ברסלב סיטי - האתר של חסידות ברסלב | Breslev City - רבי שניאור זלמן מלאדי 'בעל התניא' - כ"ד טבת
חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
רבי שניאור זלמן מלאדי 'בעל התניא' - כ"ד טבת

מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה של התנועה החסידית ברוסיה, מכונה 'בעל התניא' על שם ספרו המפורסם, רבי נחמן מברסלב כיבדו מאוד

חי בשנים: ה'תק"ה-ה'תקע"ג, נפטר בגיל: 67 • מקום מנוחתו: האדיטש, אוקראינה


הצדיק הקדוש רבי שניאור זלמן מלאדי - מייסד חסידות חב"ד, מכונה 'האדמו"ר הזקן' או 'בעל התניא', על שם ספרו המפורסם.

ילדותו

נולד בשנת ה'תק"ה (1745) בעיר לאזני (כיום בלארוס) לאביו רבי ברוך פויזנר - מצאצאי המהר"ל מפראג, ולאמו מרת רבקה.

במלאות לו שלוש שנים נסעו הוריו למעז'יבוז' והבעל שם טוב הקדוש ערך לו 'חלאקה' - גזז תלתל משערו וברכו בברכת כהנים.

עד גיל שמונה למדו אביו תורה ודרך ארץ, וכבר אז היה ניכר בחריפותו ותפיסתו המהירה, ולכן שלחו אביו לליובאוויטש - שם מסרו לרבי יששכר בער מקובילניק שהיה רב ומוכיח בעיר. לאחר שלוש שנים בהם לימדו רבי יששכר בער תורה, פנה לאבי הנער ואמר: "שלח את בנך למקום תורה, כי אני, אין לי יותר מה לחדש לו".

לאחר מכן נשלח הנער ללמוד בעיר ויטבסק, שם המשיך להתמיד בלימודו ושקדנותו בתורה, וכשרונותיו היו לשם דבר בכל העיר.

נישואיו וקבלת ההנהגה

בשנת ה'תק"כ, בהיותו בן חמש עשרה שנים, נשא לאשה את מרת סטערנא בת רבי יהודה לייב הלוי סגל שהיה מנכבדי העיר ויטבסק.

באותו זמן כבר הוכתר בתואר 'גאון', ובהגיעו לגיל שמונה עשרה היה בקי בכל התלמוד ומפרשיו, ובכל הראשונים והאחרונים עם נושאי כליהם.

   
דיוקנו של 'בעל התניא'

בשנת ה'תקכ"ד, בהיותו בן תשע עשרה, התחבט בדעתו היכן כדאי לו ללמוד ולהתעלות בעבודת השם. בפניו עמדו שתי אפשרויות: וילנא - ששם לומדים כיצד ללמוד, או מעזריטש - ששם למדו כיצד להתפלל, והחליט בדעתו לנסוע למעזריטש ללמוד מהמגיד ממעזריטש, באומרו, שללמוד הוא כבר יודע, אך להתפלל עדיין לא.

הוא היה הצעיר מבין תלמידי המגיד ולמד בחברותא עם 'רבי אברהם המלאך' - בנו של המגיד ממעזריטש, שהיה לרבו בתורת הסוד. המגיד ממעזריטש שראה אותם לומדים יחד אמר: "בני ילמד את רבי שניאור זלמן קבלה, והוא ילמד את בני פשט".

שם בישיבה עלה ונתעלה במעלות התורה והקדושה. בגיל עשרים וחמש החל בפקודת המגיד לכתוב את ספרו המפורסם 'שולחן ערוך הרב'.

בשנת ה'תקל"ב נפטר המגיד ממעזריטש ולאחר פטירתו נהיה רבי שניאור זלמן חסיד לבנו 'רבי אברהם המלאך'. לאחר כשנה עברה ההנהגה לרבי מנחם מנדל מוויטבסק, ורבי שניאור זלמן הפך לגדול התלמידים והקרוב ביותר לרבי מוויטבסק אשר אף לקחו עמו לוילנא, שם ניסו לפגוש את הגר"א ולרכך את התנגדותו לחסידים, אולם הגר"א סירב להיפגש איתם.

בשנת ה'תקל"ז עלה הרבי מוויטבסק לארץ ישראל יחד עם רבי אברהם מקאליסק, ואז הורה לרבי שניאור זלמן שיקבל על עצמו את עול הנהגת התנועה החסידית ברוסיה.

מאסרו ושחרורו

בעל התניא הפיץ את תורת החסידות לכל רוסיה וסביבתה, ואסף כספים לחזק את המתיישבים החסידים בארץ הקודש. בשנת ה'תקנ"ט הלכו כמה ממתנגדי החסידות והלשינו עליו ששולח כספים לארץ ישראל כדי לחזק את השלטון התורכי אשר היו עויין את הרוסים, בעל התניא נאסר, והתרומות אשר נשלחו לארץ ישראל כדי להחיות את נפשותיהם של המתיישבים - נעצרו אף הם.

חמישים ושלושה ימים היה האדמו"ר במאסר, והוא נידון לתלייה על מרידה במלכות. לאחר מאמצים מרובים מצד חסידיו הצליחו להוכיח את חפותו, וביום י"ט בכסליו ה'תקנ"ט ניצל ממוות ושוחרר מבית הכלא. יום זה הוא יום חג לחסידי חב"ד ונקרא בפיהם 'חג הגאולה'.

רק שנתיים עברו ממאסרו, ושוב הלשינו המתנגדים עליו בטענה שתורת החסידות חותרת כנגד שלטון המדינה. הוא נאסר בשנית, אך גם ממאסר זה שוחרר לאחר הפרכת הטענות נגדו, והמשיך להפיץ את תורת החסידות ברחבי רוסיה וליטא ביתר שאת וביתר עוז.

זמן קצר לאחר שחרורו עבר לגור בעיר לאדי שברוסיה, שם ישב על מי מנוחות וניהל את קהל עדתו ברוב פאר והדר.

הקשר לרבינו רבי נחמן מברסלב

רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב העריך מאוד את בעל התניא ושיבח אותו בתשבחות רבות. שני הצדיקים הנ"ל נפגשו והתוועדו יחד פעמיים.

בפעם הראשונה היה זה כאשר רבינו חזר מנסיעתו לארץ הקודש ונסע מיד אל בעל התניא, זאת מאחר שהבטיח לתלמידי המגיד ממעזריטש בעת ביקורו בארץ ישראל שיסדיר עם בעל התניא את חילוקי הדברים בענייני הצדקה לארץ ישראל, ואכן פעל להשכנת שלום וסידר את הכל על הצד הטוב ביותר.

כאשר ישב בעל התניא במאסר הראשון, נתגלו אליו הבעל שם טוב הקדוש והמגיד ממעזריטש, והוא שאל אותם האם יפסיק את דרכו בקודש, לגלות ולפרסם את תורת החסידות בעולם. וענו לו: אדרבה! מעכשיו יתאזר ביתר שאת וביתר עוז לגלות את תורת החסידות בעולם. אז שוחרר מבית האסורים וחיבר את ספר התניא הקדוש, הכולל נ"ג פרקים, כנגד נ"ג ימים שישב במאסר, והיה סובב והולך בכמה עיירות להתוועד עם צדיקי הדור, לקבל מהם התחזקות, וכך הגיע גם לביקור אצל רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב. זו הייתה פגישתם השנייה.

כשבא אל רבינו להיות אצלו בשבת קודש פרשת יתרו בשנת ה'תק"ע, יצא רבינו לקראתו אל מחוץ לעיר בלוויית רבים מחסידי ברסלב, ואמר רבינו הקדוש לאנשיו: "תנו כבוד לשר האלף", וקיבלו בכבוד גדול.

הבעל התניא נכנס לביתו של רבינו הקדוש, ובאותו מעמד פנה רבינו לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו, ואמר לו: "תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי", והלה הניח על השולחן מטבע זהב עבור בעל התניא. פנה אליו רבינו הקדוש בתמיהה: "זה מה שנותנים לתלמיד חכם אמיתי?!", והניח מטבע נוסף. כשהבחין בפני רבינו שהוא עדיין תמה, הוסיף והניח מטבע נוסף, אך התמיהה לא סרה והוא הוסיף והניח עד שנתן עשרה מטבעות זהב. אז גרף רבינו הקדוש בידו את המטבעות ונתנם בידו של בעל התניא.

לאחר כמה שנים גם נתקשרו בעל התניא ורבינו הקדוש בקשרי משפחה, כאשר צאצאיהם השתדכו - הרב אהרן מקרימנטשוג, נכדו של הבעל התניא, נשא בזיווג שני את הרבנית חיה, בתו הקטנה של רבינו הקדוש.

מלחמת נפוליאון

עם פרוץ מלחמת נפוליאון, נוצר וויכוח בין גדולי ישראל מי עדיף לעם ישראל: נפוליאון - שמבטיח שוויון בין העמים, או שלטון 'הצאר' ממנו סבל עם ישראל במשך שנים רבות.

חלק צודדו לכאן וחלק לכאן, ובעל התניא גילה דעתו בעניין, ואמר, שאמנם נפוליאון יביא לעם היהודי רווח גשמי, אך יחד עם זאת יגיע אסון רוחני, ולכן צודד לטובת שלטון הצאר הרוסי וקרא לכל חסידיו לעזור לשלטון הצאר במה שרק יוכלו.

כאשר החל צבא נפוליאון להתקדם במהירות לתוך רוסיה היה בעל התניא שרוי בסכנה והוצרך לברוח, אז אמר לכלל חסידיו: "ואתם, אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיה", אז ברח והתיישב בכפר פייענא. הוא עוד הספיק להתבשר על תחילת מפלתו של נפוליאון, אך מיד לאחר מכן חלה.

פטירתו

כמעט שבועיים שכב האדמו"ר הזקן חולה במיטתו, עד שביום כ"ד טבת ה'תקע"ג (1812) עלתה נשמתו בסערה השמיימה.

הוא נלקח לקבורה בעיר האדיטש שבאוקראינה מפני שבכפר פייענא לא היה בית עלמין.

כאשר האדמו"ר הזקן עזב את העיר לאדי, העתיקה חסידות חב"ד את מרכזה מהעיר לאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה האדמו"ר האמצעי - בנו וממשיך דרכו.

האוהל של ציונו של בעל התניא בעיר האדיטש באוקראינה

חיבוריו

האדמו"ר הזקן חיבר הרבה ספרים שנגעו בכל חלקי התורה הקדושה, ביניהם:

• שולחן ערוך הרב
• ביאורי הזוהר לאדמו"ר הזקן
• הלכות תלמוד תורה
• ספר ליקוטי תורה
• ספר מאה שערים
• ספר המאמרים לאדמו"ר הזקן
• סידור אדמו"ר הזקן
• שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן
• שאלות ותשובות הרב
• ספר תורה אור

ספרו המפורסם ביותר הינו ספר 'התניא', שנקרא גם 'ליקוטי אמרים' או 'ספר של בינונים', והוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של החסידות בכלל. האדמו"ר הזקן כתב את ספרו זה במשך עשרים שנה ובו פורש את כל תורת החסידות, וכולל בו הנחיות לעבודת הבורא ולדרך החיים שבה צריך החסיד לנהוג. למעשה זהו הספר הראשון המנסח בכתב את עקרונות החסידות.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם, חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר התקבל בכל תפוצות ישראל.

על ספריו אמר כבוד קדושת מוהרא"ש זי"ע: "מי שרק מעיין בספרי ומאמרי בעל התניא זי"ע, יתפעל מעוצם גילוי אלקות שהוא מגלה".

זכותו הגדולה של הצדיק תגן על כל עם ישראל, אמן.


עוד בנושא זה:

האם לימוד בספרי חב"ד יחד עם
ספרי ברסלב לא יכול לגרום לבלבול?
לדמותו הקדושה של
הרבי מליובאוויטש
מעמד מיוחד ביבנאל:
הילולת הרבי מליובאוויטש


0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : breslevcenter-אידיש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup