה מעידה (במדבר י"ב ג') "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה", ולכן משה רבינו הכיר את גדולת ישראל, מסביר רביז"ל ככל שאדם מבטל את עצמו לגמרי לגמרי בעיני עצמו, אז הוא מחזיק יקר את כל יהודי, וזה היה הסוד של מוהרנ"ת ז"ל כשהתקרב אל רביז"ל הוא היה בעיני עצמו כחתיכת בוץ, כחתיכת אדמה, עד כדי כך פעם אמר רביז"ל לבתו אדל ע"ה תסתכלי על נתן הוא בעיני עצמו כמו חתיכת אדמה זאת אומרת כלום, אף שהיה חכם גדול מאד, אבל זכה לסלק את דעתו לגמרי לגבי רביז"ל, ולכן הוא הבין תיכף ומיד שהעומק לימוד של רביז"ל הוא לחזק יהודים שזה מצוה שאין לזה דורשין, מחברים ספרים עם לומדות כל הכבוד, מחברים ספרים עם דרושים נפלאים כל הכבוד, מחברים ספרים על פי קבלה כל הכבוד, אף אחד עדיין לא חיבר ספרים לחזק לעודד ולשמח נשמות שבורים ורצוצים עניים ואביונים, בעלי חובות וכו' וכו', רק מוהרנ"ת ז"ל זכה לחבר את הלקוטי הלכות שהם לימודים עמוקים שקיבל מרביז"ל איך לחזק לעודד ולשמח את נשמות ישראל, מה היינו עושים בלי מוהרנ"ת ז"ל? וזה אנחנו צריכים לזכור היום בלילה בהילולא של מוהרנ"ת ז"ל, שנהוג אצל כלל אנשי שלומינו חסידי ברסלב לעשות סעודה לכבוד ההילולא של מוהרנ"ת ז"ל, ומדברים מגדולתו של מוהרנ"ת ז"ל, ומהירושה שהוא הניח לנו, רביז"ל אמר אם לא מוהרנ"ת ז"ל לא היה נשאר ממנו אפילו עלה אחת, זכינו שהתקרב אל רביז"ל נשמה קדושה כמו מוהרנ"ת ז"ל, והוא כתב את הכל כל מה ששמע, כל מה שלמד אצל רביז"ל, ועד היום יש לנו במה להחיות את עצמינו, ולכן לחסידי ברסלב הלילה זה דבר גדול מאד מאד להתאסף הלילה ולהתחלק עם הירושה שהניח לנו מוהרנ"ת ז"ל, אני כבר לא מדבר שכולנו חסידי ברסלב צריכים למסור את נפשינו לקיים את הצוואה שלו שהשאיר לנו יומיים לפני ההסתלקות שלו, ואמר "העובדא שלכם יהיה יפוצו מעיינותיך חוצה", שנפיץ את אור רביז"ל בעולם, שעוד יהודים ידעו מרבי כזה, רבי רחמן כזה, רבי שמחזק ומעודד ומשמח את נשמות ישראל, רביז"ל שם את הדגש על שמחה, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהשתדל להרחיק ממנו את העצבות עם כל הכוחות, רביז"ל לא נותן לנו עצה אתה יודע מה, אתה שבור? תהיה שמח, לא לא לא, רביז"ל מגלה לנו שזה מצוה שבה כלול כל המצוות זה שמחה, כי כך אומר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו, עצם העובדה שיהודי שמח הוא מגלה שהוא מאמין בהקדוש ברוך הוא, וכשמתעטף עם הציצית הוא קופץ וצוהל ושמח שמתעטף עם הבגד של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, עצם העובדה שיהודי שמח והוא קופץ ורוקד שזוכה להלביש את כתר המלך, שזה התפלין, זה מגלה את טוהר לבבו שהוא מאמין בהקדוש ברוך הוא, עצם העובדה שיהודי שנכנס בבית וכשיוצא מהבית הוא מנשק את המזוזה בשמחה עצומה, הוא מגלה שהקדוש ברוך הוא אב הרחמן והוא השומר שלנו, כי על המזוזה חרוט שם שד"י ואומרים חכמינו הקדושים (מדרש אגדה) שזה ראשי תיבות ש'ומר ד'לתות י'שראל, בדרך כלל המלך יושב בפנים והעבדים שלו שומרים אותו מבחוץ, לא כן עם ישראל יושבים בפנים ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא יושב בפתח הדלת ושומר עלינו, ולכן כשיהודי שש ושמח שיש לו מזוזה על פתחו, ויש לו ציצית ותפילין, אומרים חכמינו הקדושים (מנחות מ"ג:) כל מי שיש לו מזוזה על פתחו וציצית בבגדו, ותפילין בראשו ובזרועו, בחיזוק שלא יחטא, למה? כי הוא כל כך שמח שזוכה שיש לו מזוזה כשרה על הדלת, ושמח שיש לו בגד המלך, ומתעטף עם בגד המלך, והוא שמח שיש לו את כתר המלך שזה התפילין, זה כבר שומר אותו מכל העבירות, למה אדם עובר עבירות? למה אדם נכשל במה שנכשל? כי הוא עצוב וממורמר והוא בדכאון, אומר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) שעיקר נשיכת הנחש זה עצבות ועצלות, הס"מ שרוכב על הנחש מכניס באדם עצבות ודכאון, וזה מביא אותו ליאוש עד שמתייאש מהחיים שלו, וכבר לא רוצה לחיות, אבל תיכף ומיד כשהצדיק בא ומשמח אותך ואומר לך מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, אתה יהודי בנו של הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (דברים י"ד א') "בנים אתם להוי"ה אלקיכם" אתה בן של הקדוש ברוך הוא למה אתה שוכב עכשיו במיטה ביאוש ובדכאון? למה אתה עכשיו סגור בחדר שלך אתה לא רוצה לצאת בחוץ? למה אתה עכשיו ביאוש כזה שאומר אני רוצה למות? כי הנחש נתן לך נשיכה והכניס בך עצבות ומרירות, אבל הצדיק האמת שהוא בחינת משיח הוא לוחם עם הנחש, ולכן משי"ח עולה בדיוק כמספר נח"ש, כי הצדיק לוחם עם הס"מ שרוכב על הנחש שמכניס יאוש ודכאון בבני אדם, ולכן אנחנו צריכים מאד מאד לשמוח שזכינו לדעת מרבי אמת כזה, ומתלמיד כזה, שהוא עוסק במצוות שאין לו דורשין, מי הם? אנחנו, תתארו לעצמכם אם לא מוהרנ"ת ז"ל היה לנו את ספרי רביז"ל? ולכן אנחנו צריכים מאד מאד לשמוח הלילה ולקבל על עצמינו שמהלילה הזה אנחנו מתחילים ללמוד שיעור כסדרן בספרו "לקוטי הלכות" שהספר הזה זה הגן עדן של הקדוש ברוך הוא, מי לא רוצה להיות בגן עדן? כולנו רוצים להיות בתוך הגן עדן, ולכן אם רוצים לטעום טעם גן עדן, כדאי ללמוד את ספרי מוהרנ"ת ז"ל שהם ה"לקוטי הלכות" שמחזקים ומעודדים ומשמחים את נשמות ישראל.
הרגע שאדם שש ושמח אז הוא נח ויש לו סבלנות כמו ברזל, שום דבר בעולם לא יכול לשבור אותו, רוב בני אדם נכנסים בלחץ כזה עד שמתייאשים מהחיים שלהם, והכל בא מפזיזות כי אין לו זמן להתיישב, רביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא מפני שאין להם ישוב הדעת, ולמה אין להם ישוב הדעת, מפני שהם לא בשמחה, נמצא כשיהודי בשמחה אז יש לו את המדה היקרה של סבלנות, והסבלנות זה הנצחון, רואים בני אדם סובלים משכנים, אז יוצאים ורבים איתם, ומריבות זה לא טוב, כי כך אומרים חכמינו הקדושים (שמות רבה פרשה ל' סימן י"ז) על הפסוק (שמות כ"א) "כי יריבון אנשים והכה איש את רעהו" אין דבר טוב ואין שלום יוצא מתוך מריבה, קין לא נגע באחיו אלא מתוך מריבה; ולכן אומר החכם "מי שסובל היזק שכנו, יורישנו הבורא ביתו", כי הסבלן הוא המנצח, וכך אמר החכם "כל מי שהוא סבלן יהיה אדון" בזה העולם צריכים הרבה סבלנות לא להשבר משום דבר, אמת נקלעתי בצרות, אמת אני מלא חובות, אמת מדברים עלי כל דבר אסור מה שאפילו לא חלמתי בהחלום הכי שחור לעשות דברים כאלו וכו' וכו', ואף על פי כן מוציאים לעז עלי, מדברים לשון הרע ורכילות וכו' וכו', אז מה עלי לעשות, לענות להם? לא לא לא, החכם אומר "מי ששם הסבל תכליתו, יגעיהו הסבל אל חפצו", כי העיקר זה סבלנות, ואל סבלנות מגיעים רק על ידי שמחה, כי למה אדם שמח? כי יש לו אמונה בהקדוש ברוך הוא שהוא נתן לו את המצוות, הוא מחייה ומחזק ומעודד אותנו, ולכן הגיע הזמן שנשמח מאד שזכינו לדעת מרבי אמת כזה כמו רביז"ל, ומתלמיד כזה כמו מוהרנ"ת ז"ל, שהוא לקח על עצמו מצווה שאין לו דורשין, אם לא מוהרנ"ת ז"ל מה היה איתנו? באמת בואו נחשוב היינו מיואשים לגמרי, היינו חושבים שזה סוף העולם ולא רואים כבר אור בקצה המנהרה, והיינו מתייאשים לגמרי, והקדוש ברוך הוא חמל עלינו ושלח לנו רבי כזה, ותלמיד כזה, האם אין ראוי לנו לשמוח ולרקוד? ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן תצא מעצמך, תתחיל לרקוד מרוב שמחה, שיהיה לך סבלנות, אמר החכם "החיים המאושרים הם בשמחה אבל לא בשחוק", זאת אומרת כמו שסיפר לנו רביז"ל (סיפורי מעשיות מעשה ט' מהחכם והתם) שהחכם הלך תמיד בחכמות אז תמיד הוא היה עצוב וממורמר, מה שאין כן התם הלך בלי חכמות רק בתמימות היה תמיד שמח, אבל שמחה אמיתיית כשבאו לעשות ממנו צחוק וכו', מה הוא אמר? אבל בלי ליצנות, כי שמחה זה בדיוק ההיפך משחוק של היתול ושל ליצנות, ולכן אנחנו צריכים מאד מאד לשמוח שזכינו להתקרב אל רבי כזה, ואנחנו יודעים מתלמיד כזה, ונתחיל ללמוד בספרי רביז"ל ולעשות לעצמינו שיעור ב"לקוטי הלכות" כל יום ויום, וכן ללמוד כל יום תורה אחת מ"לקוטי מוהר"ן", ולהגיד עליה התפלה ב"לקוטי תפלות", וזה יחזק ויעודד וישמח אותנו, ויקרב אותנו אל הקדוש ברוך הוא.
אני מאד מאד מבקש אותך תכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, תצא מעצמך, מה סגרת את עצמך כל כך? למה אתה כל כך מיואש? למה אתה כל כך שבור? חטאת, עשית עד עכשיו דברים שלא היית צריך לעשות, הקדוש ברוך הוא ברא את התשובה כדי שנחזור בתשובה, אפילו אדם עשה מה שהוא עשה, אבל אם הוא חוזר בתשובה הקדוש ברוך הוא מקבל אותו, כמו שאומרים חכמינו הקדושים (פסחים קי"ט.) ידו של הקדוש ברוך הוא שפרוסה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מיד מדת הדין, כולנו בעלי תשובה, כולנו חוזרים בתשובה, כולנו רוצים לעשות את הרצון של הקדוש ברוך הוא, ולכן בזה בעצמו עלינו לשמוח, ולכן אם רביז"ל אומר לנו מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, זה לא רק עצה אלא זה המצוה שבה כלול כל המצוות, כי כשיהודי שש ושמח עם נקודת יהדותו, אז כבר אין לו עבירות, כמו שאומר דוד המלך (תהילים ק"ד) "אנכי אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם".
אני מאד מבקש אותך שתמסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ואל תיקח את זה בקלות, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות שיש לאדם שמתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, שאז הוא עת רצון, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; ולפני כל תפלה תכניס כמה פרוטות לצדקה, שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ה' לסדר ויחי עשרה בטבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתעורר היום בתשובה שלימה מחדש, ובפרט היום עשרה בטבת שבו נבוכדנצר מלך בבל התחיל את המצור על ירושלים שהסתיים שנה וחצי אחר כך בחורבן מלכות יהודה, ובחורבן בית המקדש הראשון, ותרגמו את התורה ליוונית וכו', ואז התחילו כל הצרות לעם ישראל, כי התחילו להדמות להגויים וכו', על ידי חכמת יוון וכו', שכפרו בכל וכו', רחמנא ליצלן, ולכן אנחנו צריכים להתחזק ביתר שאת ביתר עוז דייקא ביום הזה לעסוק בלבנות את חומת היהדות, חומת האמונה הקדושה, ולגלות ולפרסם את הלימוד העמוק של רביז"ל, והיות שהיום הוא היום ההילולא של מוהרנ"ת ז"ל אשר השאיר לנו צוואה ארבע ימים קודם ההסתלקות שלו שהעובדא שלנו יהיה יפוצו מעיינותיך חוצה, להפיץ את אור רביז"ל בעולם שזה גילוי אמונה הקדושה בו יתברך, שהשורש של האמונה הוא לדבר עמו יתברך, שזה ענין ההתבודדות שרביז"ל הביא מתנה לעולם שאדם יהיה רגיל לשיח ולספר את כל אשר עם לבבו עמו יתברך על ידי שפת האם שלו, וזה יקרבו יותר ויותר אליו יתברך, ויבנה לו את האמונה הקדושה, ולכן דייקא ביום הזה שהוא גם יום תענית על צרות ישראל במשך כל הדורות, ועל כן ראוי לנו להתעורר ביום הזה בתשובה דייקא, ולקבל עלינו קבלות טובות, והעיקר לזכות להפיץ את אור רביז"ל בעולם במסירות נפש הכי גדולה, אשר ידוע מה שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ר"ט) שכל התורות והשיחות שלו אינם בשבילנו לחוד. כי אם "את אשר ישנו פה ואשר איננו פה" (דברים כ"ט י"ד) (ועיין ברש"י שפירש ואשר איננו פה, ואף עם דורות העתידים לבוא, והבן). וכמה פעמים דברנו עמו מענין זה ורמז לנו בדבריו להודיע לדורות הבאים את כל מעשי השם הגדול שעשה עמנו. ופעם אחת אמר בפירוש: גם לבניכם תודיעו את כל התורות והשיחות הנפלאות והנוראות והמעשיות וכיוצא בהם אשר גילה לנו, ואמר אז זה הפסוק בהתלהבות גדול כגחלי אש, (דברים ד' ט') "והודעתם לבניך ולבני בניך" (ואמר בזו הלשון: אייערע קינדער זאלט איר מודיע זיין וואס דא האט זיך גיטאן) ואמר ברתת וזיע בהתלהבות נורא "והודעתם לבניך ולבני בניך".
נא ונא תעשה כל מה שביכולתך שיהיה בביתך שלום, ורביז"ל הזהירנו על דבר זה ביותר, ואמר (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נ"ט.) 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו', [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות ס"ג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא', ולכן צריכים לכבד ולייקר אותם מאד מאד; וחכמינו הקדושים אמרו (ילקוט בראשית רמז כ"ד) על הפסוק (בראשית ב' כ"ג) "לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת" רבי יהושע בן קרחה אומר על שם בשר ודם נקרא אדם ומשבנה לו עזר נקרא שמו איש והיא אשה מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן שמו ביניהם אם הולכין הן בדרכי הרי שמי נתון ביניהן ומציל אותן מכל צרה ואם לאו הריני נוטל את שמי והן נעשין אש ואש והאש אוכלת אש כי אש היא עד אבדון תאכל; ולכן צריכים מאד מאד לשמור על דבר זה, וכשאדם נזהר שיהיה לו שלום בית, על ידי זה השכינה בתוך הבית, כי (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצא שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי שלום אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויחי י"א טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל ... נ"י

ראה לקבל את השבת בשמחה עצומה, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ה) שהשבת הוא נקודה הפנימית של השבוע, כי יש שלוש ימים קודם השבת, ושלוש ימים אחר השבת, כמו שגילה האריז"ל מיום רביעי מתחילים להרגיש את הנפש של אור השבת, ומיום חמישי מתחילים להרגיש את הרוח של יום השבת, ומיום השישי מתחילים להרגיש את הנשמה של השבת, וכן ביום ראשון מרגישים עדיין את הנשמה של השבת, וביום שני עדיין מרגישים את הרוח של השבת, וביום שלישי מרגישים עדיין את הנפש של השבת, ויש לומר הכוונה בפשיטות, כי יום רביעי כבר מתחילים לדאוג איך להשיג הוצאות על שבת, וביום חמישי כבר מדברים הרבה משבת מה נקנה וכו', וביום שישי כבר מכינים את עצמם על שבת, וכן אחר השבת ביום ראשון עדיין מרגישים את השבת שעבר וחושבים איך עבר השבת, וביום שני עדיין מרגישים את הרוח של השבת, וביום שלישי אז כבר מתחילים לשכוח מהשבת, על כל פנים איך שהוא אבל שבת היא נקודה הפנימית של ששת ימי החול, ולכן צריכים מאד מאד לשמוח בשבת כדי שיוכל להאיר בו השלוש ימים קודם השבת, והשלוש ימים אחר השבת, כי כל ההשפעות באים לאדם רק מיום השבת, כמובא בזוהר (יתרו פ"ח.) כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין, ותאנא אמאי לא אשתכח מנא ביומא שביעאה, משום דההוא יומא מתברכאן מיניה כל שיתא יומין עלאין, וכל חד וחד יהיב מזוניה לתתא כל חד ביומוי, מההיא ברכה דמתברכאן ביומא שביעאה; [כל הברכות שלמעלה בעולמות העליונים, ולמטה כאן בעולם הזה, תלויים רק ביום השבת, ולמדנו למה לא ירד מן בשבת? מפני שמשבת מתברכים כל השש ימים מששת ימי השבוע, וכל יום מקבל את ההשפעה שלו משבת], ולכן צריכים לקבל את השבת בשמחה עצומה, ולא להתבלבל בשום פנים ואופן משום דבר בעולם, וכשבר ישראל שש ושמח כל השבת, בזה הוא מגלה את נקודה פנימית שיש בששת ימי החול, ורביז"ל הזהירנו מאד מאד על שמחה בשבת, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך.
ואמר הרב הקדוש רבי צבי זי"ע בן יחידו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אל הרב הקדוש רבי פנחס מקאריץ זי"ע, ששמע מאביו כדי לזכות לקדושת שבת צריכים לעשות לעצמו הכנה גדולה בערב שבת קודש, וכמו שכתוב (בשלח ט"ז ה') "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו", ועיקר ההכנה הוא לידע שזה השבת הראשונה שלו, וכן השבת האחרונה שלו, ואם אדם חושב כך, אזי יקבל את השבת בצורה אחרת לגמרי, ודבר זה מספרים מהצדיק הקדוש רבי מנחם מענדיל מוויטפעסק זי"ע, שכל שבת היה אצלו שבת חדש לגמרי, כאילו עדיין אף פעם בעולם לא זכה לשמור שבת, וכן צייר בדעתו שזה השבת האחרונה שיש לו בזה העולם, ולכן כל שבת היה אצלו ענין אחר לגמרי, ואמר הרב הקדוש רבי יעקב יוסף מפולנאה זי"ע, ששמע מרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, על זה שאמרו חכמינו הקדושים (כתובות כ"ג:) מת בערב שבת סימן יפה לו, שאם אדם מפנה את עצמו מכל עסקי העולם הזה כאילו הוא מת כדי לעשות הכנה לשבת, על ידי זה השבת יאיר לו בצורה אחרת לגמרי, ויאיר עליו מלך הכבוד בעצמו בהארה נוראה ונפלאה כזו שלא טעם טעם שבת מימיו.
נא ונא תעשה כל מה שביכולתך ללכת לבית הכנסת להתפלל במנין בליל שבת, ובשבת בבוקר, ובמנחה בשבת, ותמסור את נפשך לאכול את השלוש סעודות של שבת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ז:) על הפסוק (שמות ט"ז כ"ה) "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום להוי"ה היום לא תמצאהו בשדה", יען שכתוב שלוש פעמים היום, אזי מחוייבים לאכול בשבת שלוש סעודות, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח) כל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנום, וממלחמת גוג ומגוג, שהשלוש פורעניות האלו עוברים על כל אחד ואחד מאתנו כל יום ויום, ועל ידי שנקפיד לאכול את השלוש סעודות בשבת נתפטר מהפורעניות האלו.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך שבת שלום

בעזה"י יום א' לסדר שמות י"ג טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ובפרט היום שמתחיל ימי שובבי"ם, היינו ארבעים יום שקוראים את הפרשיות ש'מות ו'ארא ב'א ב'שלח י'תרו מ'שפטים הם ימים מאד מסוגלים לתקן את פגמי הברית שאדם פגם, ואף אחד לא יכול להגיד שהוא נקי מחטאים אלו, כי כבר אמר החכם מכל אדם (משלי כ' ט') "מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי", ולכן דייקא בימים אלו יכולים לתקן את הפגמים האלו אם זוכים להחזיק מעמד ולא נשברים משום דבר.
אשרי מי שזוכה לומר בכל יום "יום תהלים", כי התהלים נחלק לשבעה חלקים כשבעה ימי השבוע, וכשזוכים לסיים את ספר תהלים בכל שבוע אין למעלה מזה, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ג) על ידי אמירת תהלים זוכים לתשובה, וזוכים להגיע לאות ואל השער השייך לשורש נשמתו, ואין לתאר ואין לשער את גודל הזכות של אדם שזוכה לסיים כל יום "יום תהלים", ובפרט עכשיו בימי שובבי"ם, זה מאד מאד מסוגל לומר בכל יום קצת תהלים, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (פסחים קי"ז.) תניא היה רבי מאיר אומר כל תשבחות האמורות בספר תהלים כולן דוד אמרן שנאמר (תהלים ע"ב) "כלו תפלות דוד בן ישי", אל תקרי כלו אלא כל אלו, הרי שלך לפניך שהתנא רבי מאיר בעל הנס אומר שכל התהלים חיבר דוד המלך, ואמרו חכמינו הקדושים (מדרש תהילים מזמור א') שביקש דוד מהקדוש ברוך הוא (תהלים י"ט ט"ו) "יהיו לרצון אמרי פי", יעשו לדורות, ויכתבו לדורות, "אמרי פי" ויחוקקו לדורות, ולא יהיו קורין בהם כקורין בספרים, אלא יהיו קורין בהן ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות; היינו אפילו מי שמדבר כבר לשון הרע ורכילות על הזולת, שזה עוון מאד מאד חמור, ומגיע על זה נגעים, וכן מי שחטא בחטא חמור שמטמא טומאת מת, על ידי שרגיל לומר תהלים, הוא חשוב אצלו יתברך כל כך, עד כמו שלומד מסכת נגעים, ואהלות, שהם מסכתות הכי קשים, ומכפר על נגעים שבאים מחמת דיבור לשון הרע, ואהלות שמדבר מטומאת מת, שזה שחטא חטאים מגונים שעונשו הוא מיתה רחמנא ליצלן, על ידי אמירת תהלים נתכפר לו.
נא ונא תמסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, כי הרגע שאדם נכנס לבית הכנסת להתפלל שחרית או מנחה או ערבית, יהיה בטוח שמוחלין לו על כל עוונותיו, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ולכן אף שבא לך מאד מאד קשה להכנס שלוש פעמים ביום לבית הכנסת, עם כל זאת אתה מוכרח לתיקון נפשך לעשות לעצמך חוק ולא יעבור להכנס שלוש פעמים ביום לבית הכנסת להתפלל במנין דייקא את השלוש תפלות, ואז נכון לבך יהיה בטוח שימחלו לך על כל עוונותיך, עכשיו אני שואל אותך האם זה לא כדאי רק בשביל זה להכנס לבית הכנסת כדי שימחלו לך עוונותיך? ולכן אל תהיה בטלן ראה מה לפניך ותציית אותי, ואז טוב לך כל הימים.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ב' לסדר שמות י"ד טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז העיקר להיות בשמחה, כי כל הקדושה תלויה בשמחה, כי השמחה זה השכינה בעצמו, כמאמרם ז"ל (שבת ל:) שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה, שנאמר (מלכים ב' ג') "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד הוי"ה"; וכן הוא בזוהר (וישב ק"פ:) דהא חמינן דשכינתא לא שריא באתר עציבו אלא באתר דאית ביה חדוה. אי חדוה לית ביה לא שריא שכינתא בההוא אתר. כמה דאת אמר (מלכים ב' ג' ט"ו) "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד הוי"ה" דהא שכינתא ודאי לא שריא באתר עציבו; [אנחנו רואים שהשכינה לא שורה במקום של עצבות, אלא במקום שיש שמה שמחה וחדוה, אם אין בבית שמחה וחדוה, אזי השכינה לא נמצאת שם, כי השכינה לא נמצאת במקום של עצבות], ולכן בזה שאדם רק שש ושמח ומתחזק בכל מה שעובר עליו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו שכינת עוזו יתברך, וזוכה להדבק עצמו בו יתברך.
נא ונא תהיה חזק ללמוד בכל יום דף גמרא במסגרת דף היומי, כי דף גמרא זה חיות להנפש, ושומרת את האדם מכל מיני צרות ויסורים מחלות וחלאים רעים, בשביל זה הס"מ כל כך מפחד מאדם שלומד גמרא, כי על ידי לימוד גמרא ממשיך על עצמו את הד' מלאכי השמירה, שהם ראשי תיבות ג'מ'ר'א' ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, הדף היומי של היום זה יבמות צ"ג, ואפילו שאתה לא מבין את הכל, על כל פנים תגרוס דף גמרא בגירסא בעלמא, כמאמרם ז"ל (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר; הלוואי שתציית אותי בזה, ותראה איזה ישועות זה יביא לך, וכלל זה תיקח בידיך, כל זמן שיהודי מדפדף את הגמרא וכו', ישאר יהודי ירא שמים, ולכן אל תהיה בטלן וראה מה לפניך, ומסופר שבפולין היה אדמו"ר אחד מצאצאי היהודי הקדוש מפשסיחא זי"ע שהיה לו הרבה חסידים אנשים פשוטים עד מאד אבל תמימים למרבה והיו אנשים קשי יום עובדים במלאכה וביגיעת כפיים כשיצא רבי מאיר שפירא זצ"ל עם הרעיון של "הדף היומי" הנהיג גם בין חסידיו דבר זה וציווה שכל אחד ילמד את "הדף היומי" ובאו אליו חסידיו ואמרו רבי אתם בוודאי יודעים שאנו אנשים רחוקים מלהבין דף גמרא בקושי אנו מבינים קצת "עין יעקב" וכן משניות אבל איך נבין "דף גמרא" ובפרט כל יום ללמוד דף? ענה להם הצדיק דעו לכם שלימוד התורה ברבים זה זכות גדול עד מאוד בשמים ולכן תתאספו בכל עיר בבתי כנסיות שלנו [היה לאדמו"ר הרבה בתי כנסיות בהרבה עיירות בפולניה] ותאמרו את הדף של אותו יום, יחד כמו כל עם ישראל לומדים את "הדף היומי", והזכות הזה תגן גם עליכם. ומסופר שלא עבר זמן רב כל אלו האנשים הפשוטים הישרים והתמימים התרגלו ללשונות הגמרא ולדרך לימוד מאמרי חז"ל ולשקלא וטריא בגמרא ונעשו לבני תורה עד שרבים וכן שלימים נעשו למדנים ונכנס בהם חמידו דאורייתא ולמדו כבר בחברותות יחד.
אני מאד מבקש אותך שתמסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ואל תיקח את זה בקלות, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות שיש לאדם שמתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, שאז הוא עת רצון, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; ולפני כל תפלה תכניס כמה פרוטות לצדקה, שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם, ובפרט עכשיו בימי השובבי"ם דבר גדול מאד מאד להקפיד ללמוד בכל יום מקרא משנה גמרא, וכן להתפלל במנין דייקא.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ג' לסדר שמות ט"ו טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל היקר לי מאד ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק על אף שעובר עליך משברים וגלים, ונכנס בך קושיות על הקדוש ברוך הוא למה בדיוק עלי עובר מה שעובר וכו' וכו', עליך לזכור שאי אפשר להבין את דרכי המקום ברוך הוא וברוך שמו, רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נ"ב) מה שקשה קושיות על הקדוש ברוך הוא בהכרח שיהיה ככה, אדם הוא מאד מצומצם וכו', אדם מלא חטאים ועוונות וכו', בפרט שנפגם בבריתו וכו', ושכלו ודעתו כל כך פגומה וכו', איך הוא יכול להשיג רוחניות אלוקות? בוודאי יהיה לו קושיות על הקדוש ברוך הוא בוודאי יהיה לו קושיות על הנהגה של הקדוש ברוך הוא, ואותו דבר אומר רביז"ל (שם) כמו שיש קושיות על הקדוש ברוך הוא כן יש קושיות על הצדיק, הצדיק דבוק ונכלל באין סוף ברך הוא שישים שנה, ואיך אנחנו קטני ערך פחותים מלאים עוונות הרהורים רעים הרהורים מגונים פגומים בפגם הברית וכו' וכו', רוצים להבין את הקדוש ברוך הוא, רוצים להבין את הצדיק שנכלל בהקדוש ברוך הוא?
ולכן אני מאד מבקש אותך תיקח את עצמך בידך, תהיה חזק לבוא שלוש פעמים ביום לבית הכנסת להתפלל שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, ואף שאני יודע שזה קשה לך, אבל דע לך שזה הס"מ שמסית אותך לא לבוא לבית הכנסת, כי הוא יודע שאם תבוא לבית הכנסת הקדוש ברוך הוא מוחל לך על כל עוונותיך, כמו שאומרים חכמינו הקדושים (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה הנחלים הללו בני אדם יורדים לתוכן כשהם טמאין וטובלין ועולין טהורים, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסים לתוכן כשהם מלאים עוונות ויוצאים מלאים מצוות, ולכן לא בחינם שהס"מ לא יתן לך לבוא לבית הכנסת, בקיץ זה חם מאד, בחורף זה קר מאד, הוא ימצא לך כל מיני תירוצים שלא תבוא לבית הכנסת, כי הוא יודע שאם יהודי בא לבית הכנסת הוא נמצא במחנה ישראל, ואומרים חכמינו הקדושים (תנא דבי אליהו רבה פרק ח') מי שהוא משכים ומעריב לבית הכנסת ולבית המדרש להשלים עשרה, עליהם הוא אומר פדה בשלום נפשי.
ולכן תיקח את עצמך בידך תראה להתחזק, תציית אותי ותשמע אל דברי רביז"ל שהוא הרבי שלנו והוא ביקש מאד שנלמד את הספר שלו "ליקוטי מוהר"ן" ואמר שהספר שלו זה האתחלתא דגאולה, ומאחר שיצא בעולם אני רוצה שיתמידו בו עד שיהיה שגור בעל פה, ואני מוכרח להגיד לך להיות מקורב לרביז"ל זה תלוי רק כפי שלומדים "ליקוטי מוהר"ן", שאל יטעו אותך שיכולים להיות חסיד ברסלב בלי ללמוד "ליקוטי מוהר"ן".
נא ונא כל כך חבל יום בא יום הולך ואתה שוכח לדבר עם הקדוש ברוך הוא אפילו כמה מילים, אתה רוצה לדבר שעה שעתים שלוש, אבל זה לא הולך לך אז אתה לא מדבר, הקדוש ברוך הוא רוצה ממך רק כמה דיבורים, אם הייתי יודע איזה נחת רוח אתה גורם להקדוש ברוך הוא בזה שאתה מדבר רק כמה מילים, לא היית מפסיק לדבר עם הקדוש ברוך הוא.
אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך ונשמע ונתבשר בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ה' לסדר שמות י"ז טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל היקר לי מאד ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק להיות רק בשמחה עצומה, כי סוף כל סוף מה נשאר מהאדם רק זה ששש ושמח עם נקודת המצוות שיש בו, כי ימינו כצל עובר, החיים פורחים, הנה יום הנה לילה והנה שבוע וכו', והכל פורח כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צו סימן ב') כצל ימינו על הארץ והלוואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף, ודוד המלך אומר (תהילים צ') ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואומר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן סימן ס"א) שהשבעים שנה פורחים לאדם כמו רבע שעה, ולכן אשאל אותך האם כדאי בשביל רבע שעה לאבד את העולם הזה ואת העולם הבא? הלוא בזה שאתה תשמח עם נקודת הטוב שיש בך בזה בעצמו יש מצווה, כי כשבר ישראל שש ושמח עם הטוב שיש בו בזה הוא מגלה את טוהר לבבו, כמו שאמר רביז"ל (ספר המידות אות שמחה סימן א') כשהאדם עושה מצווה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלוקיו, ובכל רגע ורגע שהאדם שש ושמח עם הקדוש ברוך הוא בזה הוא מגלה שהוא מאמין בו יתברך ועל ידי זה מוחלים לו על כל עוונותיו, כמו שאמר רביז"ל (ספר המידות אות שמחה סימן ל"ג) על ידי אמונה יסלח לך הקדוש ברוך הוא, ולכן תעשה כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, ואל תהיה בטלן כי אם תהיה בשמחה הרי השכינה תשרה בך, כמאמרם ז"ל (שבת ל':) אין שכינה שורה לא מתוך עצבות אלא מתוך שמחה של דבר מצווה, ולכן למה שלא תהיה שמח? הרי מרוב שמחה שתשמח בו יתברך יופיע לך רוח הקדוש, כמאמרם ז"ל (ירושלמי סוכה פרק ה' הלכה א') אין רוח הקודש שורה אלא על לב שמח, ואל תידחה את השמחה מיום ליום, כי כך אמרו חכמינו הקדושים אין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר, ולכן תהיה היום בשמחה ותשמח את אשתך, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ראש השנה ו') אישה בעלה משמחה, וכן תשמח את ילדיך, וכן תשמח את כל יהודי, אשר אין עוד מצוה יותר גדולה מזו, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, וכל יום ויום הוא שש ושמח עם היום הזה.
נא ונא אל תהיה בטלן תלמד היום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת שבוע, וכן תגרוס הרבה פרקים משניות והעולה על הכל את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות לנפש, הדף היומי של היום זה יבמות צ"ו ותלמד את הזה אפילו בגירסא העיקר שאל יחסר לך בכל יום דף גמרא שזה ישמור אותך מכל רע, כי ג'מ'ר'א' ראשי תיבות הארבע מלאכי שמירה ששומרים על האדם ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל.
העיקר תשמור את עצמך מכעס שלא תהיה בכעס על אף אחד, ועל אף שעשו לך עוולות, עם כל זאת דע לך שכל מי שעושה רע לשני ובפרט מי שמשלם רעה תחת טובה, כבר אמר החכם מכל האדם (משלי י"ז) משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מתוך ביתו, ולכן תשמור מאד מאד מדבר זה, כי מי שמשלם רעה תחת טובה ובפרט לצדיק הוא יקבל את העונש שלו בצורה כזאת שהוא לא חלם על זה, ולכן תשמור מאד מאד לכבד ולייקר את הצדיק, ותזכור את הטוב שעשה ועושה ועוד יעשה לך, ותשמור מאד מאד מביזיון הצדיק, כי הקדוש ברוך הוא מקפיד על זה ביותר.
הקדוש ברוך הוא יעזור שהדברים האלו יכנסו בתוך ליבך ונשמע ונתבשר בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר שמות י"ח טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל היקר לי מאד ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עז, והשבת הזאת להיות רק בשמחה, תשכח מכל הצרות שעבר עליך בששת ימי החול ותעשה התחלה חדשה בשבת זו דייקא, אתה לא יכול לתאר ולשער מה זה שבת וכו', כי אם אדם היה יודע איזה אורות מתגלים ביום השבת היה רוקד מרוב שמחה כל השבת שזוכה לשמור את השבת, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהילכתה אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלים לו, אין עוד דבר יותר גרוע מעבודה זרה שאדם ניתק את עצמו לגמרי ממנו יתברך, ואף על פי כן הוא מקבל על עצמו מעכשיו אני שומר שבת, על ידי זה נמשך עליו אור כל כך גדול על נשמתו עד שמוחלים לו על כל עוונותיו, ולכן אל תהיה בטלן תראה להתחיל מהשבת הזו רק להיות בשמחה כל השבת, ותשמור מאד שלא יהיה שום מחלוקת ומריבות ביום השבת בביתך, כי הס"מ עושה כל מיני פעולות שבעולם שרק יהיה בבתי ישראל מחלוקת ומריבות כדי להפיל ולהכשיל את כל בר ישראל לנתקו ממנו יתברך, ולכן צריכים לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה בשבת ולהשלים עם אשתו ועם ילדיו.
נא ונא אל תהיה בטלן, כמה שזה קשה לבוא לבית הכנסת להתפלל קבלת שבת, שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ט) כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו שני מלאכי השבת המלווים לו לאדם מניחים ידיהן על ראשו ואומרים לו וסר עוונך ויכופר, מה איתך, האם בשביל זה בעצמו לא כדאי לבוא לבית הכנסת? שילוו אותך שתי מלאכי השרת? ואתה נכנס הביתה ושר עם כל בני משפחתך "שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון" וכו', ואחר כך אתה אוכל סעודת שבת שאתה צריך להיות מאד מאד שש ושמח עם זה, וכן שבת בבוקר תקום ותלך להתפלל במניין ותשמע קריאת התורה שאז נמשך על האדם אור גדול מכל העולמות, כי בעת קריאת התורה זה עת רצון גדול בשמים בדיוק כמו בזמן קבלת התורה, ואחר כך מתפללים מוסף והולכים הביתה ואוכלים את הסעודה השניה של שבת ביחד עם האישה והילדים ושרים שירי שבת, איזה תענוג גורמים להקדוש ברוך הוא על ידי זה, ואחר כך אתה הולך לנוח קצת וקם לקראת מנחה ורץ לבית הכנסת להתפלל מנחה של שבת קודש שאז הוא עת רצון גדול בשמים, כי אז נסתלק משה רבינו יוסף הצדיק ודוד המלך, ואחר כך אתה אוכל סעודה שלישית של שבת ומתפלל ערבית והולך הביתה ועושה הבדלה, אתה יודע מה זה לעבור את השבת בצורה כזאת? חכמינו הקדושים אמרו (שבת קי"ח) כל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גהינם וממלחמת גוג ומגוג, והשלוש פורעניות האלו עוברים על כל אדם בכל יום ויום, ובזה שתלווה את השבת כמו שכתבתי לך פה אתה ניצול בכל יום מהשלוש פורעניות האלו, ולכן אל תהיה בטלן קח את עצמך בידך ותראה מה לפניך ותעשה התחלה חדשה, תשמח כל השבת ותתענג בזיו שכינת עוזו יתברך.

המאחל לך שבת שלום

בעזה"י יום א' לסדר וארא כ' טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל היקר לי מאד ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק באמונת חכמים שזה עולה על הכל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (מכילתא בשלח) ויאמינו בהוי"ה ובמשה עבדו, אם במשה האמינו בהוי"ה לא כל שכן, אלא אי אפשר לבוא לאמונה בהקדוש ברוך הוא אלא על ידי אמונת חכמים, ולכן צריכים הרבה הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא שיהיה לנו אמונת חכמים, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) שעל ידי אמונת חכמים אדם יודע איך להתנהג וכל החיים שלו הולכים כבר בצורה אחרת לגמרי, עד כדי כך שרביז"ל אמר (ספר המידות אות הצלחה סימן י"ט) על ידי אמונת חכמים בא הצלחה, ולכן תעשה כל מה שביכולתך להתחזק ביתר שאת ביתר עז באמונת חכמים והס"מ מפחד מזה יותר מהכל, כי הוא יודע שברגע שיש לאדם אמונת חכמים יש לו כבר הכל, עד כדי כך שאמר רביז"ל (ספר המידות אות צדיק סימן ק"ל) על ידי אמונת צדיקים נמתק הדין, אם נגזר על איזה אדם דין קשה בזה שהוא מתחזק באמונת חכמים על ידי זה נמתק ממנו כל הדינים, כי הצדיק נכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא בביטול כל רגשותיו, מבחוץ לא רואים כלום, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קט"ז) אשר מבחוץ לא יכולים להכיר את הצדיק כלל כי הוא נראה כמו כל אדם אבל הפנימיות שלו זה פנימיות אחר לגמרי, ולכן אשרי מי שחזק באמונת חכמים ועל ידי זה יומתק ממנו כל הדינים, ולהיפך הס"מ מוציא את כל החיצים נגד הצדיק הדבוק בו יתברך כי הוא מאד מאד מפחד מהצדיק, ואמר רביז"ל (ספר המידות אות הרהורים סימן ז') מי שאינו מאמין בצדיק על ידי זה אין לבו נכון עם השם יתברך, כי זה תלוי בזה, ולכן תשמור מאד מאד מליצנים שמדברים על הצדיק, כי לבסוף מי שמדבר על הצדיק נעקר מזה העולם בלי שום רחמנות, ולכן שלא יהיה לך שום משא ומתן עם אלו שמדברים נגד הצדיק.
נא ונא אל תהיה בטלן תתחיל ללמוד היום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע "וארא", ואל תחכה עד סוף השבוע אלא תתחיל מהיום, ודע לך שביום שהאדם לומד שנים מקרא עם התרגום מובטח לו שלא יחטא ביום הזה וכן שיהיה מקושר אל התורה, וכן תעשה כל מה שביכולתך ללמוד פרק או שתי פרקים או יותר משניות, כי משנ"ה זה אותיות נשמ"ה על ידי לימוד משניות מזככים את הנשמה, וכן משנ"ה עולם כמספר פרנס"ה, ועל כולם תלמד את הדף היומי של היום, כי דף גמרא ליום זה חיות לנפש, אל תהיה בטלן אני יודע שזה קשה לך בפרט עכשיו מסכת יבמות זה מסכת מאד קשה, עם כל זאת תלמד את הדף אפילו בגירסא אם לא תוכל לשמוע שיעור של הדף היומי, כי על ידי לימוד ג'מ'ר'א' ממשיכים על עצמם את הד' מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, לכן אני מאד מתחנן אליך אל תהיה בטלן, הנה אנחנו כאן והנה אנחנו יוצאים מכאן, ומה שזכית לחטוף היום הזה זה חלקיך לנצח.
ועל כולם ראה להרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא כי כל דיבור ודיבור שמדברים עמו יתברך זה הצלחה כזו שאין לתאר ואין לשער כלל, אתה צריך להבין שבזה שאתה מדבר אלא הקדוש ברוך הוא בזה אתה מדבק את נפשך באין סוף ברוך הוא.
אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך ליבך ואז טוב לך כל הימים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ב' לסדר וארא כ"א טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל היקר לי מאד ... נ"י

רביזל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') כשהאדם יודע שכל מאורותיו הם לטובתו זאת הבחינה הוא מעין עולם הבא כי הרגע שהאדם יודע שכל מה שקורה איתו הכל ממנו יתברך, כי דבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון אז החיים שלו כבר חיים אחרים לגמרי, כי יודע שכל מה שעובר עליו הן טוב הן רע הכל ממנו יתברך והכל להזכירו לחזור אליו יתברך.
הוצרכתי לנסוע תיכף ומיד חזרה כי המצב של אישתי תחי' די גרוע והרגשתי שאני מוכרח להיות עכשיו ברגעים האלו על ידה אף שעדיין היה לי המון עבודה בעסק הרבים עם אנשי שלומינו היקרים, עם כל זאת אדם צריך תמיד לקנות לעצמו מידת הרחמנות בפרט על אישתו כי היא כגופו, ורואים גבר שמתאכזר על אשתו מאיזה סיבה שרק לא תהיה בזה מגלה שהוא אכזר שאין כמוהו, ומאיש כזה צריכים להתרחק בתכלית הריחוק, כי רביז"ל הזהירנו כל כך על שלום בית, ואמר (שיחות הר"ן שיחה רס"ד) שצריכים לרחם על אשתו ולעזור לה כי כמה היא סובלת צער עיבור, צער לידה, צער גידול בנים וכו' וכו', והכל הולך לה הפוך, והבעל הוא אשר צריך לחזק ולעודד ולשמח את האישה, כמאמרם ז"ל (ראש השנה ו') אישה בעלה משמחה, ולכן אם רואים אדם שמתאכזר נגד אשתו צריכים מאד מאד לשמור ממנו, כי האדם הזה הוא חיה בצורת אדם ואין על זה שום הצדקה אדרבא אם האישה רודפת את בעלה וכו', או משפילה אותו וכו', אזי צריכים לקבל את זה לכפרת עוונות ולא לצאת לריב איתה.
נא ונא ראה להחזיק מעמד ולא להישבר משום דבר ואל זה תזכה אם תתמיד בלימוד ספרי רביז"ל, כי הוא הקדים לנו לימודים עמוקים כאלו שאדם אפילו שימצא בכל הצרות שבעולם יוכל להחזיק מעמד ולא להישבר, כי רביז"ל מגלה לנו את אמיתת מציאותו יתברך בגילוי רב ונורא מאד עד שנזכה לפתוח את פינו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, את הגילוי הזה יגלה רק משיח צדקנו לכל העולם כולו, כמו שאמר הנביא (צפניה ג') כי אז ההפוך כל העמים שפה ברורה לקרוא אל הוי"ה 'ולכן אשרי מי שמציית את רביז"ל ומדבר אל הקדוש ברוך הוא שעל ידי זה הוא ממשיך על עצמו גילוי אלוקות בתכלית ההתגלות אשר אין עוד טוב עריבות נעימות זיו ידידות אור נשמת האדם כמו שהוא זוכה להזכיר את עצמו ממנו יתברך, וכן אני מאד מבקש אותך תחזיק מעמד ולא תשבר משום דבר תראה איך שאני מתחזק ואני מחזיק מעמד וכו' וכו', עם מה שעובר עלי וכו' וכו', ובפרט שקם עלי רשע מרושע טמא מטומא וכו' ושם לי רגלים על ימין ועל שמאל וכו' וכו', ואף על פי כן אני מחזיק מעמד ולא נשבר, כי תהילה לאל שיש לי את ההקדמות של רביז"ל, ולכן אשרי מי שמתמיד בכל יום בלימוד "ליקוטי מוהר"ן" שבפירוש גילה לנו רביז"ל שהלימוד בספרו הקדוש "ליקוטי מוהר"ן" הוא אתחלתא דגאולה כי משיח צדקנו יפרש את ה"ליקוטי מוהר"ן" באופן שכולם יוכלו ללכת עם עצותיו הקדושים, ולכן אל תהיה בטלן תתמיד בספרו הקדוש של רביז"ל, וכן תתמיד בשיחותיו הקדושים שבספריו "שיחות הרן" ו"חיי מוהרן", אשר הם שיחותיו הקדושים של מוהר"ן ז"ל שרשם מוהרנ"ת ז"ל ואמר רביז"ל שעם כל שיחה ושיחה שלו יכולים להיות איש כשר כמו שהוא יודע מה זה איש כשר, ולכן למה לא תקבע לעצמך קביעות ללמוד בשיחותיו הקדושים של רביז"ל וזה יתן לך הרבה חיזוק להתחזק בכל המצבים שרק עוברים עליך.
אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך ואז טוב לך כל הימים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ג' לסדר וארא כ"ב טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל ... נ"י

אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שאנחנו זוכים להיות בחלקו של רביז"ל, כשאדם נמצא בטוב הוא לא מרגיש את הטוב, כמו שאדם שתמיד אור לו הוא לא מבין מה זה חושך וכו', וכמו שאדם יושב בתוך מים לא מבין מה זה צמאון וכו', כמו כן כל מי שזוכה להיות בחלקו של רביז"ל לא יודע להעריך את גודל הזכות שיש לו, שיש לנו רבי כזה, כי באמת אם היינו מעריכים את מעלת האדם שזוכה להיות מקורב אל רביז"ל, היינו רוקדים בכל יום ויום מרוב שמחה "בך רבינו נגילה בך רבינו ונשמחה, נגילה ונשמחה בישועתו", כי רביז"ל מנפח בנו רוח חיים חדשה בכל יום בכל שעה בכל רגע, כדי שנזכה להכיר את הבורא יתברך שמו בתמימות ובפשיטות, ולדבר עמו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו, אשר אין עוד מעלה יותר גדולה מזו, וכבר סיפר עמנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו'. ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו; ולכן אשרי מי שמרגיל את עצמו לדבר בכל יום עמו יתברך בלי שום חכמות והשכלות כלל, כי על ידי כל דיבור ודיבור שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא הוא נכלל באין סוף ברוך הוא, ודבר זה אי אפשר להסביר כלל למי שלא טעם טעם תפלה מימיו, ואת זה אנחנו קיבלנו מרביז"ל, וזה המתנה הכי יפה, ולכן אל תהיה בטלן, תראה לדבר בכל יום ויום מחדש עמו יתברך, ואז כל החיים שלך ישתנו לטובה, וזכור גם זכור שאין לאדם בזה העולם אף אחד רק את הקדוש ברוך הוא בעצמו, אשרי מי שמכניס את זה בתוך דעתו, ולכן זכור גם זכור מה שאמר אליהו הנביא (תנא דבי אליהו רבה פרק ט"ו) לפי שכל המרבה שיחות ותפילות, הם המלווים אותו עד שיגיע לבית עולמו; אין עוד דבר שמלווה את האדם עד הרגע האחרונה כמו השיחה בינו לבין קונו, וראו בכל הדורות, אלו מאנשי שלומינו שקיבלו את דברי רביז"ל בתמימות ובפשיטות גמור, הם עברו את החיים בטוב ובנעימים, והם היו הכי מאושרים, ואלו שהיו חכמים בעיניהם, עבר עליהם משברים וגלים וכו' וכו', עליות וירידות וכו' וכו', ולכן הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בלי שום חכמות והשכלות כלל, ואז תראה איך תחיה בבטחון ובשלווה וכו', כי הדיבור שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, בזה נדבק מח מחשבתו בו יתברך.
מה אומר לך צריך שתדע אשר אין עוד הצלת העולם כמו לימוד תורה הקדושה, כמאמרם ז"ל (תנחומא נח) על הפסוק (ירמיה ל"ג) "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" איזהו ברית שנוהג ביום ובלילה? זו תלמוד, וכן הוא אומר (שם) "כה אמר הוי"ה אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה גם בריתי תופר את דוד עבדי" וגו', ואומר (תהלים א') "כי אם בתורת הוי"ה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" ואף הקדוש ברוך הוא כרת ברית עם ישראל שלא תשכח תורה שבעל פה מפיהם ומפי זרעם עד סוף כל הדורות, שנאמר (ישעיה נ"ט) "ואני זאת בריתי אותם אמר הוי"ה רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו" וגו' ולא כתיב ממך אלא מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך; ולכן אל תהיה בטלן, תעשה כל מה שביכולתך ללמוד בכל יום מקרא: מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות ימים ושנים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, משנה: לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות כסדרן, שזה מטהר את הנפש מכל מיני חלודה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, וכן זוכים על ידי ריבוי לימוד משניות לפרנסה בשפע, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, גמרא: להיות חזק מאד מאד ללמוד את הדף היומי, או שתלמד לבד או שתלמד עם חברותא או שתלך לשמוע שיעור בדף היומי, כי אין לתאר ואין לשער את הזכות של אדם שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כל היהדות תלוי כפי שאדם זוכה ללמוד דף גמרא, ודע לך שהשלושה לימודים האלו מקרא משנה גמרא הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני מי שלא לומד בכל יום את השלוש לימודים האלו, ואמרו (תוספתא קידושין פרק א' י"א) כל העוסק בשלשתן במקרא במשנה בדרך ארץ, על זה נאמר (קהלת ד' י"ב) "והחוט המשולש לא במהרה ינתק".
אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם להתפלל את השלש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') אשר מחנה ישראל הוא שלוש פרסאות, היינו שלוש תפלות, כל זמן שאדם מתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, על ידי זה הוא עדיין נמצא במחנה ישראל, כיון שמתחיל לזלזל באיזה תפלה לא להתפלל במנין, או לא להתפלל בכלל את התפלה חס ושלום, על ידי זה הוא יוצא מכלל מחנה ישראל, ולאט לאט הוא מדרדר וכו', עד שהוא עוזב את היהדות רחמנא לישזבן, ולכן תעשה כל מה שביכולתך להתפלל את השלש תפלות במנין דייקא, ולפני כל תפלה תכניס פרוטה לצדקה בקופת הצדקה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", אשרי המקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, ואז טוב לו כל הימים, כי אין לתאר ואין לשער את גודל הזכות של אדם שזוכה לבוא שלוש פעמים לבית הכנסת להתפלל במנין דייקא שחרית מנחה ערבית, והס"מ יודע שבזה שאדם קבוע שלוש פעמים ביום להתפלל, אזי הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, ולכן עושה כל מיני פעולות שבעולם להכניס באדם כבידות וחלישות הדעת וכו', העיקר לא לבוא לבית הכנסת, ואדם לא קולט מה הוא עושה לו, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ב' הלכה ג') כל מי שאינו נכנס בבית הכנסת בעולם הזה, אינו נכנס לבית הכנס לעתיד לבא; ואמרו (ילקוט תהלים רמז תרנ"ט) כל שאינו נכנס לבית הכנסת בעולם הזה אינו נכנס לבית הכנסת לעולם הבא, והמתפלל בתוכה בעולם הזה, כאילו מתפלל בבית המקדש, שנאמר (יחזקאל י"א ט"ז) "ואהי להם למקדש מעט", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (מגילה כ"ט.) אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות; כי עכשיו הבתי כנסיות והבתי מדרשות הם הבית המקדש, כמאמרם ז"ל (שיר השירים רבה פרשה ה' סימן ב') אני ישנה מבית המקדש ולבי ער לבתי כנסיות ובתי מדרשות; ולכן תעשה כל מה שביכלתך אפילו במסירות נפש לבוא שלש פעמים בעולם לבית הכנסת.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ד' לסדר וארא כ"ג טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל...  נ"י

ראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ואל תתן שהצרות שעובר עליך יכריעו את הכף וישברו אותך, כי עיקר גדולת בר ישראל כשעובר עליו צרות ויסורים ומחזיק מעמד ולא נשבר, ובזה מתגלה הגדולה שלו, חכמינו הקדושים אמרו (ברכות ה) כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו מדכאו ביסורין, ואם קבלם יראה זרע ויאריך ימים, לפעמים עובר על בני אדם כל כך הרבה צרות ויסורים כי מנסים אותו מלמעלה אל מי הוא יברח וכו', ואם הוא מחזיק מעמד הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, כמאמרם ז"ל (מנחות נ"ג:) מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתית, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא על ידי יסורין; ואמרו (בראשית רבה פרשה ט' סימן ח') טוב מאד זו מדת יסורין שעל ידיה הבריות באות לחיי העולם הבא; ולכן ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז בכל מה שעובר עליך, ושום דבר שלא יוכל לשבור אותך, רק תחזיק מעמד ותרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ופשיטות, ותברח אליו יתברך, ותראה את הנסים נגלים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא, ואמרו חכמינו הקדושים (שוחר טוב תהלים צ"ד) חביבין יסורין, שכשם שהקרבנות מרצין כך הייסורין מרצין, בקרבנות הוא אומר (ויקרא א' ד') "ונרצה לו לכפר עליו", וביסורין הוא אומר (שם כ"ו מ"א) "אז ירצו את עונם", ולא עוד אלא שיסורין חביבין מן הקרבנות, שהקרבן בממון והיסורין בגוף; ולכן חזק ואמץ מאד ותעשה כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, כי כל רגע ודקה ושניה שאתה בשמחה, אתה מקיים מצות עשה של יחוד הבורא יתברך שמו, כי כל שמחתך זה רק "שלא עשני גוי", ושמחה זו עולה על כל השמחות, ולכן אסור לך להמשך אחר הצער והיסורין, אלא תשתדל למצוא רק את הטוב בעצמך, ואז הכל יתהפך לטובה.
העיקר אל תבלבל את עצמך משום דבר, וזכור גם זכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ב) כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו, יוכל ליפול בטעותים ומכשולות רבים, ולבוא לידי רעות גדולות, חס ושלום. ויש שקלקלו הרבה, כגון הרשעים הגדולים מאד המפורסמים, שהטעו את העולם, והכל היה על ידי חכמתם ושכלם. ועיקר היהדות הוא רק לילך בתמימות ובפשיטות, בלי שום חכמות, ולהסתכל בכל דבר שעושה, שיהיה שם השם יתברך, ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו. רק אם יש בזה כבוד השם יתברך יעשה, ואם לאו לאו, ואזי בודאי לא יכשל לעולם, ולכן עלינו לזרוק את השכל שלנו לגמרי, ונזכה לציית את רביז"ל שהוא החכם האמיתי, והוא הרבי שלנו, והוא גילה לנו (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו'. ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ה' לסדר וארא כ"ד טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל...  נ"י

תעשה כל מה שביכולתך רק להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ועיקר ההתחזקות הוא שמחה, כמו שאמר דוד המלך (תהלים י"ח) "ארחמך הוי"ה חזקי", דוד המלך מתפאר בזה שאני יודע רבונו של עולם שאתה אב הרחמן, זה ההתחזקות שלי, ובזה צריכים מאד מאד להתחזק שאנחנו מקורבים אל צדיק כזה שמקרב אותנו אל הקדוש ברוך הוא, ומפיח בנו רוח חיים להרגיש את אמתת מציאותו יתברך, ונזכה לדבר אליו יתברך, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, וכן מעורר אותנו ללמוד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, כדי לסיים כל שבוע שנים מקרא ואחד תרגום, שזה מסוגל לאריכות ימים ושנים, וכן מעורר אותנו ללמוד בכל יום משניות, שזה מסוגל לזכך את הנשמה, ומסוגל להביא לאדם שפע בפרנסה, ועל כולם מעורר אותנו ללמוד בכל יום דף גמרא, אשר היא חיות להנפש, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו, שאנו זוכים להיות מקורבים אל רבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה, כי סוף כל סוף מה ישאר מאתנו? רק התורה והתפלה שנזכה לחטוף בימי חיינו, היינו בכל יום מתפללים את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית, אשר האריז"ל אמר שכל השלוש תפלות בכל יום עושים יחודים נוראים ונפלאים בכל העולמות, ואם אדם היה יודע מה התפלות שלו פועלות בשמים, אפילו שרק לא יכוון אלא פירוש המילות, איזה שמות ויחודים, ואיזה אורות זה גורם, אז היה מקפיד מאד מאד להתפלל את השלוש תפלות בכוונת פירוש המילות, והיה מקשר את המחשבה אל הדיבור, ושום דבר בעולם לא היה שובר אותו, וכן מי שזוכה ללמוד בכל יום שיעור בתורה, וקובע לעצמו קביעות בתנ"ך, בששה סדרי משנה, בש"ס בבלי ירושלמי תוספתא, בספרי המדרשים, בספרי הזוהר והתיקונים, ובספרי רביז"ל, אשר אין למעלה מזה, וצריכים ללמוד בכל יום רק קצת ועוד קצת ועוד קצת, אזי מגיעים ליעודם, כמאמרם ז"ל (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד והתאנה נלקטה מעט מעט וכך התורה היום לומד מעט ולמחר הרבה לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים; וכן אמרו (דברים רבה פרשה ח' סימן ד') הטיפש הזה תמה איך יכולים ללמוד כל כך הרבה, אמר רבי ינאי למה הדבר דומה לככר שהיה תלוי באויר, טיפש אומר מי יוכל להביאו, ופקח אומר לא אחד תלה אותו מביא סולם או קנה ומוריד אותו כך כל מי שהוא טיפש אומר אימתי אקרא כל התורה ומי שהוא פיקח מהו עושה שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה; וכן אמרו (ויקרא רבה פרשה י"ט סימן ב') מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד את התורה נזיקין ל' פרקים כלים ל' פרקים, מי שפיקח מהו אומר הריני שונה שני הלכות היום שני הלכות למחר עד שאני שונה את כל התורה כולה; ואם אדם יאמר הרי איך אני יכול לדמות את עצמי אל החכם הזה שזכה ללמוד את כל התורה כולה, על זה כבר אמרו (שם) מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד תורה שבלבו של חכם, מי שפיקח אומר והוא לא מאחר למדה, אלא הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה; וכן אם אדם יאמר הרי אני לומד ושוכח, למה לי ללמוד ולייגע, על זה כבר אמרו (שם) משל לטרסקל נקוב ששכר בעליו פועלים למלאתו, מי שטיפש מהו אומר, מה אני מועיל מכניס בזו ומוציא בזו, מי שפיקח מהו אומר ולא שכר כל חבית וחבית אני נוטל כך, מי שהוא טיפש מהו אומר מה אני מועיל ללמוד תורה ומשכחה; עיין שם, ולכן אסור להיות בטלן, אלא ללמוד כל יום קצת מקרא, קצת משנה, קצת גמרא, קצת שולחן ערוך וכו' וכו', ובמשך הימים והשנים זוכים לסיים את כל התורה כולה, וכשיוצאים מזה העולם התורה מלווה אותו וכו', ומקדמת את פניו שם בעולם הבא, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, והוא מסתכל על תכליתו הנצחי, ואז טוב לו כל הימים.
הלוואי שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, ואז אל רב טוב הגנוז והצפון תזכה.
היום זה ההילולא של הבעל התניא זי"ע, וידוע איך שמגלה את אמתת מציאותו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד, ופעם שמעו אותו לשיר את הפסוק הזה (תהילים ע"ג כ"ה) "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ" בדביקות עצום, וכך פיזם לעצמו "מי לי בשמים" מי יש לי בשמים, כי רבים מקטרגים עלי, אבל "ועמך" אם יש לי אותך, אזי "לא חפצתי בארץ" אני כבר לא חפץ בגשמיות וארציות, אלא רוצה את אלקותך, וזה דבר נפלא מאד שאדם לא רוצה שום דבר רק את אמתת מציאותו יתברך, ואין עוד תענוג כתענוג הזה שאדם נכלל באין סוף ברוך הוא, והוא מצייר לעצמו שהוא יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ובתוך כל עלמין, שאז כשאדם נמצא במצב כזה אזי שום דבר בעולם לא יכול לשבור אותו, ואפילו שעובר עליו מה שעובר וכו' וכו', עם כל זאת הוא מחיה את עצמו עם אלקותו יתברך, אשרי מי שמגיע למדריגה זו ואז טוב לו כל הימים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר וארא כ"ה טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל...  נ"י

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, ולכן אם אתה רוצה להיות באמת מקורב אל רביז"ל, תראה לקבל את השבת בשמחה עצומה, וכן לאכול את השלוש סעודות בשמחה עצומה, ולשיר את כל הזמירות בכל סעודה וסעודה, כי כך הוכיח אותנו רביז"ל, ואמר (שיחות הר"ן סימן קנ"ה) שכל אחד מוכרח לזמר כל הזמירות בשבת המובאים בסידורים וכו', ולבלי להסתכל על שום מונע ומעכב מאיזה בני אדם היושבים על השולחן, שנדמה לו שאין רצונם בזה, רק להתחזק לזמר זמירות בשמחה עצומה, ולהנהיג השולחן כל יום השבת בשמחה גדולה, כי עיקר הוא השמחה בשבת; ואמר מוהרנ"ת ז"ל (חיי מוהר"ן סימן תק"כ) שראו אצל רביז"ל איך שהיה מזמר זמירות הרבה בכל שבת ושבת ובמוצאי שבת, ומי שלא שמע אותו בשעה שהיה מזמר בליל שבת את הפזמון 'אזמר בשבחין', וכן בשבת בבוקר את הפזמון 'אסדר לסעודתא', וכן שאר הזמירות של ליל שבת כגון 'כל מקדש' 'ומנוחה ושמחה' וכו', לא שמע טוב מעולם, אשרי אוזן שמעה זאת, ואשרי מי שישמע זאת לעתיד בעולם הבא; והכלל שהיה הרצון של רביז"ל שנהיה רק שמחים ועליזים כל השבת, ונשיר כל הזמירות של שבת בשמחה עצומה, וזה עיקר היהדות להתנהג בתמימות ובפשיטות גמור, ורק זה היה רצונו של רביז"ל שכל אחד יתנהג בתמימות ובפשיטות בלי שום שכל והשכלה כלל, רק לקיים את המצוות בלי חכמות רק כמו יהודי פשוט.
מה אומר לך חכמינו הקדושים אמרו (בראשית רבה פרשה י"א סימן א') על הפסוק (משלי י') "ברכת הוי"ה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה" ברכת הוי"ה היא תעשיר זו השבת, שנאמר (בראשית ב' ג') "ויברך אלקים את יום השביעי", ולכן מדוע שלא תהיה שמח כל השבת? ומה צריכים כל השבת? רק לאכול ולשמוח, כמו שכתוב (שמות ט"ז כ"ה) "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום להוי"ה היום לא תמצאהו בשדה", ואמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ל"ב) מה סך הכל הקדוש ברוך הוא אומר לנו? ילדים תאכלו כי היום שבת, וגם את זה לא יכולים לקיים, וידוע אשר עיקר העשירות בא לאדם רק בזכות שבת, כמו שסיפרו לנו חכמינו הקדושים (שבת קי"ט.) על הפסוק (דברים י"ד כ"ב) "עשר תעשר" עשר בשביל שתתעשר, במה הן זוכין לזה? בשביל שמכבדין את השבת, דאמר רבי חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא, והביאו לפניו שולחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם, ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו, וקערות וכוסות וקיתוניות וצלוחיות קבועות בו, ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים ובשמים, וכשמניחים אותו אומרים (תהלים כ"ד) "להוי"ה הארץ ומלואה" וגו', וכשמסלקין אותו אומרים (תהלים קט"ו ט"ו) "השמים שמים להוי"ה והארץ נתן לבני אדם", אמרתי לו בני במה זכית לכך? אמר לי קצב הייתי, ומכל בהמה שהיתה נאה אמרתי זו תהא לשבת, אמרתי לו אשריך שזכית וברוך המקום שזיכך לכך.
זכור גם זכור מה שאמר הרב הקדוש רבי צבי זי"ע בן יחידו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אל הרב הקדוש רבי פנחס מקאריץ זי"ע, ששמע מאביו כדי לזכות לקדושת שבת צריכים לעשות לעצמו הכנה גדולה בערב שבת קודש, וכמו שכתוב (בשלח ט"ז ה') "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו", ועיקר ההכנה הוא לידע שזה השבת הראשונה שלו, וכן השבת האחרונה שלו, ואם אדם חושב כך, אזי יקבל את השבת בצורה אחרת לגמרי, ודבר זה מספרים מהצדיק הקדוש רבי מנחם מענדיל מוויטפעסק זי"ע, שכל שבת היה אצלו שבת חדש לגמרי, כאילו עדיין אף פעם בעולם לא זכה לשמור שבת, וכן צייר בדעתו שזה השבת האחרונה שיש לו בזה העולם, ולכן כל שבת היה אצלו ענין אחר לגמרי, ואמר הרב הקדוש רבי יעקב יוסף מפולנאה זי"ע, ששמע מרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, על זה שאמרו חכמינו הקדושים (כתובות כ"ג:) מת בערב שבת סימן יפה לו, שאם אדם מפנה את עצמו מכל עסקי העולם הזה כאילו הוא מת כדי לעשות הכנה לשבת, על ידי זה השבת יאיר לו בצורה אחרת לגמרי, ויאיר עליו מלך הכבוד בעצמו בהארה נוראה ונפלאה כזו שלא טעם טעם שבת מימיו.
אשרי מי שיש לו שכל ויודע שבערב שבת קודש צריכים כבר בבוקר להכין את המפה של שבת קודש על השולחן, וכן להכין את הנרות, ולנקות את הבית, והכל כדי לקבל את השבת בשמחה עצומה, וזה דבר גדול מאד לטרוח בעצמו בערב שבת בשביל קדושת השבת, כמו שגילו לנו חכמינו הקדושים על תנאים ואמוראים איך שקיבלו את השבת בשמחה עצומה, והם בעצמם עשו את העבודה לכבוד שבת, (עיין שבת קי"ט.) רב ספרא מחריך רישא, רבא מלח שיבוטא, רב הונא מדליק שרגי, רב פפא גדיל פתילתא, רב חסדא פרים סילקא, רבה ורב יוסף מצלחי ציבי, רבי זירא מצתת צתותי, רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק וכו', ופירש רש"י מחריך רישא - אם היה שם ראש בהמה לחרוך, מחרכו הוא בעצמו וכו', מצתת צתותי - מצית האור בעצים דקים, מכתף ועייל מכתף ונפיק - בערב שבת יוצא ונכנס להביא תמיד משואות כלי תשמיש ובגדי חופש ומגדים, כאדם שמקבל את רבו בביתו, ומראה לו שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו לטרוח ולהרבות בשבילו; הרי שלך לפניך איך תנאים ואמוראים לא התביישו לעשות בעצמם את העבודה לכבוד שבת, וניקו וסידרו את הבית לכבוד שבת, על אחת כמה וכמה באין ערך אנחנו צריכים לראות למסור את נפשינו בערב שבת לעזור להאשה ולנקות את הבית ולהכין את הכל לכבוד שבת קודש.
הקדוש ברוך הוא ימשיך עליך אור קדושת השבת, ויתרחב לך בגשמיות וברוחניות גם יחד.

המאחל לך שבת שלום

בעזה"י יום א' לסדר בא כ"ז טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל...  נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בך, כי כל בר ישראל יש בו המון נקודות טובות, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; וכל כך חבל שבני אדם לא שמים לב כמה מצוות יש להם, והם מנצלים את זה לרעה וכו', אדם שקוע במרירות ועצבות ודכאון וכו', וחושב שזה סוף העולם וכו', וכאילו הוא הכי רחוק מהקדוש ברוך הוא וכו', ובשביל זה הוא מתייאש מהחיים שלו, בשעה שכל בר ישראל מלא מצוות, ואינו יודע איך להעריך את זה, וכך אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; אתה לא רואה מה לפניך? ולמה אתה בעצבות ובמרירות ובדכאון וביאוש עצום? אין זה אלא הס"מ עובד עליך כאילו אין לך שום תקוה ותוחלת וכו' וכו', ולכן לא בחינם שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כחו. וכל החולאת הבאין על האדם, כולם באין רק מקלקול השמחה וכו', וכפי קלקול השמחה והניגון, כן בא החולאת על האדם, וגם חכמי הרופאים האריכו בזה, שכל החולאת על ידי מרה שחורה ועצבות, והשמחה הוא רפואה גדולה בין בגשמי בין ברוחני, וצריך להתגבר מאד בכל הכוחות, להיות אך שמח תמיד. כי טבע של האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל; ואמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תקצ"ג) שאפילו בעת הצער והריחוק מעבודתו יתברך וכו', וכן מה שעובר עליו כל מיני צרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו', עם כל זאת צריכין להתחזק להיות אך שמח תמיד, ולשמח את עצמו בכל מה דאפשר במה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין, כי כל בר ישראל מלא נקודות טובות, אלא הוא לא שם לב על הטוב שהוא מסובב בה, ולכן הוא נופל ביאוש ובדכאון וכו' וכו', ובאמת ראוי לשמוח מאד מאד עם כל מה שיכולים, אפילו עם זה שזכה שלא עשני גוי כגויי הארצות וכו', שזה השמחה עולה על כל השמחות, כי מה היית עושה אם היית נברא גוי תאנלדי וכו', טורקי וכו', ישמעאלי וכו', לא היה מועיל שום דבר, היית צריך זכות גדול להתגייר וכו' וכו', ולכן למה לא תהפוך את כל היגון ואנחה והצער והיסורין לשמחה גדולה, וצריכים לשמור מאד מאד מעצבות ומרירות ומדכאון שזה אבי אבות הטומאה וכו', ואפילו שהס"מ רוצה לשבור אותו לגמרי ולומר לו שאין לו כבר שום תקוה ותוחלת, עם כל זאת ראוי לו לומר לעצמו, אף על פי שאני כמו שאני וכו', אף על פי כן זכיתי להיות מזרע ישראל, ולקיים כמה מצוות בכל יום ציצית, ותפלין, וקריאת שמע, וצדקה, ושבת, וכיוצא, ואף על פי שגם בעשיית המצוות הם כמו שהם וכו', אף על פי כן על כל פנים יש בהם בוודאי נקודות טובות מאד שנעשה מהם שעשועים גדולים למעלה בכל העולמות, כי הרי אפילו על ידי המצוות שנעשין על ידי פושעי ישראל, הקדוש ברוך הוא מתפאר ממנו, כי כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, מתפאר בו השם יתברך הרבה, כמו שכתוב (ישעיה מ"ט) "ישראל אשר בך אתפאר", וצריכים לדעת אשר המרה שחורה והעצבות מתגבר על האדם יותר מן הכל, וקשה לשברה יותר מכל המדות, ומזקת להאדם מאד יותר מהכל. וכל עיקר התרחקות של כל אדם מהשם יתברך, היא רק מחמת עצבות ומרה שחורה ודכאון שמתגברים עליו, על כן צריכין לראות לשמח את עצמו בכל הכוחות בכל מה דאפשר אפילו בעת שצר להאדם ודחוק לו מאד בגשמיות וברוחניות, הן בפרנסת הנפש, הן בפרנסת הגוף, אף על פי כן צריך לראות לבטוח תמיד בהשם יתברך שסוף כל סוף לא יעזוב השם יתברך אותו וכו', ולכן ראוי לשמח את עצמו בכל מה דאפשר; וזה התכלית והשלימות שאדם צריך להגיע אל זה.
אתה לא יודע איזה אוצרות יש תחת ידיך ואתה מפספס את זה על שטויות, הדבר הראשון הוא השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית, צריכים למסור את נפשו פשוטו כמשמעו לבוא לבית הכנסת, ועל ידי זה מוחלין על כל עוונותיו, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ולכן אף שבא לך מאד מאד קשה להכנס שלוש פעמים ביום לבית הכנסת, עם כל זאת אתה מוכרח לתיקון נפשך לעשות לעצמך חוק ולא יעבור להכנס שלוש פעמים ביום לבית הכנסת להתפלל במנין דייקא את השלוש תפלות, ואז נכון לבך יהיה בטוח שימחלו לך על כל עוונותיך, עכשיו אני שואל אותך האם זה לא כדאי רק בשביל זה להכנס לבית הכנסת כדי שימחלו לך עוונותיך? ולכן אל תהיה בטלן ראה מה לפניך ותציית אותי, ואז טוב לך כל הימים, ורואים שהס"מ עושה כל מיני פעולות שבעולם להחליש את האדם מלהכנס לבית הכנסת להתפלל אחד מהשלוש תפלות, וכך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שמחנה ישראל שלוש פרסאות, כל זמן שאדם מתפלל את השלוש תפלות במנין, בידוע שהוא נמצא במחנה ישראל, ותיכף ומיד כשבחור או אברך וכו', מתחיל להחסיר תפלה אחד במנין, כבר הוא יוצא ממחנה ישראל, ולא יקח הרבה זמן שלא יניח בכלל תפילין, ואחר כך לא יקפיד על כשרות המאכלים, ואחר כך יזלזל בשבת וכו', ולא ילך לבית הכנסת וכו', ולא יקח הרבה זמן שיהיה אצלו אבי אבות הטומאה הכלי משחית איי פאון, בלעקבערי, איי פאד, איי פעד, ענדרואויד, סמארטפון, גלקסי, טאבלט, וכו' וכו', שמי שיש לו את זה הוא בא לידי ניאוף פגם הברית והוצאת זרע לבטלה וכו', עד שפוקר עול לגמרי ונשבר הבית שלו בלי שום ספק וספק ספיקא, ולכן חוסה על עצמך ותראה לקחת את עצמך בידיך ולהתחזק בכל מיני התחזקויות שרק יכולים להתחזק, ותעזוב כבר את כל השטויות, ואתה צריך לזכור שלהסתובב בטל זה הדבר הכי רע שיכול להיות, כמאמרם ז"ל (כתובות נ"ט) הבטילה מביאה לידי שעמום (שגעון) ולידי זימה, ואמרו (אבות דרבי נתן פרק י"א) אין אדם מת אלא מתוך הבטילה; ואמר החכם "הזהר מן הזמן, כי הוא אויב רע מאד", אין עוד דבר שהורס את האדם מללכת בטל, או הולכים לעבוד, או לומדים, או אוכלים, או ישנים, או עוזרים בבית להאשה עם הילדים וכו', אבל סתם להסתובב בלא כלום, זה הדבר הכי גרוע שרק יכול להיות, ורביז"ל הזהירנו על זה יותר מהכל, תהלה לאל לכל אחד מאתנו יש פה, ואם יש לו איזה זמן פנוי שידבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, אבל לא שיסתובב בלא כלום, אשרי מי שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו, ואז טוב לו כל הימים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ב' לסדר בא כ"ח טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל  נ"י

מה אומר לך ידידי היקר, צריכים להתחזק בכל מיני אופנים שבעולם, ולא להשבר משום דבר, ואפילו שעובר על בני אדם כל מיני צרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו' וכו', העצה היחידה הוא רק לברוח אל הקדוש ברוך הוא, כי רק הוא יתברך ברא אותנו וכו', והוריד את נשמתינו לזה העולם וכו', ונצטרך להחזיר את נשמתינו רק אליו יתברך וכו', ולכן מכל דרק עובר עלינו, עלינו רק לברוח אליו יתברך, ובפרט כשיש לאדם לב נשבר על ידי זה פתוח לפניו כל העולמות וכו', והתפלה שלו בוקעת רקיעים, כמובא בזוהר (עקב רע"ג:) על הפסוק (תהלים ק"ב א') "תפלה לעני כי יעטוף", שכל הברכות והתפלות מתעטפים, עד שתעלה תפלת העני; ואמרו (זוהר בלק קצ"ה.) שיש שלוש תפלות, תפלה למשה (תהלים צ'), תפלה לדוד (תהלים י"ז), תפלה לעני (תהלים ק"ב), בוודאי תפלה של משה היה למעלה מכולם, כי משה רבינו זכה להיות בעלה דמטרוניתא, וכן תפלה לדוד בוודאי היה לה השלימות שאין שלימות אחריו, כי דוד המלך היה בדחא דמלכא, וכן יש תפלה לעני שעני מבקש את הקדוש ברוך הוא את כל מה שהוא צריך, ושואל הזוהר מאן חשיבא מכולהו [איזה תפלה יותר חשובה מתפלה למשה ומתפלה לדוד?] הוי אימא תפלה דעני, תפלה דא קדים לתפלה דמשה, וקדים לתפלה דדוד, וקדים לכל שאר צלותין דעלמא, מאי טעמא, בגין דעני איהו תביר לבא, וכתיב (תהלים ל"ד י"ט) "קרוב הוי"ה לנשברי לב" וגו', ומסכנא עביד תדיר קטטה בקודשא בריך הוא, וקודשא בריך הוא אצית ושמע מלוי [הוי אומר שתפלה לעני יותר חשוב אפילו מתפלה למשה ומתפלה לדוד ומכל התפלות שבעולם, כי עני תמיד שבור ועובר עליו משברים וגלים, ועושה קטטה עם הקדוש ברוך הוא כביכול למה מגיע לו להיות עני? ולמה צריך לסבול את הסבל של עניות? והקדוש ברוך הוא שומע בתפלתו], כיון דצלי צלותיה, פתח כל כוי רקיעין, [איך שהעני מתחיל להתפלל את התפלות שלו, נפתחים לפניו כל חלוני רקיע], וכל שאר צלותין דקא סלקין לעילא, דחי לון ההוא מסכנא תביר לבא, [וכל התפלות של כל העולם נדחין לפני התפלה של העני שהוא בשברון לב], דכתיב "תפלה לעני כי יעטוף", כי יתעטף מבעי ליה, מאי כי יעטוף, אלא איהו עביד עטופא לכל צלותין דעלמא, [העני מעטף את כל התפלות של כל בני אדם אפילו תפלות של הצדיקים], ולא עאלין עד דצלותא דיליה עאלת, [ולא עולים עד שהתפלה של העני עולה], וקודשא בריך הוא אמר, יתעטפון כל צלותין, וצלותא דא תיעול לגבאי, [והקדוש ברוך הוא אומר שהתפלה של העני יעטוף את כל התפלות, והתפלה שלו יעלה קודם כולם], לא בעינא הכא בי דינא דידונון ביננא, קמאי ליהוו תרעומין דיליה, ואנא והוא בלחודנא, וקודשא בריך הוא אתייחד בלחודוי באינון תורעמין בההיא צלותא, דכתיב "ולפני הוי"ה ישפוך שיחו", לפני הוי"ה ודאי. [הקדוש ברוך הוא אומר אני לא רוצה שיהיה עכשיו בינינו אף אחד אלא אני רוצה לשבת ביחד עם העני ולשמוע את תלונתיו שהוא מתלונן אלי, כי אז כשהעני מתפלל להקדוש ברוך הוא, הוא יושב לפני הקדוש ברוך הוא דייקא], כל חילי שמיא שאלין אלין לאלין, קודשא בריך הוא במאי אתעסק, במאי אשתדל, אמרין, אתיחדא בתיאובתא במאנין דיליה [כל מלאכי השמים שואלים אחד את השני מה עושה עכשיו הקדוש ברוך הוא? ובמה הוא מתעסק? ובמה הוא משתדל? ועונים שהוא מתאחד עכשיו עם הכלים הנשברים שבאים לפניו שהם העניים], כלהו לא ידעו מה אתעביד מההוא צלותא דמסכנא, ומכל אינון תורעמין דיליה, דלית תיאובתא למסכנא אלא כד שפיך דמעוי בתורעמו קמי מלכא קדישא, [אף אחד לא יודע מה נעשה מהתפלה של העני, ומכל אלו התרועמות והטענות שיש לו נגד הקדוש ברוך הוא ושופך דמעותיו לפניו יתברך] ולית תיאובתא לקודשא בריך הוא אלא כד מקבל לון, ואושדו קמיה, ודא איהי צלותא דעביד עטופא לכל צלותין דעלמא [ואין עוד תענוג להקדוש ברוך הוא כמו לקבל את התפלה של העני שמתפלל אליו בלב נשבר, והוא עושה עטיפה לכל התפלות שבעולם]; רואים מזה מה זה מעלת עני שמתפלל לפני הקדוש ברוך הוא עם לב נשבר לב אמת, וכתב על זה מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות תפילין הלכה ה' אות מ"ג) וכל זה נאמר אפילו בעני סתם שמתפלל על צרכיו, על דוחקו ועניותו בגשמיות, מכל שכן וכל שכן כשמתחיל האדם לרחם על עצמו ומרגיש עניותו ודוחקו במעשיו הטובים וכו', וטוען עם השם יתברך ומתקוטט עמו ומתרעם עליו יתברך על שאינו מקרבו אליו, ושופך שיחו ולבו לפניו עד שנתעורר בבכיה וכו' וכו', כמה וכמה יקרה תפלה זו בעיני השם יתברך, והיא יקרה מכל התפלות שבעולם, כי באמת זה עיקר העניות והדחקות, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (נדרים מ"א.) אין עני אלא מן הדעת, כי חוץ מזה הכל הבל, כי ימינו כצל עובר ואין צרה כצרת הנפש ואין עניות כעניות מתורה ומעשים טובים, מכל שכן וכל שכן כשהוא בעל חוב גדול חס ושלום, שחייב להשם יתברך חובות רבים שחב כנגדו יתברך על ידי חטאיו ופשעיו המרובים, ואין לו במה לסלק כלל כי אם בתפלה ותחנונים. כשזה האדם זוכה להתעורר בעצמו להרגיש עניותו ודוחקו ועומד לפני השם יתברך כרש ואביון, השואל על הפתחים ומבקש מלפניו בשברון לב על נפשו להצילה מני שחת, לבל יאבד שני עולמות חס ושלום, וכמו שאמר דוד (תהלים ל'), "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת" וגו' (תהלים כ"ב) "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי" וגו', וכיוצא בזה הרבה, שבודאי תפלה זאת יקרה בעיני השם יתברך מכל התפלות שבעולם, ותדקדק היטב בכל דיבור ודיבור של דברי הזוהר הקדוש הזה ותבין היטב כמה יקר דברי התבודדות ששופכין שיחתו לפני השם יתברך, ואף על פי שזה כמה שמתפלל ומתבודד ונדמה לו שעדיין לא פעל כלל, אף על פי כן כל דיבור ודיבור אינו נאבד, רק כולם מנוים וספורים וגנוזים באוצרותיו, וגם כי אי אפשר להאדם לידע כלל בזה הגוף אם פעל בעבודת השם יתברך אם לאו, כי אפילו אם לא פעל כי אם כחוט השערה אחת פעם אחת כל ימי חייו, גם זה יקר מכל חיי עולם הזה, כי אפילו כשנעתקים איזה תנועה להתקרב מעט יותר להשם יתברך אפילו פחות מחוט השערה, על ידי זה רצים והולכים גם כן אלפים ורבבות פרסאות בעולמות עליונים, ועל כן צריכין להתחזק בזה מאד בלי שיעור. וכשיהיה חזק כל כך, אז סוף כל סוף בודאי יזכה לפעול בקשתו להתקרב להשם יתברך, להיות שוה עם אחיו הכשרים והצדיקים; רואים מכל זה מה זה תפלה לעני ששופך את לבו לפניו יתברך, כי אתה צריך לדעת שימינו כצל עובר, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; וכתיב (תהלים צ') "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"א) שהשבעים שנה פורחים לאדם כמו רבע שעה, ולכן אשרי אדם שמנצל את הזמן היקר שלו בשיחה בינו לבין קונו, וזוכה לדבק את עצמו בו יתברך.
הקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה לנצל את פינו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ונזכה תמיד לברוח רק אליו יתברך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ג' לסדר בא כ"ט טבת ה'תשע"ה

שלום וברכה אל...  נ"י

ראה לחזק את עצמך באמונה פשוטה בו יתברך שהוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, וכן אמרו (יומא ל"ח.) בשמך יקראוך ובמקומך ישיבוך, אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה אפילו כמלוא נימא, זאת אומרת אף אחד לא יכול ליגע במה ששייך להשני, אם לא שהכריזו קודם בשמים, וכן אמרו (ברכות נ"ח.) אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו לי; זאת אומרת שאפילו עבודה בזויה ופשוטה כמו לנקות ביוב וכו' וכו', אדם לא יקבל משרה כזו, עד שמכריזין קודם בשמים וכו', רואים מכל זה את גודל השגחתו הפרטי פרטיית על כל בן אדם, אין העולם הפקר כלל, אלא הכל מושגח בהשגחה פרטיית ממנו יתברך, ואמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שנוסעת עגלה מלא תבן וקש, ונפלה חתיכת קש בדיוק במקום הזה וכו', גם בזה יש כוונה עליונה ממנו יתברך, אין דבר בלי השגחתו הפרטי פרטיית, וזה התכלית שאדם צריך להגיע אל זה, להכיר את הקדוש ברוך הוא מכל פרטי הבריאה, כמובא בזוהר (בא מ"ב) בגין דישתמודעין ליה; כל הבריאה נבראה רק כדי להכירו יתברך, ומי שחי ונושם את החיים שלו בצורה כזו, עליו להיות תמיד שש ושמח, כי כל רגע ודקה שאדם רק חושב ממנו יתברך הוא מקיים מצוות עשה של יחוד הבורא יתברך, ואי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שמכניס בדעתו תמיד את אמתת מציאותו יתברך, שאז הוא יתברך ישמריהו מכל רע.
וכתב מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות נפילת אפים הלכה ד' אות ד') מי שיש לו אמונה שלימה בהשם יתברך, בודאי ראוי לו לשמוח תמיד בהשם יתברך, ולהיות דבוק באין סוף ברוך הוא, וזה הדבר אי אפשר לבאר בכתב, כי הוא לכל חד כפום מה דמשער בליבה, וכן ראוי לכל בר ישראל לשמוח בשמחת המצוות כמו שכתוב (תהילים י"ט ט') "פקודי הוי"ה ישרים משמחי לב מצות הוי"ה ברה מאירת עינים", כי בודאי אין שמחה בעולם כשמחה זו שאדם מקיים את מצוותיו יתברך בשמחה עצומה, כי זה כל אדם יכול להבין ולדעת, שבעולם הזה אין שום שמחה בעולם כלל, כי (קהלת א' ג') "מה יתרון לו לאדם בכל עמלו אשר עמל תחת השמש", והחיים של אדם פורחים כצל ציפור הפורח באויר, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; וכתיב (תהלים צ') "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"א) שהשבעים שנה פורחים לאדם כמו רבע שעה, ועל כן באמת כל אלו שכופרים לגמרי רחמנא ליצלן, אין להם שום שמחה אמיתית כלל, וכל ימיהם הם מלאים עצבות ויגון ואנחה וכו', כי מאחר שכופרים בתורתו הקדושה ובעשיית מצוותיו יתברך, וכן יש ביניהם מינים ואפיקורסים שבודים מלבם טעמים של הבל ושטות על עשיית המצוות כאילו הם נימוסיות חס ושלום וכו' וכו', אם כן מהיכן יקבלו חיות ושמחה? ועל כן עיקר הקטרוג וההתגרות של הסטרא אחרא שמתגרין בישראל תמיד, העיקר הוא בשמחת המצוות, כי על גוף המצוה הם יכולין לומר שהיא נימוסיות חס ושלום, כשאר נימוסי העמים חס ושלום וכו', אך כשרואים שעם ישראל שמחים ועליזים כל כך בעשיית מצוות מעשיות ומוסרין נפשם עליהם פשוטו כמשמעו, על זה הסטרא אחרא ואומות העולם והרשעים והפושעים מתקנאים ומתגרים בנו מאד וכו' וכו', ועל כן עיקר הכנעת הסטרא אחרא היא דייקא על ידי עשיית המצוות בשמחה עצומה, ואמר רביז"ל (ספר המידות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה זה סימן שלבו שלם עם אלקיו, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך ראה לקיים את כל המצוות בשמחה עצומה, ועל ידי זה יאיר עליך מלך הכבוד בעצמו, כי המצוות הם רצונו יתברך, וכשבר ישראל עושה את רצונו יתברך, על ידי זה הוא נכלל בו יתברך, וזה אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ה') מעלת בר ישראל שזוכה לקיים מצוות בשמחה, על ידי זה הוא נכלל בשמחה של הקדוש ברוך הוא, ונעשה יחוד עליון בין (תהילים קמ"ט ב') "ישמח ישראל בעושיו" ובין (תהילים ק"ד ל"א) "ישמח הוי"ה במעשיו", כביכול הקדוש ברוך הוא שמח עם עם ישראל שמקיימים את רצונו וכו', וכן עם ישראל שמחים ועליזים שזוכים לקיים את רצונו וכו', שזה היחוד הכי עליון, הקדוש ברוך הוא שמח בעם ישראל, ועם ישראל שמחים עם הקדוש ברוך הוא, ועל ידי זה ממשיכים על עצמו אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא.
אני יודע שעכשיו בחורף מאד קשה לקום בבוקר ולבוא לבית הכנסת להתפלל שחרית וכו', וכן באמצע היום קשה להתפלל מנחה במנין וכו', ומכל שכן בערב אדם יגע קשה לו לבוא לבית הכנסת להתפלל במנין וכו', ולכן תעשה כל מה שביכולתך להתגבר על דבר זה, ותטריח את עצמך בכל מיני טרחות לבוא לבית הכנסת להתפלל במנין דייקא, כי הרגע שאדם נכנס לבית הכנסת להתפלל שחרית או מנחה או ערבית, יהיה בטוח שמוחלין לו על כל עוונותיו, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ולכן אף שבא לך מאד מאד קשה להכנס שלוש פעמים ביום לבית הכנסת, עם כל זאת אתה מוכרח לתיקון נפשך לעשות לעצמך חוק ולא יעבור להכנס שלוש פעמים ביום לבית הכנסת להתפלל במנין דייקא את השלוש תפלות, ואז נכון לבך יהיה בטוח שימחלו לך על כל עוונותיך, עכשיו אני שואל אותך האם זה לא כדאי רק בשביל זה להכנס לבית הכנסת כדי שימחלו לך עוונותיך? ולכן אל תהיה בטלן ראה מה לפניך ותציית אותי, ואז טוב לך כל הימים.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup