חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו

 

הצדיק תופס את המחשבה...

בתחילת ההתקרבות של ר' נתן, סיפר לו רבנו שלושה סיפורים. ר' נתן הבין מסיפורים אלו שרבנו יודע את כל מחשבותיו ואינו יכול להסתירם ממנו. לא רבים הם הצדיקים שיכולים לדעת את מחשבותיו של השני. הסיפור שלפנינו הוא דוגמא על אחד מהצדיקים שכן יכול לדעת...

בסיפור זה נחזור כמה שנים אחורה, לתקופה בה הכריז מוהרא"ש על יבנאל כעיר ברסלב. אז, עדיין היו משפחותיהם של תלמידיו היקרים מפוזרים בכל רחבי הארץ – צפת, ירושלים, אשדוד ובעוד הרבה ערים אחרות. כולם שמחו לשמוע את הבשורה הנפלאה על הקמתה של עיר אשר בה יוכלו לנהל אורח חיים יהודי בהדרכתו של הצדיק.

בביקורו הראשון של הצדיק ביבנאל, לאחר תפלת שחרית, נכנס לרכב אשר בו כבר המתין הנהג. "תעשה סיבוב בכל יבנאל!" אמר הצדיק. תלמידיו השמחים נשארו מאחור, עת החל הנהג להסיע את הרכב כציווי הצדיק. לאחר כמחצית השעה אשר במהלכה נסע הצדיק ובחן כל פינה ומקום ביבנאל דרך חלון הרכב, החזיר הנהג את רכבו למקום ממנו החלו את הנסיעה.

הצדיק יצא מהרכב כשחיוך על פניו, "זהו! כבשנו את יבנאל" אמר לתלמידים שנכחו במקום. בודאי שכולנו מכירים את מה שאמר רבנו ז"ל בספר המידות (אות צדיק סעיף קפח) שכל מקום שהצדיק דורך הוא קונה ונעשה שלו.

יום אחד התקשרה לצדיק אחת מנשות תלמידיו אשר עדין התגוררו בצפת וביקשה עבור משפחתה את הזכות להיות הראשונים שקונים דירה ביבנאל! "היום הוא יום ההילולא של האר"י הקדוש. לכו לקברו ותאמרו לו שאני שלחתי אתכם. ואצלו תוכלו לפעול את הישועה שתהיו הראשונים שנכנסים לגור ביבנאל" השיב הצדיק. ואכן, דבר הצדיק לא נפל ואותה משפחתה זכתה למבוקשה.

כך, לאט לאט החל הצדיק להקים את עירו - יבנאל עיר ברסלב בגליל. כפי שניתן לתאר, היו גם כאלו שלא שמחו כל כך. היו אלו אנשים רחוקים מהתורה והמצוות, אשר לא רצו שמקום מושבם יהפך לעיר יהודית כהלכה. בתקופה ההיא היה הצדיק עורך ביקורים אצל מתנגדיו שניסו לסקל את תוכניתו. כוונתו היתה להראות להם שאינו שונא אותם ואינו רוצה לסלקם מיבנאל. אדרבה! הוא אוהב כל יהודי ויהודי ואינו מעוניין לכפות את דעתו על אף אחד, וזו גם הדרך שמלמד את תלמידיו.

באחד מהביקורים הללו, לקח הצדיק כמה מתלמידיו והגיע לביתו של אדם זקן שהתבייש ביהדותו. כן, למרבה הצער היה אותו אדם רחוק מאד מהיהדות. שנאה עמוקה רחש לכל הקדוש לעם ישראל, ובודאי לא שמח בעובדה שהמקום בו גר עד עתה הולך להפוך לעיר גדולה של חסידים… רגיל היה לסחוב את אופניו ולהסתובב בחוצות יבנאל תוך כדי שהוא לבוש במכנסים קצרות שאפילו עד ברכיו לא הגיעו, ולא היה בהם די בשביל לכסות את בשרו הכחוש.

אך הצדיק לא שם לבו לכל זה ובסבר פנים יפות ודרך ארץ גדולה דפק על דלתו של אותו זקן, ולאחר שקיבל רשות נכנס עם תלמידיו פנימה. לא היה קשה להבחין בזיקנה המופלגת של אותו יהודי רחוק, הצדיק אף הבטיח לו שיגיד אחריו קדיש בכל שנה לאחר פטירתו. "לא! אין צורך בזה" ענה הזקן, "אינני רוצה שיקברו אותי. אני תורם את גופי למדע".

לאחר שיחה קצרה עם הצדיק, בה סיפר הזקן שלחגיגת בר המצוה שלו קיבל מאביו פטיש במקום תפלין, וכן התפאר שמעולם לא ביקר בעיר הקודש ירושלים… ניסה להתחכם ושאל "מדוע היהודים כותבים את הסיפרה 7 עם קו באמצע?". "מה תשובתך?" שאל הצדיק. "הדיברה השביעית בעשרת הדיברות היא 'לא תגנוב'. והיהודים עשו עליה פס ומחקו אותה מאחר שהם אוהבים לגנוב…" ענה הזקן תוך כדי שהוא צוחק ומתמלא בגאוה. כמובן שדבריו הם שטות גמורה, שהרי לא רק היהודים כותבים את הסיפרה 7 עם קו באמצע. אך תשובתו של הצדיק היתה ניצחת – "לא תגנוב היא הדיברה השמינית". ובתשובה זו השתיק את הזקן ולימדו שאל לו לצחוק מעם ישראל שהרי הם בניו של השם יתברך.

לא הרבה אנשים יודעים בעל פה את הסדר של עשרת הדיברות. כמובן שבביתו של הזקן לא היה חומש, שהרי אפילו מזוזות לא היו שם. ולכן, מאחר שלא יכלו לבדוק הצדק עם מי, נשארו שניים מתלמידיו של הצדיק עם קושיא בליבם. למרות שחרה להם על הליצנות שעשה הזקן, אך נדמה היה להם שהצדק איתו ו'לא תגנוב' היא אכן הדיברה השביעית. שהרי לא יתכן שאמר דבר כזה מבלי לבדוק קודם לכן בעשרת הדיברות.

לאחר שיצאו מביתו של הזקן נסע הצדיק עם תלמידיו לקברות צדיקים באזור טבריה. כשהגיעה שעת הצהרים חזרו ליבנאל לתפלת המנחה. או אז קרא הצדיק דוקא לשני התלמידים שחשבו בליבם שהצדק עם הזקן, תפס את ידיהם והצביע לכיוון הפרוכת אשר עליה היה ציור של עשרת הדיברות. "אחת, שתיים, שלוש, ארבע…" החל הצדיק לספור את הדיברות "אתם רואים! לא תגנוב היא הדיברה השמינית. עכשיו אתם יכולים ללכת…" סיים.

פניהם של השניים החווירו, שכן הצדיק ידע מה שבלבם. מיד חזרו בהם על שלרגע העזו לחשוב שאותו אדם זקן ידע טוב יותר מהצדיק. ולקח גדול למדו שהצדיק שזכו להתקרב אליו אינו אדם פשוט כלל…

באחת הפעמים בה דיבר הצדיק מאותו אדם זקן, אמר שאכן גופו נתרם למדע כפי שרצה. אך תיכף ומיד כשפתחו את גופו אמרו שאינם חפצים בגוף ישן כל כך ששייך לדור הקודם, וזרקו אותו. לבסוף אפילו בדבר הזה לא עשו את רצונו…

 

לסיפורים נוספים לחץ כאן

 

0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup