תחיית המתים...

בכל יום אנו מברכים את ברכת 'מחייה המתים' על שם העתיד. אך יש מי שזכו לחזות בכך כבר עתה. הלא מפתח של תחיית המתים נמצא בידו של הקב"ה, והוא מוסרו לצדיק כפי הצורך.. כמובן שיותר קל לא להתייאש מהרופאים כשזוכים להתקרב לצדיק אמיתי, וכמו שנראה בסיפור שלפנינו.


היהודי שעמד בכניסה לבית המדרש היה נראה נרגש. העידה על כך הליכתו הלוך ושוב בציפייה לסיומה של תפלת ערבית שהתנהלה ברגעים אלו. ואכן, תיכף לאחר שסיים מוהרא"ש את אמירת 'עלינו לשבח' ניגש אליו האיש ושטח לפניו את לבבו.

עיניהם של הבחורים, תלמידיו של הצדיק היו נשואות לשיחה הזו, אך מטבע הדברים לא ההינו להתקרב להיכן שלא הורשו. אך היה זה דוקא מוהרא"ש שפנה אליהם ושאל: "התרצו לראות תחיית המתים?".

המבטים שהחליפו ביניהם בהשתאות היו די והותר, כאילו צעקו : "כן!".

הצדיק הוליכם אחריו אל החדר הקטן שלפני חדרו הקדוש, ושם, היתה מונחת ביתו הקטנה של האיש, כבת שנה בערך. מוהרא"ש בירכה, שוחח קצת עם האב ופטרו לשלום.

לתלמידיו שעדיין לא הבינו לפשר הדבר נתן את הרשות : "לכו ושאלוהו מה ארע עם בתו".

פקודת רבם שמרה רוחם והם מיהרו לגשת ולשאול, וכך הוא סיפר :

בתי זו חשה ברע. מיהרנו להובילה לבית החולים ושם לא ניבאו לנו הרופאים טובות. לאחר סידרת בדיקות מהירה בישרו לנו שהיא מיובשת כליל וחרצו את גורלה לשעות ספורות בלבד. "מצב קשה מאד ולא רגיל של התייבשות, עלינו להכין אותך לגרוע מכל" הפטירו.

איני יכול לתאר לכם אילו מחשבות חלפו בראשי לשמע הדברים הנוראים, אך בחסדי ה' לא איבדתי את עשתונותי ונזכרתי במוהרא"ש.

מיהרתי לעשות את דרכי לכאן ושטחתי לפניו את צערי – "חוסו נא רבי קדוש! בתי בצרה גדולה, הרופאים אומרים שזה עניין של שעות- - - ".

להפתעתי, לא גילה הצדיק שום סימנים של התפעלות אלא השיב בקור רוח: "אל דאגה. חזור לבית החולים ושם תמצא את בתך בריאה".

הדברים שיצאו מפה קדוש היו לי לשבעה משיבי טעם. גם הפעם החשתי את פעמי לבית החולים אך הפעם באמונה ובטחון שהכל יתהפך לטובה. ואכן כך – מיד כשהגעתי בישרו לי הרופאים שלפי הבדיקות שעשו כעת בתי בריאה לחלוטין!

לכן, באתי לתת תודה לצדיק והבאתי את בתי שכל חייה בזכותו. ממש תחיית המתים!

לסיפורים נוספים מהספר "אש קודש"
לקט סיפורים ועובדות ששמענו וראינו אצל מורה דרכנו כ"ק מוהרא"ש שליט"א הצדיק מיבנאל עיר ברסלב
לחץ כאן