חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
מכתבי כ"ק מוהרא"ש שליט"א • לגברים • חודש אלול ה'תשע"ד
כדי להגיע למכתב מסויים, לחץ על תאריך המכתב:
א' דראש חודש | ב' דראש חודש | ב' אלול | ג' אלול | ה' אלול | ו' אלול | ז' אלול | ח' אלול | ט' אלול | י' אלול | י"ב אלול | י"ג אלול | י"ד אלול | ט"ו אלול | ט"ז אלול | י"ז אלול | י"ט אלול | כ' אלול | כ"א אלול | כ"ב אלול | כ"ג אלול | כ"ד אלול | כ"ו אלול | כ"ז אלול

ארכיון כל המכתבים לגברים »

בעזה"י יום ג' לסדר שופטים א' דראש חודש אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

הנה הגיע ימי אלול הקדושים, ועלינו להתאחד יחד, כי רק בזה תלוי שלימות התשובה כשמתאחדים יחד עם ישראל, ודורשי רשומות דרשו (שמות י"ח ז') ו'ישאלו א'יש ל'רעהו ל'שלום, ראשי תיבות א'ל'ו'ל, כי עיקר התשובה כשמתאחדים יחד נשמות ישראל, ושומרים מאד מאד על אחדות, ושלא יהיה פירודים בין נשמות ישראל, שזה עבודת הס"מ להפריד בין אחד להשני, ולכן צריכים מאד מאד לשמור מאלו שמדברים לשון הרע, ומאלו שכותבים כתבי פלסתר אחד על השני, שאמרו חכמינו הקדושים (סוכה כ"ט.) מאורות לוקין על כותבי פלסתר; וגיהנום יכלה וכו', ועונשם לא יכלה של כותבי פלסתר ומלהבים מחלוקת בין עם ישראל, כי חודש אלול זה חודש התשובה, ועיקר התשובה להתאחד יחד כל עם ישראל, שזה מה שאמר הנביא (יחזקאל י"א י"ט) ו'נתתי ל'הם ל'ב א'חד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר, אשרי מי שמכניס את עצמו דבר זה שיהיה אהבה אחווה וריעות בין נשמות ישראל, שרק בזה תלוי כל התשובה, כי כשבר ישראל מתאחד עם השני על ידי זה ממשיך על עצמו שכינת עוזו יתברך, כמו שאמר הנביא (ירמיה י"א ד') והייתם לי לעם ו'אנכי א'היה ל'כם ל'אלקים, כי הכל תלוי באחדות כלל נשמות ישראל, ולכן צריכים לעקור ולשרש מתוכינו כל אלו המדברים לשון הרע אחד על השני.
רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן קכ"ז) שמה שנוהגין לומר תיקונים באלול, שהניגון של התיקונים, וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד אז מחמת שכל אחד מתאחר אז בבית המדרש יותר מרגילותו, מכל זה נעשה דברים עליונים ותיקונים גדולים למעלה; ולכן אשרי מי שזוכה להתחיל עכשיו בימי אלול הקדושים לומר בכל יום כסדרן תיקוני זוהר שזה תיקון גדול להנשמה, וצריכים לקיים דברי רביז"ל בתמימות ובפשיטות גמור בלי שום חכמות כלל, כי כל שיחה ושיחה של רביז"ל ששח עמנו ורשמו מוהרנ"ת ז"ל היא הנהגה לכלל אנשי שלומינו ולכלל העולם כולו, ולכן אשרי מי שאינו מטעה את עצמו ומתחיל לומר מהיום כל ימי אלול הקדושים כמה דפים בספר תיקוני זוהר, שרביז"ל הפליג מאד מאד בזה.
אני מאד מאד מבקש אותך שתראה לקיים את כל זה, ואל תטעה את עצמך, כי כבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד.

המאחל לך חודש מבורך

בעזה"י יום ד' לסדר שופטים ב' דראש חודש אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז ואל תתן שהס"מ ישבור אותך, בפרט עכשיו שנכנס חודש אלול חודש התשובה, שבפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קמ"א) שאם אדם באמת מתחרט על כל מה שעשה וכו', אזי יש התעוררות גדולה מאד שאפילו שפגם בברית רחמנא לישזבן וכו', ואיבד נשמות קדושות וכו', שזה נקרא נשמות ערטילאין היינו על ידי הוצאת זרע לבטלה וכו', הנשמות מסתובבות בלי גוף, וגודל הצער שיש להן אי אפשר לתאר ולשער כלל, ועל ידי שאדם מתעורר בחודש אלול בתשובה שלימה, על ידי זה הוא עושה התעוררות גם אצלהם, כמו שכתוב (דברים ל') "ומל הוי"ה אלקיך א'ת ל'בבך ו'את ל'בב זרעך", היינו כשימול הוי"ה את לבבו ימול גם לבב זרעו, ולהיכן שנמשך הזרע, הן למין בני אדם, אזי מחוייבים גם בניו שירגישו את התעוררות תשובה על ידי שנימול לבב אביהם, והן אם הוציא זרעו לבטלה והם מסתובבות נשמות ערטילאין, שיש להן צער גדול מאד, כי אי אפשר להם להתקן וכו', ואחר מיתתו של אדם יש לו בזיונות גדולים מאד מהם וכו', שמלווים אותו אחר מיטתו, וזה לו לבזיון גדול מאד וכו', ומה שאדם סובל בהחיים זה רק בשביל החטא הזה, וכן אמר רביז"ל (ספר המדות אות ניאוף סימן כ"ו) על ידי הוצאת זרע לבטלה בורא קליפות המתלבשים בבני אדם מתנגדים וחולקים עליו ועושים לו יסורין; ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קי"ב) יש עבירה שעונשה של עבירה ההיא שיהא בעל חוב תמיד, ואפילו יעשה כל טצדקי ופעולות דאפשר לא יועיל כלל. ויהיה בעל חוב תמיד. ולפעמים גורם העבירה שמפיל גם אחרים להיותם בעלי חובות. ולזה יש עת שנעשו כמה בעלי חובות בעולם, זהו מחמת העבירה הזאת שנתגברה בעולם חס ושלום [והעבירה הזאת רחמנא לישזבן היא הוצאת זרע לבטלה, שמי שנכשל בחטא המגונה הזה ומוציא זרעו לבטלה, הוא נופל לקטנות המוחין וכו', וחי בצמצום הדעת והשכל, עד שלא רואה עצה אחרת רק להלוות כספים, והוא מכניס בפח עוד אנשים שנעשים בעלי חובות בשבילו, כי החטא המגונה הזה של הוצאת זרע לבטלה, מטמטם את הדעת ומעקם את הלב, ומכניס בו ספיקות ובלבולים וכו', והוא נעשה מתוסכל לגמרי וכו', וככל שמלווה יותר כספים, יותר הוא נכנס בקטנות המוחין ובתסכול וביאוש גדול מאד].
ועצה על זה, לשוב בתשובה בכלליות ולהתחנן לפני השם יתברך להצילו מעבירה זו, ולהתחרט בכלליות על עבירה זו. ועת לשוב על זה הוא כשהוא במוחין דגדלות אזי טוב להתחרט ולבקש מאת הבורא יתברך שמו על זה ולשוב בתשובה, כי מוחין דקטנות הוא בחינת בעל חוב. כי אמרו חכמינו הקדושים (קדושין מ"ט:) "עשרה קבין שינה ירדו לעולם, תשעה נטלו עבדים". שינה הוא בחינת מוחין דקטנות, עבדים הוא בחינת (משלי כ"ב ז') "עבד לווה לאיש מלוה". ולפי זה כשהוא במוחין דגדלות אזי העת לשוב על החטא המגונה הזה ולבטל את העונש של בעל חוב שהוא בחינת מוחין דקטנות; כי באמת אתה צריך לדעת מי שמלווה כספים והוא בעל חוב לכל אחד, זה בעצמו עונש גדול מאד, ולכן צריכים לבקש הרבה את הקדוש ברוך הוא שיזכה להגיע לגדלות המוחין, ואז כשיש לו גדלות המוחין, שיתפלל להקדוש ברוך הוא שיוציא אותו מהפח הזה, ואמר רביז"ל שביותר מסוגל להתפלל על זה בחודש אלול, שאז אם הוא ימול את לבבו, על ידי זה הוא מל גם את לבב זרעו שיצאו לבטלה, ויש להם גם כן התעוררות לתשובה שלימה, ולכן אשרי מי שזוכה בחודש אלול לשוב בתשובה שלימה, תשובה אמיתית עם לב אמת לב נכון, שעל ידי זה על כל פנים יצא מכל הצרות והחובות שמסבבים אותו.
והלוואי שתזכה לומר בכל יום את התפלה הזו, וזה יועיל לך מאד מאד:
רבונו של עולם חוס וחמול עלי ותוציאני מהקטנות והדחקות, שגרמתי לעצמי על ידי חטאיי המרובים שחטאתי עוויתי פשעתי לפניך, ובפרט בחטא המגונה של הוצאת זרע לבטלה, שהוא חטא חמור מאד, עד שחכמינו הקדושים אמרו כל המוציא זרעו לבטלה חייב מיתה, מה אומר מה אדבר מה אצטדק, האלהים מצא את עווני, מפני חטא המגונה הזה נתעכר דמי בי, ונתבלבל דעתי, ונתעקם לבבי בקושיות וספיקות עליך, עד שנפלתי בקטנות המוחין, שאיבדתי את שכלי לגמרי, ונעשיתי עבד ליצרי הרע, עד שהוא מושל בי, ונתקיים אצלי "עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם", שעל ידי זה נפלתי בעניות גדולה מאד, עד כדי כך שאני מוכרח להלוות כסף לקנות לחם, וכל כך נפלתי בעיני עצמי ביאוש עמוק מאד, עד שאני לא רואה שום דרך איך יוצאים מזה, אנא רבונו של עולם חמול על נפש אומללה כמוני, ותוציאני מקטנות המוחין ואזכה להגיע לגדלות המוחין, באופן שאהיה חזק להתפלל אליך תמיד, ולהתחנן ולבקש על נפשי, עד שאזכה לצאת מהקטנות ולבוא אל הגדלות, ואתה הודעתני על ידי ראש צדקיך שאין שום יאוש בעולם כלל, אפילו שאדם כבר עבר על כל העוונות בכלליות, ובפרטיות על העוון החמור הזה של הוצאת זרע לבטלה, גם כן מועיל תשובה, על ידי שאתחרט על מעשיי המגונים שעשיתי עד עכשיו, ואזכה לקבל עלי קבלה חזקה לא לחזור אל העוון החמור הזה, וגילית לנו אשר עיקר התשובה שמהיום והלאה לא להמשיך בזוהמת החטא המגונה הזה, אנא ממך רבונו של עולם, חוס וחמול עלי שאזכה להיות חזק בדעתי, לא לחזור אל העוון החמור הזה, ואזכה לתקן את מה שקלקלתי, עד שאצא לגמרי מהחובות, ויקויים בי מקרא שכתוב ב'צלו ח'מדתי ו'ישבתי ופריו מתוק לחכי, ומעתה אזכה להחדיר בעצמי אמונתך הפשוטה שאתה מלא כל הארץ כבודו, ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ובתוך כל עלמין, ולא אסיח דעת ממך כרגע, ואזכה להכלל בך מעתה ועד עולם אמן סלה.
וכן מה טוב ומה נעים לעסוק בחודש זה בהפצת מעיינות החכמה חוצה, לקרב בני אדם אליו יתברך, כי כך אמר רביז"ל (ספר המדות אות ניאוף סימן מ"א) תיקון להוצאת זרע לבטלה, שישתדל להחזיר בני אדם בתשובה.
וכן אשרי מי שזוכה ללמוד בכל יום בימי אלול הקדושים את המאמר בלקוטי מוהר"ן סימן קמ"א, ויאמר עליה את התפלה מלקוטי תפלות תפלה פ"ה, וזה מועיל מאד מאד בחודש אלול לתיקון נפשו, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שיש לנו רבי כזה העוסק בתיקונינו הנצחי.

המאחל לך חודש מבורך

בעזה"י יום ה' לסדר שופטים ב' אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתזכור שאנחנו נמצאים עכשיו בימי אלול הקדושים שחבל על כל רגע ודקה לבלות את הזמן עם שטויות וכו' וכו', או שיושנים, או שאוכלים, או שמתפללים, או שלומדים, או שהולכים להפצה וכו' וכו', סתם להסתובב בלא כלום ובלא מעש אין זה תכלית, ובפרט עכשיו בימי אלול שאמר האריז"ל שבכל רגע ממש של הימים האלו הוא עת רצון גדול ונורא מאד, ויכולים לפעול המון אצל הקדוש ברוך הוא, לתקן את כל מה שפגם כל השנה, כי הימים האלו הם ימי רצון גדולים מאד, ולכן חבל לבלות את הזמן סתם עם שטויות, ולכן ראה לשמוח מאד מאד כל היום לרבות הלילה, כי השמחה בקיום מצוות מעשיות, זה גם כן מצוה מאד מאד גדולה, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו; ולכן כל מצוה ומצוה שזוכים לקיים בכל יום, כדאי לשמוח עם המצוה הזו כל היום, ולכן אפילו כשאינו יכול להתפלל או ללמוד וכו' וכו', על כל פנים ישמח עם המצוות שעליו, כגון מצות ציצית שאדם הולך עם טלית קטן כל היום, ראוי לו להסתכל עליהם בכל פעם, ולקיים (במדבר ט"ו ל"ט) והיה ל'כם ל'ציצת ו'ראיתם א'תו וזכרתם את כל מצות הוי"ה ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם, ודרשו על זה חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק א' הלכה ב') תנא בשם רבי מאיר וראיתם אותם אין כתיב כאן, אלא וראיתם אותו, מגיד שכל המקיים מצות ציצית כאילו מקבל פני שכינה, זאת אומרת כשאדם מסתכל על הציצית כביכול הוא מסתכל על הקדוש ברוך הוא, כי הוא יתברך ומצוותיו אחד הם, ולכן ראוי להרגיל את עצמו תמיד להסתכל על הציצית להזכיר את עצמו בו יתברך, וזה יציל אותו ממינות וכפירות שנכנס בו מחמת פגם הברית, וכן יהיה זהיר ושמור מניאוף, כמאמרם ז"ל (ברכות י"ב:) אחרי לבבכם זה מינות, ואחרי עיניכם זה הרהור עבירה; ועל ידי שאדם מסתכל בציצית ניצול מתאוות ניאוף ומכפירות ואפיקורסות, ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק א' הלכה ה') ליבא ועינא תרי סרסורי דחטאה, אמר הקדוש ברוך הוא אי יהבית לי ליבא ועינא, אנא ידע דאת לי, כי צריכים מאד מאד לשמור על העינים לא להסתכל בראיות אסורות שזה משגע את האדם לגמרי, ולכן אשרי מי שמסתכל תמיד על הציצית בעת שהוא בטל, וזה בעצמו מצות עשה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז') שעל ידי ראיית פני הציצית ניצול מכל מיני מחלות וחלאים רעים, וכן הוא זוכה לקבל את עצות הצדיק, ולכן בעת שאדם בטל מאיזה סיבה שלא יהיה, על כל פנים ישמח מאד עם מצות ציצית, שזה מצוה שמזכרת לו את הקדוש ברוך הוא, וכן יחיה את עצמו עם הזקן והפיאות שעליו שזה מצוה, וכן ישמח עם התפילין שהניח היום, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ל:) אביי הוה יתיב קמיה דרבה, חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר (תהלים ב' י"א) "וגילו ברעדה" כתיב, אמר ליה אנא תפילין מנחנא, רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא, חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר ליה (משלי י"ד כ"ג) "בכל עצב יהיה מותר" כתיב, אמר ליה אנא תפילין מנחנא; רואים מזה איך שאמוראים היו שמחים כל היום בזה שהלכו עם מצות תפילין, ועל אחת כמה וכמה איך אנחנו צריכים לשמוח עם המצוות שאנו זוכים לקיים בכל יום, וכתב הרמב"ם (פרק ו' מהלכות תפילין ומזוזה הלכה י"ג) חייב אדם להזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד, וכל זמן שיכנס ויצא יפגע ביחוד השם שמו של הקדוש ברוך הוא, ויזכור אהבתו, ויעורר משנתו ושגיותיו בהבלי הזמן, וידע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי מישרים אמרו חכמים הראשונים (מנחות מ"ג:) כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, וציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירין רבים, והן הם המלאכים שמצילין אותו מלחטוא, שנאמר (תהלים ל"ד ח') "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; הרי שלך לפניך שאדם מסובב במצוות, ואם הוא שש ושמח, הרי זה הוא בורא לעצמו מלאכי מעלה ששומרים אותו, ואמרו חכמינו הקדושים (שמות רבה פרשה ל"ב סימן ו') עושה אדם מצוה אחת, הקדוש ברוך הוא נותן לו מלאך אחד, עושה ב' מצוות נותן לו ב' מלאכים, עושה הרבה מצוות, נותן לו הקדוש ברוך הוא חצי מחנהו; הרי שלך לפניך שמכל מצוה ומצוה שאדם עושה, בורא מזה מלאכי השמירה ששומרים עליו, ואלמלא המלאכים האלו ששומרים עליו, היה ניזוק, והעיקר הוא שמחת המצוות, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ד) כשבר ישראל שש ושמח עם המצוות, אפילו שיהיה במדור הקליפות וכו' וכו', עם כל זאת אם ישמח עם המצוות, על ידי זכות זה יעלה מעומק עולם העשיה עד עולם היצירה, ומעולם היצירה עד עולם הבריאה, ומעולם הבריאה עד עולם אצילות, ויזכה להיות דבוק בחי החיים בבחינת מטי ולא מטי, בטל אל האין סוף ברוך הוא, ולכן דייקא עכשיו בימי אלול הקדושים ראוי לנצל כל דקה ושניה ולהיות רק שש ושמח עם קיום מצוות מעשיות שזוכה לקיים בכל יום, ואל יקל בעיניך דבר זה, שעל ידי המצוות שאתה מקיים אתה בורא מלאכים ששומרים אותך, ותהלה לאל יש לכל בר ישראל מצוות, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; ולכן תעשה כל מה שביכולתך בימי אלול הקדושים האלו להיות רק בשמחה, וזה ירחיב לך את הדעת ותוכל להתפלל בישוב הדעת שחרית מנחה ערבית, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שעל ידי השלוש תפלות ממשיך על עצמו שלוש מוחין שינצל מתאוות ניאוף שבוער באדם ושורף אותו לגמרי, והעיקר תלוי כפי שמחת המצוות, ועל אחת כמה וכמה אם אדם זוכה גם להתפלל במנין ועושה לעצמו חוק קבוע לבוא לבית הכנסת להתפלל את השלוש תפלות קבועות, וכן בא לבית המדרש ולומד שיעורים כסדרן במקרא במשנה בגמרא וכו', אזי מובטח לו שימחלו לו על כל עוונותיו, כמאמרם ז"ל (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר שופטים ג' אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

הנה אנחנו נכנסים בשבת הראשונה של ימי אלול הקדושים, ולכן עלינו לחזור בתשובה איך שעבר עלינו כל שבתות השנה, האם היינו שמחים ועליזים בשבת קודש? כמו שהזהירנו רביז"ל מאד מאד על זה, (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) שבשבת מוכרחים להיות בשמחה ולמסור את נפשינו על שמחה, כי שמחת השבת מכפרת על העוונות, והס"מ עושה כל מיני פעולות שבעולם העיקר לא להיות בשמחה בשבת, ועבר עלינו שתים עשרה חודשים (כי השנה היה שנה מעוברת), ולכן עלינו לחזור בתשובה שלימה שלא היינו בשמחה כל שבת משבתות השנה, על כל פנים בשבת זו צריכים להיות מאד מאד שמח שאנחנו זוכים לשמור את השבת קודש, כי כל רגע ודקה ושניה שאדם שש ושמח בשבת שהוא שומר שבת, ממשיך על עצמו אור גדול ונורא מאד שאי אפשר לתאר ולשער כלל, ורוב בני אדם מזלזלים בזה, וחושבים מה כבר יהיה אם אני יהיה שמח בשבת? בשעה שרביז"ל הזהירנו מאד מאד על שמחת השבת, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ז) שאכילת שבת הוא כולה קודש כולה אלקות, והזהירנו רביז"ל מאד מאד על עונג שבת, כי מי שמתענג בשבת באכילה ושתיה פשוטו כמשמעו, על ידי זה הוא כבר לא צריך לצום, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בראשית) כבוד שבת עדיף מאלף תעניות; ולכן דייקא עכשיו בשבת זו עליך להתחזק ביתר שאת ביתר עוז רק להיות בשמחה, ולשמור לא להיות בכעס כל יום השבת, ובאמת אי אפשר להסביר לבני אדם מה זה שבת? שאז כביכול הקדוש ברוך הוא מאיר אורו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד שאין בששת ימי החול, ומי שרק פותח את העינים יכול להרגיש בשבת אחרת לגמרי, כי שבת זה הקדוש ברוך הוא בעצמו, כמובא בזוהר (יתרו פ"ח) מהו שבת? שמא דקודשא בריך הוא, שמא דשלים מכלא סטרא, שבת הוא השם של הקדוש ברוך הוא כביכול מאיר אורו בגילוי רב ונפלא מאד בלי שום לבושים, ואם אדם היה מכין את עצמו בששת ימי החול ליום השבת, אז היה מרגיש בשבת אור כזה שאי אפשר לתאר ולשער כלל, מלבד שכל יום ויום יכין את עצמו לשבת שזה מה שאנחנו סופרים את הימים, היום ראשון בשבת וכו', היום שני בשבת וכו' וכו', עד שמגיעים ליום השבת שאז התענוג הכי גדול להתענג בו, כמובא בזוהר (פקודי רנ"ח) על הפסוק (קהלת ח' ט"ו) "ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלקים תחת השמש", שזה סובב על השבת שאז הוא מצוה גדולה מאד לאכול ולהתענג בתענוגי שבת, ולשמוח עמו יתברך, ובשכר זאת יזכה לעולם הבא, וכבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ל"ב) מדוע שלא תהיה שמח כל השבת? ומה צריכים כל השבת? רק לאכול ולשמוח, כמו שכתוב (שמות ט"ז כ"ה) "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום להוי"ה היום לא תמצאהו בשדה", מה סך הכל הקדוש ברוך הוא אומר לנו? ילדים תאכלו כי היום שבת, וגם את זה לא יכולים לקיים? עיין שם, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כבר אמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר (ישעיה נ"ו ב') "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע", אל תקרי מחללו אלא מחול לו; היש עוון יותר חמור מעבודה זרה? אף על פי כן אם שומר שבת ושמח עם השבת, מוחלין לו על זה, ומכל שכן וכל שכן שסתם עוונות שאדם חטא וכו', בוודאי על ידי שמירת ושמחת שבת, מוחלין לו גם על זה, ולכן אשרי האדם שזוכה לנצל את השבת בקדושה ובשמחה עצומה, שאז מובטח לו שמוחלין לו על כל עוונותיו, ורואים שהס"מ מתפשט על האדם דייקא בשבת שיאבד את הסבלנות ושיהיה מריבות בתוך הבית, ולכן החכם עיניו בראשו עושה כל מה שביכולתו העיקר שלא יהיה מריבות בשבת בביתו, ואז דייקא יאיר עליו מלך הכבוד, ויושפע עליו שפע גדול מאד, ובפרט כשבר ישראל הולך עם בגדים לבנים בשבת, אז מוחלין לו כל עוונותיו, כמובא מהאריז"ל (פרי עץ חיים שער השבת פרק ד') צריך שילבוש בכל שבת בגדים לבנים. לכן אל יפחות מד' בגדי לבן, כמו מלבוש עליון ותחתון, ואזור, וחלוק. וקבלתי ממורי ז"ל, שכפי הגוון המלבושין שאדם לובש בשבת בעולם הזה, כך מלבישין אותו אחר פטירתו בימי השבת תמיד, לכן ראה לחכם אחד לבוש שחורים אחר פטירתו בימי השבת, והגיד כי כך היה לבוש בעולם הזה, והוא נענש במדה זו. וד' בגדי לבן אלו, נגד ד' אותיות הוי"ה; עיין שם, וכן מובא (תיקוני זוהר הקדמה ג') ארבע בגדי לבן כלהו רחמי בשמא דהוי"ה, ולית מאן דמחיל בהון עריין אלא איהו; היינו מי שהולך עם ארבע בגדים לבנים בשבת, שזה נגד ד' אותיות של שם הוי"ה ברוך הוא, נמחל לו על עוון עריות, עיין שם, והנה בכל העולם כולו מפני שאנחנו בגלות בין הגויים, לא יכולים לקיים את זה, כי רובם הולכים עם בגדים שחורים, וכשאחד ילך בשבת בבגדים לבנים יצחקו ממנו, והוא יהיה נראה כמו חתן בין אבלים וכו', לזאת כשבאנו בהתחלה לגור ביבנאל, אזי תיקננו ששם כולנו נלך בבגדים לבנים, כי אין ממי להתבייש שמה כלל וכו', ואדרבה המקום מאד מאד קדוש וכו', כי זה לעומת זה יש שמה הס"מ שלוחם נגד היהדות ונגד כל הקדוש לעם ישראל, ולכן שמה כולנו הולכים בבגדים לבנים, וידוע שהצדיק הקדוש רבי יצחק מדראביטש זי"ע אמר שאם היו כולם הולכים עם בגדים לבנים בשבת בפרט בארץ ישראל, היו מביאים את הגאולה, ולכן הוא נסע מעיר לעיר לעשות תעמולה ללכת בשבת בבגדים לבנים, ובא אליו הס"מ ואמר לו אם אתה לא תפסיק אני יקח את עצמי על הילדים שלך וכו', והוצרך להפסיק וכו', אבל ביבנאל כולנו הולכים בבגדים לבנים, והקדוש ברוך הוא יעזור שבזכות זה נזכה כבר להגאולה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (מדרש הנעלם זוהר חדש נח כ"ג) אי חדא קהילה או חדא כנישתא יתערון בתיובתא מיד אתי בן דוד; אם קהילה אחת או בית הכנסת אחד יתעוררו בתשובה, מיד בן דוד בא, ואותו דבר עם בגדים לבנים, אם קהילה אחת תלך בבגדים לבנים בזכות זה נגאל, ולא בחינם שהס"מ מוציא את כל החיצים שלו עלינו, אבל כבר כתוב (תהילים צ"ב ט') "ואתה מרום לעולם הוי"ה", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה כ"ד סימן ב') לעולם ידך בעליונה; כי סוף כל סוף הקדושה תנצח.
עכשיו בימי אלול הקדושים צריכים להזהר מאד מאד להתפלל בכל יום במנין את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית, ומי שזוכה לומר בכל יום כמה דפים תיקוני זוהר אין למעלה מזה, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קכ"ז) שמה שנוהגין לומר תיקונים באלול, שהניגון של התיקונים, וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד אז מחמת שכל אחד מתאחר אז בבית המדרש יותר מרגילותו, מכל זה נעשה דברים עליונים ותיקונים גדולים למעלה; ולכן אשרי מי שזוכה לומר בכל יום בימי אלול הקדושים כמה דפים תיקוני זוהר שזה זיכוך הנפש גדול מאד.
הקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה לנצל את ימי אלול הקדושים בקדושה ובטהרה, ונזכה לחזור בתשובה שלימה בשלימות.

המאחל לך שבת שלום ושנה טובה ומתוקה

בעזה"י יום א' לסדר כי תצא ה' אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

הנה אנחנו נכנסים עכשיו בפרשה חדשה פרשת "כי תצא", היינו שיוצאים משנה ארוכה שהיה לנו השנה שתים עשרה חודשים, ועלינו לעשות לעצמינו חשבון הנפש עכשיו בימי אלול הקדושים ולהתחזק לחזור בתשובה שלימה, ולהכין את עצמינו לנסוע אצל ציון רביז"ל על ראש השנה, שבפירוש אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי.
והנה אחר שנכנס חודש אלול קוראים 'שופטים', לשפוט את עצמינו על מה שעבר עלינו עד עכשיו, וכן קוראים 'כי תצא' שאנחנו יוצאים משנה ארוכה, ומכינים את עצמינו אל 'כי תבוא' לאומן, ולכן עלינו לצאת מכל מיני דמיונות שנדבק באדם מחמת חטאיו המרובים, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו.) תניא אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין, אמר אביי אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא אמר רב הונא כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה; ומה הוא אלו הקליפות? אדם יכול להרגיש את זה עם המחשבות המבוהלות ומבולבלות שלו וכו', וכן המרירות והעצבות והדכאון שמסבב אותו וכו', כי אדם שנמצא בדכאון ועצבות עמוקה, וכן הוא מבוהל ומבולבל, כל זה בא מרוחות וקליפות שהתלבשו בו וכו', ואף שאנשים צוחקים מזה ואומרים שאין דבר כזה שדים ורוחות וכו', עם כל זאת שיבחנו בעצמם מדוע פתאום הם מבוהלים ומבולבלים וכו', פתאום נכנסים בלחץ ובדכאון פנימי, ממה זה נובע? אזי בכל מקום שחכמינו הקדושים מזכירים "רוח רעה" מפרש רש"י שרוצה להיות לבד בחושך וכו', או שנכנס בו מחשבות להתאבד וכו', או שמתחיל לרוץ ואינו יודע לאיפה הוא רץ וכו', וזה מציאות עובדה קיימת, ומאיפה זה בא? מחטאים שאדם חוטא, ומזה בא כל הספיקות והאי וודאות וכו', ומרגישים מבוהל ומבולבל וכו', מלא ספיקות וכו', וזה מאד מאד מצער את האדם שנכנס בזה, וזה האמת הברור למי שמודה בדברי חכמינו הקדושים, ורואים שבני אדם משגעים את הזולת בכל מיני דמיונות של שוא ושקר וכו', ועובדים על בני אדם וכו', וכן אדם עובד על עצמו וכו', והכל בא מחמת הדמיונות האלו שנכנס בו וכו', ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי שבת פרק י"ד הלכה ג') על הפסוק (דברים ז') "והסיר הוי"ה ממך כל חולי" זו רעיון, דאמר רבי אליעזר (שם כ"ח) "ונתן עול ברזל על צוארך" זה רעיון, היינו מה זה העול הכי קשה של האדם? זה הרעיונות והדמיונות שמסבבים אותו, כי מרוב עוונותיו ובפרט של פגם הברית, הוא נמצא בלחץ תדירי ומדמיין לעצמו כל מיני מחשבות של הבל וכו', ושל פחדים וכו', מה יעשה לו זה? ומה יעשה לו ההוא? ובאמת אדם רודף את עצמו יותר מה שאחרים רודפים אותו, כי מי שתמיד רק חושב ממנו יתברך, ומשתדל להכניס את הקדוש ברוך הוא בתוך מח מחשבתו, אזי מתפטר מכל אלו הרעיונות והדמיונות, ונעשה בן חורין אמיתי, ואין עליו שום עול, ואיך זוכים לזה? רק על ידי שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו; ואף שבהתחלה זה בא לאדם מאד מאד קשה, כי הרגע שאדם חוטא הוא בורא קליפות ומשחיתים שמבהילים ומבלבלים ומפחידים אותו בכל מיני דמיונות וספיקות וקושיות עליו יתברך וכו' וכו', עם כל זאת כשאדם חזק באמונה פשוטה בו יתברך, אינו מסתכל על שום דבר, רק מרבה לדבר עמו יתברך כמו שרצה רביז"ל, על ידי זה סוף כל סוף מוריד ממנו כל המחיצות המבדילים בינו לבין הקדוש ברוך הוא, כי על ידי ריבוי שיחה בינו לבין קונו לא יכולים להטעות אותו, כי כל דיבור וכל שיחה שאדם מדבר ושח ומספר את לבו אליו יתברך, זה מטהר אותו מכל מיני דמיונות וחזיונות וכו', וזוכה להגיע אל השכל האמיתי לדעת שאין בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, ואז כל החיים שלו הם חיים רוחניים, חיים נעימים, חיים מאושרים, כי הרגע שאדם יודע שאין בלעדו יתברך כלל והכל לכל מושגח בהשגחה פרטיית, כמאמרם ז"ל (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה; זאת אומרת אפילו מכה קטנה באצבע הקטנה לא מקבלים לפני שנכרז קודם מלמעלה בשמים, וכן אמרו (יומא ל"ח.) בשמך יקראוך ובמקומך ישיבוך, אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה אפילו כמלוא נימא, זאת אומרת אף אחד לא יכול ליגע במה ששייך להשני, אם לא שהכריזו קודם בשמים, וכן אמרו (ברכות נ"ח.) אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו לי; זאת אומרת שאפילו עבודה בזויה ופשוטה כמו לנקות ביוב וכו' וכו', אדם לא יקבל משרה כזו, עד שמכריזין קודם בשמים וכו', רואים מכל זה את גודל השגחתו הפרטי פרטיית על כל בן אדם, אין העולם הפקר כלל, אלא הכל מושגח בהשגחה פרטיית ממנו יתברך, ואמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שנוסעת עגלה מלא תבן וקש, ונפלה חתיכת קש בדיוק במקום הזה וכו', גם בזה יש כוונה עליונה ממנו יתברך, אין דבר בלי השגחתו הפרטי פרטיית, וזה התכלית שאדם צריך להגיע אל זה, להכיר את הקדוש ברוך הוא מכל פרטי הבריאה, כמובא בזוהר (בא מ"ב) בגין דישתמודעין ליה; כל הבריאה נבראה רק כדי להכירו יתברך, אז כל החיים שלו הולכת כבר בצורה אחרת, ואף אחד לא יכול לעבוד עליו, ולכן דייקא עכשיו כשאנחנו יוצאים מכל השנה הארוכה שעבר עלינו, עלינו לקבל את ימי אלול בשמחה עצומה, ולא להתבלבל משום דבר.

המאחל לך שנה טובה ומתוקה

בעזה"י יום ב' לסדר כי תצא ו' אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

חסדי השם יתברך אתמול פתחנו את התלמוד תורה, שיש בו כבר ארבע עשרה כיתות, וכן פתחנו את הישיבה קטנה ואת הישיבה גדולה, וכן את הבית ספר, וכן את הסמינר, ומלבד זאת הרבה מאנשי שלומינו פתחו פעוטונים שתהלה לאל יש לנו כבר למעלה מאלף ומאתיים ילדים שמתחנכים אצלינו, מי היה מאמין שבמושבה נידחת שאף פעם לא היה שמה זכר של יהדות, יהיה מערכת חינוך שלימה על טהרת הקודש, אחרי כל הרדיפות והסבל שאנחנו סובלים פה למעלה מחצי יובל שנים מהס"מ הרשע ימ"ש ששם לנו מקלות בהגלגלים על כל שעל ושעל וכו' וכו', ובחוץ הוא פושט את טלפיו הטמאים כמו החזיר להראות ראו כשר אני... כי בחוץ הוא מפרסם לכולם אני רוצה רק 'סלום' 'סלום' וכו', ומפיו הטמא יוצא רק 'סלום' 'סלום' וכו', והוא מוסר אותנו על ימין ושמאל ככל שהוא רק יכול להציק לנו הוא מציק ביודעים ובלא יודעים, ובחוץ הוא מפרסם שאנחנו רודפים אותו, אוי לרשע הזה שגיהנום כלה והוא לא יכלה, למעלה מאלף ומאתיים ילדים צריכים לסבול מפני רשעות הרשע הזה.
עם כל זאת לימד אותנו רביז"ל שאסור להשבר משום דבר, אלא להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ולמצוא רק את הטוב, ותהלה לאל בקהילתינו הקדושה יש טוב הרבה מאד, יש לנו שני כוללים, ויש לנו שש שיעורים בדף היומי, ויש מנינים מותיקין עד חצות לילה, מי היה מאמין שבמקום נידח כזה שאף אחד אפילו לא ידע איפה זה, שהמקום שוקק כמו עיר גדולה מאד, ובכל פעם נכנסים לגור משפחות חדשות על אפו וחמתו של המסית ומדיח הטמא מטומא הזה, וכל זה נסיונות קשים בשבילנו שאנחנו צריכים להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה, כי הצער והעגמת נפש שהיה מנת חלקינו זה למעלה מחצי יובל שנה, זה מה שאיחד אותנו יותר ויותר, ולהכיר את הרשע מרושע הזה וכו'.
זיכנו הקדוש ברוך הוא להקים חנות "ברסלב סנטר", לא על מנת רווח, אלא לזכות את עם ישראל עם מזוזות, ציצית, תפילין וכו' וכו', כל מה שיהודי צריך במקום אחד, והיות שהשנה הבא עלינו לטובה יהיה שנת שמיטה ולכן אנחנו קונים כבר את האתרוגים לפני ראש השנה כדי שלא נכנס בשום שאלות בהלכה, ולכן אני מאד מאד מבקש את כל אנשי שלומינו להירשם בהחנות שלנו "ברסלב סנטר" כדי להשיג את הד' מינים בהחנות שהקמתי "ברסלב סנטר", ויש לנו אתרוגים מובחרים תחת השגחת ה"בית הוראה" שלנו, ובפרט הרב הלל אמדדי נ"י בעצמו עומד בפיקוח על זה, וכן ראה לקנות את הסוכות ואת הנוי סוכות וכו' וכו' וכל מה ששייך להחגים וכו' וכו', כי החנות הזה זה חידוש שבחידושים, מקום שאף פעם לא היה פה יהדות, ומכל שכן בחוץ על הרחוב, והנה נתקיים "ונהפוך הוא" שמוכרים את כל המצוות סוכה וד' מינים וכו', וכן ציצית תפילין ומזוזות וכו', בריש גלי, וכל תושבי המקום באים לקנות "ופני המן חפו", הס"מ שהוא מנע את היהדות מתושבי המקום במשך ארבעים שנה, עומד מהצד ומתפוצץ וכו' וכו', ויועציו אומרים לו "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו", אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות הזה שזכיתי להקים חנות של דברים שבקדושה במקום כזה שאף פעם לא היה פה זכר של יהדות, ותהלה לאל היום מארבעים ישובים שסביב יבנאל באים אנשים לקנות כל מיני תשמישי קדושה, אין לתאר ואין לשער את גודל הנחת רוח שגורמים להקדוש ברוך הוא יהודים תמימים שמנעו מהם את היהדות במשך כל השנים, והנה תהלה לאל הם שוקדים ובאים להחנות שהקמתי ביבנאל "ברסלב סנטר", כל מה שיהודי צריך בנקודה אחת, אשרי מי שעוזר לי לפתח יותר ויותר את החנות שזה זכות הרבים לדורי דורות, ואשרי מי שמשתדל לקנות שם את כל מה שהוא צריך בענייני יהדות, כי אי אפשר לתאר ולשער את מעלת הענין הגדול והנורא הזה שיהודי בודק את המזוזות שלו וכו', או קונה מזוזות חדשים וכו', או תפילין וציצית וכו' וכו', עין לא ראתה את גדולת נשמות ישראל, יזכינו הקדוש ברוך הוא תמיד להיות ממזכי הרבים.
עכשיו בימי אלול הקדושים צריכים להזהר מאד מאד להתפלל בכל יום במנין את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית, ומי שזוכה לומר בכל יום כמה דפים תיקוני זוהר אין למעלה מזה, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קכ"ז) שמה שנוהגין לומר תיקונים באלול, שהניגון של התיקונים, וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד אז מחמת שכל אחד מתאחר אז בבית המדרש יותר מרגילותו, מכל זה נעשה דברים עליונים ותיקונים גדולים למעלה; ולכן אשרי מי שזוכה לומר בכל יום בימי אלול הקדושים כמה דפים תיקוני זוהר שזה זיכוך הנפש גדול מאד.
תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, כי הס"מ עובד על כל אדם כל כך חזק להפילו בעצבות ובמרירות ובדכאון וכו', רק על ידי הדמיונות שמכניס בו וכו' וכו', כל אחד כפי בחינתו וענינו, ולכן אתה מוכרח לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, והרגע שתהיה בשמחה, זה ירחיב לך את הדעת לגמרי, וכמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה ואז תזכה לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר.
אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה כל מה שביכולתך ללמוד בכל יום מקרא: מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות ימים ושנים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, משנה: לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות כסדרן, שזה מטהר את הנפש מכל מיני חלודה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, וכן זוכים על ידי ריבוי לימוד משניות לפרנסה בשפע, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, גמרא: להיות חזק מאד מאד ללמוד את הדף היומי, או שתלמד לבד או שתלמד עם חברותא או שתלך לשמוע שיעור בדף היומי, כי אין לתאר ואין לשער את הזכות של אדם שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כל היהדות תלוי כפי שאדם זוכה ללמוד דף גמרא, ודע לך שהשלושה לימודים האלו מקרא משנה גמרא הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני מי שלא לומד בכל יום את השלוש לימודים האלו.
העיקר תרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בכל יום, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, ואם בני אדם היו יודעים מה זה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, היו מתמידים בזה מאד מאד, ולכן אל תהיה בטלן, אפילו כמה דיבורים שמדברים עמו יתברך, זה עושה רושם גדול בשמים.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך שנה טובה ומתוקה

בעזה"י יום ג' לסדר כי תצא ז' אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז באמונה פשוטה בו יתברך, שבזה צריכים להכניס את עצמו כל כולו, ורביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן ל"ג) אצל העולם אמונה הוא דבר קטן ואצלי אמונה הוא דבר גדול מאד. ועיקר האמונה היא בלי שום חכמות וחקירות כלל. רק בפשיטות גמור כמו שהנשים וההמון עם הכשרים מאמינים; והזהיר אותנו לחזור על אמונה יום יום שעה שעה, כי כל היהדות תלוי באמונה פשוטה בו יתברך, לידע ולהודיע ולהוודע שהכל מושגח ממנו יתברך בהשגחה נוראה ונפלאה מאד, וזה צריך להיות כל עבודתינו בימי אלול הקדושים להכין את עצמינו לקבל את יום הדין הגדול והנורא שאז דנים את האדם על כל השנה, ואז עליית המלכות בשלימות, היינו שכולם מקבלים את עול מלכותו יתברך, ולכן בימי אלול הקדושים צריכים להכין את עצמינו לקבלת המלכות להמליך את מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בראש השנה, שזה תכלית הבריאה שאדם ידע שאין לו בזה העולם רק את הקדוש ברוך הוא, ואל יבטח בשום בן אדם כלל, ואסור להאמין לאף אחד, ואף שבין כך סובלים חירופים וגידופים עלבונות ובזיונות מרשעים ארורים שמציקים וכו' וכו', אין עצה אחרת אלא לקיים את מה שאמר דוד המלך (תהילים ל"ז ז') דום ל'הוי"ה ו'התחולל ל'ו א'ל תתחר במצליח דרכו באיש עושה מזמות; ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ו') שעיקר תיקון התשובה בימי אלול הוא לידום ולשתוק למחרפי ולמבזי נפשו, וזה אשר דום ל'הוי"ה ו'התחולל ל'ו א'ל תתחר במצליח דרכו באיש עושה מזמות; ראשי תיבות א'ל'ו'ל' וכבר סיפרו לנו חכמינו הקדושים (גיטין ז.) שלח ליה מר עוקבא לרבי אלעזר בני אדם העומדים עלי ובידי למסרם למלכות מהו שרטט וכתב ליה (תהלים ל"ט ב') "אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי", אף על פי שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום, שלח ליה קא מצערי לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו, שלח ליה (תהלים ל"ז ז') "דום להוי"ה והתחולל לו" דום להוי"ה והוא יפילם לך חללים חללים, השכם והערב עליהן לבית המדרש והן כלין מאיליהן הדבר יצא מפי רבי אלעזר ונתנוהו לגניבא בקולר וכו', הרי שלך לפניך שאם אחד מצער אותך, תקפיד מאד להתפלל בערב ובבוקר בבית הכנסת, והשונאים שלך יפלו נפילה אחר נפילה, זאת אומרת אם יש לאדם שונאים שרק רוצים את הרע שלו, אין עצה אחרת אלא להשכים ולהעריב בבית הכנסת, כי אין עצה אחרת רק לברוח אל הקדוש ברוך הוא, ואי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שבא שלוש פעמים לבית הכנסת חוק ולא יעבור, שזה מה שמציל אותו מהשונאים, ואמרו חכמינו הקדושים (תנא דבי אליהו רבה פרק י"ח) אפילו ישב אדם ועוסק במעשה מרכבה ובכל מידות טובות בעולם, יניח את הכל וילך לבית הכנסת ולבית המדרש ולכל מקום שמחדשין בו תורה, שבישיבת בית הכנסת ובית המדרש שמחה מתחדשת לו בכל יום תמיד; ולכן אין עצה אחרת איפה להנצל ולהסתתר אלא בבית הכנסת, לבוא להתפלל את השלוש תפלות בכל יום ויום במנין דייקא, ואמרו חכמינו הקדושים (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ולכן אשרי מי שמקפיד להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ולפני כל תפלה הוא מכניס כמה פרוטות לצדקה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה; ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם, וצריך שתדע שכל אדם שבא בכל יום לבית הכנסת ערב ובוקר וצהרים להתפלל את השלוש תפלות, על ידי זה ניצול מכל מיני שונאים שרוצים להרע לו וכו', ולכן ראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בך, ואל תתן שהס"מ ישבור אותך, וראה להרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא ולספר לו יתברך כל מה שעובר עליך, העיקר שאנחנו צריכים להחזיק את עצמינו יחד, שזה מה שהזהירנו רביז"ל ביותר מהכל, ואמר (חיי מוהר"ן סימן קפ"ז) קודם שיצא מברסלב לאומן להסתלק שם לעילא ולעילא וכו' וכו', בעת שיצא מפתח הבית לעלות על העגלה, עמד אצל המזוזה והניח ידו על המזוזה, ענה ואמר להציבור שהיו שם, תראו להתקבץ יחד ולהתפלל יחד, כי אם תתפללו בכוונה, תוכלו להמשיך אותי לכאן; רואים מכל זה איך שרצונו של רביז"ל היה שנחזיק את עצמינו ביחד, נתפלל יחד, ונלמוד יחד, וזה היה רצונו חזק שנחזיק את עצמינו ביחד, ואמרו אנשי שלומינו שראו את זה בחוש, שבכל קיבוץ של אנשי שלומינו היקרים שהחזיקו את עצמם ביחד, ותמיד דיברו ביניהם רק את דברי רביז"ל, על ידי זה גדלו והצליחו, וכן צריכים לקיים (ישעיה מ"א ו') "איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק", ומה טוב ומה נעים שאנשי שלומינו יכנסו לקנות את כל מה שהם צריכים רק בחנויות של אנשי שלומינו, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ג:) בשעה שנכנסו חכמי ישראל אצל דוד המלך, אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה, אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה, כי רק זה העצה שאחד יעזור להשני, ויפרגן להשני, והנה יש לנו מכולת גדולה 'סופר ברסלב' של היקר לנו ר' משה סולימן נ"י, למה שלא יכנסו לקנות אצלו, למה אנחנו צריכים ללכת לקנות במקום אחר איפה שכל המשפחה נגדינו, ומחרפים ומבזים אותנו, ורוצים רק שננחת בכנרת, ואומרים את זה פתוח בלי בושה, רודפים את ילדינו עד לחורמה, והילדים שלנו צריכים ללמוד בתנאים לא תנאים, והכל אלו שלא מפסיקים לנבוח עלינו יום אחר יום על ידי הסתת הס"מ ימ"ש, כאילו אנחנו הסחטנים וכו', בשעה שרוב רובם של התקציבים של המועצה המקומית, באים רק מאנשי שלומינו חסידי ברסלב, כמו שיכולים לראות בהפרוטקול של המועצה, רוב התב"רים באים מהיטל השבחה וכו', ומי בונה ביבנאל אם לא רק חסידי ברסלב שכולם משלמים הון תועפות היטל השבחה, והכסף נכנס בקופת המועצה המקומית, אזי אנחנו הסחטנים? לולי הראש מועצה שעושה איתנו חסד והוא עוזר לנו, ובקרוב מאד הולך לבנות לנו גם גנים וכו', אזי אלו המשפחות שאנשי שלומינו מפרנסות אותם רוצים לראות אותנו רק בתוך הכנרת, והם אומרים את זה פתוח יום יום, ולכן אני מאד מבקש את אנשי שלומינו שלא יכנסו לחנויות שמשפחתם מסיתים ומדיחים יום יום אחרינו, עדיף לקנות אצל אנשי שלומינו היקרים ולפרנס אחד את השני, יעזור הקדוש ברוך הוא שנשמע ונתבשר בשורות משמחות.

המאחל לך שנה טובה ומתוקה

בעזה"י יום ד' לסדר כי תצא ח' אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להתחזק להיות בשמחה, כי השמחה זה מרחיב את הדעת בגשמיות וברוחניות גם יחד, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך? הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מיישבין עצמן, והעיקר להשתדל ליישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואז בודאי ישוב אל השם יתברך, ואתה צריך לדעת שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו. רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החירות, כמו שכתוב (ישעיה נ"ה) "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ממש, ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו וליישב דעתו, מאחר שמוחו בחירות ואינו בגלות. כי על ידי גלות אין הדעת מיושב כלל וכו', ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה, כי איך שרק יהיה, יש אצל כל בר ישראל נקודות טובות מנקודת יהדותו, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ועל כל פנים יש לכל בר ישראל לשמוח במה שזכה להיות מזרע ישראל, ושלא עשני גוי כגויי הארצות, כי השמחה הזה עולה על כל השמחות, ועל ידי שמחה מתרחב מוחו ודעתו וכבר יש לו ישוב הדעת אחרת לגמרי, ולכן שלימות התשובה הוא דייקא כשהוא בשמחה, כי אז זה נקרא תשובה מאהבה שזה עולה על הכל, כי על ידי תשובה מאהבה העוונות מתהפכים לזכויות, ולכן שלימות התשובה זה רק על ידי שמחה שאדם צריך לשמוח עם כל הנקודות טובות שיש בו, ותהלה לאל יש בכל בר ישראל המון נקודות טובות.
יסוד גדול בחודש אלול הוא למסור את נפשו שיהיה שלום ואהבה בין נשמות ישראל, ובפרט בין תלמידי רביז"ל, כי אם יש שלום ואהבה בין עם ישראל, סימן שיש אהבה להקדוש ברוך הוא, כמו שאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע 'אם אוהבים את הבן אוהבים את האבא', כי זה תלוי בזה, אם רואים שיהודי אוהב יהודים אחרים, סימן שהוא אוהב את הקדוש ברוך הוא, ואותו דבר הוא באנשי הצדיק, אם אנשי שלומינו אוהבים אחד את השני ומחפשים רק את הטוב אחד את השני, סימן שאוהבים את רביז"ל באהבה גדולה מאד, אבל אם יש הסתות בין אנשי שלומינו ויש מחרחרי ריב, צריכים לדעת שאלו הם הרשעים שליחי הס"מ לעשות פירודים בין אנשי שלומינו, כי רביז"ל אמר בפירוש (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; ולכן אם יש בין אנשי שלומינו אנשים שהולך להם בהחיים שיהיה רק אחדות ואהבה בין חסידי ברסלב, סימן שהם מקורבים אל רביז"ל בתמימות ובפשיטות ועם אמת אמיתי, ואם רואים מחרחרי ריב צריכים לדעת שאין להם שום שייכות אל רביז"ל, הם סתם בורים וליצים ועבדי בהפקירא ניחא ליה וכו', והם סתם חצופים ועזי פנים שלא מסתדרים בשום חסידויות, אזי באים אצלינו כי חושבים שהכל הפקר וכו', ואותם צריכים לשרש ולהוקיע מבין חסידי ברסלב, כי אנשים כאלו שרק עושים פירודים, הם בכלל לא שייכים אל רביז"ל, וידוע מה שרביז"ל גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) שבראש השנה אז כל השכליים פרטיים באים אל השכל הכולל, ונכללים יחד, ומזה יוצא השמחה האמיתית, כמו שכתוב (משלי י"ג ט') "אור צדיקים ישמח", ולכן צריכים תמיד לזכור שאצל רביז"ל הלך בהחיים שיהיה שלום ואהבה בין אנשי שלומינו, ומוהרנ"ת ז"ל אמר אין לתאר ואין לשער אל גודל המדריגות שהיינו מגיעים וכו', והיינו מקבלים מרביז"ל אם היינו באחדות ואהבה גדולה.
ולכן דייקא עכשיו שאנחנו מכינים את עצמינו לנסוע לראש השנה באומן, ואנחנו נמצאים בחודש אלול עלינו לקיים (שמות י"ח ז') ו'ישאלו א'יש ל'רעהו ל'שלום, כי ביותר צריכים להקפיד על זה בחודש א'ל'ו'ל', ולברוח מכל מיני פירודים ומחלוקת ואי הבנות, ודוד המלך מתלונן להקדוש ברוך הוא (תהילים ס"ט ט') מוזר הייתי ל'אחי ו'נכרי ל'בני א'מי, כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי; מי עוד סבל מקנאה ושנאה חירופים וגידופים כמו דוד המלך, מאנשי דלא מעלי ומליצני הדור, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ב' הלכה א') אין דור שאין בו ליצנים, מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו דוד אימת יבנה בית המקדש, אימתי בית השם נלך; ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתראה שמצידך יהיה רק שלום ואהבה בינך לבין אנשי שלומינו חסידי ברסלב, ושלא יהיה לך שום שייכות עם אלו הבעלי מחלוקת מחרחרי ריב כי הם בכלל לא חסידי ברסלב, הם פושטקים שנפלטו מחסידויות אחרים וכו', וחושבים שבחסידות ברסלב זה הפקר וכו', חסיד ברסלב נקרא זה שמתבודד בכל יום עמו יתברך, ותמיד זוכר על תכליתו הנצחי, וחי עם חשבון הנפש תמידי, ומתחזק בכל הכוחות להיות רק בשמחה עם כל הנקודות טובות שיש בו, וכן מחזק יהודים אחרים, ויש לו חיוך על פניו אנפין נהורין, (עיין לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ג) שעל ידי זה מאיר בו פני הצדיק, והעולה על הכל שמתמיד בלימוד תורה הקדושה על פי סדר דרך הלימוד של רביז"ל, כי בלי תורה אין כלום, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן י"ט) נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור וכיוצא. ואמר: שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות חס ושלום רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העבירות שרגילין בהם חס ושלום. ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד, וכל עיקר מגמתו וחפצו היה תמיד רק לעובדות ועשיות של קדושה בלי שום חכמות כלל, רק שנעסוק תמיד בעשיות של קדושה בפשיטות דהיינו להרבות בלימוד התורה ולעשות מצוות הרבה בכל יום ולהרבות בתפילה ותחנונים תמיד והכל בפשיטות בלי שום חכמות כלל, והזהיר מאד להיות בשמחה תמיד והירבה מאד לדבר עמנו מזה מענין שמחה; אשרי מי שאינו מטעה את עצמו כלל, ומכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו, ואז טוב לו כל הימים.

המאחל לך שנה טובה ומתוקה

בעזה"י יום ה' לסדר כי תצא ט' אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

חסדי השם יתברך שאנחנו מתכוננים לנסוע אל מקום קדוש קדשים, אל הד' אמות של רביז"ל על ראש השנה באומן, שרביז"ל רצה מאד מאד שנעשה התעוררות בעולם, ולפרסם את הכרוז שלו שכל מי שמאמין בו שיבוא על ראש השנה באומן, כמובא (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה; ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ובזה ראוי לנו לשמוח מאד מאד, ועל אף שעכשיו מתגברת המניעות המח שמפחידים כאילו רוסיה ואוקראינה הולכים לערוך מלחמה זה לעומת זה וכו', והרבה נשים מאד מפחדות שבעליהן לא יסעו על ראש השנה וכו' וכו', אני אומר שזה פחד שוא, לא צריכים לפחד כי אנשי שלומינו נסעו במשך כל הדורות במסירות נפש הכי גדולה, והכל כדי לקבל את התיקון הנורא מרביז"ל שהוא הצדיק היחיד שהבטיח הבטחה כל כך חזקה להיות אצלו בראש השנה, ולכן לא צריכים לפחד משום פחד שוא, ממה נפשך, אם חס ושלום יהיה מלחמה, אזי ממילא יהיה סגור הגבול, ואם יהיה פתוח הגבול, אז אין מה לפחד כלל, אזי למה צריכים לבלבל את עצמו ממניעות המח כן ולא וכו', לא וכן וכו', למה צריכים לחשוב שלילי, בוא נחשוב חיובי שנזכה כל אנשי שלומינו וכל עם ישראל לבוא אל ציון רביז"ל על ראש השנה, ולקבל את התיקון שלנו כמו שצריך, היו זמנים כל כך קשים שאנשי שלומינו סבלו עניות ודחקות, והיה רעב גדול מאד, בפרט בעת המהפיכה הגדולה שהיתה בנפילת הצאר ועליית הקומוניסטים, שלא היה מה לאכול, ואכלו אוכל של סובים שנתפח הבטן והרגלים הצטמקו, ואפילו לא היה להם נעליים שלימים, והרבה הלכו עם סמרטוטים קרועים, אף על פי כן נסעו במסירות נפש הכי גדולה, העיקר להיות אצל ציון רביז"ל על ראש השנה, וסיפר לי הרב החסיד ר' לוי יצחק בנדר ז"ל שהיו אנשים ממש במצב של גסיסה וכו', אף על פי כן באו במסירות נפש להיות בהקיבוץ הקדוש שלנו באומן, ולכן אסור להתבלבל מכל הפחדים שמפחידים שיהיה מלחמות וכו' וכו', אנחנו צריכים לעשות את שלנו ולהשתדל להיות בראש השנה אצל ציון רביז"ל, ובפרט השנה תשע"ה שמקווים שיהיה גדולות ונצורות השנה הבאה עלינו לטובה, וידוע שמוהרנ"ת ז"ל אמר שכל אחד ואחד שיהיה אצל רביז"ל בראש השנה באומן, יש לו חלק בהגאולה שנגאל, ולכן אשרי מי שמביא מה שיותר אנשים אל ציון רביז"ל, העיקר להיות שמה.
ידוע בין אנשי שלומינו שבזמן הרב הקדוש רבי יהודה לייב מגור זי"ע בעל "השפת אמת" שהיה יותר ממנין אברכים מחסידיו שנתעוררו לנסוע על ראש השנה לאומן, אבל חששו שרבם הבעל "שפת אמת" ימנע אותם, בשביל זה לא נכנסו להפרד ממנו כדרך שנפטרים מרבי ולקבל ממנו רשות, כי חששו שהוא לא יניח אותם לנסוע, אזי נסעו על דעתם, וכשהגיעו לעיר קייב חשבו שימצאו שמה המון מאנשי שלומינו חסידי ברסלב, ולמזלם הרע פגשו שם בהרבה מתנגדים שדיברו כל דבר אסור על חסידי ברסלב, והעלילו עליהם כל מיני עלילות דם, כמו שהמתנגדים יודעים להעליל עלילות של שקר על אנשי שלומינו היקרים חסידי ברסלב, אזי לא ידעו מה לעשות האם לנסוע וכו', מאחר ששמעו כבר כל דבר אסור על אנשי שלומינו וכו', ומצד שני התביישו לחזור אל רבם בעל "השפת אמת", כי פחדו שהוא יקפיד עליהם, עד באין ברירה כתבו לו מכתב לשאול אותו מה לעשות? ותיכף ומיד בא התשובה בזה הלשון "מה שבני אדם מדברים על חסידי ברסלב, על זה אל תסתכלו כלל, ואם אתם חזקים ברצונות וכיסופים להגיע אל ציון של רבי נחמן ז"ל על ראש השנה תמשיכו ותסעו", וכך עשו ונסעו ובאו לאומן על ראש השנה, והתקרבו אל אנשי שלומינו.
וכן סיפר לי אחד מאנשי שלומינו שהוא היה במעמד ההוא בשעה שהגיע אל הרב הקדוש רבי אברהם מרדכי מגור זי"ע בעל "אמרי אמת", אביו של הרב החסיד ר' יצחק ברייטער ז"ל להתלונן שבנו נחטף לחסידות ברסלב, ולומד ליקוטי מוהר"ן, והאבא שאל את הרבי מה אני עושה עם הבן שלי שהוא השתגע ולומד לקוטי מוהר"ן? ענה ואמר לו הרבי בקצרה "אז מה הוא שלומד לקוטי מוהר"ן, גם אני לומד לקוטי מוהר"ן, האם גם אני משוגע"? זה סיפר לי אחד שהיה שם וראה ושמע את זה, והאבא הלך בבושת פנים, ומאז הפסיק לרדוף את הבן שלו.
על כל פנים צריכים להתחזק ביתר שאת ביתר עוז רק להיות בשמחה, ולהכין את עצמינו להיות בראש השנה אצל רביז"ל, וידוע שבכל ראש השנה באו אנשי שלומינו עם מתנות אל רביז"ל, זה בא עם סיום של ששה סדרי משנה, זה בא עם סיום של ש"ס, זה בא עם ד' חלקי שולחן ערוך, זה בא עם סיום כל הזוהר וכו', ולכן גם אנחנו צריכים להכין את עצמינו לבוא אל רביז"ל עם סיומים, אשרי אדם שזכה ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת דף היומי, ב'בלי י'רושלמי ת'וספתא, ולא החסיר יום אחד מהשיעורים האלו, ועכשיו יש לו ב'י'ת' נפלא להביא אל רביז"ל, ואי אפשר לספר את גודל השמחה הזו כשאדם בא עם סיומים אל רביז"ל, ואשרי ואשרי מי שלא מטעה את עצמו, ותהלה לאל כל חסידי ברסלב תלמידי "היכל הקודש" מביאים אל רביז"ל סיומים שזכו לסיים במשך השנה, ולכן גם אתה תתחיל מעכשיו עם מה שאתה רק יכול, העיקר תבוא אל ראש השנה אל רביז"ל, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, ובפרט הפחדים שמפחידים במלחמות וכו' וכו', אנחנו צריכים לנסוע במסירות נפש הכי גדולה ולא להסתכל על שום דבר.
נא ונא תעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להיות בשמחה, כי השמחה זה הגאולה, ורביז"ל הזהירנו מאד מאד על שמחה, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כחו. וכל החולאת הבאין על האדם, כולם באין רק מקלקול השמחה וכו', וכפי קלקול השמחה והניגון, כן בא החולאת על האדם, וגם חכמי הרופאים האריכו בזה, שכל החולאת על ידי מרה שחורה ועצבות, והשמחה הוא רפואה גדולה בין בגשמי בין ברוחני, וצריך להתגבר מאד בכל הכוחות, להיות אך שמח תמיד. כי טבע של האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר כי תצא י' אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

ידוע איך שרביז"ל הזהירנו מאד מאד על קדושת שבת, ובפירוש אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) שבשבת צריכים להיות רק בשמחה עצומה, ולהנות מכל רגע ודקה, כי בשבת מאיר אור הקדוש ברוך הוא בהארה נוראה ונפלאה מאד, ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רנ"ד) לענין קדושת שבת, ששבת דומה כמו שיש חתונה גדולה מאד ושמחים ומרקדים שם הרבה מאד מאד בשמחה וחדוה גדולה. ועומד אחד ומלביש עצמו בבגדיו היקרים ורץ מהרה ורוצה להיכנס ולשמוח שם. אבל צריכים זכיה שיוכל לראותו מן החרכים מתוך סדק קטן (שקורין שפארינע); כי לא כל אחד זוכה להכנס בתוך החתונה, היינו בתוך השבת, כי אם האדם היה נכנס בתוך החתונה שהיא יום השבת שהיא המתנה שנתן לנו הקדוש ברוך הוא, כמאמרם ז"ל (שבת י:) אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם; אז היה שש ושמח כל השבת, והיה רוקד מרוב שמחה, כי אי אפשר לתאר ולשער מה זה שבת, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר (ישעיה נ"ו ב') "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע", אל תקרי מחללו אלא מחול לו; ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בראשית) כבוד שבת כאלף תעניות; אדם חטא המון חטאים והוא צריך להתענות כל כך הרבה תעניות וכו', ועל ידי ששומר שבת אחת ושש ושמח כל השבת ומחבב את השבת במשך כל השבת, נמחל לו כל עוונותיו, וממש כאילו התענה אלף תעניות, ולכן אשרי אדם שזוכה לקבל את המתנה הזו לשמור שבת, ואז השבת ישמור עליו, ולהיפך על חילול שבת נאמר (שמות ל"א י"ד) "ושמרתם את השבת כי קודש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה", ומה הוא חילול שבת? כשאדם אינו שמח בשבת, זה סימן שאצלו שבת זלזול, והוא מזלזל בשבת רחמנא ליצלן, אזי העוון הזה חמור מאד מאד, ולכן אני מתחנן אליך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להיות בשמחה בשבת, ואף שאני יודע שזה מאד מאד קשה לך, עם כל זאת אתה צריך לזכור ששבת מביא עשירות, כמאמרם ז"ל (שבת קי"ט.) על הפסוק (דברים י"ד כ"ב) "עשר תעשר" עשר בשביל שתתעשר, במה הן זוכין לזה? בשביל שמכבדין את השבת, דאמר רבי חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא, והביאו לפניו שולחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם, ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו, וקערות וכוסות וקיתוניות וצלוחיות קבועות בו, ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים ובשמים, וכשמניחים אותו אומרים (תהלים כ"ד) "להוי"ה הארץ ומלואה" וגו', וכשמסלקין אותו אומרים (תהלים קט"ו ט"ו) "השמים שמים להוי"ה והארץ נתן לבני אדם", אמרתי לו בני במה זכית לכך? אמר לי קצב הייתי, ומכל בהמה שהיתה נאה אמרתי זו תהא לשבת, אמרתי לו אשריך שזכית וברוך המקום שזיכך לכך.
ולכן אל תהיה בטלן, תבטל את הישות והגיאות שלך וכו', וכו', ותקבל את השבת בשמחה, כי בשבת מאיר האור אין סוף ברוך הוא בלי שום לבושים, ואי אפשר להשיג את זה אלא על ידי שמבטל את הישות והגיאות מעצמו שבא מחמת פגם הברית שפגם הרבה מאד, ועל ידי נתבלבל דעתו ושכלו לגמרי, וקשה לו להשיג רוחניות אלקות שמתגלה בשבת כמובא (זוהר יתרו פ"ח:) מאי שבת שמא דקודשא בריך הוא שמא דאיהו שלים מכל סטרוי; שבת זה שמו של הקדוש ברוך הוא שם שלום מכל הצדדים, היינו כי בשבת מתגלה הקדוש ברוך הוא בעצמו בלי שום לבושים, ואתה צריך לדעת שרביז"ל הזהירנו מאד מאד להתענג בעונג שבת, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ז) אכילת שבת היא כולה אלקות, ועונג שבת שאדם מתענג בשבת זה כאילו הוא צם ומזכך את נפשו, והנה חכמינו הקדושים אמרו (שבת קי"ז:) חייב אדם לאכול שלוש סעודות בשבת, וידוע מה שאמר הגר"א איפה שחכמינו הקדושים הזכירו תיבת 'חייב' זה עד מסירות נפש, ולכן צריכים למסור את נפשו לאכול שלוש סעודות בשבת, ובזוהר הקדוש מחמיר מאד על אכילת שלוש סעודות בשבת, (עיין זוהר יתרו פ"ח.) בעי בר נש לאתענגא תלת זמנין אלין דהא בהא תליא מהימנותא דלעילא בעתיקא קדישא ובזעיר אנפין ובחקלא דתפוחין ובעי בר נש לאתענגא בהו ולמחדי בהו. ומאן דגרע סעודתא מניהו אתחזי פגימותא לעילא ועונשה דההוא בר נש סגי. בגיני כך בעי לסדרא פתורה תלת זמני מכד עייל שבתא ולא ישתכח פתורה ריקניא ותשרי ברכתא עלה כל שאר יומא דשבתא ובהאי מלה אחזי ותלי מהימנותא לעילא; [אדם צריך להתענג שלוש פעמים בשבת, וזה תלוי האמונה הקדושה משלוש מדריגות, מעתיק, ומזעיר אנפין, ומחקל תפוחין קדישין, שהם השמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י, ואדם צריך מאד לשמוח בשעה שאוכל את השלוש סעודות, ומי שמחסיר סעודה אחד ולא אוכל סעודה שלישית, הוא מגלה שיש לו פגם בנפשו, ולכן צריכים לאכול שלוש סעודות בשבת דייקא, ובזה תלוי האמונה הקדושה], ואמרו (שם) רבי שמעון אמר האי מאן דאשלים תלת סעודתי בשבתא, קלא נפיק ומכרזא עליה (ישעיה נ"ח י"ד) "אז תתענג על הוי"ה", דא סעודתא חדא לקבל עתיקא קדישא דכל קדישין, "והרכבתיך על במתי ארץ", דא סעודתא תניינא לקבל חקלא דתפוחין קדישין, "והאכלתיך נחלת יעקב אביך", דא הוא שלימו דאשתלים בזעיר אנפין, ולקבלייהו בעי לאשלמא סעודתיה. ובעי לאתענגא בכלהו סעודתי, ולמחדי בכל חד וחד מנייהו, משום דאיהו מהימנותא שלימתא; [רבי שמעון אומר מי שמשלים את השלוש סעודות בשבת, יוצא כרוז מלמעלה על האדם הזה "אז תתענג על הוי"ה והכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך", כי בזה נשלם כל פרצוף העולמות שהם 'כתר' שהוא עתיקא קדישא, 'תפארת' שהוא זעיר אנפין, 'מלכות' שהוא חקל תפוחין קדישין, וצריכים להתענג ולשמוח בכל סעודה וסעודה מהשלוש סעודות, כי בזה תלוי האמונה הקדושה בו יתברך], ואמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ל"ב) מה סך הכל הקדוש ברוך הוא אומר לנו? ילדים תאכלו כי היום שבת, וגם את זה לא יכולים לקיים, ולכן מדוע שלא תהיה שמח כל השבת? ומה צריכים כל השבת? רק לאכול ולשמוח, כמו שכתוב (שמות ט"ז כ"ה) "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום להוי"ה היום לא תמצאהו בשדה".
נא ונא תעשה כל מה שביכולתך ללכת לבית הכנסת להתפלל במנין בליל שבת, ובשבת בבוקר, ובמנחה בשבת, ותמסור את נפשך לאכול את השלוש סעודות של שבת, ואמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ח) כל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנום, וממלחמת גוג ומגוג, שהשלוש פורעניות האלו עוברים על כל אחד ואחד מאתנו כל יום ויום, ועל ידי שנקפיד לאכול את השלוש סעודות בשבת נתפטר מהפורעניות האלו, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כל החיים שלך תלויים בזה.

המאחל לך שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום א' לסדר כי תבוא י"ב אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

ראה לחזק את עצמך באמונה פשוטה בו יתברך, וצריכים תמיד רק לחזור על נקודת האמונה, ואמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע 'האמונה זה הדביקות, והדביקות זה האמונה', עצם העובדה שאדם מאמין בהקדוש ברוך הוא, בזה הוא נדבק בו יתברך, ומכל שכן כשאדם מדבר הרבה מאמונה, בזה הוא זוכה לאמונה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ד) אמונה תולה בפה של אדם, כמו שכתוב (תהלים פ"ט) "אודיע אמונתך בפי", על ידי שמדברים האמונה בפה, זה בעצמו האמונה, וגם על ידי זה באים לאמונה, ולכן הזהירנו רביז"ל מאד מאד תמיד רק לדבר דיבורי אמונה עם עצמו ועם אחרים, ואסור לחזור דברי כפירות מהזולת אפילו שהוא לא אוחז בזה וכו', ומתלוצץ מזה, עם כל זאת הזהירנו רביז"ל על זה מאד מאד לשמור לא לדבר שום דברי כפירות אפילו מה שהזולת אמר וכו', כי הדיבור יש בזה כח עצום, ולכן צריכים הרבה לדבר דיבורי אמונה הן עם עצמו והן עם אחרים, וזה מצוה גדולה מאד של יחוד הבורא יתברך שמו, ובפרט בעיתים הללו שבפירוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ה וסימן ר"כ) שקודם ביאת המשיח עיקר הנסיון יהיה באמונה פשוטה בו יתברך, ולכן אשרי מי שזוכה להחזיק מעמד ומתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, וכן מחזק את אחרים באמונה פשוטה בו יתברך, שאין למעלה מזה, ותיכף ומיד כשבר ישראל מתחזק באמונה פשוטה, על ידי זה כל החיים שלו הולכים כבר בצורה אחרת לגמרי, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ב) באמת אמונה הוא ענין חזק מאד וחייו חזקים מאד על ידי אמונה. כי כשיש לו אמונה אפילו כשבאים עליו יסורים חס ושלום אזי יוכל לנחם עצמו ולהחיות את עצמו כי השם יתברך ירחם עליו וייטיב אחריתו, והיסורים הם לו לטובה ולכפרה ובסוף ייטיב לו השם יתברך בעולם הזה או בעולם הבא. אבל מחקר שאין לו אמונה, כשבא עליו איזה צרה אין לו למי לפנות ואין לו במה להחיות את עצמו ולנחם את עצמו. והמשכיל יבין דברים אלו מאליו ויבין דבר מתוך דבר כי אי אפשר לבאר הכל בכתב. והכלל שעיקר הוא האמונה בלי שום חקירות כלל ובזה יהיה חזק לעולם בעולם הזה ובעולם הבא ולעולם לא ימוט אשרי לו.
ואיך מתבטא האמונה הקדושה בו יתברך? על ידי שמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו שזה נקרא אצל רביז"ל התבודדות, כי בזה שאדם מדבר עמו יתברך כאשר ידבר איש עם רעהו, סימן שיש לו אמונה, כי ככל שמדבר יותר עמו יתברך, כך בנוי אצלו האמונה הקדושה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) באמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו') והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפלה ושומע התפלה, בוודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו, ומחמת שאין לבן אדם אמונה, בשביל זה הוא מתרשל בעבודה הקדושה הזו, נמצא שזה תלוי בזה, אמונה ותפלה, ככל שאדם יותר חזק באמונה אשר מלא כל הארץ כבודו ואין בלעדו יתברך כלל והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, על ידי זה הוא מדבר עמו יתברך בכל מקום שהוא רק מגיע, אשר אין עוד חיות ונועם וזיו יותר מזה שאדם מדבר עם הקדוש ברוך הוא, זה מטהר את האדם מכל מיני חלודה, ומנקים את מוחו, ומכניסים בו תשוקה עצומה להתמיד בלימוד תורה הקדושה, כי הוא יתברך עם התורה אחד, כי כך מובא בזוהר (אחרי ע"ג.) קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הוא, אם בר ישראל מתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, ומדבק את עצמו בו יתברך, על ידי זה נכנס בו חשק עצום להתמיד בלימוד תורה הקדושה, ובזה אדם יכול לבחון את עצמו אם הוא באמת דבוק בו יתברך, אם יש לו חשק עצום ללמוד תורה, מקרא משנה גמרא מדרש הלכה ואגדה, וידוע מה שאמר הרב הקדוש רבי יצחק מזידיטושב שעל חסידים מתגבר ביותר הבעל דבר לבטלם מלימוד תורה הקדושה, והם צריכים התחזקות עצומה להמשיך ללמוד, כי עיקר החסידות תלוי בלימוד תורה הקדושה, ופעם אחת נכנס בשבת קודש לבית מדרשו ומצא שם חסידים יושבים ומנגנים ניגונים ששמעו בעת עריכת השולחן של רבם, והרים קולו עליהם וצעק האין ספרים פה בבית המדרש ללמוד? לכו לכם איש איש לתורתו, מי למקרא, מי למשנה, מי לגמרא, מי לזוהר, מי לתהלים, אין דבר כזה לבטל את הזמן.
ובאמת אמרו חכמינו הקדושים (כתובות נ"ט) הבטילה מביאה לידי שעמום (שגעון) ולידי זימה, ואמרו (אבות דרבי נתן פרק י"א) אין אדם מת אלא מתוך הבטילה; רואים בני אדם מסתובבים בטל, וזה משגע אותם ממש, כי אם אדם מסתובב בלא מעש, אזי הוא ישתגע משעמום, ואמר החכם "הזהר מן הזמן, כי הוא אויב רע מאד", אין עוד דבר שהורס את האדם מללכת בטל, ולכן חבל מאד לבטל את הזמן היקר, או שאדם עובד, או שלומד תורה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ב') יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון; כי צריכים את שניהם, ורוב רובם של בני אדם פשוט משתגעים משעמום, ולכן אשרי מי שזוכה לשמור על הזמן היקר, ובפרט שאנחנו קרובים לימי ראש השנה הקדושים שדרכם של אנשי שלומינו האמיתיים שמביאים אל רביז"ל מתנה סיום, זה בש"ס וזה בד' חלקי שולחן ערוך, וזה בזוהר, וזה במשניות וכו' וכו', ומהדורות הקודמים מספרים שהיו שומעים איך שאנשי שלומינו תיכף ומיד כשנכנסו לאהל ציון רביז"ל נתנו תודה והודאה שזיכה אותם הקדוש ברוך הוא להיות עוד פעם אצל רביז"ל, והיו אומרים רבי הבאתי לכם מתנה סיום שסיימתי וכו', (כל אחד עם המתנה שלו ממה שהוא זכה לסיים) וזה הכל בזכותכם, ובאמת רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ח) שאצל הצדיק מונח כל האבידות של כל אדם, וצריכים לבוא אל הצדיק לקבל את האבידה שאבד, ומה הוא האבידה? כי כך אמרו חכמינו הקדושים (נדה ל:) כשהתינוק בבטן אמו מלמדין אותו כל התורה כולה וכו', וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה, ושכחה נקרא אבידה, כמאמרם ז"ל (אבות פרק ה') מהיר לשמוע מהיר לאבד; וצריך לחזור ולבקש אבידתו שנמצאת אצל הצדיק, והצדיק מחזיר לו את זה, נמצא שמי שמתקרב אל רביז"ל הסימן שהתקרבותו זה עם אמת, אם מתחיל להתמיד בלימוד תורה הקדושה מקרא משנה גמרא הלכה ואגדה וכו', כי אם לא לומדים בכל יום תורה, סימן שעדיין לא מקורב אל הצדיק האמת, והכל דמיון אחד גדול מאד, כי הרי העיקר שבאים אל הצדיק הוא רק כדי לקבל חזרה את האבידה שלו שאבד בעת שיצא לאויר העולם, היינו התורה שלמדו אותו כשהיה בבטן אמו, ולכן אם לא מקבלים על עצמם קבלה חזקה ללמוד בכל יום תורה, סימן שכל ההתקרבות שלו הוא מהשפה ולחוץ, וכך פירש הזוהר (זוהר חדש רות) את הפסוק (רות א' כ"א) "אני מלאה הלכתי וריקם השיבני", כי כך אמרו חכמינו הקדושים (נדה ל:) כשהתינוק בבטן אמו מלמדין אותו כל התורה כולה וכו', וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה, ולכן הנשמה מתלוננת "אני מלאה הלכתי" לזה העולם כי לימדו אותי כל התורה כולה קודם שיצאתי לאויר העולם, כדי שאתייגע כל ימי חיי ואחזור על כל התורה כולה באופן כשאני יחזור חזרה לעולם העליון עם כל התורה כולה שיגעתי וטרחתי ולמדתי בזה העולם, אבל אם מבלים את הזמן בשטויות והבל וריק, אזי הנשמה מתלוננת ובוכה "וריקם השיבני", אני חוזר בלי כלום.
הקדוש ברוך הוא יעזור שלא נטעה את עצמינו ונציית את רביז"ל על כל פנים מהיום והלאה.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום ב' לסדר כי תבוא י"ג אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

חסדי השם יתברך שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה רבי נורא ונפלא כזה, רבי שמחיה ומחזק ומעודד ומשמח אותנו, ומדריך אותנו איך לצאת מהחושך והירידות והנפילות שבה אנחנו נמצאים וכו' וכו', ובזה ראוי לנו לשמוח מאד מאד, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קע"ז) שראוי לכם לשמוח בהשם יתברך. ואף על פי שאין אתם יודעים מגדולת השם יתברך ראוי לכם לסמוך עלי. כי אני יודע מגדולתו יתברך, והזכיר אז הפסוק (תהלים קל"ה ה') "כי אני ידעתי כי גדול הוי"ה" וגו', גם ראוי לכם לשמוח בי, מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה; ואמרו אנשי שלומינו אם אנחנו לא שמחים עם רביז"ל, סימן שאין לנו אמונת חכמים, והעיקר רק לציית אותו בתמימות ובפשיטות גמור, שרק זה נקרא התקרבות אמיתי, כמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי פרשת שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק; כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זה נקרא התקרבות.
והנה ידוע שאצל רביז"ל היה יסוד ועיקר גדול ללמוד שולחן ערוך בכל יום חק ולא יעבור, (עיין שיחות הר"ן סימן כ"ט) שהזהיר מאד מאד על לימוד הפוסקים ביותר מכל הלימודים. וראוי ללמוד כל הארבעה "שולחן ערוך" כולם מראשם עד סופם כסדר, אם יכול ללמוד כל הארבעה שולחן ערוך עם כל הפירושים הגדולים מה טוב. ואם לאו על כל פנים ילמד כל הארבעה "שולחן ערוך" הקטנים [מחבר רמ"א], והוא תיקון גדול מאד מאד. כי על ידי חטאים נתערב טוב ורע, ועל ידי לימוד פוסק שמברר הכשר והפסול המותר והאסור הטהור והטמא על ידי זה נתברר ונפרש הטוב מן הרע, ואמר רביז"ל שכל איש ישראלי מחוייב ללמוד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבור. ואף אם הוא אנוס ואין לו פנאי, ילמד על כל פנים איזה סעיף "שולחן ערוך" באיזה מקום שהוא אפילו שלא במקומו שהוא עומד עתה בשולחן ערוך. כי צריך ללמוד איזה דין ב"שולחן ערוך" בכל יום ויום כל ימי חייו. וכשאינו אנוס ילמד כסדר כל הארבעה "שולחן ערוך" מדי יום ביומו וכשיגמור ויסיים הארבעה "שולחן ערוך" יחזור ויתחיל ללמדם כסדר. וכן ינהג כל ימי חייו, כי שולחן ערוך זה יסוד היהדות, ותיכף ומיד כשרק נוגעים בשולחן ערוך וכו', צריכים לחקור אחריו אם לא נתפס בו איזה מינות או כפירות רחמנא לישזבן, ולכן צריך כל בר ישראל ללמוד בכל יום שולחן ערוך כדי לדעת איך יהודי צריך להתנהג, וצריכים לסלק את חכמתו ובינתו ודעתו לגמרי, וכל מה שכתוב בשולחן ערוך צריכים לקיים בלי שום חכמות והשכלות כלל.
וכן הזהירנו מאד על ענין שיחה בינו לבין קונו, שאדם ירגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, לבקש ממנו יתברך כל מה שהוא צריך, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו.
ועל כולם הזהירנו ביותר על ענין שמחה, שאדם יחזק את עצמו עם כל הכוחות להיות רק שש ושמח, ולהחיות את עצמו עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כחו. וכל החולאת הבאין על האדם, כולם באין רק מקלקול השמחה וכו', וכפי קלקול השמחה והניגון, כן בא החולאת על האדם, וגם חכמי הרופאים האריכו בזה, שכל החולאת על ידי מרה שחורה ועצבות, והשמחה הוא רפואה גדולה בין בגשמי בין ברוחני, וצריך להתגבר מאד בכל הכוחות, להיות אך שמח תמיד. כי טבע של האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל; ואמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תקצ"ג) שאפילו בעת הצער והריחוק מעבודתו יתברך וכו', וכן מה שעובר עליו כל מיני צרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו', עם כל זאת צריכין להתחזק להיות אך שמח תמיד, ולשמח את עצמו בכל מה דאפשר במה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין, כי כל בר ישראל מלא נקודות טובות, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; ולכן כל אחד ואחד שמציית את רביז"ל ולא נוטה מהשולחן ערוך כהוא זה, וכן מתבודד בכל יום עמו יתברך, והוא תמיד שש ושמח ומשמח את אחרים, יש לו לשמוח שמקורב אל רביז"ל.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום ג' לסדר כי תבוא י"ד אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

חסדי השם יתברך שכלל אנשי שלומינו בכל העולם כולו עומדים ומצפים ומחכים ומשתוקקים כבר אל הנסיעה הקדושה אל ראש השנה באומן, ולקיים את דברי רביז"ל שאמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות; על אף שכל הכלבים התחילו לנבוח נגד הנסיעה אל רביז"ל על ראש השנה, זה בכה וכו', וזה בכה וכו', והכל דמיון אחד כי יאבדו הם ואלף כיוצא בהם, ודיבור אחד מדבריו של רביז"ל לא יתבטל, ואנחנו כולנו נוסעים אל רביז"ל על ראש השנה בשמחה עצומה, ומעוררים ומעודדים ומחזקים עוד אנשים שיבואו אל ראש השנה כדי שיתרבה הקיבוץ שלנו, שגילה לנו רביז"ל נוראות נפלאות, (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') כשמצטרף רק עוד נפש אחד נעשה מזה צירופים למיליונים בלי שום גוזמא, ועוד נפש אזי עוד מילי מיליונים וכו' וכו', ולכן אסור להתבלבל מכל הכלבים שנובחים, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ב) כשנתעורר קול דקדושה, אז מתעורר ממנו קול דסטרא אחרא, ואנחנו צריכים להתגבר בעזות דקדושה ולא להכנס בשום ויכוח עם אף אחד, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות ניאוף סימן י') לא תכנס עם פתוייך בטוען ונטען, כי אריכת הרגשת החושב אפילו לבחינת השולל תפעל הגברת החפץ ותתהפך הרצון אליו.
אנחנו צריכים כל כך לשמוח שיש לנו חלק בהקיבוץ הקדוש שלנו באומן, שיתקבצו כלל ישראל מכל חלקי העולם, אין מדינה בעולם שלא יבואו משם אנשים לקראת ראש השנה, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) שכל השכליים פרטיים נכללים בשכל הכולל שהוא הצדיק האמת, היינו אף שכל השנה כל שכל פרטי חושב אחרת מהשני, כי אין שני בני אדם שחושבים אותו דבר, ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות נ"ח.) שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה, עם כל זאת בראש השנה כל השכליים פרטיים נכללים אצל השכל הכולל כל השכליים שזה הצדיק האמת, ומזה נעשה אחדות גדולה ושמחה עצומה, שזה מה שאנחנו רואים בראש השנה איך שמתאחדים יחד כל אחינו בני ישראל שבאים על ראש השנה לאומן בלב אחד ובפה אחד, ואין לנו אלא להודות ולהלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא ששם חלקינו בחלקו של רביז"ל, ונקווה שהשנה הזו יהיה לנו שנה טובה ומתוקה, שנה של גאולה שלימה.
היום זוכים לסיים מסכת מועד קטן בסדרת הדף היומי, ומחר מתחילים כבר ללמוד מסכת חגיגה, ולכן באתי לבקש אותך מאד מאד על כל פנים היום תראה לסיים את המסכתא, ומחר כבר תתחיל ללמוד את הדף היומי ממסכת חגיגה, כי אין לתאר ואין לשער את גודל הזכות שיש לאדם שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא בקביעות עצום, כי דף גמרא ליום זה חיות לנפש, ואשרי מי שחוטף בכל יום דף גמרא אפילו בגירסא, ואין לתאר ואין לשער את המעלה הנוראה הזו של לימוד דף גמרא ביום, והרב הקדוש רבי שלמה מזעוויל זי"ע אמר כשאדם אינו לומד כל יום דף גמרא, הפנים שלו נעשה צורה של חיה ובהמה וכו', ולכן אשרי מי שזוכה לחטוף בכל יום דף גמרא, שזה מזכך את האדם, וכל זמן שאדם חזק ללמוד בכל יום דף גמרא, זה ישמור אותו מכל רע, וחכמינו הקדושים אמרו (סנהדרין כ"ד.) במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל; ולכאורה איך יכולים לומר על תלמוד בבלי את הלשון הזה שהושיבני בחושך כמתי עולם? אלא הפירוש הוא אחרת, דייקא מחמת שאנחנו נמצאים בגלות מר מאד שחושך לנו ולא אור, והושיבו אותנו במחשכים, ואנחנו נדמים בגלות כמו מת, מה יכול להחיותינו? על זה אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל, היינו ללמוד הרבה תלמוד בבלי, ואמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שהקליפה המחטאת את העולם בכל מיני לכלוך נקראת לילי"ת, שעולה כמספר תלמו"ד ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה לגמרי, והשם של הקליפה נקראת על שם יללה שאדם מילל מרוב צער ומרירות שעובר עליו, ומאבד לו את הרצון לשוב אליו יתברך, וכן נקרא על שם לילה, שאז הוא זמן חושך, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר לו הלילה בסוד (תהלים קל"ט) "ולילה כיום יאיר", ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המר, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך.
זכור תזכור הנה יום והנה לילה, הנה עוד יום ועוד לילה, ומה נשאר מהאדם, רק את הדף גמרא שזכה לחטוף בכל יום שהוא חיות להנפש, וממשיך על עצמו הד' מלאכי השמירה שהם ראשי תיבות ג'מ'ר'א' ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ומי יתן שתציית אותי ולא תתחרט לא בעולם הזה ומכל שכן לא בעולם הבא, כי הדף גמרא שתלמד בכל יום זה יגן עליך בעולם הזה ובעולם הבא.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום ד' לסדר כי תבוא ט"ו אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

חסדי השם יתברך עוד שבועיים יהיה ראש השנה, ועלינו להכין את עצמינו ליום הדין הנורא, שאז דנים את כל אדם על כל השנה, ונזכה בזכויות חינם גם השנה להיות אצל רביז"ל באומן על ראש השנה, וצריכים להתחזק בזה ביתר שאת ביתר עוז, ולא לשמוע בקול אלו המתנגדים והמתלוצצים מזה וכו' וכו', כי הס"מ יעשה כל מה שביכולתו רק למנוע ולעכב שלא נבוא אל ציון רביז"ל בראש השנה, ואפילו יפחיד אותנו עם מלחמות כאילו הולך להיות מלחמת עולם בין רוסיה לבין אוקראינה וכו' וכו', ולכן עלינו להתחזק ולחזק אחרים לא לפחד משום דבר, אלא לבוא אל רביז"ל על ראש השנה, שאז הוא יום הדין שדנים את האדם, כמאמרם ז"ל (ראש השנה ח:) בראש השנה נידון מה יהיה בסופו, היינו בראש השנה הוא יום הדין והנורא שדנים את כולם כל הבריאה כולה, מה יהיה עם כל אחד ואחד בשנה זו, מי לחיים מי למוות וכו', מי בחניקה ומי בשריפה וכו', וכן אמרו (ביצה ט"ז.) כל מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה, היינו שאז כותבים את התקציב לאדם על כל השנה, וכן אמרו (בראשית רבה פרשה נ"ו סימן י"ג) כל ימות השנה ישראל נאחזין בעבירות, ומסתבכין בצרות, ובראש השנה הן נוטלין שופר ותוקעין בו, ונזכרים לפני הקדוש ברוך הוא והוא מוחל להם; כשאדם חוטא בר מינן, אזי בלי שום ספק יקבל עונש, כי יש דין ויש דיין, אבל כשבא בראש השנה ומבקש סליחה, ומכניע את עצמו לפניו יתברך, מיד הוא מוחל לו, כמאמרם ז"ל (שוחר טוב תהלים ק"ב) "פנה אל תפלת הערער", אמר רבי יצחק, כלפי דורות אמרו, שאין להם לא נביא ולא כהן ולא בית המקדש שיכפר עליהם, אלא עוד תפלה אחת שנשתייר להם שהם מתפללין בראש השנה ויום הכפורים, ולא תבזה אותו מהם. הוי, ולא בזה את תפלתם; הרי שלך לפניך שבראש השנה אז הוא המשפט לכל העולם כולו, והנה ידוע כשיש משפט חמור צריכים לקחת עורך דין גדול, וככל שהמשפט יותר גדול ויותר מסובך, לוקחים את העורך דין הכי גדול, ואם נגזר עליו איזה עונש מוות רחמנא ליצלן, אזי לוקחים את העורך דין הכי גדול בעולם, ואף שזה עולה הון תועפות, מוכרים את כל מה שיש לו כדי לשלם להעורך דין, העיקר שיציל אותו ממוות בטוח לחיים, והנה רביז"ל הוא העורך דין הכי גדול בעולם, והוא הכריז (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ולכן נוסעים אל רביז"ל על ראש השנה, כדי שהוא יהיה לנו עורך דין בהמשפט ששופטים אז את כל אדם, והוא מוסר את נפשו עבור כל אחד שבא אליו וחוזר שם בתשובה שלימה ומבקש ממנו יתברך ישמור אותנו כל השנה מכל מיני צרות ורעות רבות וכו', ושנזכה להכתב בשנה של בריאות והצלחה בהחיים, ופרנסה טובה, ושמירה מכל מיני גניבות וגזילות ואלימות, ומכל מיני מיתות משונות, כי הצדיק האמת הוא העורך דין הכי גדול, ורביז"ל רצה שכולם יהיו אצלו בראש השנה בלי יוצא מן הכלל, ולכן כל הנשים צריכות להבין כי בזה שבעליהם נוסעים אצל רביז"ל על ראש השנה, הם מצילים את עצמם ואת האשה ואת הילדים  מכל מיני מאורעות ומכשולים וסכנות שרק קורה בעולם, וכן שנכתב בפרנסה בשפע, ובכל הישועות שרק צריכים, האם לא כדאי בשביל זה להשאר לבד עם הילדים סך הכל כמה ימים? הרי בראש השנה פועלים אצל רביז"ל במליונים וכו', כל אחד כפי האמונה החזקה בזה וכו', ולכן למה להנשים לדאוג? אדרבה הן צריכות לגרש את בעליהן להיות בראש השנה באומן, כי אם שמה מחלקים בריאות, פרנסה, שלום בית, ילדים, נחת וכו' וכו', האם זה לא שווה פי מליון מלנסוע לעסקים מעבר לים למזרח הרחוק כמו סין, או במערב הפרוע כמו לוס אנג'לס? ששמה זה רק ספק וספק ספיקא וכו', ולכן כל הנשים צריכות לדעת שבעליהן לא נוסעים לחופשה כמה ימים אצל ציון רביז"ל בראש השנה, אלא שם נמצא העורך דין הכי גדול בעולם שהוא ממליץ עבורינו, ובזכותו נביא הביתה כל מה שאנחנו צריכים וכו', והן צריכות לדעת שזה בכלל לא קל להיות שמה כמה ימים האלו, הגשמיות אינו גשמיות בכלל וכו' וכו', כל אחד עובר את התיקון שלו וכו' וכו', אבל בוודאי זה משתלם במליון אחוז, ולכן הן הגברים והן הנשים אסור להם לשמוע שום הסתות פרועות שלאחרונה כל מיני 'הדיוטות' קופצים בראש ואומרים את דעותיהם זה בכה וכו', וזה בכה וכו', אלו מיימינים ואלו משמאילים וכו', כן לנסוע וכו', או לא לנסוע וכו', מי שואל אותם לגמרי? היה היה ועדיין נמצא רבי גדול ונורא שהכריז לדורי דורות (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה; ולכן עלינו להכין את עצמינו להיות אצל רביז"ל בראש השנה, וגם להכריז ולפרסם לכל העולם כולו שכדאי להם להיות בראש השנה באומן אצל רביז"ל, וכן לחזק את הנשים שלא ישמעו בסתם הסתות נגד הנסיעה אל רביז"ל באומן, זה סך הכל כמה ימים, ובחסידויות אחרות נוסעים לשבועיים, ואף אחד לא פוצה פה ומצפצף וכו' וכו', ורואים איך שהס"מ חורה לו מאד מאד שבאים אל רביז"ל, כי הוא לא יכול לסבול את רביז"ל, כמו שסיפר לנו רביז"ל בעצמו (סיפורי מעשיות מעשה ז' מהזבוב והעכביש) שקודם שירדה נשמתו עשה הס"מ רעש בשמים אם הנשמה הזו תרד אין לי כבר מה לעשות בזה העולם, כי הוא יחזיר את כל העולם כולו למוטב, ואמרו לו (יחזקאל ז' ב') "קץ בא הקץ על ארבע כנפות הארץ", הנשמה הזו מוכרחת לרדת, ואתה צא ותמצא לעצמך עצה וכו', ויצא וחזר עם איזה זקן וצחקו, ואמר אני כבר לא מפחד מהנשמה הזו כי יכולה לרדת וכו' וכו', ואמרו על זה אנשי שלומינו שזה העצה שמצא הס"מ שתמיד יעשו צחוק ולעג מחסידי ברסלב וכו' וכו'.
נא ונא היות שהיום התחילו ללמוד מסכת חגיגה בסדרת דף היומי, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שגם אתה תצטרף אל הלימוד דף היומי שתלמד כל יום דף גמרא שזה חיות לנפש ושמירה לאדם, כי ג'מ'ר'א' ראשי תיבות ארבע שמות של מלאכי השמירה שהם ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ומי שזוכה ללמוד דף גמרא בכל יום אפילו רק בגירסא, ממשיך על עצמו את הארבע מלאכים האלו ששומרים את האדם, והלוואי שבני אדם היו נזהרים בזה ולומדים בכל יום דף גמרא אפילו בגירסא, כמאמרם ז"ל (עבודה זרה י"ט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, כי דף גמרא ישמור אותך מכל רע, וימשיך עליך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך, והלוואי שתוכל להצטרף אל אחד מהשיעורים שבקהילתינו, שלומדים ברבים את הדף היומי, כי יש כבר בהקהילה שלנו כמה שיעורים בזמנים נפרדים ללימוד דף היומי, ולכן ראה להתחבר אל אחד מהשיעורים שמתאים לך מצד השעות, ואם לא תוכל להצטרף לשיעור, תלמד בעצמך את הדף היומי שאין למעלה מזה מללמוד דף גמרא ביום.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום ה' לסדר כי תבוא ט"ז אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

ראה להחדיר בעצמך אשר אין שום מציאות בלעדי הקדוש ברוך הוא, והכל לכל אלקות גמור הוא, ותקשר את מחשבתך תמיד בו יתברך, ועל ידי זה יומתק ממך כל הדינים, כי ככל שאדם מחדיר בעצמו שהקדוש ברוך הוא נמצא ואין בלעדו נמצא, והוא מחיה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, על ידי זה כל החיים שלו הולכים בצורה אחרת לגמרי, ולכן תכניס בדעתך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והוא יתברך מנהיג את עולמו בהשגחה פרטי פרטיית, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחתו, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה, ואל זה רוצה רביז"ל להביא אותנו, ולכן ציוה אותנו רביז"ל שנבוא אליו בראש השנה, וכך אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"א) מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים, כי עיקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדושת וטהרת המחשבות, כי שם שורשם. (כמובא בזוהר פקודי רנ"ד) 'כולא במחשבה אתברירו', ואי אפשר לבוא למוחין זכים אלא על ידי התקשרות לצדיקים, כמובא בזוהר (פנחס רמ"ב:) על הפסוק (שמות י"ג י"ט) "ויקח משה את עצמות יוסף", 'משה הוא בחינת מוחין, ויוסף הוא בחינת צדיק', היינו שאין שלימות למוחין אלא על ידי התקשרות לצדיקים. וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה, וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם, ובשביל זה נוסעין לצדיקים כדי לזכות לקדושת המחשבה; ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"א) בראש השנה צריכין להיות חכם שיחשוב רק מחשבות טובות שייטיב השם יתברך עמנו וכו', וצריכין להיות שמח בראש השנה וכו' וכו', ולכן עלינו לשמוח מאד מאד שאנחנו מכינים את עצמינו לנסוע אל ציון רביז"ל על ראש השנה, ולהיות עם הצדיק שמה, ונקבל את כל התיקונים שנקבל בראש השנה, כי כך אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.
נא ונא אתמול התחילו ללמוד מסכת חגיגה על סדר הדף היומי, ראה לחטוף גם אתה בכל יום דף גמרא, כל כך חבל שיעבור לך יום בלי לימוד דף גמרא שמצלת את האדם, כי אם היית יודע מה זה ללמוד דף גמרא אפילו בגירסא, היית חזק בזה מאד מאד, ורוב בני אדם לא יודעים את המעלה של לימוד דף גמרא אפילו בגירסא, כמאמרם ז"ל (עבודה זרה י"ט) לעולם ליגרס איניש והדר ליסבר, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, ופירש המהר"ל מפראג זי"ע (חידושי אגדות) וכן החיד"א זי"ע (פתח עינים) היינו שאמירת אותיות התורה תזכך את נשמתו, ולכן אל תהיה בטלן תחטוף בכל יום דף גמרא, שזה חיות לנפש, ואשרי מי שלא מטעה את עצמו, ואם היית יודע מה זה ללמוד דף גמרא ליום אפילו בגירסא, היית מקפיד על זה מאד מאד, כי דף גמרא שומרת את האדם מכל פגעי ונגעי הזמן וכו', ג'מ'ר'א' זה ראשי תיבות ארבע מלאכי השמירה ג'בריאל, מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, שמי שחזק בלימוד דף גמרא ליום ממשיך על עצמו את הארבע מלאכי השמירה ששומרים אותו, ולכן אני מאד מתחנן אליך שתהיה חזק אפילו באמירת דף גמרא בכל יום, שזה ישמור אותך מכל רע, ויביא לך כל הברכות וכו', וזכור כל זמן שאדם חזק בלימוד דף גמרא, הוא ישאר יהודי ירא שמים וכו', והרגע שעוזבים את הדף גמרא, כבר כל היהדות שלו מתחילה להתקרר וכו'.
זכור גם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא כי תבוא) על הפסוק (ישעיה נ"ה) "הוי כל צמא לכו למים", מה המים אין העולם יכול לעמוד בלא הם, ואדם מטהר עצמו בהם, כך אין העולם יכול לעמוד בלא תורה, והתורה מלמדת את האדם היאך יטהר, ומה המים אין אדם נוטע אילן ולא בונה בית אם אין לו מים, כך אין העולם יכול לעמוד בלא תורה, ומה המים חיים לעולם כך התורה חיים לעולם; ואמרו (זוהר ואתחנן רס"ה:) אמר רבי אלעזר, כל דא בעי קודשא בריך הוא לנטרא לון לישראל, ואתקין שמיה קדישא לעילא, דאיהו אורייתא, ואורייתא כלא חד שמא קדישא איהו, ומאן דאשתדל באורייתא, אשתדל בשמיה; [הקדוש ברוך הוא רוצה לשמור על עם ישראל, ותיקן את שמו הקדוש שהיא התורה הקדושה, כי התורה היא שמו יתברך, ומי שמשתדל ללמוד תורה, הוא משתדל להכנס בשמו יתברך, ואז הקדוש ברוך הוא שומר אותו מהכל].
יען שאנחנו כבר קרובים לראש השנה, רציתי מאד שכל אנשי שלומינו הן הגברים והן הנשים יסעו במוצאי שבת הזה אל ציון התנא רבי מאיר בעל הנס ויאמרו שם סליחות לעורר רחמים שמים על עצמינו ועל כלל נשמות ישראל אשר אין למעלה מזה, כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב כשבר ישראל מתפלל על כלל נשמות ישראל ודן את כולם לכף זכות, כי הס"מ הרשע רק מקטרג על נשמות ישראל, ועלינו להוריד את כל הקטרוגים על ידי שנתפלל על כלל ישראל, ונזכה למצוא רק את הטוב בנשמות ישראל.
ואני מאד מבקש להתפלל גם עלי שאזכה לרפואה שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף גם יחד.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר כי תבוא י"ז אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

חסדי השם יתברך שאנחנו נכנסים בעוד שבת אחד בזה העולם, וראוי לנו לשמוח מאד מאד על נועם חלקינו שזכינו להבראות מזרע ישראל, והקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה את יום השבת, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (שבת י:) אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם; ואמרו צדיקים שזכי השמיעה שומעים את זה כל ערב שבת איך שמשה רבינו מכריז ומודיע לעם ישראל שהנה שבת קודש בא, ותשתדלו מאד לשמור את השבת, כי שבת היא הכלי לקבל בה את כל הברכות, ורביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ו) שמשה רבינו נמצא בכל אבר ואבר אצל האדם, ומעורר אותו לקיים את המצוה ששייך אל האבר הזה, ובוודאי שכל הרמ"ח אברים והשס"ה גידים שומעים את הכרוז על המתנה שהקדוש ברוך הוא נותן לנו בכל שבוע מחדש את יום השבת, ועל זה ראוי לנו לשמוח מאד כל השבת, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, ובאמת אי אפשר להסביר לבני אדם מה זה שבת? שאז כביכול הקדוש ברוך הוא מאיר אורו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד שאין בששת ימי החול, ומי שרק פותח את העינים יכול להרגיש בשבת אחרת לגמרי, כי שבת זה הקדוש ברוך הוא בעצמו, כמובא בזוהר (יתרו פ"ח) מהו שבת? שמא דקודשא בריך הוא, שמא דשלים מכלא סטרא, שבת הוא השם של הקדוש ברוך הוא כביכול מאיר אורו בגילוי רב ונפלא מאד בלי שום לבושים, ואם אדם היה מכין את עצמו בששת ימי החול ליום השבת, אז היה מרגיש בשבת אור כזה שאי אפשר לתאר ולשער כלל, מלבד שכל יום ויום יכין את עצמו לשבת שזה מה שאנחנו סופרים את הימים, היום ראשון בשבת וכו', היום שני בשבת וכו' וכו', עד שמגיעים ליום השבת שאז התענוג הכי גדול להתענג בו, כמובא בזוהר (פקודי רנ"ח) על הפסוק (קהלת ח' ט"ו) "ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלקים תחת השמש", שזה סובב על השבת שאז הוא מצוה גדולה מאד לאכול ולהתענג בתענוגי שבת, ולשמוח עמו יתברך, ובשכר זאת יזכה לעולם הבא, וכבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ל"ב) מדוע שלא תהיה שמח כל השבת? ומה צריכים כל השבת? רק לאכול ולשמוח, כמו שכתוב (שמות ט"ז כ"ה) "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום להוי"ה היום לא תמצאהו בשדה", מה סך הכל הקדוש ברוך הוא אומר לנו? ילדים תאכלו כי היום שבת, וגם את זה לא יכולים לקיים? עיין שם, ולכן עלינו לקבל את השבת בשמחה עצומה, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותנו, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בראשית) כבוד שבת כאלף תעניות; ואמר הרב הקדוש רבי צבי זי"ע בן יחידו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אל הרב הקדוש רבי פנחס מקאריץ זי"ע, ששמע מאביו כדי לזכות לקדושת שבת צריכים לעשות לעצמו הכנה גדולה בערב שבת קודש, וכמו שכתוב (בשלח ט"ז ה') "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו", ועיקר ההכנה הוא לידע שזה השבת הראשונה שלו, וכן השבת האחרונה שלו, ואם אדם חושב כך, אזי יקבל את השבת בצורה אחרת לגמרי, ודבר זה מספרים מהצדיק הקדוש רבי מנחם מענדיל מוויטפעסק זי"ע, שכל שבת היה אצלו שבת חדש לגמרי, כאילו עדיין אף פעם בעולם לא זכה לשמור שבת, וכן צייר בדעתו שזה השבת האחרונה שיש לו בזה העולם, ולכן כל שבת היה אצלו ענין אחר לגמרי, ואמר הרב הקדוש רבי יעקב יוסף מפולנאה זי"ע, ששמע מרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, על זה שאמרו חכמינו הקדושים (כתובות כ"ג:) מת בערב שבת סימן יפה לו, שאם אדם מפנה את עצמו מכל עסקי העולם הזה כאילו הוא מת כדי לעשות הכנה לשבת, על ידי זה השבת יאיר לו בצורה אחרת לגמרי, ויאיר עליו מלך הכבוד בעצמו בהארה נוראה ונפלאה כזו שלא טעם טעם שבת מימיו, אשרי לו.
עכשיו בימי אלול הקדושים צריכים להזהר מאד מאד להתפלל בכל יום במנין את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית, ומי שזוכה לומר בכל יום כמה דפים תיקוני זוהר אין למעלה מזה, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קכ"ז) שמה שנוהגין לומר תיקונים באלול, שהניגון של התיקונים, וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד אז מחמת שכל אחד מתאחר אז בבית המדרש יותר מרגילותו, מכל זה נעשה דברים עליונים ותיקונים גדולים למעלה; ולכן אשרי מי שזוכה לומר בכל יום בימי אלול הקדושים כמה דפים תיקוני זוהר שזה זיכוך הנפש גדול מאד.
יען שאנחנו כבר קרובים לראש השנה, רציתי מאד שכל אנשי שלומינו הן הגברים והן הנשים יסעו במוצאי שבת הזה אל ציון התנא רבי מאיר בעל הנס ויאמרו שם סליחות לעורר רחמים שמים על עצמינו ועל כלל נשמות ישראל אשר אין למעלה מזה, כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב כשבר ישראל מתפלל על כלל נשמות ישראל ודן את כולם לכף זכות, כי הס"מ הרשע רק מקטרג על נשמות ישראל, ועלינו להוריד את כל הקטרוגים על ידי שנתפלל על כלל ישראל, ונזכה למצוא רק את הטוב בנשמות ישראל.
ואני מאד מבקש להתפלל גם עלי שאזכה לרפואה שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף גם יחד.

המאחל לך שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום א' לסדר נצבים וילך י"ט אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

חסדי השם יתברך נשאר עוד שבוע אחד להנסיעה הקדושה לציון רביז"ל באומן, וראוי לנו לשמוח מאד מאד על נועם חלקינו על אשר בנחל שם גורלינו, ותהלה לאל אנחנו מוכנים ועומדים לקיים את רצונו של רביז"ל שהזהירנו מאד מאד להיות אצלו בראש השנה, ובפירוש אמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי.
נא ונא תעשה כל מה שביכולתך רק להתחזק ולא להשבר משום דבר, ואף שעובר עליך משברים וגלים, זכור מה שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן רכ"ה) מה לכם לדאוג מאחר שאני הולך לפניכם, ומה אם הנשמות שלא הכירו אותי כלל הם מצפים על התיקונים שלי, מכל שכן אתם, וכתב מוהרנ"ת ז"ל (שם) וכן אפילו אלו שלא זכו להכיר את רביז"ל בחייו, כשיבואו על קברו הקדוש ויסמכו עליו, וילמדו ספריו הקדושים, וירגילו עצמם לילך בדרכיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, בודאי יש להם על מה שיסמכו. אשריהם אשרי חלקם, ולא יאשמו כל החוסים בו, כי כבר גילה דעתו בכמה לשונות בפירוש וברמז שכל מה שעוסק עמנו אינו בשבילנו לבד, כי אם את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה; כמובא (שיחות הר"ן סימן ר"ט) שכל התורות והשיחות שלו אינם בשבילנו לחוד. כי אם "את אשר ישנו פה ואשר איננו פה" (דברים כ"ט י"ד) (ועיין ברש"י שפירש ואשר איננו פה, ואף עם דורות העתידים לבוא, והבן). וכמה פעמים דיברנו עמו מענין זה ורמז לנו בדבריו להודיע לדורות הבאים את כל מעשי השם הגדול שעשה עמנו. ופעם אחת אמר בפירוש: גם לבניכם תודיעו את כל התורות והשיחות הנפלאות והנוראות והמעשיות וכיוצא בהם אשר גילה לנו, ואמר אז זה הפסוק בהתלהבות גדול כגחלי אש, (דברים ד' ט') "והודעתם לבניך ולבני בניך" (ואמר בזו הלשון: אייערע קינדער זאלט איר מודיע זיין וואס דא האט זיך גיטאן) ואמר ברתת וזיע בהתלהבות נורא "והודעתם לבניך ולבני בניך"; ותאמין לי עם זה שאנחנו לומדים בכל יום את ספרי רביז"ל, ראוי לנו לשמוח מאד מאד, כי בפירוש גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ב) אשר פניו שכלו ונשמתו הם נמצאים בתוך הספרים שלו, ולכן אשרי מי שמתמיד בספרי רביז"ל, שבזה הוא מקורב אליו, וראוי לנו לשמוח שאנחנו מקורבים אל רבי אמת כזה, רבי שמחזק ומעודד ומשמח אותנו, ומקרב אותנו אל הקדוש ברוך הוא.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום ב' לסדר נצבים וילך כ' אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

בזה העולם צריכים חיזוק בכל יום ויום כפי כל הירידות והנפילות שעובר על כל אחד ואחד בכל יום ובכל שעה ובכל רגע ממש, אזי צריכים התחזקות חדשה בכל יום ובכל שעה ובכל רגע ממש, ומוהרנ"ת ז"ל אמר מה שאומרים בשם מאמר החכם 'אין רגע בלא פגע' אזי העצה לזה 'אין רגע בלא תפלה', כי פגע הוא לשון תפלה, כמו שכתוב (בראשית כ"ח) "ויפגע במקום", ודרשו חכמינו הקדושים (ברכות כ"ו:) ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר (ירמיה ז' ט"ז) "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי"; אדם צריך להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולשפוט את עצמו על כל דבר מה שהוא עושה וכו', אם הוא לא יוצא מהלכה וכו', ואם הוא לא עושה עוולות למישהו וכו', ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ט"ו) כי על ידי משפט שאדם שופט את עצמו על ידי זה הוא יכול לזכות לאור הגנוז, שיאיר עליו אורו יתברך בהארה נוראה ונפלאה מאד, וכן אמרו חכמינו הקדושים (ספרי שופטים) כשיש דין למטה אין דין למעלה; כי כשאדם שופט את עצמו פה למטה, אז אין עליו כבר שום דין ומשפט למעלה, ומובא בזוהר (פנחס רל"א.) מאן דמפרש חוביה בי דינא בדילין מיניה, בגין דבר נש קריב לגרמיה, ולא אתדן על פומיה, ותו לא שביק למקטרגא לאולפא עליה חובא, מומא דבר נש יקדים ויימא, ולא יהיב דוכתא לאחרא למימר, כדין קודשא בריך הוא מחיל ליה, הדא הוא דכתיב (משלי כ"ח י"ג) "ומודה ועוזב ירוחם"; [מי שמפרש את החטאים שלו לפניו יתברך, אזי הבית דין של מעלה בדלים ממנו, כי אדם כבר הקדים ובא ודן את עצמו, ולכן לא דנים אותו רק על פיו, ובזה שהוא מתחרט על מה שהוא עשה, אז לא מניחים כבר את המקטרג שיקטרג עליו, והקדוש ברוך הוא מוחל לו], ולכן אשרי אדם שיום יום ושעה שעה מדבר אל הקדוש ברוך הוא, ושופט את עצמו, ועל ידי זה נמתק ממנו כל הדינים, ואין עליו שום דין לא למעלה ולא למטה, והוא נעשה בן חורין ממש.
נא ונא תשתדל מאד מאד לעשות כל מה שבידך ללמוד בכל יום את הדף היומי, כי דף גמרא ביום זה חיות להנפש, ואשרי מי שחזק בלימוד דף גמרא בכל יום, שזה ישמור אותו מכל רע, וימשיך עליו את הארבע מלאכי השמירה, שהם ראשי תיבות ג'מ'ר'א', ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ואפילו רק בגירסא לגרוס את הדף זה יתן לך סיפוק נפשי מאד, ואפילו ללמוד בלי הבנה זה יעזור לך, כי חבל על כל יום שעובר בלי לימוד דף גמרא, שזה שמירה לאדם ומדביק אותו אל האור אין סוף ברוך הוא, ואי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שגורס ולומד בכל יום דף גמרא, שאז ממשיך על עצמו צלם אלקים, ולכן תהיה חזק מאד מאד בעבודה הקדושה הזו ללמוד דף גמרא אפילו בגירסא, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", ומובא בזוהר (קדושים פ"ה:) ומאן דתיאובתיה למלעי באורייתא [ומי שיש לו רצון ללמוד תורה] ולא אשכח מאן דיוליף ליה [ולא מוצא מי שילמד אותו] והוא ברחימותא דאורייתא לעי בה [והוא מרוב אהבה לומד תורה] ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע. [ומגמגם בלימוד ולא מבין מה שלומד] כל מלה ומלה סלקא [כל מילה ומילה עולית למעלה בשמים] וקודשא בריך הוא חדי בההיא מלה [והקדוש ברוך הוא שמח עם המילים שהוא גורס] וקביל לה ונטע לה סחרניה דההוא נחלא [ומקבל אותם מילים ונוטע מזה אילנות סביב על נחל העליון] ואתעבידו מאלין מלין אילנין רברבין ואקרון ערבי נחל [ונעשים מאלו המילים שמגמגם בתורה אפילו שהוא לא מבין, אילנות גדולות, ונקראים ערבי נחל], מכל זה רואים את מעלת האדם שזוכה אפילו לגמגם בתורה, איך שזה מאד מאד חשוב למעלה, ועל כן תעשה לעצמך קביעות חזקה ללמוד בכל יום דף גמרא, וזה יציל אותך מכל רע, ואני מאד מבקש אותך לטובתך הנצחית שתציית אותי ולא תתחרט, ודע לך שכל זמן שאדם חזק בלימוד דף גמרא בכל יום אפילו בגירסא, הוא ישאר יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, והרגע שהוא מחסר אפילו יום אחד מללמוד דף גמרא, כבר נכנס בו ספיקות באמונה, ובפירוש גילה לנו רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שהקליפה המחטאת את העולם בכל מיני לכלוך נקראת לילי"ת, שעולה כמספר תלמו"ד ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה לגמרי, והשם של הקליפה נקראת על שם יללה שאדם מילל מרוב צער ומרירות שעובר עליו, ומאבד לו את הרצון לשוב אליו יתברך, וכן נקרא על שם לילה, שאז הוא זמן חושך, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר לו הלילה בסוד (תהלים קל"ט) "ולילה כיום יאיר", ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המר, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך, ועל ידי זה יכול להתחזק בכל מה שעובר עליו בין בגשמי בין ברוחני, וזה יפתח לו את הפה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, שעל זה הזהירנו רביז"ל יותר מהכל, כי בלי התבודדות אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רכ"ח) בוודאי נמצאים כשרים אף על פי שאין להם התבודדות. אבל אני קורא אותם "פלייטיס" מבוהלים ומבולבלים, ופתאום כשיבוא משיח ויקרא אותם יהיו מעורבבים ומבולבלים. אבל אנחנו נהיה דומים כמו האדם אחר השינה שדעתו נוחה ומיושבת היטב, כן תהיה דעתנו נוחה ומיושבת עלינו בלי מהומה ובלבול וכו', וזה שייך בחיי יום יום, מי שמתבודד עמו יתברך, יש לו ישוב הדעת אחרת, ותמיד הוא בודק את עצמו אם הוא לא גונב ממישהו משהו וכו', ואם הוא לא מתיר לעצמו איזה היתר וכו', שדרכן של בני אדם להתיר עצמו גזל וכו', ואבק גזל וכו', עם כל מיני תואנות וכו', וכן אם הוא לא עושה עוולות למישהו וכו', כי כך אמר החכם מכל אדם (קהלת י"ב י"ד) "כי את כל מעשה האלקים יבוא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע", היינו ממנו יתברך אי אפשר להתחמק, כל אדם שהרע להשני באיזה אופן שרק לא יהיה, הוא יקבל את זה חזרה פי כמה וכמה וכו', ולכן עדיף שאדם ישפוט את עצמו בכל יום ובכל שעה אם הוא לא לוקח ממישהו משהו שלא שייך לו, וכן אם הוא לא עושה עוולה למישהו, כי לבסוף משלמים על זה מחיר כבד מאד, ותאמין לי שלא כדאי כל הצער והיסורים והעגמת נפש שמקבלים חזרה פי אלף אם מצערים יהודי וכו', ומכל שכן אם מצערים צדיק שדבוק בו יתברך.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום ג' לסדר נצבים וילך כ"א אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

אין אתה יכול לתאר ולשער את גודל השמחה שיש לנו שאנחנו זוכים להיות מקורבים אל רביז"ל, וצריכים לעשות כל מיני פעולות שבעולם לאהוב את כלל נשמות ישראל אשר אין אפשר לתאר ולשער גודל הזכות שבר ישראל שאוהב את כולם, ובפרט לאהוב את אנשי הצדיק האמת, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן קפ"ז) קודם שיצא מברסלב לאומן להסתלק שם לעילא ולעילא וכו' וכו', בעת שיצא מפתח הבית לעלות על העגלה, עמד אצל המזוזה והניח ידו על המזוזה, ענה ואמר להציבור שהיו שם, תראו להתקבץ יחד ולהתפלל יחד, כי אם תתפללו בכוונה, תוכלו להמשיך אותי לכאן; רואים מכל זה איך שרצונו של רביז"ל היה שנחזיק את עצמינו ביחד, נתפלל יחד, ונלמוד יחד, וזה היה רצונו חזק שנחזיק את עצמינו ביחד, ואמרו אנשי שלומינו שראו את זה בחוש, שבכל קיבוץ של אנשי שלומינו היקרים שהחזיקו את עצמם ביחד, ותמיד דיברו ביניהם רק את דברי רביז"ל, על ידי זה גדלו והצליחו, וזה צריך להיות עכשיו כל מגמתינו להרבות אהבה בין אנשי שלומינו, וכך אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; וזה מה שרצה רביז"ל שיהיה אהבה גדולה בין אנשי שלומינו, ולשמור מאד מאד ממחלוקת וממריבות, אך כבר אמרו חכמינו הקדושים (סוטה מ"ז:) משרבו תלמידי שמאי והילל שלא שימשו כל צורכן רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות; ומהם באים כל האי הבנות והויכוחים וכו', וצריכים לשרש את זה מעצמינו וכו', כי מי שבאמת מקורב אל רביז"ל, צריך ללכת לו בחיים שיהיה אחדות ואהבה בין תלמידי הצדיק האמת, ובפרט בראש השנה שאז אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) שכל השכליות פרטיים נכללים בהשכל הכולל שהוא הצדיק, ועיקר אהבה מתגלה רק על ידי דיבור שאדם מדבר עם חבירו, וכך מובא (ספר אהבת שלום - קדושים) ראוי לאדם לשתף עצמו עם חבירו ולאהוב אותו בדיבור דייקא, ואף שעיקר האחווה הוא בלב כנודע, אף על פי כן צריך להיות האחווה בהתגלות הדיבור גם, והיינו לומר לחבירו אחי, ואז באמת חשוב הדיבור כמעשה, עיין שם, כי להיפך מי שאינו מדבר עם חבירו מחמת שנאה, עובר בכל רגע בלאו של 'לא תשנא את אחיך בלבבך', וכבר אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין כ"ז:) שונא כל שלא דבר עמו שלשה ימים באיבה, אמרו לו לא נחשדו ישראל על כך; כי התנא לא היה יכול לתאר לעצמו שיש יהודים שלא מדברים אחד עם השני שלוש ימים מחמת איבה ושנאה וכו', וזה מעשה הס"מ לגרום מחלוקת ופירודים בין אנשי הצדיק האמת, כי הוא יודע באם יחזיקו את עצמם ביחד אזי רבם ישפיע עליהם מאורו הגנוז, ויעלה אותם אל תכלית העליה.
נא ונא חוס ורחם על עצמך וראה איך שעובר לך יום אחר יום מבלי לימוד מקרא חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע שזה סגולה לאריכות ימים כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, ואמר הרב הקדוש רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע שביום שאדם לומד חומש ורש"י עם התרגום, ביום הזה הוא לא יחטא, משנה לגרוס כמה פרקים משניות שזה סגולה לפרנסה בנקל, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, וכן מסוגל לזכך את נשמתו, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, וכל מי שמרבה ללמוד משניות הרי זה שורף את כל הקליפות שברא מחמת עוונותיו ורוצים להתאחז בנשמתו, גמרא אין למעלה מזה, כי כל זמן שאדם חזק ללמוד בכל יום אפילו דף גמרא אחד, הוא מבער את כל הקליפות שמסבבים אותו, ואמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שהקליפה המחטאת את העולם בכל מיני לכלוך נקראת לילי"ת, שעולה כמספר תלמו"ד ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה לגמרי, והשם של הקליפה נקראת על שם יללה שאדם מילל מרוב צער ומרירות שעובר עליו, ומאבד לו את הרצון לשוב אליו יתברך, וכן נקרא על שם לילה, שאז הוא זמן חושך, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר לו הלילה בסוד (תהלים קל"ט) "ולילה כיום יאיר", ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המר, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך, ודע לך שזה עיקר העשירות של אדם שזוכה ללמוד בכל יום את השלוש לימודים האלו מקרא משנה גמרא, כמאמרם ז"ל (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; וכלל זה תיקח בידיך כל זמן שתהיה חזק בכל יום ללמוד את השלוש לימודים האלו, על ידי זה היצר הרע לא יתאחז בך, וכך מובא בזוהר (ואתחנן רס"ה) היצר הרע בהתחלה הוא כמו עובר אורח שדופק על הדלת, ואם מכניסים אותו הרי הוא כמו אורח, ואם משאירים אותו אזי נעשה בעל הבית, והוא כבר שולט על האדם, והעצה היעוצה להפטר ממנו זה רק על ידי לימוד תורה, שאי אפשר להסביר מה זה לימוד תורה ואיזה חשיבות יש לאדם שזוכה ללמוד בכל יום תורה, שהוא שורף את היצר הרע לגמרי עד שכבר לא יבוא אצלו בכלל, ולכן אם היצר בוער בך לעשות מריבות עם השני, ראה להכניס את עצמך בלימוד תורה הקדושה כסדרן מקרא משנה גמרא בבלי ירושלמי תוספתא וכו', ואז כבר לא יהיה לך זמן להתעסק עם אחרים, כי תהיה מאד מאד עסוק בלימוד תורה הקדושה, והס"מ שהוא היצר הרע יתפרד ממך, וידוע מה שאמר מוהרנ"ת ז"ל שהוא מודה מאד מאד לרביז"ל שנתן לו כל כך הרבה שיעורים ללמוד בכל יום, ולכן אין לו כבר זמן, לא רק לא לענות ולהתווכח עם השונאים שלו, אלא אין לו זמן אפילו לשמוע מה שמדברים עליו השונאים שלו, וכך אדם צריך להתנהג בחייו הפרטיים, להיות כל כך עסוק בלימוד תורה הקדושה עד שאין לו זמן לקנאה ושנאה ותחרות וכבוד וכו' וכו', ויכוחים, מריבות, מחלוקת וכו' וכו', כי חבל לו על הזמן, או שהוא צריך לעבוד ולהביא פרנסה בבית, או שצריך ללמוד ולהתמיד בתורה הקדושה אשר היא חיינו ואורך ימינו.
העיקר תרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בכל יום, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, ואם בני אדם היו יודעים מה זה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, היו מתמידים בזה מאד מאד, ולכן אל תהיה בטלן, אפילו כמה דיבורים שמדברים עמו יתברך, זה עושה רושם גדול בשמים, ותהיה חזק בדבר זה מאד תמיד לדבר אל הקדוש ברוך הוא ולספר לו מה שעובר עליך וכו' וכו', ועל ידי זה תזכה להדבק באין סוף ברוך הוא.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום ד' לסדר נצבים וילך כ"ב אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, כי בזה העולם עובר על כל אחד ואחד צרות ויסורים ומרירות ומכאובים, ועיקר שלימות בר ישראל הוא להחזיק מעמד ולא להשבר משום דבר, כי את כל אחד ואחד מנסים אותו בנסיונות קשים ומרים, אבל אסור להתייאש בשום פנים ואופן, כי הנסיונות שמנסים את האדם זה רק כדי לקרבו יותר ויותר אליו יתברך, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות ישועה סימן ט"ז) כשאדם בא לאיזה נסיון ידע כשיעמוד בזה הנסיון שהקדוש ברוך הוא יעשה לו נס; וכן אמר רביז"ל (ספר המדות אות ישועה סימן ד') על ידי נסיון עושים לו נס; ולכן צריכים מאד מאד להתחזק בכל מיני אופנים שבעולם והעיקר רק להיות דבוק בו יתברך, כי כך אמר רביז"ל (ספר המדות אות יראה סימן י"ט) מי שדבוק תמיד ביראת השם יתברך, הקדוש ברוך הוא עושה לו נסים; ולכן אני מאד מבקש אותך שתכניס בדעתך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה, ואל מדריגה זו רוצה רביז"ל להביא אותנו, ולכן אנחנו צריכים מאד מאד לשמוח בהתקרבות אל רביז"ל, ולא להתבלבל משום דבר שבעולם, כי גדול אדונינו ורב להושיע.
נא ונא תהיה חזק באמונה פשוטה בו יתברך, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ה') שכל המחלות והחלאים רעים באים לאדם רק מחמת חסרון אמונה, ולכן כשאדם מתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, ממשיך על עצמו ועל אחרים רפואה שלימה, ולכן הזהירנו רביז"ל מאד מאד על ענין אמונה, לדבר עם כל אחד אמונה, ולהחדיר בעצמו אמונה שמלא כל הארץ כבודו, ותיכף ומיד כשאדם חזק באמונה, על ידי זה נמשך לו רפואה שלימה מן השמים.
אני מאד מבקש אותך שאל תהיה בטלן, הנה יום והנה לילה, והנה שבוע והנה חודש והנה שנה וכו', כי כך אמר רביז"ל (בשירו) 'מה תעשה ליום פקודה, ומה תשיב לשולחיך דבר, אל תבט על מצהלות הזמן, כי גופך חלש ודל, הזמן הולך והמל והגוף אפשר כי בא יומו', וצריכים לזכור את זה בכל יום בכל שעה ובכל רגע ממש, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ודוד המלך אומר (תהלים צ') "ימי שנותינו בהם שבעים שנה", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"א) שהשבעים שנה פורחים כמו רבע שעה, ולכן אשרי מי ששם לבו לדברים אלו, ואז אין לו כבר זמן להתווכח עם מישהו וכו', או לריב עם מישהו כי חבל על הזמן, וכבר אמר החכם "הזהר מן הזמן כי הוא אויב רע מאד", כי אם אדם חושב שיש לו עוד זמן בזה העולם, אין לך עוד אויב יותר גדול מזה, ולכן לא בחינם שגילה לנו רביז"ל את הגילוי הנורא והנפלא (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רע"ב) על הפסוק (תהלים צ"ה) "היום אם בקולו תשמעו", זה כלל גדול בעבודת השם, שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום, הן בעסק פרנסה והצטרכותו, צריך שלא יחשוב מיום לחבירו, וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו השעה, כי כשרוצין להכנס בעבודת השם יתברך, נדמה להאדם כאילו הוא משא כבד, ואי אפשר לו לישא משא כבד כזו. אבל כשיחשוב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל, וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום, לאמר מחר אתחיל, מחר אתפלל בכונה ובכח כראוי, וכיוצא בזה בשאר העבודות, כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו, כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי. וצריך לזכור "היום אם בקולו תשמעו", אם אתה רוצה לשמוע בקולו יתברך, אין לך רק היום הזה, וזה ביותר סובב על ענין השמחה, שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; ולכן אני מאד מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, שאל יחסר לך יום אחד מבלי לימוד מקרא משנה גמרא מדרש, אשר הד' לימודים האלו הם כנגד הד' עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ס"ו סימן ג') שהברכה שבירך יצחק את יעקב בנו "ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש", זה סובב על הד' לימודים האלו, "מטל השמים" זו מקרא, "ומשמני הארץ" זו משנה, "דגן" זו תלמוד, "תירוש" זה אגדה; הרי שלך לפניך שיצחק בירך את בנו יעקב שילמד בכל יום את הד' לימודים האלו, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, אלא לא מחסיר יום אחד את הד' לימודים האלו, ואז טוב לו לנצח, כי רק זה מה שישאר ממנו, ואפילו שלא תוכל ללמוד הרבה, תלמד לכל הפחות קצת, כי זה מה שישאר לך לנצח, אל תטעה את עצמך, כי בלי תורה אדם חי בדמיון מאד מאד גדול, ואוי לו לאדם שמפספס יום בלי לימוד תורה, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ו') אמר רבי יהושע בן לוי, בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף; ולכן אל תהיה בטלן זה שלך, ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממך בשום פנים ואופן, ואם אדם לא אומר לך את זה הוא שקרן גדול מאד, ולכן אני מאד מבקש אותך שתזכור טוב טוב מה שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא כי תבוא) על הפסוק (ישעיה נ"ה) "הוי כל צמא לכו למים", מה המים אין העולם יכול לעמוד בלא הם, ואדם מטהר עצמו בהם, כך אין העולם יכול לעמוד בלא תורה, והתורה מלמדת את האדם היאך יטהר, ומה המים אין אדם נוטע אילן ולא בונה בית אם אין לו מים, כך אין העולם יכול לעמוד בלא תורה, ומה המים חיים לעולם כך התורה חיים לעולם; ואמרו (זוהר ואתחנן רס"ה:) אמר רבי אלעזר, כל דא בעי קודשא בריך הוא לנטרא לון לישראל, ואתקין שמיה קדישא לעילא, דאיהו אורייתא, ואורייתא כלא חד שמא קדישא איהו, ומאן דאשתדל באורייתא, אשתדל בשמיה; [הקדוש ברוך הוא רוצה לשמור על עם ישראל, ותיקן את שמו הקדוש שהיא התורה הקדושה, כי התורה היא שמו יתברך, ומי שמשתדל ללמוד תורה, הוא משתדל להכנס בשמו יתברך, ואז הקדוש ברוך הוא שומר אותו מהכל].

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום ה' לסדר נצבים וילך כ"ג אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להתחזק ולא להשבר משום דבר כי גדול אדונינו ורב להושיע, ובפרט עכשיו שאנחנו אוחזים כבר בסוף השנה עלינו להכין את עצמינו על ראש השנה חדש, שהקדוש ברוך הוא יתן לנו שנה טובה ומתוקה, שנה של חירות וגדלות המוחין שנזכה להכניס תמיד במוחינו אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, ועל ידי זה נזכה שיפתח לבנו ופינו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) באמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, 'שמלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו'), והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה. ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו. ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו. והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב, והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב. והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקשיות, שהיצר הרע מקשה את לבו ליפול ברעה; ולכן הזהירנו רביז"ל ללמוד בכל יום פוסקים שהוא לימוד שולחן ערוך, שעל ידי זה הוא זוכה לעקור את האפיקורסות שבלבו, ויזכה ליישרות לב, וזה פירוש (תהלים קי"ט) "אודך ביושר לבב בלומדי משפטי צדקך" מתי אדם זוכה לעקור ממנו את האפיקורסות שמפעפע אצלו כנחש וזוכה ליישרות לב? כשלומד משפטי צדקך, היינו פסקי הלכות שבשולחן ערוך, ורביז"ל הזהירנו מאד מאד לא להטות כהוא זה מהשולחן ערוך, ובפירוש גילה לנו (שיחות הר"ן סימן כ"ט) שכל איש ישראלי מחוייב ללמוד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבור. ואף אם הוא אנוס ואין לו פנאי, ילמד על כל פנים איזה סעיף "שולחן ערוך" באיזה מקום שהוא אפילו שלא במקומו שהוא עומד עתה בשולחן ערוך. כי צריך ללמוד איזה דין ב"שולחן ערוך" בכל יום ויום כל ימי חייו. וכשאינו אנוס ילמד כסדר כל הארבעה "שולחן ערוך" מדי יום ביומו וכשיגמור ויסיים הארבעה "שולחן ערוך" יחזור ויתחיל ללמדם כסדר. וכן ינהג כל ימי חייו; ולכן ראה מה לפניך ואל תהיה בטלן, ותקבע לעצמך קביעות חזקה בלימוד שולחן ערוך, שזה היה הרצון של רביז"ל שנלמד בכל יום שולחן ערוך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ח') שלימוד שולחן ערוך מזכך את הטוב מהרע שבד' יסודות אש רוח מים עפר, וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ו) שעל ידי לימוד שולחן ערוך זוכה אדם למצוא את השערים של הגן עדן, ונעשה בעל הבית על העולם, כי בזה שאדם לומד הלכה בזה הוא מגלה שבתוך דומם צומח חי מדבר יש גם כן אלקותו יתברך, כי בכל פרט מפרטי הבריאה יש הלכות שבתורה, ואין העולם הפקר כלל, כי דבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, והוא יתברך מלבוש בלבוש של דומם צומח חי מדבר, ובלימוד הלכה מתגלה שגם בתוך הבריאה נמצא אלקותו יתברך, כי בכל פרט שבתוך הבריאה שם גנוזים הלכות שבתורה.
העיקר תשתדל מאד מאד להיות רחמן לרחם על כל בר ישראל, ותשמור מאד מאד לא לעורר עליו שום מדנים ומחלוקת ומריבות, ובפרט עכשיו שאנחנו עומדים לפני יום הדין הגדול והנורא, אנחנו צריכים מאד מאד לשמור לא להתאכזר על שום בריה שבעולם, וידוע מה שאמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ה' הלכה ג') כמה דאנא רחמן בשמים, כך תהוון רחמנין בארעא; היינו כמו שהקדוש ברוך הוא הוא רחמן, כך אדם צריך להתנהג עם עצמו ברחמנות, ועם אשתו ועם ילדיו ועם כל בר ישראל, וכן אמרו (שבת קל"ג:) הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום; ואמרו (שם קנ"א) כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים וכל שאינו מרחם על הבריות, אין מרחמין עליו מן השמים; וזה סימן של בר ישראל שקונה לעצמו מדת הרחמנות, והרגע שאדם רחמן, על ידי זה ימשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודביקות מאין סוף ברוך הוא, ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי בבא קמא פרק ח' הלכה ז') בזמן שאתה רחמן, המקום ירחם עליך; ולכן תראה לקנות לעצמך מדת הרחמנות, ובזה מדה כנגד מדה הקדוש ברוך הוא ירחם עליך, ואין לתאר ואין לשער את גודל הרחמנות שיש להקדוש ברוך הוא על כל בר ישראל, משה רבינו שהיה בשמים שלוש פעמים ארבעים יום השיג למעלה את גודל הרחמנות והאהבה שיש להקדוש ברוך הוא על כל בר ישראל, ואיך שכל מצוה ומצוה שבר ישראל זוכה לקיים, זה מאד מאד חשוב למעלה, והקדוש ברוך הוא משתעשע עמה, ולכן אמרו חכמינו הקדושים (מנחות ס"ה.) משה רבינו אוהב ישראל היה; ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ט) שמשה רבינו מסר את נפשו לכל בר ישראל, כי רק הוא ידע את גדולת בר ישראל, ולכן כל יהודי שזוכה לדעת גדולת בר ישראל, אזי הוא גם כן אוהב את כל בר ישראל, ולמעלה בשמים מאד מתחשבים עם אדם שמרחם על עם ישראל, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (יבמות ע"ט.) שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים, רחמנים דכתיב (דברים י"ג י"ח) "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך", ביישנין דכתיב (שמות כ' י"ז) "בעבור תהיה יראתו על פניכם", גומלי חסדים דכתיב (בראשית י"ח י"ט) "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו" וגו', כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו; ואמרו (נדרים כ.) "בעבור תהיה יראתו על פניכם" זו בושה, "לבלתי תחטאו" מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא, מיכן אמרו סימן יפה באדם שהוא ביישן, אחרים אומרים כל אדם המתבייש לא במהרה הוא חוטא, ומי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני; ואמרו (ברכות י"ב:) כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עוונותיו.
אני מאד מאד מבקש אותך שתראה לחנך את עצמך וכו' וכו', כי כשבר ישראל מחנך את עצמו, על ידי זה הילדים מחקים אותו וכו', אם הוא לומד תורה בכל יום ומתפלל במנין את השלוש תפלות ומקפיד על זה מאד מאד, וכן שומר את עצמו ממחלוקת ומריבות וכו', ומתנהג בדרך ארץ, ועוסק רק במדת החסד לעזור לאנשים וכו', על ידי זה הילדים יחקו אותו בין אם ירצה ובין אם לא ירצה, כי טבע של הילדים שמחקים את ההורים, ולכן חינוך מתחיל עם עצמו, אם אדם רוצה לחנך את הילדים, הדבר הראשון הוא צריך לחנך את עצמו, יעזור הקדוש ברוך הוא שנשמע ונתבשר תמיד בשורות משמחות.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר נצבים וילך כ"ד אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

אני מאד מאד מבקש אותך שתראה להתחזק להיות כל השבת בשמחה, כי זה השבת האחרונה משנת תשע"ד, ולכן מוכרחים לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה כל השבת, ולבקש ממנו יתברך באם חס ושלום פגמנו והיינו בעצבות באיזה שבת וכו', או נכשלנו באיסור חילול שבת חס ושלום, או שסתם פטפטנו דברים בטלים ולשון הרע וכו' בשבת, על זה צריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא שיסלח וימחול לנו, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שזוכה לחזור בתשובה שלימה בשבת האחרון של השנה, ועל ידי זה הוא מתקן את כל מה שפגם בכל שבתות השנה, ובכל שבתות ימי חייו וכו' וכו', ולכן אל תהיה בטלן, תנצל את השבת הזו בשמחה עצומה, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של בר ישראל ששש ושמח כל השבת, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך.
מה אומר לך אתה צריך לזכור טוב טוב ולחקוק בדעתך אשר אי אפשר להסביר לבני אדם מה זה שבת? שאז כביכול הקדוש ברוך הוא מאיר אורו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד שאין בששת ימי החול, ומי שרק פותח את העינים יכול להרגיש בשבת אחרת לגמרי, כי שבת זה הקדוש ברוך הוא בעצמו, כמובא בזוהר (יתרו פ"ח) מהו שבת? שמא דקודשא בריך הוא, שמא דשלים מכלא סטרא, שבת הוא השם של הקדוש ברוך הוא כביכול מאיר אורו בגילוי רב ונפלא מאד בלי שום לבושים, ואם אדם היה מכין את עצמו בששת ימי החול ליום השבת, אז היה מרגיש בשבת אור כזה שאי אפשר לתאר ולשער כלל, מלבד שכל יום ויום יכין את עצמו לשבת שזה מה שאנחנו סופרים את הימים, היום ראשון בשבת וכו', היום שני בשבת וכו' וכו', עד שמגיעים ליום השבת שאז התענוג הכי גדול להתענג בו, כמובא בזוהר (פקודי רנ"ח) על הפסוק (קהלת ח' ט"ו) "ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלקים תחת השמש", שזה סובב על השבת שאז הוא מצוה גדולה מאד לאכול ולהתענג בתענוגי שבת, ולשמוח עמו יתברך, ובשכר זאת יזכה לעולם הבא, וכבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ל"ב) מדוע שלא תהיה שמח כל השבת? ומה צריכים כל השבת? רק לאכול ולשמוח, כמו שכתוב (שמות ט"ז כ"ה) "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום להוי"ה היום לא תמצאהו בשדה", מה סך הכל הקדוש ברוך הוא אומר לנו? ילדים תאכלו כי היום שבת, וגם את זה לא יכולים לקיים? עיין שם, ולכן תראה שהשבת הזה יהיה שבת מיוחדת אצלך, ותשמור מאד על השלום בית שלך, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד.

המאחל לך שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום א' דסליחות כ"ו אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י 

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז באמונה פשוטה בו יתברך, ובפרט עכשיו שאנחנו מכינים את עצמינו אל ראש השנה הקדוש והנורא, שאז דנים את האדם על כל מה שיקרה איתו כל השנה, ואמרו חכמינו הקדושים (ראש השנה ח:) בראש השנה נידון מה יהיה בסופו, היינו בראש השנה הוא יום הדין והנורא שדנים את כולם כל הבריאה כולה, מה יהיה עם כל אחד ואחד בשנה זו, מי לחיים מי למוות וכו', מי בחניקה ומי בשריפה וכו', וכן אמרו (ביצה ט"ז.) כל מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה, היינו שאז כותבים את התקציב לאדם על כל השנה, ולכן עלינו להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך שהכל נדונים בראש השנה, ובשביל זה נוסעים אצל הצדיק האמת על ראש השנה, כדי שיהיה לנו למליץ יושר, וימליץ טוב עבורינו, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"א) מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים, כי עיקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדושת וטהרת המחשבות, כי שם שורשם כולא במחשבה איתבררו, ואי אפשר לבוא למוחין זכים אלא על ידי התקשרות לצדיקים, והוא בסוד (שמות י"ג י"ט) "ויקח משה את עצמות יוסף", 'משה הוא בחינת מוחין, ויוסף הוא בחינת צדיק', היינו שאין שלימות למוחין אלא על ידי התקשרות לצדיקים. וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה, וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם, ובשביל זה נוסעין לצדיקים כדי לזכות לקדושת המחשבה; ולכן הזהירנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"א) מאד מאד שבראש השנה צריכים להיות חכם ולחשוב רק טוב, וכן למעט בדיבור, וצריכים לזכור את זה טוב טוב במשך כל הראש השנה, כי כשאדם חושב טוב אזי יהיה טוב, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א) במקום שאדם חושב שם כל האדם, ולכן מה טוב ומה נעים רק לחשוב מחשבות טובות שהכל יסתדר על צד הכי טוב, ולא לדאוג כלל, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה נ"ו סימן י"ג) כל ימות השנה ישראל נאחזין בעבירות, ומסתבכין בצרות, ובראש השנה הן נוטלין שופר ותוקעין בו, ונזכרים לפני הקדוש ברוך הוא והוא מוחל להם; כשאדם חוטא בר מינן, אזי בלי שום ספק יקבל עונש, כי יש דין ויש דיין, אבל כשבא בראש השנה ומבקש סליחה, ומכניע את עצמו לפניו יתברך, מיד הוא מוחל לו, כמאמרם ז"ל (שוחר טוב תהלים ק"ב) "פנה אל תפלת הערער", אמר רבי יצחק, כלפי דורות אמרו, שאין להם לא נביא ולא כהן ולא בית המקדש שיכפר עליהם, אלא עוד תפלה אחת שנשתייר להם שהם מתפללין בראש השנה ויום הכפורים, ולא תבזה אותו מהם. הוי, ולא בזה את תפלתם.
נא ונא תקבל על עצמך מהיום להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא ומתוך הסידור דייקא, כדי שיתבטל ממך כל המחשבות זרות, כי כשאדם מתפלל מתוך הסידור, אזי נכון לבו יהיה בטוח שיבטל את המחשבות זרות, מה שאין כן כשמתפלל בעל פה, יכול לחטוף את כל התפלה עם מחשבות זרות וכו' וכו', וזה מה שצדיקים אמרו (אסתר ט') "אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה", כשאדם מתפלל מתוך הסידור, ומקשר מח מחשבתו אל תוך הדיבורים שאומר, היינו תיבות התפלה, על ידי זה נתבטל ממנו מחשבות רעות, ואי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שמתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, כי כך גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') על מאמרם ז"ל (ברכות נד:) מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסא, היינו כל זמן שאדם מתפלל את השלוש תפלות בכל יום, הוא נמצא במחנה ישראל, ואיך שהוא רק מתקרר ומתחיל להתרשל מאיזה תפלה לא להתפלל במנין, זה כבר קליפת עוג מלך הבשן שיעקור אותו מהיהדות ויוצא ממחנה ישראל, וכן תקבל על עצמך ללמוד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, כדי שתזכה לסיים בכל שבוע שנים מקרא ואחד תרגום, וכן תעשה לעצמך שיעור במשניות שמזכך את הנפש מכל מיני חלודה, ועל כולם תעשה לעצמך קביעות ללמוד בכל יום דף גמרא ב'בלי, ודף גמרא י'רושלמי, ופרק ת'וספתא, ועל ידי זה אתה בונה לעצמך ב'י'ת' נצחי, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי רואים בזה העולם כל אחד דואג שיהיה לו בית להכנס בה וכו', ושוכחים שהעולם הזה זה עולם עובר, הנה הוא כאן והנה הוא יוצא מכאן וכו', ואף אחד לא חושב על בית נצחי שיבוא היום שיצטרך את זה, וכן תלמד בכל יום פרק ברמב"ם, וסימן בטור ושולחן ערוך, שרביז"ל הזהירנו על זה מאד מאד יותר מכל הלימודים, ואמר (שיחות הר"ן סימן כ"ט) שכל בר ישראל מוכרח ללמוד בכל יום שולחן ערוך על כל פנים איזה הלכה, וכן אם תוכל ללמוד בכל יום כמה דפים זוהר וכמה דפים תיקונים אין למעלה מזה, כי האריז"ל נתן תיקון לבעל תשובה לומר בכל יום חמש דפים זוהר וחמש דפים תיקונים, ואל תחשוב שזה כמו הר גבוה שאי אפשר להגיע לזה וכו', אלא דע לך שבכל יום תלמד רק קצת מכל שיעור, ותגיע לזה, כמאמרם ז"ל (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד והתאנה נלקטה מעט מעט וכך התורה היום לומד מעט ולמחר הרבה לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים; ואמרו (דברים רבה פרשה ח' סימן ד') הטיפש הזה תמה איך יכולים ללמוד כל כך הרבה, אמר רבי ינאי למה הדבר דומה לככר שהיה תלוי באויר טיפש אומר מי יוכל להביאו ופקח אומר לא אחד תלה אותו מביא סולם או קנה ומוריד אותו כך כל מי שהוא טיפש אומר אימתי אקרא כל התורה ומי שהוא פיקח מהו עושה שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה; וידוע שרביז"ל אמר למוהרנ"ת ז"ל 'מעט גם כן טוב', ואמר החכם מכל אדם (משלי י"ג י"א) "הון מהבל ימעט וקומץ על יד ירבה", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (עירובין נ"ד:) אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט ואם לאו קובץ על יד ירבה; אם אדם חושב שהוא ילמד בפעם אחד הרבה הרבה, יעשה חבילות חבילות, אזי יהיה בטוח שלא ילמד כלום, ואם יקבל על עצמו ללמוד קצת אפילו פסוק אחד חומש, משנה אחד במשניות, מימרא אחד בגמרא, הלכה אחד בשולחן ערוך וכו' וכו', אזי יאמר לעצמו אולי כדאי ללמוד עוד פסוק עוד משנה עוד מימרא עוד הלכה, וכך לאט לאט הוא ירבה, וזה הדרך הכי טובה להצליח בלימודים ולהיות מתמיד גדול מאד, לא לרצות הרבה, אלא יחייה את עצמו גם עם המעט שלומד, אזי ירצה עוד מעט ועוד מעט וכו' וכו', והעולה על הכל תראה להיות בשמחה עצומה שנבראת מזרע ישראל ולא עשני גוי כגויי הארצות, ותרקוד בכל יום שעל ידי זה אתה ממתיק ממך ומכל העולם כולו את הדינים.

המאחל לך שנה טובה ומתוקה וכתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום ב' דסליחות כ"ז אלול ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י 

הנה ראש השנה הקדוש והנורא מתקרב, ועלינו להזדעזע מרוב פחד שהנה יום הדין הקדוש והנורא מתקרבת וכו', ומי יודע איך שידונו אותנו? ולכן אנחנו נוסעים אל הצדיק האמת שהוא העורך דין הכי גדול בעולם, שימליץ טוב עבורינו, וראוי לנו לשמוח מאד מאד שאנחנו נוסעים אל רביז"ל על ראש השנה באומן (ועל כל פנים אלו שלא יכולים לנסוע מאיזה סיבה שהוא, צריכים לדעת מה שאמר מוהרנ"ת ז"ל איפה שמתקבצים עשרה מאנשי שלומינו ועושים מנין בהתקשרות אל רביז"ל שם נמצא רביז"ל, כי זה צריכים לדעת אשר הקיבוץ הקדוש שלנו זה רק באומן, ואם לא יכולים מאיזה סיבה לנסוע, אזי הקיבוץ הוא בכל מקום שמתקבצים עשרה  אנשים מאנשי שלומינו ומתפללים ביחד בהתקשרות אל רביז"ל, שם נמצא רביז"ל, ואל יטעה אותך היצר כאילו רביז"ל נמצא רק בה'שול' במאה שערים וכו', או במקומות אחרים וכו', הכל הבל ורעות רוח, רביז"ל נמצא איפה שיש מנין שמתקבצים על שמו הקדוש ומתקשרים אליו, וזה ברור אשר הקיבוץ הקדוש שלנו זה רק באומן, אבל אם לא יכולים מאיזה סיבה, אזי בכל עיר ועיר ובכל כפר וכפר איפה שרק מתקבצים עשרה מאנשי שלומינו בהתקשרות אל רביז"ל, שמה רביז"ל נמצא, ושמה מקבלים את התיקון, וזה ברור כשמש).
נא ונא תקבל על עצמך לעקור ממך את המדה הרעה שנטבע באדם והוא כעס, שזה הורס את האדם לגמרי, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ח) שהכעס דוחה מהאדם את כל הפרנסה, ואפילו שנגזר עליו שיהיה לו הרבה כסף וכו', על ידי כעס הוא במו ידיו דוחה את זה וכו', ומדת הכעס זה המדה הכי מגונה שרק יכול להיות, עד כדי כך שאמרו בזוהר (תצוה קפ"ב.) במאי אתידע לקרבא בר נש בהדיה או לאתמנעא מניה, [איך יכולים לדעת אם מותר להתקרב אל האדם הזה או להתרחק ממנו?], ברוגזיה ממש ידע ליה בר נש, וישתמודע מאן איהו, [בכעסו של אדם מתוודע מהות כל האדם ומתגלה מי הוא], אי ההיא נשמתא קדישא נטר בשעתא דרוגזוי אתי עליה, דלא יעקר לה מאתרהא, בגין למשרי תחותה ההוא אל זר, [אם אדם שומר על עצמו לא להיות בכעס כדי שלא יהיה נעקר ממנו נשמתו], דא איהו בר נש כדקא יאות, דא איהו עבדא דמאריה, דא איהו גבר שלים. [זה הוא אדם כמו שצריך להיות, הוא עבד של הקדוש ברוך הוא והוא אדם השלם], ואי ההוא בר נש לא נטיר לה, ואיהו עקר קדושה דא עלאה מאתריה, למשרי באתריה סטרא אחרא, ודאי דא איהו בר נש דמריד במאריה, ואסיר לקרבא בהדיה ולאתחברא עמיה, [ואם אדם הזה לא שומר על עצמו לא להיות בכעס, והוא עוקר את הקדושה ממנו, ונכנס בו סטרא אחרא, אדם הזה הוא מורד בהקדוש ברוך הוא ואסור להתקרב אליו], ודא איהו (איוב י"ח ד') "טורף נפשו באפו", איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה, ואשרי בגויה אל זר [אדם שהוא בכעס הוא עוקר את הנפש שלו ושורה בו הסטרא אחרא], ועל דא כתיב (שם) "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו", דההיא נשמתא קדישא טריף לה, וסאיב לה בגין אפו [מי שבכעס הנשמה שלו בורחת ממנו, והוא מטמא את עצמו]; ואמר האריז"ל את כל העבירות יכולים לתקן וכו', אבל מי שכועס הוא עוקר את הנשמה שלו לגמרי וכו', וקשה להחזיר לו את נשמתו וכו', ולכן סובל מה שסובל וכו', ולכן צריכים לקבל על עצמו מהיום והלאה רק ללכת במדת הסבלנות וכו', לסבול כל הבא עליו, ויזכה לידע מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא, ותמיד נותן תודה להקדוש ברוך הוא על החסדים והרחמים גמורים שעושה איתו, ואין עוד תענוג כתענוג הסבלן, כי הסבלן הוא המנצח, ולכן צריכים לקבל על עצמו מדת הסבלנות שנובע מאמונה, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) ככל שאדם מכניס את עצמו באמונה פשוטה בו יתברך שדבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, כמו כן הוא זוכה להיות מאריך אף על כל מה שעובר עליו, ועל ידי זה הוא חי חיים טובים ונעימים, אשרי מי שמרגיל את עצמו להגיע אל מדת הסבלנות שאז ינצח את המלחמה.

המאחל לך שנה טובה ומתוקה וכתיבה וחתימה טובה

1 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup